פסקי דין על נחמה קרייזר | פסקי דין על נורה גוטליב מנהלת מיוחדת | פסקי דין על כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום | פסקי דין על סמיונוב סבטלנה |

5245/09 פשר     15/03/2011




פשר 5245/09 נחמה קרייזר נ' נורה גוטליב מנהלת מיוחדת, כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום, סמיונוב סבטלנה








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בבאר שבע



15 מרץ 2011

פש"ר 5245-09 קרייזר ואח' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום






בפני

כב' השופטת
נחמה נצר


חייבת

נחמה קרייזר
,
ת"ז: 011076767


נגד


משיבים
1.
נורה גוטליב – מנהלת מיוחדת

2.כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום
3.
סמיונוב סבטלנה
– נושה



החלטה

בתאריך 27.4.09 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת לפי בקשתה, במסגרתו הושת על החייבת צו תשלומים חודשי בסכום של 600 ₪ לחודש.

ביום 24.6.09, הגישה החייבת בקשה להפחתת צו התשלומים ובהחלטה מיום 23.8.09, נעתר ביהמ"ש לבקשה והורה על הפחתה לכדי סך של- 300 ₪.

ביום 13.4.10, התקיים דיון בשאלת הכרזתה של החייבת כפושטת רגל.

בחוות הדעת, אשר הוכנה לקראת הדיון, המליצה המנהלת המיוחדת על הכרזתה של החייבת, המלצה עליה שבה במהלך הדיון.

במועד הדיון, התייצב הנושה והביע התנגדותו להכרזת החייבת, אלא שהתנגדות זו לא הובעה קודם לכן, לא במסגרת ישיבת הנושים, אשר התקיימה בעניינה של החייבת, בה נכח הנושה ואף לא במסגרת התנגדות בכתב, אשר לא הוגשה לביהמ"ש ו/או למנהלת המיוחדת ו/או הכונ"ר, עובר למועד הדיון.

נוכח הטענות שהועלו לראשונה, כנגד החייבת אך במסגרת הדיון בהכרזה ועל מנת ליתן בידי המנהלת המיוחדת והחייבת הזדמנות הולמת לברר הטענות ולהגיש תגובותיהן בהתאם, נדחתה הכרזת החייבת למועד מאוחר יותר, עד אשר תתבררנה טענות הנושה.

במסגרת החלטתי, שניתנה במועד הדיון, נתבקש הנושה להגיש התנגדות כתובה מטעמו, אשר לאחריה הותר לחייבת להגיש תגובתה להתנגדות.
לאחר הגשת תגובת החייבת לטענות, נתבקשה המנהלת המיוחדת לגבש מסקנותיה הסופיות, ולהגישן לביהמ"ש.

ביום 22.11.10 ולאחר שלא נתקבלה עמדתה העדכנית של המנהלת המיוחדת, ניתנה החלטתי, המורה למנהלת המיוחדת להגיש עמדתה כאמור בתוך 14 יום ואולם, חרף שתי החלטות שניתנו בנדון, טרם פעלה המנהלת המיוחדת להגיש תגובתה כאמור ואין לי אלא, להצר על כך.

מכל מקום, ביום 20.2.11 פעלה החייבת להגיש בקשתה למתן החלטה בשאלת הכרזתה, במסגרתה, ניתנת החלטתי זו.

התנגדות הנושה מעוררת שלוש טענות עיקריות, הנוגעות להתנהלות החייבת, עובר למועד מתן צו הכינוס ובמהלכו, כפי שיפורט להלן;

ראשית, טוען הנושה, כי החייבת פעלה בחוסר תום לב, שעה שלוותה כספים ממנו, תוך ידיעה כי אין ביכולתה להחזירם, שכן לשיטתו, לו הייתה החייבת סולבנטית במועד בקשת ההלוואה, היא לא הייתה פונה אליו, למתן הלוואה, כי אם לגורם בנקאי.

שנית, טוען הנושה, כי החייבת הסתירה ועודה מסתירה מהכונ"ר ומביהמ"ש, הכנסתה החודשית, המשתלמת
לה בעבור
שירותי שליחויות.

לסיום טוען הנושה, כי החייבת מכרה את דירת המגורים שבבעלותה ולמרות זאת, לא שילמה לנושה את חובו וכן כי החייבת סייעה בידי בנה לרכוש וילה בקרית-גת, שעה שלחייבת חוב לנושה, אם לא מעבר לכך.

בתגובתה להתנגדות מציינת החייבת, כי הנושה נכח באסיפת הנושים בעניינה, ובמסגרתה לא הובעה כל התנגדות מצדו ואף לא מטעם נושה אחר.

לגופן של טענות, מציינת החייבת, כי הנושה נתן לה הלוואה במודע ואף הקפיד להבטיח זכותו בדמות חיובי ריבית בשיעור גבוה למדי.
החייבת מציינת כי ההלוואה נלקחה במהלך שנת 1997 וכי מאז שנת 1999, מתנהלת החייבת במסגרת תיק איחוד בהוצל"פ.

ביחס לטענה בדבר סיוע לבנה ברכישת נכס, טוענת החייבת, כי זה נרכש עוד במהלך שנת 1994, קרי – זמן רב קודם למועד נטילת ההלוואה.

לעניין מכירת דירת החייבת, נטען, כי זו נמכרה לאחר שהחייבת התקשתה לעמוד בתשלומי המשכנתא, הא ותו לא.

הנושה פעל להגיש תשובתו לתגובת החייבת. לטעמו, הואיל והחייבת לא תמכה תגובתה בתצהיר מאמת,אין ליתן משקל לתגובתה.
כמו כן נטען, כי החייבת התחמקה מלהשיב ל"טענת הסיוע לבן" ברכישת נכס, מלבד ציון המועד, בו נרכש הנכס כאמור.

ביחס לטענת החייבת כי מכרה הדירה שברשותה לצורך כיסוי חובות המשכנתא, טוען הנושה, כי החייבת לא תמכה טענתה כאמור באסמכתא, המעידה על סכום מכירת הדירה וסכום הכספים
שהועברו לכיסוי חוב המשכנתא.

לסיום טוען הנושה, כי הינו עומד על טענתו לפיה, החייבת ביצעה שליחויות עבור לקוחות משרד עו"ד בקרית-גת.

עד כאן טענות הצדדים.

הכרעה:
בפתח דבריי, אבקש להתייחס לסוגיית העדר תצהיר מטעם החייבת לתמיכה בטענותיה לצד העדר תצהירים מטעם הנושה לשם הוכחת טענותיו הן בעניין סיוע לבן בקניית נכס והן באשר לעיסוקה של החייבת.

הנושה טוען, כי מבירור מול גרושת הבן מתעורר חשש, לפיו חלק נכבד מכספי רכישת הנכס ניתן ע"י החייבת ובעלה וכך נאמר, בהאי לישנא:

"בשיחות בין המבקשת לגרושתו של בנה של החייבת, ציינה בפני
ה גרושת הבן כי קיבלה סכום נמוך עבור הוילה ברח' יהושפט 95, בשל העובדה כי חלק נכבד מכספי רכישת הוילה ניתן ע"י החייבת ובעלה."

באופן דומה טוען הנושה, כי מבירור מול עובדת משרדו של ב"כ הנושה, עולה כי החייבת ביצעה שליחויות עבור עו"ד פרידמן, אשר לו משרד עו"ד בקרית גת וכך נכתב בעניין זה:

"יובהר, כי במשרד הח"מ עובדת הגב' בר יוסף שלי (אשת הח"מ) אשר הייתה פוגשת את החייבת במשרדי הטאבו ורשם המשכונות, באופן סדיר, וציינה בפני
ה כי היא עושה כן עבור לקוחות של עו"ד פרידמן"

בכל הכבוד, טענות אלו נטענו בעלמא, מבלי שנתמכו בתצהיר מתאים מטעם הגורמים הרלוונטיים ולמצער, באסמכתאות המצביעות על "ראשית ראיה" לתמיכה בנטען.

בהקשר זה אציין, כי הנושה נמנע לציין מהמועד בו נרכש הנכס ע"י בנה של החייבת וכל שכן, המועד בו ניטלה ההלוואה מידי הנושה. חסרונם שלן פרטים אלו, נוטל העוקץ מהטענה בדבר סיוע ברכישת דירת הבן כיוצר ממצא שלילי כלפי החייבת.

אם לא די בכך, הרי שבתגובה לטענת הנושה בדבר עיסוקה של החייבת, פעלה החייבת לצרף מכתב מאת עו"ד פרידמן ולפיו, אין החייבת מועסקת על ידו. אמנם צודק הנושה בטענתו, לפיה המכתב יוצר עמימות סביב שאלת עיסוקה של החייבת, שכן בנוסח המכתב צוין, כי החייבת אינה מועסקת ע"י עו"ד פרידמן, אך לא צוין דבר ביחס לאפשרות כי החייבת מועסקת ע"י לקוחותיו של עו"ד פרידמן.

עדיין, מסמך זה הוצג בתגובה לטענתו הלאקונית של הנושה, אשר כאמור לא נתמכה בתצהיר וגם אם המסמך עמום ואינו חד משמעי, יש בו כדי להזים ולו במידת מה, את טענת הנושה.

יחד עם זאת, גם בתגובת החייבת דבק רבב, שעה שזו כוללת טיעון עובדתי רב, שרובו ככולו לא זכה להיתמך בתצהיר וכל שכן, במסמכים חד משמעיים, המדברים בעד עצמם.

החייבת טוענת טענות עובדתיות מידיעה אישית ואך משום כך, תמוה בעיני, מדוע לא פעלה החייבת לצרף תצהיר לתגובתה.
כך למשל טוענת החייבת כי במשך שנים פרעה את חוב ההלוואה לשיעורין ואולם הנושה "סירב באופן שיטתי למסור לידי החייבת אסמכתאות על העברת כספים אלה".
עוד ובנוסף, החייבת טוענת כי "סכום הכסף המקורי נלקח כהלוואה עוד בשנת 1997" וכי דירתה נמכרה אף היא במהלך שנת 1997, עקב "אי יכולתה של החייבת לעמוד בתשלומי המשכנתא".

טענות אלה, אשר הוכחתן הינה חיונית לצורך התמודדות עם טענות הנושה, לא נתמכו במסמכים ובתצהיר וסבורתני, כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לטענות אלה.

בהקשר זה אציין, כי חרף טענת החייבת כי חוזה המכר משנת 1994 צורף כנספח לתגובה, הרי שחוזה המכר לא צורף, כי אם עותק מתעודת מיסים והיטל השבחה, אשר בוודאי אינה עולה כדי הסכם מכר.




מחדלים אלה, מצד הנושה והרבה מעבר לכך, מצד החייבת, אינם מאפשרים הכרעה מושכלת בהתנגדות, ואין בכתבי הטענות דבר, מלבד חילופי טענות סתמיים, בין הנושה לחייבת.

יחד עם זאת, אין בדעתי להטיל על הצדדים סנקציות בדמות דחיית
התנגדות הנושה וחמור מכך, דחיית בקשת החייבת להכריזה כפושטת רגל, אשר השפעתן פוגענית והרת גורל עבור
הצדדים.

על כן, הנני להורות כי בתוך 30 יום, יפעל הנושה להגיש תצהירים מטעם גרושת בן החייבת והגב' בר יוסף שלי.
אציין, כי אם לא יוגשו תצהירים כאמור, ידחו טענות שהוכחתן טעונה אימות בתצהיר.

במקביל, תפעל החייבת להגיש תצהיר מפורט מטעמה, הכולל התייחסות למלוא הטענות העולות מכתב התגובה, וזה יתמך באסמכתאות כנדרש.

עותק
התצהירים יועבר במקביל, גם למנהלת המיוחדת.

בחלוף המועד וככל שיוגשו תצהירים, אקבע מועד לדיון, אליו יזומנו הנושה, החייבת, המנהלת המיוחדת ובמידת הצורך, אף המצהירים מטעם הצדדים.

בשלב זה וכל עוד לא אצווה אחרת, תמשיך החייבת לקיים חיוביה ע"פ צו הכינוס.

ניתנה היום,
ט'
אדר ב תשע"א, 15 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.














פשר בית משפט מחוזי 5245/09 נחמה קרייזר נ' נורה גוטליב מנהלת מיוחדת, כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום, סמיונוב סבטלנה (פורסם ב-ֽ 15/03/2011)