פסקי דין על ייגור קוזין

133-12/10 פ     29/06/2011




פ 133-12/10 מדינת ישראל נ' ייגור קוזין




לך



st1\:*{behavior: }



בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"פ 133-12-10 מדינת ישראל
נ' קוזין(עציר)



29 יוני 2011




בפני
כב' השופט מוקי לנדמן


148-12-10


המאשימה

מדינת ישראל


נגד

הנאשם

ייגור קוזין
(עציר)
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד בראון
ב"כ הנאשם: עו"ד באומן
הנאשם: הובא

<#3#>
הכרעת דין

1.
כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם עבירות של גניבת רכב (קטנוע), חבלה במזיד לרכב, נהיגה בקלות ראש, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, הפרת הוראה חוקית, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר, הכל בשל אירועים מיום 26.11.10.

2.
על פי עובדות כתב האישום ועדויות השוטרים שאדי מולא (להלן: "שאדי") וטל ועלני (להלן: "טל"), ההתרחשות הייתה כלהלן:

·
השוטרים הבחינו בקטנוע שעורר את חשדם ועל כן נסעו אחריו בניידת, עד שנעצר ברמזור שבסוף דרך אילת פינת שדרות ירושלים ביפו;

·
בשלב זה חסמה הניידת את הקטנוע, וטל יצא לכוונו. רוכבו החל בנסיעה מבוהלת, נתקע עם כידון הקטנוע בגופו של טל (על כן מיוחסת העבירה של תקיפת שוטר), אבד השליטה ונמלט רגלית;


·
שאדי דלק אחר רוכב הקטנוע, שהשליך קסדה מטרים ספורים לאחר תחילת מנוסתו ולאחר כמה מאות מטרים, עלה בידו לעצור את הנהג, תוך שימוש באקדח הטייזר.

3.
אין חולק כי האדם אותו עצר שאדי, הוא הנאשם. אולם, הנאשם טוען שלא הוא זה שרכב על הקטנוע והמדובר בטעות בזיהוי.
לטענתו, בילה במועדון ברחוב אלנבי בתל אביב (בניגוד למעצר בית שהוטל עליו, על כן מודה הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית). בסביבות 3:30 לפנות בוקר, עזב את המועדון ופנה לעבר ביתו,לאורך הטיילת, אותה גמע בהליכה ובריצה קלה חליפות, עד שהבחין בשוטר שצווה עליו לעצור – הוא עצר מיידית ובכל זאת נעשה כלפיו שימוש באקדח הטייזר.

4.
מוסיף הנאשם וטוען שגם לאחר שנפל ארצה בשל השפעת חיצי האקדח ומכת החשמל, הוא הוכה על ידי שוטרים שונים, בפני
הם גם הדגים שאדי מספר פעמים את השפעתו של האקדח בכך שהפעיל כלפיו את השוקר (לחיצה על הדק אקדח הטייזר לאחר שהחיצים ננעצו בבשר האדם, מפעילים זרם חשמלי).

5.
טענות הנאשם לגבי אלימות השוטרים והשימוש המיותר והמוגזם באקדח הטייזר הועברו למח"ש, שסגרו את התיק בעילה של "אין עבירה", ללא חקירה ודרישה, כשאף ערר שהגיש הסנגור נדחה.

הסנגור העלה טענה מקדמית של הגנה מן הצדק לאור סגירת התיק על ידי מח"ש.
דחיתי ההכרעה בה לשלב הכרעת הדין ועל כן אדרש אליה תחילה.

א.
הגנה מן הצדק
6.
הטענה היא שלא היה צורך בהפעלת אקדח הטייזר לשם מעצר הנאשם ובודאי ששימוש חוזר ונשנה באקדח לאחר מעצרו, מחייב חקירה ונקיטה באמצעים נגד שאדי (ראו הודעת נאשם, ת/1 וכן מכתב הסנגור למח"ש, שצורף לבקשה לביטול אישום בשל הגנה מן הצדק).

7.
טיפול מח"ש בתלונה בעייתי ביותר: האירוע הוא מיום 26.11.10.
כבר ביום 29.11.10 ניתן אישור שפיטה ויום לאחר מכן נסגר התיק במח"ש בעילה של "אין עבירה" (ראו תגובת המאשימה לטענת ההגנה מן הצדק וכן תשובת מח"ש מיום 16.12.10 לפניית הסנגור, תשובה שצורפה אף היא לטענת ההגנה מן הצדק).
ברור כי התיק נסגר ללא כל חקירה, כפי הנראה ברוח הנחיית פרקליט המדינה

2.18 נוהל אישור שפיטה. נוהל זה מאמץ פרקטיקה נוהגת ומציין כלהלן (סעיף
5 לנוהל, עדכון אחרון מיום 14.4.2008):

"נוכח האמור לעיל (הקפאת טיפול בתיק נגד אזרח כל עוד לא נסגר התיק במח"ש נגד השוטר, כשיש תלונה הדדית, הבהרה שלי – מ.ל) נדרש, כי במקרים המתאימים, בהם מבקשת התביעה להגיש כתב אישום נגד האזרח בהליך מהיר (כגון הגשת כתב אישום תוך תקופת המעצר), תתבצע בחינת החומר על ידי מח"ש
בנוהל מזורז (רצוי תוך שעות ספורות). נוהל כזה מונהג במח"ש זה מכבר ומכונה 'נוהל אישור שפיטה' (שמשמעותו סגירת התיק נגד השוטר, ומתן היתר להמשך ניהול ההליכים נגד האזרח). יצוין, כי במקרים רבים מסתבר, כי על פי חומר הראיות הקיים, אין מקום לפתוח בחקירת מח"ש ואישור השפיטה ניתן לרשות התובעת".

8.
נראה כי הנחיה זו ונוהל אישור שפיטה מעניקים לעיתים לגיטימציה להעדיף, בהגדרה, גרסת שוטר על פני גרסת חשוד וזאת ללא כל חקירה ודרישה.
בעניינו, הראיות היחידות לגבי שלב המעצר הן גרסת הנאשם (ת/1) מצד אחד וגרסת שאדי (דו"ח הפעולה ת/9), מצד שני. בעייתי מאד על בסיס גרסאות נוגדות ללא כל תימוכין למי מהן, להחליט שלא לחקור ולקבוע כי אין אשמה ונגזרת מכך נקודת הנחה שגרסת שוטר עדיפה על גרסת חשוד.

חשוב לא פחות: עולה בבירור כי ניתן היה לבחון הגרסאות הסותרות, היינו להגיע לראיות נוספות:

·
משמיעת הראיות בפני
עולה כי היו במקום עוד שוטרים רבים, כפי שטען הנאשם עוד בהודעתו (שורות 4-5 ל- ת/1: "הגיעו אלי עוד איזה ארבע ניידות חמש ניידות..."). טל אישר שהגיעו שוטרים רבים למקום: שתי נידות ובין 5 ל- 8 שוטרים (עמודים 40, 42, 48 לפרוטוקול) וגם שאדי אישר זאת (עמוד 11 לפרוטוקול).
אילו מח"ש הייתה מואילה לפתוח בחקירה, יתכן וניתן היה להגיע לאותם שוטרים ולברר הטענות העובדתיות של הנאשם;

·
מסתבר כי ניתן לבדוק, אובייקטיבית, את הטענה בדבר אופן השימוש באקדח הטייזר. כפי שעולה ממסמכי החברה המשווקת והוראות היצרן, כל לחיצה על ההדק מתועדת, כאשר התיעוד מתאפס לאחר 1500 לחיצות.
מח"ש לא ערכה בדיקה כלשהי ורק במסגרת ההליך בפני
נערכו כל הבדיקות הנחוצות. הסתבר שבמועד הרלבנטי היו בשימוש מרחב יפתח 3 אקדחי טייזר, כשלא ניתן לדעת איזה מהם היה בשימושו של שאדי במועד הרלבנטי. לכן, נבדקו שלושת האקדחים ומסתבר כי אחד מהם לא ירה במועד הרלבנטי,
האקדח השני לא תיעד השימושים בשל תקלה והשלישי אופס בשל 1500 שימושים בחודש ינואר 2011. היינו, לו נערכה הבדיקה במועד, בחודש נובמבר או דצמבר 2010, יתכן שניתן היה לאשש או להפריך טענת הנאשם.
כאשר בחינה זו לא נערכה כלל, לאור המסקנה השרירותית שאין עבירה על בסיס דו"ח הפעולה של שאדי בלבד וללא כל חקירה, יש לקבוע כי אי חקירת מח"ש גרמה לנאשם נזק ראייתי ומנעה ממנו להוכיח טענתו (לגבי תחולת דוקטרינת הנזק הראייתי במשפט הפלילי, ראו ע"פ 5386/05 אלחורטי נ' מדינת ישראל
, פורסם במאגרים (18.5.2006) פיסקאות ז-ח לפסק הדין).

9.
לפיכך, בשל הנזק הראייתי, אני מקבל את טענת הנאשם לפיה נעשה נגדו שימוש שלא כדין באקדח הטייזר לאחר הירי הראשון (ירי זה בלבד היה מוצדק בנסיבות העניין על מנת לעצרו).
אולם, אין לכך השלכה אפקטיבית על האירועים בהם מואשם הנאשם, אירועים שאירעו קודם לשימוש באקדח הטייזר, שנעשה רק בתום המרדף.
מלכתחילה עלתה הטענה לשם ביטול העבירה של תקיפת שוטר בלבד. מאחר ותקיפת השוטר היא בשל הפגיעה עם כידון הקטנוע בטל, הרבה לפני וללא קשר לשלב השימוש באקדח הטייזר, לא מצאתי לנכון לבטל אישום זה.
לפיכך, תהא לכך משמעות לעניין העונש בלבד.

ב.
זהות נהג הקטנוע
10.
המחלוקת היחידה, בעצם, בין הצדדים, היא האם הנאשם הוא שנהג על הקטנוע, שכן אין חולק שאם כך הוא, הרי הנאשם עבר את כל העבירות המיוחסות לו [למעט העבירה של נהיגה בקלות ראש, לגביה הסכימה התביעה בסיכומיה שלא הוכחה (עמוד 79 לפרוטוקול)].

11.
שוכנעתי מעבר לכל ספק כי הנאשם הוא שנהג בקטנוע וזאת לאור עדויות השוטרים וגרסתו המופרכת של הנאשם.
ב1.
גרסאות השוטרים
12.
שאדי טען באופן חד משמעי כי שמר על קשר עין רציף עם נהג הקטנוע מרגע איבוד השליטה על הקטנוע ועד למעצרו – ועל כן המדובר בנאשם (ת/9; עמוד 27 לפרוטוקול).

13.
הסנגור טען שאין לקבל את גרסתו של שאדי, גם משום שבקביעה שעשה שימוש שלא כדין באקדח הטייזר, יש כדי להשליך על מהימנותו גם על האירועים הקודמים.
איני מקבל גישה זו, שבאופן אבסורדי נראה שהנחתה דווקא את מח"ש, שגזרה מהראיות לפיהן הנאשם גנב את האופנוע גם את המסקנה שאין לקבל גרסתו לגבי אלימות השוטרים.
יש לבחון כל אירוע בנפרד ועל פי הראיות לגביו. הטענה לגבי שמירת קשר העין הרציף מתיישבת עם שעת האירוע (ואין חשיבות אם המדובר על 5:00 כטענת הנאשם בעמוד 55 לפרוטוקול, או על השעה 6:00 כגרסת השוטרים), מיעוט האנשים בכביש והמסלול הקצר והברור של ההמלטות, מאות מטרים על כביש ברחוב קויפמן וברחוב גולדמן (כעולה מ- ת/9), מסלול שאין בו להעלות סבירות לאיבוד קשר עין.

14.
גרסה זו מתיישבת גם עם עדותו של טל לפיה הבחין בבורח משליך את הקסדה (אותה תפס, ת/10 ועמוד 40 לפרוטוקול), כשגם שאדי טען כי הנאשם אחריו דלק השליך קסדה (עמוד 9 לפרוטוקול).

15.
למען הסר ספק, לא התעלמתי ממספר קשיים בגרסתו של שאדי, וזאת כלהלן:

·
שאדי טען כי הנאשם השליך גם קסדה וגם כפפות (עמוד 9 לפרוטוקול). בפועל, אין חולק שלא נתפסו כפפות כלל ובסמוך לקסדה בפרט.
לא מצאתי בכך משמעות רבה: כששאדי מצוי בריצה אחר הנהג הנמלט, סביר שלא יבחין במדויק מה אותו נמלט משליך מידיו;

·
שאדי טען שהקטנוע עורר את חשדו משום שנסע ללא אורות, במהירות וללא מפתח בסוויץ' (ת/9, עמוד 24 לפרוטוקול). הטענה שהבחין מלכתחילה שהקטנוע ללא מפתח בלתי סבירה ואיני מקבלה (ראו גם עדותו של טל, לפיה הבחינו בכך רק כשהקטנוע נעצר בסוף דרך אילת: ת/10; עמוד 39 לפרוטוקול). אולם, מאחר וטענה זו נוגעת לשלב שאינו רלבנטי לזיהוי, שהרי אין חולק כי המדובר באופנוע גנוב והשאלה היא רק שאלת זיהוי, אין לה משמעות רבה לצורך ההכרעה.

16.
עוד אציין שאיני נותן כל משקל לזיהויו של הנאשם באולם על ידי טל (עמוד 43 לפרוטוקול). ברור בעליל כי המדובר בזיהוי בשל היות הנאשם יושב על ספסל הנאשמים. בעת האירוע חבש הרוכב קסדה וחשוב יותר: ממילא טל ראה את הנאשם לאחר שנעצר, כשהוא שכוב על הארץ (עמוד 45 לפרוטוקול), כך שלזיהוי המאוחר באולם אין כל נפקות.
גם התביעה, בהגינותה, לא טענה בסיכומיה כי לזיהוי זה יש משמעות כלשהי.



ב2.
גרסת הנאשם
17.
הנאשם הותיר רושם בלתי אמין וגרסתו בלתי מתקבלת על הדעת:

·
טענתו שהלך מהמועדון לביתו – בעייתית. הבעייתיות עולה הן מהשעה המאוחרת, הן מדבריו כי הוא נוהג להתנייד במונית והן מהיותו שיכור, דבר שקשה ליישבו עם רצונו לגמוע את המרחק הלא קטן עד לביתו, של מספר קילומטרים, מעט בהליכה ומעט בריצה, לאחר ששתה לשוכרה;

·
העובדה שהנאשם נתפס ברחוב גולדמן, אינה מתאימה לגרסתו. לטענתו רץ על הטיילת, לאחר מכן בשדרות ירושלים, ואולי הגיע לרחוב נחום גולדמן "בשל הסטלה" (עמוד 65 לפרוטוקול).
מקום התפיסה מתיישב דווקא עם גרסת שאדי, לפיה הנאשם רץ צפונה ברחוב קויפמן ואז פנה מערבה לרחוב גולדמן (ראו ת/9 וכן המפה ת/ 14).

18.
בשולי הדברים אציין כי לדברי שאדי (ת/9) הנאשם הודה לאחר שנעצר כי רכב על הקטנוע וטען כי קיבלו מבחור בשם שאדי. הנאשם אישר שאמר הדברים לשאדי, אך טען שאמרם בשל האלימות שהופעלה כלפיו (ת/1; עמוד 57 לפרוטוקול).
מאחר וקבלתי עמדת הנאשם לעניין הפעלת אקדח הטייזר שלא כדין כלפיו, לא אתן כל משקל לדברים שאמר לאחר אותה אלימות נטענת.

19.

לאור כל האמור, היינו קבלת טענת שאדי בדבר קשר העין הרציף ודחיית גרסת הנאשם, שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם הוא שרכב על הקטנוע והוא האדם אחריו רדף שאדי מרגע עזיבת הקטנוע ועד למעצר.
על כן אני מרשיעו במיוחס לו בכתב האישום, היינו (לפי סדר ההתרחשויות) בעבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, חבלה במזיד לרכב לפי סעיף 413ה לחוק, גניבת רכב לפי סעיף 413ב (א) לחוק, נהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח לפי סעיף 2 לחוק בטוח רכב מנועי, נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק והפרעה לשוטר, בשל הבריחה, לפי סעיף 275 לחוק.
אני מזכה את הנאשם מהעבירה של נהיגה בקלות ראש.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תשע"א, 29/06/2011 במעמד הנוכחים.



מוקי לנדמן
, שופט

החלטה

לאור התסקיר
מיום 14/9/10 בת.פ. 30026-05-10, והסכמת הסנגור, יתקיים הטיעון לעונש וגזר הדין היום.
<#10#>

ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תשע"א, 29/06/2011 במעמד הנוכחים.




מוקי לנדמן
, שופט

גזר דין
1.
הנאשם הורשע לאחר ניהול פרשת ראיות בעבירות של גניבת קטנוע, נהיגה ללא רישיון ללא ביטוח ובשכרות, חבלה בקטנוע, וכן, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר, הכל בצירוף של הפרת הוראה חוקית כפי שעולה מהכרעת הדין שניתנה היום.
העבירה של גניבת הקטנוע היא עבירה חמורה כשלעצמה וחמורה שבעתיים כאשר היא נעברת בעת שהנאשם אסיר ברישיון, חודש לאחר ששוחרר ממאסר בשל התפרצות לדירה וכשלאחוריו עבר פלילי בעבירות סמים רכוש והפרת הוראה חוקית לרבות עבירות של גניבת רכב.
עיון בגיליון הר.פ. כמו גם בתסקיר שרות המבחן מלמד שנכון לעיתוי זה האלמנט המרכזי בענישה הוא אלמנט המניעה, כלומר ההגנה על הציבור, יחד עם זאת, יש לקוות שבשל גילו הצעיר של הנאשם הוא יתעשת ויבחר בדרך חיים שונה.
השיקול המרכזי לקולה מעבר לגילו הצעיר של הנאשם היא הקביעה בהכרעת הדין לפיה, נעשה נגד הנאשם
שימוש שלא כדין
באקדח הטייזר, וכפי שהבהרתי בהכרעת הדין וכמתיישב גם עם הלכות ביהמ"ש העליון למשל בענין בורוביץ, ניתן לקחת נתונים אלו, היינו רכיבים של הגנה מן הצדק, גם כנתונים רלוונטיים לענין הקלה בעונש.

5.
לאור

האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
מאסר למשך 11 חודשים.

ב.
אני מפעיל את המאסר המותנה בן 6 חודשים אשר הוטל על הנאשם ב-ת.פ. 30026-05-10 של ביהמ"ש השלום בתל אביב , ביום 15/9/10, וזאת במצטבר למאסר אשר הוטל על הנאשם היום.
סה"כ ישא הנאשם
17 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 26/11/10.

ג.
מאסר למשך8 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה בה הורשע על פי חוק העונשין.

ד.
אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 8
חודשים מיום שחרורו.

ה.
המוצגים יחולטו/ יושמדו/ יוחזרו לבעליהם, על פי החלטת קצין משטרה.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.


<#12#>

ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תשע"א, 29/06/2011 במעמד הנוכחים.



מוקי לנדמן
, שופט

הוקלד על ידי: טל בר מנשה







פ בית משפט שלום 133-12/10 מדינת ישראל נ' ייגור קוזין (פורסם ב-ֽ 29/06/2011)