פסקי דין על יצחק בכור - עו"ד | פסקי דין על ברוריה פרידמן

733/03 ברע     03/06/2004




ברע 733/03 יצחק בכור - עו"ד נ' ברוריה פרידמן






יצחק בכור - עו"ד

המבקש:

נ ג ד
ברוריה פרידמן

המשיב:

החלטה

1. המבקש, עורך דין במקצועו, נתבע על ידי המשיבה בבית משפט לתביעות קטנות לתשלום פיצוי כספי בסך 5,000 ₪. ברקע יחסי עורך דין-לקוח. התקיימה ישיבה אחת בה העידו המשיבה ובעלה. הדיון נדחה לבקשת המבקש בכדי לאפשר לו להעיד עדים מטעמו. במועד הישיבה השניה לא התייצבו המבקש או עדיו. משכך נתן בית משפט קמא

פסק דין
לטובת המשיבה וכנגד המבקש על סך 5,000 ₪ בתוספת הוצאות בסך 2,000 ₪.

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, בית משפט קמא דחה את הבקשה בהנמקה זו: "המבקש עורך דין הוא קיבל לידיו פרוטוקול עם מועד הדיון. האחריות עליו לרשום התאריך ביומן" (בית משפט לתביעות קטנות באשקלון, כב' השופטת מ. וולפסון, ת"ק 456/03 ובש"א 130/03).
2. זהו הרקע הדיוני שהביא את המבקש להגיש בקשתו זו למתן רשות ערעור.

טוען המבקש שהחלטת בית משפט קמא שלא לבטל את פסק הדין בטעות יסודה. נקבעה רמה מוגברת כלפי עורכי דין ולדעתו תוצאה זו מרעה את מצבו באופן לא פרופרציונלי. אין סיבה שלא יקבל את יומו בבית משפט.

3. לא אסתיר שיתכן ולו הייתי יושב כערכאה קמא נטייתי היתה לשקול קבלת בקשת המבקש, זאת בכפוף להטלת הוצאות שכן האשמה לאי ההתייצבות רובצת לפתחו. ועוד - לא אסתיר שלו הוסמכה ערכאה זו לדון בטענת המבקש, בכל הקשור להחלטה שלא לבטל את פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד, יתכן גם שהייתי מגיע לתוצאה של ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות. ואולם, על המבקש להתגבר על המשוכה של צמצום רשת הביקורת של ערכאת הערעור על הליכים שמתנהלים בבית משפט לתביעות קטנות.

בית המשפט העליון אמר את דברו בהרכב מורחב (רע"א 292/93 סירבוז נ' אופק פ"ד מח(3) 177). נקבע בדעת רוב של שלושה שופטים כי עמדת המחוקק לפיה צד יכול לערער ברשות, ולא בזכות, על

פסק דין
של בית משפט לתביעות קטנות מולידה כלל נוסף והוא שמסלול דיוני זה אינו פתוח בפני
החלטה אחרת של אותו בית משפט. אין מחלוקת שמבחינה דיונית - ומאז שנת 1957 זה המבחן השולט בכיפה - החלטה בבקשה לביטול

פסק דין
מסווגת כהחלטה אחרת ומכאן שלא ניתן לערער בזכות או ברשות על החלטה זו (ראה הדברים ב

פסק דין
סירבוז וכן ראה ספרו של ד"ר זוסמן סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית 770-769, וראה הפסיקה שמובאת שם).

אכן, המבקש רשאי להגיש בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא. אך כאן הוא נתקל בקושי מסוג אחר. בית משפט שמע את המשיבה ובעלה, קרי עדים של צד אחד, וכלל לא שמע עדים של הצד שכנגד. במצב זה לא אוכל לומר, על סמך הראיות שהוגשו, כי נפלה טעות במסקנת בית משפט קמא שדין התביעה עם המשיבה. כמובן הסוגייה של ביטול פסק הדין הינה שאלה אחרת, אך התשובה לה מסווגת כאמור כהחלטה אחרת ולא כ

פסק דין
והמחסום הדיוני בעינו עומד.

הואיל והכרעת בית משפט לתביעות קטנות בבקשה לביטול

פסק דין
במעמד צד אחד הופכת לסוף פסוק מתבקשת המסקנה כי על בית משפט מיוחד זה לשקול ביתר זהירות טרם יחליט בעניין.

4. כשלעצמי, אם יותר לי, היתי רואה בעין יפה לו המחוקק היה מתיר בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לתביעות קטנות הדוחה בקשה לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד. בל נשכח כי להחלטה זו אופי שונה משיש להחלטה אחרת רגילה. כיון שהאחרונה הינה הכרעה מוקדמת לפסק הדין הרי שיכל צד להגיש בקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה האחרת במסגרת בקשתו למתן רשות ערעור על פסק הדין הסופי. שונים פני הדברים כאשר מדובר בהחלטה המונעת מצד לקבל את יומו הענייני בבית המשפט. החלטה כזו, הדוחה בקשה לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, הינה בה בעת סופית וחלוטה. אך כל עוד המחוקק ממשיך את המצב המשפטי הקיים - ו

פסק דין
סירבוז ניתן לפני כעשר שנים - הדין המצוי הוא המחייב.

ואל תשיבני שהעוקץ הדיוני קהה יען כי החלטה לדחות בקשה לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד אינה

פסק דין
, ולפיכך היא ניתנת לעיון חוזר ולשינוי (ראה ספרו של כב' הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין האזרחי, מהדורה שביעית, 287). הסיבה לכך הינה שבכל מקרה הבקשה החוזרת תובא בפני
אותו שופט שדן בתביעה הקטנה ואם לא ישנה את דעתו זכות לבקש רשות ערעור עדין אינה בנמצא. (יתרה מזו קיימת גישה לפיה מוגבלות האפשרויות להגיש בקשה לעיון חוזר על החלטה אחרת לנסיבות מיוחדות, ראה: רע"א 6942/00 חזן נ' בנק המזרחי בע"מ מפי כב' הרשם אוקון).

5. הבקשה נדחית.

לאור נימוקי אין צו להוצאות.
ניתנה היום י"ד בסיון, תשס"ד (3 ביוני 2004) בהעדר הצדדים.

ניל הנדל
- שופט
1
בתי המשפט

ברע000733/03
בית משפט מחוזי באר שבע
03/06/2004
תאריך:
כבוד השופט ניל הנדל

בפני
:








ברע בית משפט מחוזי 733/03 יצחק בכור - עו"ד נ' ברוריה פרידמן (פורסם ב-ֽ 03/06/2004)