פסקי דין על שמואל רוזנברג | פסקי דין על רמי כהן | פסקי דין על אטי כהן |

160975/03 הפב     16/06/2011




הפב 160975/03 שמואל רוזנברג נ' רמי כהן, אטי כהן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



16 ביוני 2011

הפ"ב 160975-03 כהן נ' רוזנברג





מספר בקשה:7

בפני

כב' השופטת נועה גרוסמן
, סגנית נשיאה

מבקש
שמואל רוזנברג
ע"י ב"כ עו"ד פישביין


נגד

משיבים
1. רמי כהן
2. אטי כהן
ע"י ב"כ עו"ד שגיב


החלטה

לפני בקשה לביטול החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד.

רקע

במהלך שנת 2003, הגיש המבקש בקשה לאכיפת פסק חוץ.
ביום 16.9.07 ומשלא התייצב ב"כ המבקש לדיון בתובענה – ניתן כנגד המבקש

פסק דין
בהעדר התייצבות.
המבקש הגיש בקשה להארכת מועד ולביטול פסק הדין, ונקבע מועד לדיון בבקשה, ביום 27.12.10.
ב"כ המבקש לא התייצב לדיון בבקשתו זו לביטול פסק הדין, ומשכך – נדחתה בקשתו.
בבקשה דנן נתבקש בית המשפט לבטל החלטתו שניתנה ביום 27.12.10, ולקבוע מועד דיון חדש בבקשה לביטול פסק הדין מיום 16.9.07.

הבקשה

ב"כ המבקש טוען כי עקב טעות משרדית, נרשמה שעת הדיון ביומנו ל 10:00, ולא 8:30, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט.

לטענתו, הוא אכן התייצב בבית המשפט בשעה 10:00, ואז נתבררה לו התקלה.
המבקש מצרף כנספח א' לבקשה העתק מכתבו של מר פביאן ברויטמן, נוירו פסיכולוג
קליני. על פי מכתב זה, טוען המבקש, נגרמה התקלה והאיחור לדיון, ישירות ממצבו הבריאותי של ב"כ המבקש.

המבקש מפרט כי בא כוחו, מוכר כנכה צה"ל בדרגת נכות של 70%, ומאובחן כסובל מ
ptsd
, הגורם לו קשיים נוירו קוגניטיביים רחבים, ובין היתר – קשיים ניהוליים משמעותיים, המשפיעים על חייו בצורה קשה.

לטענת המבקש, הטעות שעשה בא כוחו – רישום שגוי ביומן, הינה טעות נפוצה אצל אנשים הסובלים מפגיעת מוח.

המבקש טוען כי הפסיקה קובעת כי בבדיקת סיכויי ההצלחה, די בראיה לכאורה, וכי בית המשפט יבחן האם יש למבקש הביטול עילה אפשרית להצלחה.
כן טוען המבקש כי הזכות לביטולו של

פסק דין
הינה זכות בעלת מעמד חוקתי.

המבקש סבור, כי לאור התיעוד הרפואי אשר צורף לבקשתו לביטול פסק הדין, קיים סיכוי משמעותי שהבקשה לביטול פסק הדין ולהארכת המועד – תתקבל, וכי את הטרחה שנגרמה למשיבים, ניתן יהיה לרפא באמצעות פסיקת הוצאות לטובתם.

התגובה

לטענת המשיבים, למחרת יום הדיון, התקשר ב"כ המבקש לבא כוחם וטען בפני
ו כי לא הופיע לדיון עקב טעות רישום ביומנו.
זו הסיבה היחידה בה נקב ב"כ המבקש, והוא לא ציין כל בעיה רפואית אשר גרמה לטעות.

המשיבים סבורים כי ב"כ המבקש מנצל את מצבו הרפואי על מנת לתרץ את התנהלותו הבלתי סבירה בתיק דנן.

לטענתם, בבקשה אשר הגיש לביטול פסק הדין, טען כי היה חולה, ועל כן התעכב במשך מעל לשנתיים בהגשת הבקשה, אולם התברר כי במהלך תקופה זו הופיע בדיונים בבתי המשפט השונים, ואף ניהל בוררויות שונות.
כן מציינים המשיבים כי המבקש עצמו אינו מופיע לדיונים בעניינו, במשך תקופה של יותר מתשעה שנים בהם מתנהל התיק, והמשיבים, מנגד, הופיעו לכל הישיבות והדיונים, הגישו תצהירים ונשאו בהוצאות כבדות.

המשיבים מציינים כי המבקש לא שילם הוצאות אשר נפסקו לטובתם בעבר, ולכן אין ביסוס לטענתו כי ניתן יהא לרפא הנזק שייגרם להם, באמצעות פסיקת הוצאות.

המשיבים מתייחסים להחלטות אשר ניתנו בנוגע לב"כ המבקש בתיקים אחרים, וטוענים כי הם אינם רלוונטיים, שכן מדובר בתיק בו היה ב"כ המבקש צד להליך, ובתיק בו מדובר היה באיחור מזערי בהגשת בקשה.

המשיבים סבורים כי המבקש עצמו זנח התביעה, ומשכך אין מקום להמשיך לנהלה.

כן מציינים המשיבים כי אף הם, בדומה למבקש, זכאים לעשיית צדק והינם בעלי זכויות חוקתיות.
לטענתם, לא יתכן כי

פסק דין
אשר ניתן בשנת 2007, יבוטל לאחר שלוש שנים, ללא כל צידוק ענייני, וכאשר מדובר בסיכויי הצלחה אפסיים.

התשובה

המבקש סובר כי תגובת המשיבים אינה מתייחסת לגופה של בקשה כלל ועיקר, אלא מתמקדת בהשמצות אישיות כנגד ב"כ המבקש, וחזרה על הטענות שהובאו בתגובה לבקשה לביטול

פסק דין
.

המבקש טוען כי המשיבים אינם מתמודדים עם הטענות שהעלה בדבר מצבו הרפואי.

המבקש מתייחס לטענת המשיבים בדבר אי התייצבות המבקש לדיונים, וטוען כי מדובר במבקש אשר מתגורר בארה"ב וכי מדובר בשני דיונים בלבד, בנושאים משפטיים אשר לא הצריכו התייצבות המבקש עצמו.

באשר להוצאות – ב"כ המבקש מביע הסכמתו כי ההוצאות יושתו עליו ישירות.

דיון והכרעה
ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אפשרית בשני מקרים: ביטול מחמת פגם שנפל בהליך מתן ההחלטה; וביטול שנתון לשיקול דעת בית המשפט, בו יילקחו בחשבון הן הסיבה להיעדרות מהדיון, והן סיכויי ההליך אם תבוטל ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד (ראו רע"א 7034/00 ציון צדקה נ' זאב וייל, תק-על 2001(3), 369).
במקרה דנן לא נפל כל פגם בהליך ולא קמה חובת הביטול מן הצדק, ולפיכך מדובר בביטול הנתון לשיקול דעת בית המשפט

ההלכה היא, כי על המבקש ביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד או במעמד צד אחד להסביר הן את הסיבה לאי-התייצבות והן את סיכויי תביעתו או הגנתו.

אמנם, הפסיקה קבעה כי סיכויי ההליך הנם העיקר בעוד לסיבה לאי-התייצבות נועדה חשיבות משנית בלבד, אולם, אין להתעלם ממנה לחלוטין.
לעניין זה אפנה לדבריו של המלומד אורי גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) בעמ' 373:
"אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול)...
כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה היא כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ומגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה)".

במקרה דנן, לא התייצבו המבקש ובא כוחו לקדם המשפט הראשון בתיק, ולאחר מכן, לא התייצבו אף לדיון בבקשה לביטול פסק הדין שניתן עקב אי ההתייצבות לדיון הראשון.

אמנם הן לבקשה זו והן לבקשה לביטול פסק הדין, צורפה שורת אישורים המעידה על מצבו הבריאותי הרעוע של ב"כ המבקש.

אולם, דווקא משום שמדובר בעורך דין הסובל מבעיות ארגון וניהול, מצופה היה כי ידאג ביתר שאת לעזרה וסיוע בניהול ענייניו.

ב"כ המבקש מציין מספר מקרים נוספים בהם ניתנו החלטות בהעדר התייצבות כנגדו, והדבר מלמד על כך כי הינו ער לקשייו וכי קשיים אלו גובים "מחיר" הן ממנו והן מלקוחותיו.

במקרה דנן, אף מדובר בלקוח – המבקש, אשר מתגורר בחו"ל ואשר אינו עוקב אחרי מועדי הדיון בתיק, ואשר שם מבטחו בבא כוחו כי הלה ידאג לענייניו כראוי, ואילו בא כוחו, אינו מתייצב, בשיטתיות, לדיונים הנקבעים בתיק זה.
יפים לענייננו, דברי כבוד השופט בך בע"א 32/83, ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, בעמ' 438:
"מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל.
אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט... "

אני מוצאת, כי התנהלותו של ב"כ המבקש במקרה דנן, עולה כדי זלזול.
פסק הדין ניתן בתיק זה, עקב אי התייצבותו לדיון.
את הבקשה לביטול פסק הדין, הגיש ב"כ המבקש רק בחלוף מעל לשנתיים מהיום שניתן.
אף לדיון בבקשה לביטול פסק הדין, אשר הוגשה באיחור כה ניכר, לא טרח ב"כ המבקש להתייצב.

אם אכן בעיותיו הרפואיות של ב"כ המבקש הינן כה חמורות ואינן מאפשרות לו לנהל את לוח הזמנים שלו באופן תקין, עד כדי התנהלות רשלנית בתיקיו, היה עליו לדאוג לסיוע ועזרה.

כמו כן, בצדק טוענים המשיבים, כי העתרות לבקשה, תהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם הדיוניות.
עסקינן בתיק אשר מתנהל עוד משנת 2003, וטרם נתקיים בו דיון מהותי אחד.
זכותם של המשיבים לסיום ההליכים כנגדם ואי הימשכותם מעל לפרק זמן סביר, שקולה היא לזכותו של המבקש ליומו בבית המשפט.

ברוח זו אף קבע המשנה לנשיא ש' לוין ברע"א 83/01 וייס נ' מרדכי, פ"ד נה(3) 730, 732 (2001):
"... שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו, וזכות הגישה לבית-המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שכנגד".
(הדגשה שלי – נ.ג.).

כן צודקים המשיבים בטענתם, כי אף אילו הייתה מתקבלת גרסתו של המבקש בנוגע לאי התייצבות בא כוחו לדיון, הרי שהמבקש לא פרט את סיכויי תביעתו.
כל שטען המבקש הוא כי די בראיה לכאורה, לשם קביעת סיכויי הצלחה, אולם לא פרט מהי אותה "ראיה לכאורה" אשר הוא מבקש להציג בפני
בית המשפט.

לאור כל האמור, הרי דין הבקשה – להידחות.



סיכום

מן המקובץ עולה כי דין הבקשה להידחות.

כפועל יוצא - פסק הדין מיום 16.9.07 יוותר על כנו.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו, בסך של 2,000 ₪.

ניתנה היום,
י"ד סיון תשע"א, 16 יוני 2011, בהעדר הצדדים.


נועה גרוסמן
, שופטת
סגנית נשיאה












הפב בית משפט שלום 160975/03 שמואל רוזנברג נ' רמי כהן, אטי כהן (פורסם ב-ֽ 16/06/2011)