פסקי דין על נסים חודדה | פסקי דין על סלקום בע"מ

14146-03/10 תאמ     16/06/2011




תאמ 14146-03/10 נסים חודדה נ' סלקום בע"מ








בית משפט השלום בכפר סבא



תא"מ 14146-03-10 סלקום בע"מ
נ' חודדה




בפני
כב' הרשם צוריאל לרנר




מבקש (נתבע)


נסים חודדה


נגד

משיבה (תובעת)


סלקום בע"מ

<#2#>



פסק דין



בפני
תביעה כספית על סך 15,863 ש"ח (לא כולל הוצאות ושכ"ט), שהוגשה לביצוע בהוצאה לפועל על ידי סלקום בע"מ
("התובעת") כנגד מר נסים חודדה
("הנתבע"), לתשלום חוב נטען של דמי שימוש בקווי טלפון סלולרי, דמי יציאה מתכניות (לרבות דמי "הסרת שירות עם התחייבות") ויתרת שווי מכשירי טלפון. אעיר, כי בתצהיר העדות הראשית מטעמה, ויתרה התובעת על סך של 2,342 ש"ח, שהם דמי הסרת שירות מתכנית אחת, שלגביה לא נמצאה ברשותה אסמכתא בכתב. סך התביעה עתה, איפוא, הוא כ-13,500 ש"ח, מתוכו כ-9,100 ש"ח דמי יציאה מתכניות (ודמי הסרת שירות), וכ-4,400 ש"ח יתרת שווי ציוד.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה. רשות להתגונן ניתנה בהסכמה, והוגשו תצהירי עדות ראשית.

הדיון בפני
, בישיבה המקדמית, התנהל באופן לא פורמאלי, והצדדים העלו טענותיהם באופן חופשי. בתום הדיון החופשי בחרו
הצדדים, בנסיבות העניין, לבקש מביהמ"ש ליתן

פסק דין
, ללא נימוקים, על פי הקבוע בסעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט בהסתמך על הטיעונים וכתבי הטענות.

כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

טענות הנתבע, בקליפת אגוז, הן, כי היה לקוח של התובע, והשתמש במספר מכשירים על פי תכניות מסוימות, ובעקבות פניה של סוכן מכירות שוכנע לשדרג את התכניות לתכניות אחרות, המותאמות יותר לצרכיו והאמורות להוזיל את עלויות השימוש בטלפונים. אלא, שמייד עם קבלת החשבונית הראשונה התברר שלא כך הוא המצב, ועלויות השימוש עלו. מכאן החל דין ודברים ממושך ומתסכל, שלא הניב תוצאות, עד שהנתבע הודיע לתובעת על ביטול ההתקשרות עמה, והפך ללקוח של חברה מתחרה. לשיטתו, זכותו לבטל את ההסכם מחמת הטעייתו על ידי סוכן המכירות. עוד בפי הנתבע טענות הנוגעות לכך שחלק ממכשירי הטלפון הנזכרים בתביעה כלל אינם ולא היו ברשותו, וטענות לגבי העדר פירוט באשר לחלק מרכיבי החיוב בעבור שווי ציוד. בנוסף, בפי הנתבע טענות (שלא כומתו) אודות נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרשה, שעיקרם תשלומים ביתר ששילם.

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן, כי כל החיובים תואמים להסכמים שנחתמו, כי לא ניתן לקבוע שתכנית אחת טובה יותר או פחות מאחרת על סמך השוואת חשבונית בודדת ואקראית, וכי "שוויה" של תכנית עבור לקוח תלויה בשימוש בפועל ובהתאמת התכנית לצרכיו. עוד טוענת התובעת, כי לכל היותר מדובר כאן בטעות בכדאיות עסקה, וכי אין לנתבע זכות לבטל את ההתקשרות. משכך, הפר הוא את ההתקשרות, וחייב במלוא סכומי התביעה. התובעת סבורה, כי אין למעשה מחלוקת בין הצדדים באשר לחובת הנתבע לשלם את יתרת שווי הציוד.

שני הצדדים סברו, כל אחד בנפרד, שטענות הצד השני לא הוצגו במידת הפירוט הנדרשת לביסוס גרסתו.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת

פסק דין
על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן

פסק דין
על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת
"ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפני
ו.
לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 5,400 ש"ח.

סכום זה ישולם תוך 45 יום מקבלת פסק-הדין, אחרת יישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. בתוך תקופת 45 הימים לא יהיה פסק הדין ניתן לביצוע בהוצאה לפועל.

ניתן היום,
י"ד סיון תשע"א, 16 יוני 2011, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 14146-03/10 נסים חודדה נ' סלקום בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/06/2011)