פסקי דין על שרל כהן | פסקי דין על זולי כהן | פסקי דין על הפניקס הישראלי חברה לביטוח | פסקי דין על שחר נזקי צמרת |

9376-12/10 תק     10/06/2011




תק 9376-12/10 שרל כהן, זולי כהן נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, שחר נזקי צמרת בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 9376-12-10 כהן ואח' נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
ואח'




בפני

כב' השופט בדימוס
גדעון ברק

התובעים
1
.
שרל כהן

2
.
זולי כהן

נגד


הנתבעות

1.הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
2.שחר נזקי צמרת בע"מ




פסק דין


1.
א.
הנתבעת 1 (להלן:"הפניקס") ביטחה את המבנה השייך לתובעים (להלן:"הבית") – זאת במסגרת הלוואת משכנתא שלקחו מהבנק ואילו הנתבעת 2 (להלן:"שחר") מתמחה במתן פתרונות לנזקי מים והיא אשר ביצעה עבודות שיפוץ במבנה.


ב.
התובעים מבססים את תביעתם ע"ס של 31,200 ₪ על העובדות והטענות הבאות:

א)
בתאריך 18.3.08 אירע פיצוץ בצנרת והבית הוצף תוך גרימת נזקים רבים וכתוצאה מכך, פנו התובעים אל הפניקס ובהמשך לכך, הגיע בחודש מרס 2008 השרברב, שנשלח על ידי הפניקס וניסה לתקן את הנזקים והליקויים, כאשר התובעים נשאו בעלות התיקון בסך של 500 ₪ - סכום שלא הוחזר להם.
ב)
חרף עבודות האינסטלציה הוצף שוב הבית והתובעים שוב פנו אל הפניקס והפעם נשלח שמאי מטעמה, מר בנצי גבאי (להלן:"השמאי") על מנת לשום את הנזקים והפניקס ביצעה את עבודות השיפוץ על פי דו"ח השמאי.
ג)
מצב הבית במהלך השיפוצים, לא אפשר לתובעים מגורים במקום ולכן נאלצו התובעים לשכור דירה חלופית למשך חודשיים בעלות של 3,500 ₪ לחודש ואף נאלצו לאכסן את תכולת הבית במחסן עד לביצוע העבודות ושילמו על כך סך של 7,307 ₪.
ד)
על פי דו"ח השמאי ובהתאם למכתב שחר מיום 6.7.10 סוכם, שעל שחר לפרק ולפנות אריחים כדוגמת הקיים בבית, אך מאחר וייצור אריחים מדגם זה הופסק, סוכם בין שחר ובין התובעים, שהתובעים ישאו בעלויות רכישת האריחים והעלות תוחזר לתובעים בהתאם להצעת המחיר שבידי התובעים, קרי סך של 14,487.92 ₪.
התובעים שילמו עבור רכישת האריחים סך של 7,910 ₪.
לטענת התובעים, הם קיבלו את אישורו של השמאי, שהוצאות המגורים ועלות האחסנה וההובלה וכן עלות האריחים בהתאם להצעת המחיר שבידיהם יוחזרו לתובעים במלואם.

ג.
לטענת התובעים, מחויבת הפניקס – על פי תנאי הפוליסה - לשאת בהוצאות התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם בתקופת הביטוח והיות והפניקס לא נענתה לדרישות התשלום, הגישו התובעים תביעה זו לחייב את הנתבעות לשלם להם את הסך של 31,200 ₪, הכולל בחובו: עלות שכ"ד בסך של 7,000 ₪, הוצאות אריזה, פריקה והובלה בסך של 7,307 ₪, עלות האריחים שהוחלפו בסך של 14,371 ₪, עלות תיקון
2 אסלות שנשברו על ידי שחר בעת ביצוע החלפת האריחים, הוצאות עו"ד בסך של 1,740 ₪ וכן סכום נוסף של 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
בעצם, סה"כ הסכומים הנתבעים מגיע לסך של 33,838 ₪, אך התובעים העמידו את סכום התביעה בסכום הסמכות העניינית של בית משפט זה.

2.
הנתבעות סבורות שיש לדחות את תביעת התובעים, בהיותה תביעת סרק, קנטרנית
– זאת, בין היתר, בשל הנימוקים הבאים:

א.
התביעה הוגשה תוך שיהוי ניכר ובלתי נסבל ועל ידי כך נגרם לנתבעות נזק ראייתי. שיהוי זה מצביע על זניחת התביעה.
זאת ועוד, התובעים מנסים להתעשר, כאשר מדובר בתביעת סרק תוך ניסיון להוציא מהנתבעות כספים.

ב.
עם קבלת כתב התביעה, העבירו אותו הנתבעות לבדיקת שמאי אשר ביקר בשעתו בבית התובעים ובהתאם לקביעותיו פנו הנתבעות אל התובעים על מנת לסיים המחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט, אך התובעים סרבו להצעת הנתבעות.
שחר ביצעה, במועד הרלוונטי, את כל העבודות על פי קביעת השמאי וזאת לשביעות רצונם של התובעים.
בתביעה זו מעלים התובעים דרישות חדשות שלא העלו בזמנו, אשר חלקן הגדול אינו נכלל במסגרת הכיסוי הביטוחי.

ג.
א)
ביום 18.3.08 פנו התובעים אל מוקד השירות של שחר ודיווחו על מים היוצאים מרצפת המטבח ובעל מקצוע שהגיע למקום ביצע החלפת צינור מים חמים בסלון הדירה ולאחר מכן, ביקר מנהל עבודה והורה לשלוח למקום חברה המתמחה בבדיקת אחוזי לחות בחול והאם יש צורך בהחלפת החול והריצוף.
ממצאי הבדיקה הראו, שהחול רטוב מעל התקן ועל כן נקבע שיש להחליפו וסמוך לאחר ממצאי הבדיקה נשלח שמאי חיצוני לצורך הערכת היקף הנזקים הנלווים להצפה.
עם קבלת ממצאי השמאי, החלה שחר בביצוע העבודות בבית בהתאם לקביעות השמאי.
עבודות השיקום ערכו כחודש והעבודות בוצעו והושלמו במלואן לשביעות רצון התובעים.

ב)
כעבור מספר חודשים – בחודש אפריל 2009- פנה בנם של התובעים אל מוקד שחר ומסר, שרכש אריחים באישורו של קבלן הביצוע והוא מעוניין בהחזר עלות האריחים ואז התבקש הבן להעביר הצעת מחיר לאישור.
בתאריך 26.4.09 התקבלה הצעת מחיר גבוהה משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק ולכן נמסר לתובעים, שההצעה אינה מאושרת, אך אושר להם עלות ריצוף של 60 ₪ למ"ר והתשלום היה צריך להיות מועבר כנגד הצגת חשבונית רכישה. חשבונית כזאת לא הומצאה והיא צורפה לראשונה לכתב התביעה.

ד.
הנתבעות מכחישות את גובה הסכומים הנתבעים בתביעה זו, תוך התייחסות לכל אחד מהסכומים הנתבעים על ידי התובעים ומוסיפים, שהתובעים מנסים לקבל פיצוי על עניינים שכלל אינם קשורים לנזקי הצנרת ואינם במסגרת הכיסוי הביטוחי.

3.
עסקינן בנזקי מים שנבעו מפיצוץ צנרת בבית התובעים – אירוע אשר תחילתו ביום 18.3.08.
אין חולק בין הצדדים, שבית התובעים בוטח במסגרת הלוואת משכנתא וקבלה פוליסה מהפניקס.
התובעים צרפו לכתב התביעה את חוות דעתו של משרד:" י. גבאי ושות' מהנדסים, שמאים, סוקרים ומעריכים" (להלן:" חוות דעת גבאי"- ראה גם המוצג נ/1) בה מפורטים: סיבת הנזק, הנזקים והערכתם. בחוות הדעת צוין סכום הנזק הנתבע (91,072 ₪ - כולל מע"מ) לעומת סכום הנזק המוערך על ידי חוות דעת גבאי (72,881 ₪ - כולל מע"מ) ובסיכום חוות הדעת נאמר, שמדובר בנזקים עקב דליפת צנרת מים המכוסים על פי הפוליסה והעבודות כולן בוצעו על ידי בעלי מקצוע מטעם שחר.

4.
מטענות התובעים עולה, שהיו להם הוצאות, בכל הקשור לאותם נזקי מים ולמרות שהם פנו אל הנתבעות לשלם להם הוצאות אלו – לא נענו ועד היום לא קיבלו אף סכום עבור הוצאותיהם.

כפי שציינתי לעיל, הסכומים הנתבעים על ידי התובעים ושאליהם יש צורך להתייחס בתביעה זו ולהחליט האם על הנתבעות לשלם להם סכומים אלה הם כדלקמן:

א.
א)
לשם פינוי הדירה ועל מנת לאפשר לבעלי המקצוע לעבוד ולתקן את הנזק – התקשרו התובעים ביום 15.7.08 בהסכם שכירות למשך חודשיים (מיום 1.8.08 ועד 1.10.08) בדמי שכירות של 3,500 ₪ לחודש. (להלן:"ההסכם").

לאור העובדה, שהתובעים נאלצו להתגורר בשכירות הנ"ל ולשלם את דמי השכירות, בתקופת השיפוץ, מבקשים הם לחייב את הנתבעות לשלם להם את הסך של 7,000 ₪.

ב)
לעניין דרישה זו, משיבים הנתבעות, שאין מקום לשלם להם הסך הנ"ל, היות והשמאי ציין, שתקופת שיקום הנזקים נערכה כחודש ולכן, זכאים התובעים להחזר דמי שכירות בגין חודש אחד.
הנתבעות גם מכחישות את עצם הסכם השכירות ולא מצאתי סיבה להכחשה זו. אם הנתבעות היו סבורות שהסכם השכירות איננו נכון או שיש להן טענה כלשהי נגד הסכם השכירות, היה עליהן להוכיח טענותיהן או, למצער, להזמין את המשכיר ולברר עמו את כל הפרטים שהיה בדעתם לברר.
הנתבעות לא עשו כן.

ג)
הנתבעות טוענות גם, שהתובעים לא נעדרו מהדירה חודשיים, משום שעולה מהחשבונית של יום 4.8.10 העברת התכולה עם ביצוע העבודות
וביום 11.9.08 הסתיימו העבודות.
אכן כן, כפי שעולה מהחשבוניות, הייתה הובלה אחת ביום 4.8.08 והשנייה ביום 12.9.10, ברם לא מצאתי, שבחוות דעת גבאי צוין הזמן הדרוש לביצוע העבודה והנתבעות גם לא הוכיחו שמצב התיקונים הסתיימו תוך חודש – עד כי אפשר היה לחזור ולגור בדירה אחרי חודש אחד בלבד.
לא תמיד החזרת תכולה גם מאשרת חזרה למגורים סבירים לאחר ביצוע שיפוץ ואם טענת הנתבעות היא שהתובעים חזרו לגור בדירתם חודש אחרי השיפוצים- היה עליהן להוכיח טענה זו.
כפי שעולה מההסכם , הרי שהתובעים היו די זהירים ואף ביקשו את האופציה להמשיך עוד חודש – מעבר לחודשיים- שמא לא תסתיים העבודה בפרק זמן של חודשיים.
לכן, לא מצאתי שיש הצדקה שלא לחייב הנתבעות לשלם לתובעים עבור תקופת השכירות – כפי שהתחייבו בהסכם.


ב.
א)
התובעים תובעים סך של 7,307
₪ הכולל: הוצאות בגין עלות אריזה, פריקה, הובלה ואחסנה.
באשר לסכום זה, טוענות הנתבעות, שהשמאי קבע, שהתכולה לא בוטחה בפוליסת הביטוח ועל כן אינם זכאים לפיצוי בגין פריט זה.
בשאלה זו, השנויה במחלוקת בין הצדדים, עלי לציין, שפריט תביעה זה אינו מתייחס לתכולה עצמה, אלא לצורך בהוצאת התכולה מהבית על מנת לאפשר ביצוע תיקונים. לצורך פינוי התכולה – ולא נזק שנגרם לתכולה-, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעות בהוצאות אריזה, פריקה, הובלה ואחסנה.

ב)
התובעים לא פרטו בכתב התביעה כיצד מורכב הסך של 7,307 ₪ והשאירו את מלאכת הרכבת הסכום על בית המשפט.
אכן, לאחר בדיקת החשבוניות והקבלות שצורפו לכתב התביעה, אני קובע, שהתובעים הוכיחו הוצאת הסך הנ"ל באמצעות: חשבונית מחודש ספטמבר 2008 לפיה שילמו התובעים לשירות הובלה ואריזה
סך של
525 ₪. כמו כן, שילמו התובעים סך של 1,123 ₪ על פי חשבונית מחודש אוגוסט 2008, והוגשו גם שתי קבלות שהוצאו על ידי "א. ארץ הצבי הובלות": אחת מיום 4.8.08 עבור הובלה ואריזה בסך של 3,927 ₪ והשנייה מיום 12.9.08 ע"ס 1,732 ₪.

ג)
על כן, מאחר ולא מדובר בתביעת נזק לתכולה עצמה, אלא מדובר בפינוי הבית מהתכולה על מנת לאפשר ביצוע העבודות, אין נפקא מינה לטענת הנתבעות אם התכולה בוטחה – אם לאו.
לכן, משהוכיחו התובעים הוצאה הקשורה והכרוכה בפנוי הדירה בשל נזקי המים ובשל הצורך לתקן את הטעון תיקון –על הנתבעות לשלם לתובעים הסכום הנ"ל.

ג.
א)
כמו כן, תובעים התובעים סך של 14,371 ₪ עלות האריחים שהוחלפו.
הנתבעות טוענות, שאין מקום לשלם לתובעים סכום זה, ונטען על ידי הנתבעות שהצעת המחיר הנוגעת לסכום זה – לא אושרה על ידי השמאי.
הצעה זו נדחתה על ידי הנתבעות, משום שהן סברו שהיא גבוהה משמעותית מהמחירים המקובלים בשוק ועל כן אושרה עלות של 7,200 ₪ בלבד – גם זאת בכפוף להמצאת חשבונית רכישה.

ב)
לאחר ששקלתי את טענות התובעים מזה ואת טענות הנתבעות מזה, אני קובע שיש לקבל את טענות הנתבעות, שכן התובעים אינם רשאים לקבל סכומים על פי הצעת מחיר, אלא על פי מה שהוצא בפועל.
התובע נשאל גם על ידי נציג הנתבעות, כמה שילם בפועל עבור האריחים והתובע השיב:" בפועל לא מעניין אותך. אני רוצה לישון במחצלת. תגיד לי לא?". (עמ' 1 לפ',ש' 25- 26).
עם כל הכבוד לתובע, תשובה זו לא הייתה במקומה. נכון הוא, שהתובע יכול לישון על מה שהוא רוצה והוא יכול לרצף את ביתו באריחי שיש היקרים ביותר, אך התשובה הנכונה היא התשובה שנתן התובע לאחר מכן והיא:" היה לי ריצוף ישן, שווה
x
תשלם לי
x
" -
ואכן כך הוא המצב.
רצונם של התובעים לרצף את ביתם בחומרים היקרים ביותר, אין בזה כדי לחייב הנתבעות לשאת בעלויות לפי רצון הניזוק, אלא מה שחייבות הנתבעות הוא לדאוג להחזיר את התובעים לאותו מצב שהיו בו בטרם נגרם הנזק ולכן, אין מקום לשלם על פי הצעת מחיר, כאשר הסכום שהוצע בפועל איננו הסכום שבהצעת המחיר.

ג)
לאחר דברי התובע ביקש בנו, מר הראל כהן (להלן:"הראל") להעיד מטעם התובעים. עוד בטרם העיד עד זה, הוא התערב מדי פעם בדיון והתערבות זו לא הוסיפה לאובייקטיביות של הראל.
הראל
טען בבית המשפט, שהוא ניהל את התקשורת מול שחר ומול הפניקס ומייד לאחר מכן עבר להעיד כדובר של התובעים, "אנחנו תובעים" וכד'. (ראה עדותו בעמ' 2 לפ').
אני מקבל את עדותו בדבר פניותיו על מנת להזמין את התיקון הדרוש, אך לדבריו נענו להזמנה זו ושלחו לסדר העניין.
הראל גם מעיד על הממצאים שנמצאו בבית, אך אין ספק שבסופו של יום בוצעו התיקונים הדרושים.
עוד מוסיף הראל ואומר, שהובטח להם תשלום עבור הובלה, אחסון וגם אישרו להוריו להתקשר בחוזה שכירות.
אני מקבל טענת הראל ואכן, בהמשך תהא גם התייחסות נפרדת לכל אחד מהסכומים הנתבעים על ידי התובעים.

ד)
מחשבונית שהוצאה ביום 31.10.08 עולה, שחשבונית זו מכילה חומרי בניין שונים והסכום הנוגע לאריחים מגיע לסך של 7,910 ₪. (ראה נספח ו' לכתב התביעה).
בסעיף 12 לכתב התביעה, מאשרים התובעים, שאכן שילמו בעד האריחים רק את הסך הנ"ל וגם הראל מאשר, שבפועל שולם הסך הנ"ל עבור האריחים (עמ' 3 לפ',ש' 2- 3)
ולכן אין מקום לפצותם בסכום של הצעת המחיר.
מר בן ציון מאירוב, שהינו שמאי, לא היה מעורה באותן הבטחות שהבטיחו לתובעים או להראל בקשר לכל הקשור באריחים , אך לטענתו, זכאים התובעים לריצוף זהה לקיים ושווה ערך. (ראה עדותו בעמ' 3 לפ').

ה)
לכן, בנסיבות אלו, אני מקבל את טענת הנתבעות, שאין מקום להעניק לתובעים הסכום שבהצעת המחיר אלא אך ורק הסכום
שהוצא בפועל, קרי סך של 7,910 ₪.

ד.
א)
התובעים תובעים סך של 1,420 ₪ עלות תיקון 2 אסלות.
בעניין זה טוענות הנתבעות, כי לשמאי לא ידועה טענה זו ולכן אין גם אפשרות להתייחס לטענה זו.

ב)
בעניין האסלות, טוענים התובעים, ששחר גרמה לשבירת 2 אסלות בעת ביצוע החלפת האריחים.
התובעים הוכיחו, אמנם, רכישת אסלות (ראה נספח ח' לכתב התביעה) אך אין בעצם העובדה שנרכשו אסלות כדי להוכיח ששחר שברה 2 אסלות.
התובעים לא הוכיחו טענה זו ולכן נדחית התביעה בגין פריט זה.

ה.
א)
עוד תובעים התובעים סך של 1,740 ₪ עבור הוצאות עו"ד להכנת תביעה זו וסך של 2,000 ₪ בגין עגמת נפש.

גם סכומים אלה מוכחשים על ידי הנתבעות בטענה, שאין עליהן לשלם הסכומים הנ"ל.

ב)
בעניין תביעת הסכומים הנ"ל, מקבל אנוכי טענת הנתבעות, שהוצאות אלו, אינן כלולות במסגרת הכיסוי הביטוחי.
בית המשפט העניק לתובעים את הסכומים המתייחסים לנזק הישיר שנגרם להם כתוצאה ובקשר לאירוע נזקי המים – אך הסכומים הנדרשים בפריטים אלה, אינם קשורים קשר ישיר עם נזקי המים.

ג)
לכן, היות ותביעת התובעים נתקבלה בחלקה, הרי שמגיעים לתובעים הוצאות משפט, אך הוצאות אלו תהיינה ללא יחס לשכ"ט עו"ד ששילמו התובעים ובמיוחד כאשר עסקינן בבית משפט לתביעות קטנות.
כמו כן, אין אני מקבל תביעת התובעים ככל שהיא נוגעת לעוגמת נפש, משום שהנתבעות אינן אשמות בעצם פיצוץ הצנרת ונראה לי שמיד עם גילוי נזקי המים, נשלחו לדירת התובעים אנשי שחר והחלו בתיקונים הדרושים.

5.
סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה ב

פסק דין
זה, אני מחליט לחייב את הנתבעות, שתיהן ביחד ו/או כ"א מהן בנפרד לשלם לתובעים, באופן סולידרי את הסך של
22,217 ₪, הכולל בחובו: סך של 7,000 ₪ עובר דמי שכירות, סך של 7,307 ₪ עבור פריקה, הובלה ואחסנה, סך של 7,910 ₪ עבור אריחים שהוחלפו.
הסך של 22,217 ₪ ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה -
28.12.10 - ועד התשלום בפועל.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעות, באופן סולידרי, לשלם לתובעים,באופן סולידיר, הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
יתרת סכום התביעה נדחית – מהנימוקים שפורטו לעיל.

ניתן היום 10.6.11 (ה' בסיוון התשע"א) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 9376-12/10 שרל כהן, זולי כהן נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, שחר נזקי צמרת בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/06/2011)