פסקי דין על תמיר קוסטיקה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

48728-11/10 בל     29/06/2011




בל 48728-11/10 תמיר קוסטיקה נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 48728-11-10


בפני
:
כב' השופט אילן איטח

המערער
:
תמיר קוסטיקה
ע"י ב"כ עו"ד גבריאל צדוק


נגד

המשיב
:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רינה הירש



פסק דין


1.
לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן – הועדה) מיום 7.11.10.

2.
ואלה העובדות הרלוונטיות לעניננו:


א.
המערער נפגע בברך שמאל בתאונת עבודה ביום 17.11.04. למערער נקבעו נכויות זמניות עד ליום 30.9.10.


ב.
ועדה מדרג ראשון קבעה כי החל מיום 1.10.10 לא נותרה למערער נכות יציבה. על החלטה זו ערער המערער בפני
הועדה.


ג.
ביום 7.11.10 נבדק המערער על ידי הועדה, וכך תוארו ממצאי הועדה:

"בבדיקה: היקף הירכיים 10 ס"מ מעל ....
[מילה לא ברורה – א.א.] פרקי פנימי זהים מימין ומשמאל, אין נוזל חופשי בברך תנועות הפיקה מלאות קיימת נעילה מלאה של הברך סירב לכופף את הברך מעל 20 מעלות, אך ישב על מיטת הבדיקה עם ברכיים כפופות ל-90 מעלות.
יציבות שמורה ב-20 מעלות כיפוף וגישור.
לחמן שלילי מבחן מגירה קדמי לא ניתן לבדיקה מאחר ומסרב לכופף מעל ל-20 מעלות, טוען לכאבים בכל אזור הברך הקדמי, דלקות ארטרוסקופיה זעירות
עמידה על רגל שמאל בלבד אין שינוי בציר השוק ואין קריסה של הברך בכיפוף.
דו"ח ארטרוסקופיה 22.6.09 תקין לחלוטין, מיפוי עצמות 22.9.09 פוענחה כסינוביטיס ונזק פטלופמורלי (שלא נצפה בבדיקה הארטרוסקופית) עיון בדו"ח מיום 29.6.09 שבוע לאחר הארטרוסקופיה דווח ככאבים בברך וירידה בתחושה באזור הארטרוסקופיה."

בהמשך איבחנה הועדה שהמערער סובל מ
"כאבים בברך שמאל"
.
ולגבי 'סיכום ומסקנות' קבעה כך:


"אין כל ממצא אובייקטיבי בברך שמאל.
קיימת נטיה חד משמעית להאדרה
לדעת הועדה אין נכות בברך שמאל
הועדה עיינה בדו"ח ועדת נכות כללית ואינה מקבלת את החלטתם.
יצויין שאמינות ארטרוסקופיה הנה של 96%."


ד.
כעולה מהחלטת הועדה יצויין, לשלמות התמונה, כי בועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) שהתכנסה ביום 22.8.10 נבדק המערער, בין היתר, לגבי ברך שמאל. לגבי הברך נקבעו הממצאים הבאים:

"אין דלדול גס, אין תפליט היישור מלא הנבדק כמעט אינו מכופף הברך באופן פעיל, מאידך באופן סביל הכיפוף 90 מעלות ויותר"
. ביחס לברך שמאל נקבעה למערער (בנכות כללית) נכות בשיעור של 10% לפי תקנה 35 (1) (ב) שענינה: מחלות העצמות והפרקים –
"קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות"
.

3.
על החלטת הועדה כאמור הוגש הערעור שלפני. להלן טענותיו של המערער, בתמצית:


א.
טעתה הועדה הרפואית כאשר לא ייחסה למיפוי העצמות מיום 23.9.09 – אשר מצא ממצאים קליניים, את המשקל הראוי לו תוך שהעדיפה את הארטרוסקופיה שאמינותה, גם לדעת הועדה, אינה מוחלטת אלא 96%.


ב.
לאור קביעת הועדה בנכות כללית שמצאה נכות בברך שמאל, קביעת הועדה מגמתית וכך גם תיאורה כאילו המערער אינו משתף פעולה. לטענת המערער המגמתיות נעוצה בתקרית שהיתה למערער עם אחד מחברי הועדה. לטענת ב"כ המערער – המערער שסובל מפיגור קל (ובשל כך נקבעו לו אחוזי נכות) שאל אחד מחברי הועדה

"אתה עצבני?"
, חבר הועדה ענה בשלילה ואז המערער אמר
"כי נפלו לך המשקפיים אז אתה בטח עצבני"
. לטענת המערער, חילופי הדברים הללו השפיעו על שיקול הדעת של חבר הועדה ויכלו להכעיסו. אשר על כן, לטענת המערער יש צורך להורות על החלפת ההרכב.

4.
בדיון מיום 3.3.11 ביקש המערער לטעון בפני
שופט. ביום 27.6.11 התקיים הדיון בפני
. המערער השלים את טיעוניו והוסיף עוד שתי טענות:


א.
הבדיקה הגופנית של המערער לא הושלמה זאת משלטענת הועדה המערער לא שיתף פעולה.


ב.
היה על הועדה להעדיף את מיפוי העצמות – שהוא מאוחר בכשלושה חודשים מבדיקת הארטרוסקופיה.

המשיב טען כי דין הערעור להדחות, וזאת מן הטעמים שיפורטו בהמשך.

5.
לאחר שקלתי את טענות הצדדים אני סבור כי דין הערעור להדחות, ואלה טעמיי בתמצית:


א.
ערעור על החלטות ועדה רפואית לעררים מוגבל לשאלות משפטיות בלבד. השאלה איזו בדיקה רפואית עדיפה – האם מיפוי העצמות או הארטרוסקופיה ואיזה משקל יש ליתן לכל אחת מהבדיקות, היא שאלה שברפואה ולא שאלה שבמשפט. די בכך, כדי לדחות את טענתו הראשונה של המערער.


ב.
מוסיף המערער וטוען כי היה על הועדה להעדיף את הבדיקה המאוחרת. גם טענה זו דינה להדחות. ראשית, שאלת המשמעות של פער הזמן שבין הבדיקות היא ענין שברפואה ולא ענין משפטי; שנית וזה העיקר, עיון בהחלטת הועדה מעלה כי היא היתה מודעת לפער הזמנים וציינה כי עיון בדו"ח מיום 29.9.09 (שבוע לאחר הארטרוסקופיה) מעלה כי באזור הארטרוסקופיה היו כאבים וירידה בתחושה. שלישית, צודקת ב"כ המשיב, שכך או כך – הועדה לא מצאה כל ממצא של מגבלה בתפקוד ברך שמאל.


ג.
באשר לטענה הנוגעת לאי השלמת הבדיקה הגופנית אני סבור כי דינה להדחות, שכן הבדיקה בוצעה אלא שהמערער לא שיתף פעולה. הועדה מציינת כי בעוד שהמערער לא כופף את הברך (כיפוף פעיל) מעבר ל- 20 מעלות, הרי שכאשר ישב על מיטת הבדיקה הוא כופף את הברך ב- 90 מעלות.


ד.
באשר לטענה הנוגעת להחלפת ההרכב - לא מצאתי בה כל ממש. גם בהנחה שהדברים נאמרו כפי שנאמרו, לא מצאתי בהם משום דברים חריגים שיש בהם לכשעצמם כדי להניח כי הם יפגמו בשיקול דעתו האובייקטיבי של חבר הועדה ושל שני חברי הועדה האחרים.


ה.
לבסוף, סומך המערער על ענין הנכות שנקבעה על ידי הועדה בנכות כללית. אלא שהועדה הנוכחית אינה כבולה להחלטת הועדה בנכות כללית. במקרה זה הועדה היתה מודעת להחלטת הועדה האחרת וציינה כי אינה מקבלת את החלטתה. הטעם לכך ברור על פני הדברים והוא נעוץ בכך שבעוד שהועדה בנכות כללית ציינה כי המערער אינו מכופף את הברך באופן פעיל, מצאה הועדה כי מגבלת הכיפוף היא פרי העדר שיתוף פעולה, זאת משמצאה שבעת הישיבה על מיטת הבדיקה כופף המערער את הברך.


6.
לאור האמור, הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בקשת רשות ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום,
כ"ז סיון תשע"א, 29 יוני 2011, בהעדר הצדדים.










בל בית דין אזורי לעבודה 48728-11/10 תמיר קוסטיקה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/06/2011)