פסקי דין על חכם חאג' יחיא

160-11/10 תתע     03/07/2011




תתע 160-11/10 מדינת ישראל נ' חכם חאג' יחיא




לך



st1\:*{behavior: }



בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה

תת"ע 160-11-10 מדינת ישראל
נ' חאג' יחיא(עציר)



03 יולי 2011




בפני
כב' השופטת רות רז


המאשימה
מדינת ישראל


נגד

הנאשם
חכם חאג' יחיא
(עציר)

נוכחים:
ב"כ המאשימה
- עו"ד
תמיר אלפי
ב"כ הנאשם
– עו"ד
דיואני אמיר

הנאשם
הובא על שב"ס

<#1#>



<#2#>
הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 08.10.10 בשעה 0219 נהג ברכב סוברו מס' 3094408 בצבע לבן בנתניה בחוף סירונית, בהיותו שיכור, ובדוגמה של אויר נשוף נמצא ריכוז של 960 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

בישיבת ההקראה, הנאשם באמצעות ב"כ, הודה בכך ששתה אלכוהול אך כפר בנהיגה ברכב. הנאשם טען כי היה בתוך הרכב וישב ליד ההגה, אך לא נהג ברכב והרכב היה בעצירה.

מטעם התביעה העיד עד התביעה, ערן תעסה, והוגשו מסמכים שערך : דו"ח פעולה-ת/1, זכ"ד-ת/2.

בהסכמת ב"כ הנאשם הוגשו מסמכים שנערכו על ידי העד גד סרוסי ללא חקירתו הנגדית : הזמנה לדין וכתב אישום-ת/3, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות-ת/4, פלט בדיקת כיול-ת/5, פלטי בדיקת נשיפה-ת/6, דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף-ת/7.

הנאשם בחר שלא למסור עדות.

לטענת ב"כ הנאשם לא הוכיחה התביעה כי הנאשם נהג ברכב הואיל ונתגלתה סתירה לעניין צבע הרכב בו נהג הנאשם למרות שלגרסת עד התביעה, הבחין ברכב ממרחק קצר.
בכתב האישום-ת/3 ובת/4 נרשם כי צבע הרכב לבן, ואילו בת/1 רשם העד כי צבע הרכב שחור. לטענת ב"כ הנאשם, יש בכך כדי לטעת ספק בנהיגת הנאשם ברכב.

לאחר ששמעתי ובחנתי את הראיות ואת עדותו של עד התביעה, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג ברכב נשוא כתב האישום בהיותו שיכור. מצאתי כי הסתירה לעניין צבע הרכב אינה סתירה מהותית ואין בה כדי להעלות ספק בכך שהנאשם נהג ברכב.

ואלה נימוקי החלטתי:

העד ערן היה בעת האירוע מפקד צוות מג"ב. במהלך פעילות שגרתית הבחין העד ברכב נוסע לכיוונו ועצר אותו לבדיקה. האירוע התרחש בחוף סירונית בנתניה בשעה 0219. ערן ציין בת/1 את פרטי הרכב, סוברו בצבע שחור, מס' 3094408.

ערן זיהה את הנאשם שנהג ברכב על ידי רישיון נהיגה ותמונה.

הואיל ומפיו של הנאשם שנהג ברכב נדף ריח אלכוהול, והתעורר חשד כי הנאשם שתה אלכוהול, העביר ערן את הנאשם לביצוע בדיקות לאיתור אלכוהול אל השוטר גד סרוסי. סרוסי הורה לערן לשמור כי הנאשם לא ישתה, יאכל, יעשן או יקיא .

העד סרוסי רשם במסמכים שערך כי צבע הרכב בו נהג הנאשם היה לבן.

למרות ההבדל הברור שבין צבע לבן לשחור, איני סבורה כי במקרה זה יש בכך כדי להטיל ספק בכך שהעד ערן הבחין בנאשם נוהג ברכב. לא ברור מי מבין השניים, ערן או סרוסי, רשם את הצבע הנכון של הרכב הואיל והנאשם בחר שלא למסור את גרסתו בבית המשפט. אך צבע הרכב במקרה שלפני אינו פרט מהותי שכן, אין המדובר במרדף שנערך אחרי רכב נמלט ואשר קשר העין עמו נותק. במקרה שלפני, התקרב הרכב לעבר העד ערן ונעצר בצד הדרך על פי הוראות העד, לצורך בדיקה שגרתית.
כל זאת, במרחק קצר ותוך שמירת קשר עין. הנאשם נראה נוהג ברכב, זוהה והועבר לבדיקות שכרות. בנסיבות אלה לא עולה כל ספק כי ערן הבחין בנאשם נוהג ברכב. הטעות ברישום צבע הרכב על ידי אחד מעדי התביעה הינה טעות קולמוס בלבד.

גם גרסת הנאשם, כפי שעולה מראיות התביעה שלא נסתרו, הינה כי נהג ברכב.

בת/4, בשיחה ראשונית של העד סרוסי עם הנאשם, בתשובה לשאלה מהיכן החל בנסיעה, ענה הנאשם : "בחוף סירונית". בתחקור הנאשם, בתשובה לשאלה מהיכן נהג ולהיכן היה בכוונתו להגיע, ענה : "נהגתי בחוף הים".

הנאשם אמר לעד סרוסי, באופן מפורש, כי נהג בחוף הים. על כן אני דוחה את טענת ב"כ הנאשם כי הנאשם התכוון לומר כי עמד בתוך החניון בחוף הים.

במהלך האירוע לא העלה הנאשם טענה כי לא נהג ברכב או כי הרכב היה בעצירה.

הנאשם לא הציג את גרסתו בבית המשפט שכן בחר שלא להעיד למרות שתוצאות אי מסירת עדות הוסברו לו על ידי בית המשפט. יש בכך כדי להוות חיזוק לגרסת התביעה. הנאשם אף לא הביא כעדי הגנה את שלושת נוסעי הרכב שהיו עדי ראיה לאירוע. גם בכך יש כדי לחזק את ראיות התביעה.

לפיכך, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג ברכב.

התביעה הוכיחה כי הנאשם נהג ברכב בהיותו שיכור הן על פי בדיקת נשיפה שנערכה לו והן על פי בדיקת המאפיינים שנערכה לו.

הנאשם נעצר לבדיקה בשעה 0219
והועבר על ידי העד ערן אל העד סרוסי. סרוסי ערך לנאשם בדיקת נשיפון שהעלתה חשד לשכרות. בבדיקת מאפיינים נמצא כי מפיו נודף ריח חזק של אלכוהול, בעמידה התנדנד, בהליכה על קו לא הצמיד עקב לאגודל וחרג מן הקו. במבחן הבאת אצבע לאף החטיא פעם אחת. התרשמות העד סרוסי מן הנאשם הייתה כי הוא נמצא תחת השפעה כבדה של אלכוהול.

בבדיקת נשיפה שנערכה בשעה 0310 נמצא ריכוז אלכוהול של 960 מק"ג בליטר אוויר נשוף, ריכוז רמה העולה במידה ניכרת על המידה הקבועה בחוק.

טרם בדיקת הנשיפה וודא העד סרוסי כי הנאשם לא שתה, אכל, הקיא או עישן, לפחות 15 דקות טרם הבדיקה.

העד סרוסי הינו מפעיל ינשוף מוסמך (ת/7).

טרם בדיקת הנשיפה ביצע העד סרוסי בדיקת כיול למכשיר הינשוף.

נוכח כל האמור לעיל הוכיחה התביעה מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג בהיותו שיכור, ולפיכך אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.



<#3#>

ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"א, 03/07/2011 במעמד הנוכחים.



רות רז
, שופטת


<#6#>
גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה בשכרות.

רמת השכרות שנמצאה בגופו של הנאשם היתה גבוהה ביותר, 960
מיקרוגרם.

גם מאפייני התנהגותו ל הנאשם הצביעו על היותו שיכור בצורה כבדה.

עברו התעבורתי של הנאשם מכביד. הנאשם אומנם נהג וותיק, נוהג משנת 1991 אך צבר לחובתו 45 הרשעות קודמות ביניהן עבירה קודמת של נהיגה בשכרות תוך גרם תאונת דרכים ונהיגה בפסילה.

לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד אף הוא. בשנת 2010 הורשע הנאשם
בעבירה של נהיגה פוחזת ברכב.

כל האמור לעיל מצביע על כך שנהיגתו של הנאשם מסכנת את הציבור, ולפיכך יש להטיל עליו פסילה לתקופה משמעותית.

בהתייחס לעתירת ב"כ המשיבה להטלת מאסר בפועל, לאחר ששקלתי את העתירה החלטתי שלא להטיל על הנאשם מאסר בפועל וזאת נוכח העובדה שהעבירה הקודמת של נהיגה בשכרות נעברה לפני למעלה מ-10 שנים.

איני נעתרת לבקשת ב"כ הנאשם לסיווג פסילה נוכח המסוכנות בנהיגתו של הנאשם.

נוכח כל האמור לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1)
12 חודשי מאסר על תנאי במשך 3 שנים לגבי עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או נהיגה בזמן פסילה.
2)
40 חודשי פסילה בפועל. הפסילה תחושב במצטבר לכל פסילה אחרת. על הנאשם לפנות למזכירות לצורך ביצוע הפקדה.
3)
6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.
4)
1,200 ₪ או 12 ימי מאסר. הקנס ישולם ב – 4 תשלומים שווים,
הראשון לא יאוחר מיום 1.11.2011.


זכות ערעור כחוק.
<#7#>

ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"א, 03/07/2011 במעמד הנוכחים.

רות רז
, שופטת

הוקלד על ידי: טובה גבע







תתע בית משפט לתעבורה 160-11/10 מדינת ישראל נ' חכם חאג' יחיא (פורסם ב-ֽ 03/07/2011)