פסקי דין על כהן אמיר

24062/03 ת     08/04/2003




ת 24062/03 מדינת ישראל נ' כהן אמיר




4
בתי המשפט
ת 024062/03
בית משפט לתעבורה ת"א - יפו
08/04/2003
תאריך:
כב' השופטת נועה פראג

בפני
:
המאשימה
מדינת ישראל

בעניין:

לאה נחום

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד

הנאשם
כהן אמיר
- בעצמו
הכרעת דין
נגד הנאשם - כהן אמיר
- הוגש כתב אישום בגין נהיגה בדרך עירונית, בה מותרת מהירות מירבית של 50 קמ"ש, במהירות של 85 קמ"ש, זאת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.

ביום 25/2/03 כפר הנאשם באשמה באומרו: "כופר. לפעמים נוסע ברח' ז'בוטינסקי. לא ביום הזה ולא בשעה הזו".

ביום 13/3/03 נשמעו הראיות בתיק.

להוכחת האשמה המיוחסת לנאשם הגישה התביעה צילום, שהופק ממצלמה המופעלת בידי שוטר, זאת בלויית מסמכים נוספים.

קבילותו וכוחו הראייתי של צילום המופק ממצלמה אוטומטית או ידנית מוסדר בסעיף 27א לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שזה לשונו:

(א) (א) צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר, יהיה ראייה קבילה בכל הליך משפט לגבי -

1. 1. מס' הרישום של הרכב המצולם המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום.
2. 2. מקום הימצא הרכב בעת הצילום.
3. 3. הימצאו של הרכב במקום האמור ...
4. 4. זמן הימצא הרכב ...
5. 5. מהירות נסיעתו של הרכב.

(ב) (ב) שר המשפטים יקבע בתקנות ...

שר המשפטים עשה שימוש בסמכותו, והתקין את: "תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), תשנ"ז-1997.

כלומר, על מנת שצילום, שצולם בידי שוטר, יהיה קביל כראייה בבית המשפט חייבים להתקיים התנאים הבאים:

1. קיומן של התקנות, שהותקנו על פי סעיף 27א(ב) לפקודה, שעניינן אופן הגשת הצילומים לבית המשפט.
2. קיומו של התנאי, שבסיפא לסעיף 27א(א): "ובלבד שהוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין...".

תנאים אלו הם תנאים מצטברים.

מטעם התביעה הוגשו: צילום בו נראית מכונית, שמספרה 89-011-29 ביום 7/5/02 בשעה 11:08:45. מהירות הנסיעה 85 קמ"ש. הצילום התקבל וסומן ת/1.
תע"צ הפעלה - ת/2.
תע"צ פיתוח, פיענוח, הגדלה, ושליחה ליחידת דן - ת/3.
דו"ח עבירות ממצלמה אוטומטית - ת/4.
תע"צ בעלות, לפיו, הנאשם הוא הבעלים של הרכב - ת/5.

הצילום שהוגש (ת/1), הוגש בידי תובעת (תקנה 5(א) לתקנות האמורות), בצירוף תעודת עובד ציבור (ת/3), עליה חתומים עדי התביעה, המעידים כל אחד בתחומו, כי סרט הצילום, פיתוחו, פענוחו, הפקת התמונות והגדלתן, בוצעו מבלי שנעשה שינוי כלשהו בסרט (תקנה 4 לתקנות).

הנאשם העיד להגנתו. הוא הודה, כי המכונית הנראית בתמונה שלו, וכי הוא נהג בה. אלא שבתמונה (ת/1) נראות שתי מכוניות, ואין כל ראייה, מי מהן צולמה.
הנאשם כופר במהירות המיוחסת לו. הוא לא יכול לומר באיזה מהירות נסע, ו: "אני לא נוהג לנסוע במהירות מופרזת. לא ראיתי שום הבזק של מצלמה. אין לי מושג באיזו מהירות נסעתי. אני כופר כיוון שאיני נוסע במהירות כזו. (עמ' 2 לפרוטוקול. שורות 22-23).

סעיף 27א(5) קובע מפורשות, כי צילום שהוגש והופק בהתאם לתקנות מהווה ראייה ל"מהירות נסיעתו של הרכב".

בסעיף זה קבע המחוקק את כוחו הראייתי של הצילום. כלומר: "חזקה שבחוק".
הלכה פסוקה היא כי "...חזקה שבדין מעבירה לכתפי הנאשם את נטל השכנוע, ומשמעות הדבר היא, שעליו להביא הוכחה לסתירת החזקה במידה הנדרשת מתובע במשפט אזרחי, ואין הוא יוצא ידי חובה בהבאת ראייה, שיש בה אך כדי לעורר ספק..." (קדמי. על הראיות בעמ' 1260).

משהוכח למעלה מכל ספק, כי הצילום ת/1 בוצע והופק בדרך, שנקבעה בתקנות, והוגש באמצעות תעודת עובד ציבור כנדרש בתקנות, ומשלא הובא שמץ של ראייה, כי נעשו בסרט הצילום שינויים, שיש בהם כדי לשנות פרט מפרטיו, ומשהוכח, באמצעות תעודת עובד ציבור, כי הנאשם הוא הבעלים הרשום של הרכב, הנראה בצילום, והנאשם אף מודה בכך, ולנוכח טענתו הסתמית של הנאשם בדבר מהירות נסיעתו, אני קובעת, כי הוכח בפני
, מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם נהג במכוניתו במהירות המיוחסת לו בכתב האישום.

אכן בתמונה נראות שתי מכוניות. הנאשם שביקש לחקור את מפענח התמונה, חזר בו מבקשה זו. בכך הסכים לנכונות הפענוח.

יתר על כן, אופן הפענוח מצוי בידיעתו השיפוטית של בית משפט זה, השומע תיקים אלו מידי יום ביומו, ואשר שמע מומחי פענוח לרוב.

בתמונה (ת/1) בחלקה התחתון, ניתן להבחין בשתי מגרעות. המכונית המופיעה בין שתי מגרעות אלו, היא המכונית, שצולמה.

עיון ב-ת/1 מעלה בבירור, כי המכונית הנוספת מצוייה בנתיב הימני ביותר, ומחוץ למגרעות.

סיכומו של דבר, על רקע הוראת סעיף 27א לפקודה, והתקנות שהותקנו על פיו, ולנוכח הראיות שהציגה התביעה (הצילום. תעודות עובד הציבור בדבר הפיתוח, פענוח וכו'. תעודת עובד ציבור בדבר הבעלות), אני קובעת, כי התביעה עמדה בנטל המוטל עליה, והוכיחה למעלה מכל ספק את העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום.

כאמור לעיל, לא נותר לי אלא להרשיע את הנאשם בעבירה, המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, 8 באפריל 2003, במעמד הצדדים.
פראג נועה, שופטת








ת בית משפט לתעבורה 24062/03 מדינת ישראל נ' כהן אמיר (פורסם ב-ֽ 08/04/2003)