פסקי דין על יוסף מורוז | פסקי דין על פואד ליוס | פסקי דין על אלכסנדר פרידמן | פסקי דין על חברת תשתיות נפט ואנרגיה |

1665/03 פ     03/06/2004




פ 1665/03 מדינת ישראל – פרקליטות מחוז המרכז נ' יוסף מורוז , פואד ליוס, אלכסנדר פרידמן , חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ




51
בתי המשפט
פ 001665/03
בית משפט השלום רחובות
03/06/2004
תאריך:
בפני
כבוד השופט ירון לוי
מדינת ישראל - פרקליטות מחוז המרכז

בעניין:
המאשימה
בני שגיא

על ידי ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. יוסף מורוז

2. פואד ליוס
- על ידי ב"כ עו"ד חוסאם סבית

3. אלכסנדר פרידמן

4. חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ

5. חברת פרידמן את הרשקוביץ בע"מ
6. חברת ברן הקמת פרויקטים בע"מ

הנאשמים
גזר דין - נאשם 2

העבירות
1. הנאשם 2 (להלן: "הנאשם"), הורשע, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון - לאחר שהדיון בעניינו הופרד מעניינם של 5 הנאשמים האחרים - בעבירות הבאות:
א. גרימת מוות ברשלנות, של נתן אייזן ז"ל (להלן: "המנוח"), לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").
ב. גרימת חבלה ברשלנות, לשמעון דוד מרציאנו (להלן: "מרציאנו"), לפי סעיף 341 לחוק העונשין.

ההסדר
2. במסגרת ההסדר, עתרו הצדדים להשית על הנאשם, 4 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה, וכן מאסר מותנה וקנס, לפי שיקול דעת בית המשפט.
רקע
3. בתחילת שנת 1997 נכרת הסכם בין חברת החשמל, לבין הנאשמת 4 - חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
(להלן: "תש"ן") - לביצוע פרוייקט הנחת צינור נפט, מתחנת השאיבה באשדוד, ועד תחנת הכוח באתר תל-גזר (להלן: "הפרוייקט").

במסגרת ההסכם, התקשרה תש"ן עם מספר קבלנים, וביניהם הנאשמת 5 - חברת פרידמן את הרשקוביץ בע"מ - לביצוע עבודות, ובין היתר, עבודות חפירה, לצורך הנחת צינור הנפט.

הנאשם 2 הודה בכך שהנאשמת 5 התחייבה, בין היתר, לחפור תעלה עם דפנות, שיבטיחו את יציבותה, ימנעו את קריסתה; למנוע כניסת אנשים לחפירה, אלא באופן שיבטיח את שלומם; וכן לוודא מינוי מנהל עבודה מטעמה.

4. הנאשם 2, שימש ראש צוות ביצוע עבודות החפירה, מטעם הנאשמת 5, והיה האדם האחראי על ביצוע החפירה בפועל.

5. עובר לתאריך 22/3/2000 חפרה הנאשמת 5, באמצעות הנאשם 2, באתר תל-גזר, הסמוך לקיבוץ נען (להלן: "האתר"), תעלה שאורכה 44 מטרים ועומקה 4.3 מטרים.
צידי התעלה נחפרו, בצורה מדורגת, ובזוית הקרובה ל- 90 מעלות, שאינה זוית טבעית של הקרקע (להלן: "התעלה").

דפנות התעלה לא אובטחו מפני התמוטטות, על ידי דיפון מתאים, מערכת פיגומים או כלונסאות.
באתר לא הייתה תוכנית לדיפון התעלה, בצמוד לפנקס הכללי, כל עת ביצוע חפירת התעלה.

האירוע
6. ביום 22/3/2000 הגיעו מרציאנו והמנוח, עובדי "המכון לבדיקות לא הורסות", לאתר, אליו הוזמנו מטעם הנאשמות 5 ו- 6, בכדי לבצע בדיקות רדיוגרפיות, נקודות הריתוך בצינור.
מרציאנו והמנוח ירדו לתעלה, והחלו בביצוע בדיקות.
במהלך הבדיקות, סמוך לשעה 10:30, התמוטטה אחת מדפנות התעלה, וקרסה על מרציאנו והמנוח, ששהו בתוכה.

7. כתוצאה מקריסת דופן התעלה, נקבר המנוח, תחת הריסות התעלה, ועפר כיסה את מרציאנו עד סנטר.
כתוצאה מהלחץ על בית החזה, נגרמו למנוח שברים בעצם החזה, ובצלעות, שגרמו למותו.

מרציאנו חולץ מההריסות, הוחש לבית החולים, שם איבד הכרתו למשך כ- 10 ימים.
למרציאנו נגרמו, בין היתר, החבלות הבאות:
שברים בכל צלעותיו; קרע בריאה; שבר באגן; קרע בחיבור בין הכלייה לשלפוחית השתן; דימומים בבטן, ובין היתר, נכרת הטחול; בצקת מוחית קלה; תזוזת חוליות בגב.
כשנה וחצי לאחר האירוע, נכרת כיס המרה של מרציאנו, ולדבריו, עדיין נתונה בדיון שאלת הקשר הסיבתי לתאונה.

בעקבות התאונה נקבעה למרציאנו, נכות צמיתה, בשיעור של 80 אחוז.

רשלנות הנאשם 2
8. בהיותו ראש צוות ביצוע עבודות החפירה, מטעם הנאשמת 5, והאחראי על ביצוע החפירה בפועל, התרשל הנאשם בכך ש:
א. לא דאג שהעבודה תבוצע תחת פיקוחו המתמיד של מנהל עבודה שמונה כדין.
ב. ביצע את חפירת התעלה, ללא דיפון מתאים ובזוית שאינה טבעית לקרקע, והקרובה ל - 90 מעלות, ומבלי לנקוט כל אמצעי שיבטיח מפני קריסתה.
ג. לא מנע כניסת עובדים לתוך התעלה, ולא דאג לאמצעי מיגון שימנעו פגיעה, כשהם בתוך התעלה.
ד. לא נהג כפי שאדם סביר מן היישוב היה נוהג בנסיבות הענין.
נסיבות אישיות
9. הנאשם יליד 1948, עוסק בתחום עבודות העפר מזה כ- 35 שנים, נטול עבר פלילי.

הטעמים להסדר
10. לשיטת התביעה, אף אם ההסדר אינו מחמיר, הרי שיש לכבדו, מהטעמים הבאים: חלוף הזמן; חוסר הבהירות באשר לחלוקת האחריות, בין הגורמים השונים שפעלו באתר; הודאת הנאשם, שיש בה, הן נטילת אחריות והן חסכון בזמן שיפוטי, ובזמנם של העדים.

הסניגור סבור כי חלקו של הנאשם לגרימת התאונה, אינו החלק העיקרי.
הנאשם הביע צער וחרטה וביקש לכבד ההסדר.

שיקולי ענישה
11. תוצאות האירוע קשות וכואבות.
כתוצאה מהאירוע, נהרסו חייהם של שני הנפגעים: חיי המנוח קופדו, ומרציאנו, שאמנם נותר בחיים, נדון לחיי מוגבלות, כאב וסבל. שמעתי את מרציאנו, והתרשמתי מכאבו ומסבלו.
לפגיעות אלה, השלכה ישירה אף על בני משפחותיהם, וסביבתם הקרובה של המנוח ומרציאנו.

לתוצאות האירוע, אף כשמדובר בעבירות רשלנות, יש ליתן משקל, לענין העונש.
במקרה דנן, נוכח הפגיעה הקשה, בערכי קדושת החיים ושלמות הגוף, יש ליתן משקל נכבד לנימוק זה.

אף מידת רשלנות הנאשם אינה מבוטלת.
עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך, שבמדרג האחריות, לא מצוי הנאשם בדרג העליון, אלא בדרג הביצוע.

עוד ינתן משקל לקולא, לחלוף הזמן מאז האירוע; לעברו הנקי של הנאשם, ולאורח חייו הנורמטיבי; להודאתו המיידית של הנאשם, שיש בה ביטוי לחרטה כנה, ואף חסכון בזמן שיפוטי יקר כפי שציין התובע.

האם יש לכבד את הסדר הטיעון?
12. באיזון בין מכלול השיקולים, נוכח התוצאות הקשות, סבורני שההסדר - ככל שמדובר ברכיב המאסר והיעדר רכיב פיצוי לנפגעים - נוטה במידת מה לקולא, אך אינו בלתי סביר, באופן המצדיק אי-כיבודו.

13. עם זאת, בנסיבות הענין, ומבלי להתעלם מאפשרות קיומו של הליך אזרחי נגד הנאשם, סבורני, שבסוג זה של עבירות, ובנסיבות הקונקרטיות, קיימת הצדקה, אף להטלת פיצוי, מכח סעיף 77 לחוק העונשין.

מטרת הוראה זו, להקל עם מי שנגרם לו נזק, בשל עבירה פלילית, בכך שמקרים מסוימים, היא מאפשרת לנפגע לקבל פיצוי על נזקיו, גם אם חלקי, מבלי שיהא עליו לנקוט בהליכים אזרחיים, בעצמו, נגד המזיק.
בנוסף, מקל פיצוי שנפסק בדרך זו, על הקרבן, בגביית הפיצויי, הנגבה בדרך שגובים קנס.
בהקשר זה, יפים הדברים שנאמרו בת.פ. (מחוזי י-ם) 3034/01 מדינת ישראל נ' פזגז חברה לשיווק בע"מ, דינים מחוזי, כרך כ"ו (4), 520, על ידי כבוד השופטת פרוקצ'יה, כהאי לישנא:

"אין סמכות זו שוללת או מייתרת את התביעה האזרחית העשויה לעמוד לניזוק, אלא עניינה לשלב את קורבן העבירה כגורם בהליך הפלילי מתוך ראייה כי הטבת נזקו - ולו באופן חלקי - היא חוליה חשובה ולעיתים הכרחית בתהליך הענישה הראויה והדגשת נורמות ההתנהגות הראויות.

אמצעי זה בא להדגיש כי ההליך הפלילי איננו הליך המוגבל רק ליחסים שבין הנאשם לבין הציבור, אלא יש לו השלכה ישירה גם לגורלו של קורבן העבירה ונזקו של הפרט ניצב גם הוא כשיקול במסגרתו.

במקרה זה, הטבת נזקו - ולו באופן חלקי - של עזבון המנוחה אמנם לא יחזירה לחיים, אולם יש בו כדי לסמל את אחריותה של הנאשמת לא רק כלפי הציבור הרחב אלא גם כלפי הפרט הנפגע, ודואליות זו ראויה להדגשה במיוחד בנסיבות מקרה זה אשר נסתיימו באסון כה כבד.

שאלת היקף זכויות העזבון לפיצוי במישור האזרחי ראויה לבירור נפרד על כל השלכותיה.
מטבע הדברים, בענין זה לא נשמעו טיעונים בפני
ולכן אגביל את פסיקתי, לפסיקת פיצוי, ולו חלקי, על חשבון הפיצוי הראוי על פי הדין האזרחי"

לפסיקת הפיצויים יינתן משקל לענין גובה הקנס.

סוף דבר
13. לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים:

א. 4 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה.

ב. 6 חודשי מאסר מותנים, למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע, או עבירות רשלנות, הקשורות בבטיחות בעבודה.

ג. קנס בסך 5,000 ₪.
הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 1,000 ₪ כל אחד, או 10 ימי מאסר כנגד כל תשלום ותשלום. התשלום הראשון ישולם עד ולא יאוחר מיום 1/8/2004 ויתר התשלומים ישולמו עד ולא יאוחר מ- 1 לכל חודש קלנדרי לאחר מכן.
לא ישולם תשלום במועדו, יועמד הקנס, או יתרתו, לפרעון מלא לאלתר.
ד. פיצויים בסך 5,000 ₪ לעזבון המנוח.
הפיצויים יופקדו בקופת בית המשפט עד ולא יאוחר מיום 1/7/2004.

ה. פיצויים בסך 5,000 ₪ למרציאנו.
הפיצויים יופקדו בקופת בית המשפט עד ולא יאוחר מיום 1/7/2004.

נדחה לקבלת חוות דעת ממונה ליום 24/6/2004 שעה 08:30.
לנוחות הממונה כתובתו של הנאשם: כפר מעליא ת.ד. 100 מיקוד: 25140.
טל: 04-9975870 נייד: 054-6622070.
עותק גזר הדין יועבר לממונה על עבודות השירות.
הנאשם מוזהר כי באם לא יתייצב לדיון, רשאי בית המשפט לדונו שלא בפני
ו, ויוצא כנגדו צו הבאה.
ניתן היום י"ד בסיון, תשס"ד (3 ביוני 2004) במעמד הצדדים.
____________
ירון לוי
, שופט
001665/03פ 133 שרה רובנס









פ בית משפט שלום 1665/03 מדינת ישראל – פרקליטות מחוז המרכז נ' יוסף מורוז , פואד ליוס, אלכסנדר פרידמן , חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/06/2004)