פסקי דין על סלימאן אל אעסם | פסקי דין על עמאר אלאעסם |

6807-03/11 מת     23/06/2011




מת 6807-03/11 מדינת ישראל נ' סלימאן אל אעסם, עמאר אלאעסם








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בבאר שבע



מ"ת 6807-03-11 מדינת ישראל
נ' אל אעסם(עציר) ואח'






בפני
כבוד השופט ברוך אזולאי
, ס.נשיא

המבקשת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד אביב דמרי


נגד

המשיבים
1.סלימאן אל אעסם
(עציר)
ע"י ב"כ עו"ד אסתר בר ציון

2.עמאר אלאעסם
(עציר)



החלטה
(בעניינו של המשיב 1)
ההליך

מדובר בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

כתב האישום

נגד המשיב ואחר הוגש כתב אישום בן שני אישומים, המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע, סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין, החזקת סם שלא לשימוש עצמי ועבירה של ניסיון סחר בסם.

הבקשה
למעצר עד תום ההליכים

בבקשה למעצר המשיב 1 עד תום ההליכים מיום 3.3.11, נטען

כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים 1 ו-2, ביניהן: הודעות הסוכן, עימותים שנערכו בין הסוכן למשיבים, דו"חות המפעיל וקצין הסוכנים, הקלטות של שיחות בין המשיבים 1 ו-2 לסוכן, צילומים של המשיבים 1 ו-2 בעסקה נשוא האישום השני ודו"חות תנועה שקיבלו המשיבים 1 ו-2 בנפרד. למשיב 1 שתי הרשעות בעבירות של פריצה לבניין וביצוע גניבה, ותקיפת שוטר במילוי תפקידו. כמו כן נטען, שקיימת עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996, שכן קיים חשש שהמשיבים יסכנו את בטחון הציבור.
המשיבים 1 ו-2 ביצעו עם הסוכן שתי עסקאות סמים, שבמהלכן מכרו לסוכן סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 99.8275 גרם וניסו למכור לסוכן סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 100 גרם. עוד נטען, כי מחומר החקירה עולה מעורבות עמוקה של המשיבים והיותם חוליה מרכזית בשרשרת הפצת הסם. כמו כן, קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית, המקימה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3), אשר הנטל להפריכה מוטל על המשיבים.




תסקיר המעצר
בתסקיר המעצר מיום 12.5.11, צוין, כי אף ששרות המבחן התרשם מרצינותם ונכונותם של הערבים שהוצעו לפקח על המשיב 1 בחלופת מעצר, שירות המבחן התרשם, כי אין בחלופות אלה כדי לצמצם את רמת הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות, כל שכן, כאשר המשיב 1 ישוחרר ממעצר ויחזור לסביבת מגוריו טרם מעצרו, ולאור סיכון זה, ולאור חומרת נסיבות מעצרו, לא יהא בכל חלופה שתוצע כדי לנטרל את הסיכון הקיים, בין היתר, בשל אופי העבירות המיוחסות למשיב 1.

בדיון מיום 14.6.11, חזר ב"כ המבקשת על נימוקי הבקשה למעצר עד תום ההליכים והוסיף, כי מדובר במשיב אשר נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה ביותר

, לאור האישומים המיוחסים לו ובהתחשב בכך שמדובר בסם מסוכן מסוג קוקאין, בכמות הגדולה של הסם שנסחרה, ממנה ניתן להכין מאות מנות של סם וכן מהעובדה שאין מדובר באירוע בודד. למשיב חלק ממשי ופעיל בשרשרת הפצת הסם, ומכאן עולה מסוכנותו. מדובר בעבירות סמים שמקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית. ההלכה במקרים אלו, שיש לעצור בגין עבירות סם, כאשר שחרור לחלופה יעשה אך במקרים נדירים וחריגים.

בעניינו, אין סיבה לתת אמון במשיב 1 ולשחררו לחלופת מעצר, הואיל ואין בנמצא כל נסיבה חריגה שמצדיקה שחרור, וגם כעולה מהתסקיר, שרות המבחן התרשם, כי כל חלופה תתקשה לנטרל את הסיכון הקיים. ב"כ המבקשת הפנה לאסופת פסיקה. ביחס למשיב 2 ששוחרר לחלופת מעצר, למשיב זה לא היה עבר פלילי, בעוד שלמשיב 1 יש עבר פלילי וכן תלויים ועומדים נגדו ארבעה תיקים פתוחים, מהם שלושה בגין עבירות של סחר בסמים, ותיק אחד בגין עבירות רכוש, והוא מהווה ה'רוח החיה' מאחורי עסקאות הסמים, הוא המארגן והמנהל שלהן, ומכאן, מסוכנותו אף גדולה יותר. לאור האמור ביקש להורות על
מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים.

מנגד, הסכימה ב"כ המשיב 1 שיש תשתית ראייתית להוכחת האישום, אך טענה לחולשת הראיות. ביחס לאבחנה שעשה ב"כ המבקשת בין המשיבים, ציינה ב"כ המשיב 1, כי עבר פלילי אינו צריך לשמש לצורך הבחנה בין המשיבים. המשיב 1 הינו בן 36, נשוי לשלוש נשים ואב לעשרה, עברו הפלילי אינו מכביד, לחובתו הרשעה משנת 2004 בגין עבירת רכוש, והרשעה משנת 2004 בגין עבירה של תקיפת שוטר שבוצעה בשנת 2000, ואין למשיב 1 עבר פלילי בתחום הסמים. תיקי המב"ד לא הוגשו לבית המשפט, ועל כן שרות המבחן לא היה צריך לציינם בתסקיר. עוד ציינה, כי למשיב 1 מב"ד אחד מאוגוסט 2008 בגין עבירות סמים בבית משפט השלום, כתב האישום תוקן בעניינו, ויש עסקת טיעון, לפיה הוא ירצה 75 ימים בעבודות שירות, ומב"ד נוסף משנת 2003 בעבירת רכוש, שככל הנראה לא יוגש כתב אישום בעניינו.
לעניין הדומיננטיות של המשיב 1 לעומת המשיב 2, טענה ב"כ המשיב 1, כי מעורבותו של המשיב 2 הינה שוות ערך למעורבותו ואף גדולה יותר, כאשר בשני האישומים, העסקה נעשתה בין הסוכן לבין המשיב 2. כמו כן ציינה, כי באישום השני מדובר בניסיון לסחר בסמים, הואיל והחומר שנמסר לסוכן לא היה סם מסוכן.
ביחס לתסקיר שרות המבחן, טענה, כי אף ששרות המבחן לא בא בהמלצה
לשחרר את המשיב 1 לחלופת מעצר, הוא לא קבע שמדובר במשיב שמסוכנותו גבוהה עד כדי כך שלא ניתן לשחררו. המשיב 1 הציע מטעמו שני ערבים ראויים, כשאחד מהם עובד בתפקיד בטחון, ומוכן לפקח עליו, ורמת הסיכון הקיימת מכח חזקת המסוכנות ניתנת לאיון בחלופת מעצר טובה ומוקפדת.
ב"כ המשיב 1 הוסיפה, כי הסוכן - שלומי אפללו שהפליל את המשיבים 1 ו-2 בתיק זה, נעצר לאחרונה, ומידע זה היה צריך להיות מובא לידי ב"כ המשיבים. בנוסף, יש לקחת בחשבון את העובדה שמדובר בתיק מורכב שיארך זמן רב, טרם הוצאה תעודת חיסיון וטרם נקבעו מועדי הוכחות.
לאור זאת, טענה ב"כ המשיב 1, יש לשחרר את המשיב 1 לחלופת מעצר בתנאים מגבילים בדמות מעצר בית בתל שבע, לרבות איזוק אלקטרוני, פיקוח צמוד של הערבים - קאייד אל עאסם ובפיקוח בן דודו סלימאן אל עאסם בתל שבע, וכן הפקדה כספית.

דיון
לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים נראה לי, כי יש בראיות כדי להצביע על סיכויים סבירים להוכחת האישום ביחס לעבירות המיוחסות למשיב 1. מסוכנתו של המשיב עולה ממעורבותו הלכאורית בעבירות נשוא כתב האישום.
השאלה העומדת לדיון היא האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר אשר תאיין את מסוכנתו של המשיב 1. העבירות שיוחסו לו, מקימות עילת מעצר סטטוטורית של חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996,
בהיותו מעורב לכאורה בסחר בסמים מסוכנים מסוג קוקאין.
המדיניות השיפוטית מחייבת יד קשה נגד העוסקים בסחר בסמים, נוכח המסוכנות הסטטוטורית, והחשש להישנות העבירות,
ומעצרם עד תום ההליכים.

ב
בש"פ 2797/94

רבאיעה נ' מדינת ישראל

(לא פורסם), קבע השופט י. זמיר:
"גם מי שלא היה מעורב בעסקי סמים צריך לדעת כי בית המשפט לא יטה לו חסד משנתפס לראשונה בעבירה מסוג זה. להיפך. כדי להרתיע אנשים, שלא יסתבכו ברשת הסמים, עליהם לדעת מראש מה כבד המחיר שיושת על כל מי שנסחף ונתפס ברשת זאת"

ב
בש"פ 3899/95

מדינת ישראל
נ' ג'מאל
(
[פורסם בנבו]
, נקבע :
"סחר בסמים הוא עבירה חמורה ביותר, עד כדי כך שחומרתה, כשהיא לעצמה, יוצרת עילת מעצר... בית משפט זה הכביד את אוכפו על נאשמים בעבירה זאת, והורה וחזר על מעצרם, אפילו נוכח נסיבות אישיות קשות".

ואולם, נוכח השינוי שהביא עמו
חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו",
קבע השופט
זמיר
כי:
"בנסיבות מיוחדות אין להוציא מכלל חשבון את האפשרות שנאשם בחסר סמים, ואפילו מדובר בסם קשה ובכמות גדולה, ישוחרר מן המעצר בתנאים מגבילים, אך זה יהיה מקרה נדיר ביותר".

עיסוק בסחר בסמים, כמו גם

תיווך או החזקה שלא לצריכה עצמית, הן עבירות המורכבות מפעילות של חוליות שונות– החל בשלב הרכישה, והמשך בהעברה
. יש לעשות הכול על מנת לפגוע במערך אספקת הסם ושיווקו, במיוחד בעבירות של סחר בסם מסוכן, במיוחד , כמו במקרה זה
. בעבריינות הסמים, נשקפת מסוכנות מכל אחת מאותן חוליות, ה
פוגעות ביסודותיה של החברה ובחוסנה, ומעל לכל, פוגע בציבור ובבריאותו. האינטרס הציבורי במיגור נגע הסמים מחייב את קטיעת שרשרת הסחר ונטרול חוליותיו, מתוך הכרה כי כל חוליה בשרשרת הסחר חוליה חיונית היא, ולכן במאבק הבלתי פוסק בעבריינות זו, יש להפסיק את הפעילות בכל אחת מאותן חוליות בשרשרת הפצת הסם.

תרומתם של בתי המשפט לצמצום ממדיו של נגע הסמים, צריכה היא להתבטא גם במעצרם של אלה התורמים להפצתו עד תום ההליכים, למעט מקרים חריגים, עליהם לא נמנה המשיב
1.

לאור המסוכנות הכרוכה בעבירה של סחר בסמים, רק במקרים חריגים ניתן לשלול חזקת מסוכנות זו ולהצדיק חלופת מעצר, בענייו זה נקבע
בבש"פ 6461/03
מוסטפא
אבו דגש נ' מדינת ישראל

(פורסם בנבו):
"אשר לחלופת המעצר, הלכה היא, כי סחר בסמים היא אחת העבירות החמורות הקיימות בספר החוקים, וזאת עקב הפגיעה הקשה בחיי החברה הסדירים והסכנה הרבה שהיא נושאת לשלום הציבור. על-מנת להילחם בתופעה של סחר והפצת סמים, נקבעה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו - 1996,
בסעיף 21(א)(ג)(3),
חזקת מסוכנות לגבי עבירות לפי
פקודת הסמים המסוכנים [נוסח
משולב] התשל"ג - 1973, שעבירת הסחר בסמים מסוכנים נמנית עליהן.
כידוע, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול חזקת מסוכנות זאת ולהצדיק חלופת מעצר, ככל שמדובר בסחר בסמים...
".

ביחס לטענת ב"כ המשיב 1, בדבר מעצרו של הסוכן בתיק זה, כתב האישום בעניינו הובא לעיוני. מדובר בעבירות אלימות, שאין בהן כדי לפגוע בסיכויי ההרשעה, חומר הראיות בתיק מבוסס ונתמך בראיות חיצוניות פרט לעדותו של הסוכן, כגון: שיחות מוקלטות, צילומים, עימותים שנערכו בפני
אנשי משטרה, דו"חות תנועה שניתנו למשיבים בנפרד.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק בעניינו של המשיב 1, לרבות תסקיר שירות המבחן, נראה לי, כי הנסיבות העניין לא
מתקיימות אותן נסיבות חריגות ויוצאות דופן אשר בהתקיימן ניתן לסטות מהכלל ולהורות על חלופת מעצר הולמת. לכל האמור, יש להוסיף, כי לחובתו של המשיב 1 הרשעות קודמות בעבירות מתחום הסמים, וכן הרשעה בגין תקיפת שוטר, ואף שמדובר בהרשעות ישנות, יש בהן כדי להצביע על מסוכנותו.

ביחס לשחרורו של המשיב 2, נראה לי כי עניינו שונה מעניינו של המשיב 1, כאמור בדברי ב"כ המבקשת.

לאור האמור, וכעולה מהמלצת שרות המבחן, אין בחלופות שהוצעו כדי לנטרל את הסיכון, ולמעשה יהיה קושי לנטרל את הסיכון בכל חלופה שתוצע.

לאור זאת, אני מורה על מעצרו של המשיב 1 עד תום הליכים.

ניתנה היום,
כא' סיון תשע"א, 23 יוני 2011, במעמד הנוכחים.



ברוך אזולאי
, שופט
סג"נ











מת בית משפט מחוזי 6807-03/11 מדינת ישראל נ' סלימאן אל אעסם, עמאר אלאעסם (פורסם ב-ֽ 23/06/2011)