פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים | פסקי דין על זיאד זידאן

34765-04/11 עתמ     05/07/2011




עתמ 34765-04/11 ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים נ' זיאד זידאן








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 34765-04-11 זידאן נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים





מספר בקשה:
4

בפני

כב' הנשיא
דוד חשין


מבקשת

ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים
ע"י ב"כ עו"ד מראם אברהים


נגד


משיב

זיאד זידאן
ע"י ב"כ עו"ד נג'אר הנרי



החלטה
עניינה של החלטה זו ב"בקשה בכתב להגשת תשובה מורחבת".

רקע

ביום 27.4.2011 הגיש המשיב עתירה שבגדרה ביקש לחייב את המבקשת במתן היתר בניה כחוק ובהתאם לבקשתו להיתר בתיק שמספרו 756200070006.
ביום 28.4.2011 הורתי על הגשת
"כתב תשובתה לעתירה, בצירוף תצהיר לאימות העובדות בו, לא יאוחר מיום 15.6.2011...", וקבעתי את העתירה לדיון ליום .27.6.2011
ביום 15.6.2011 הגישה המבקשת תשובתה לעתירה, אשר כלל פרק "טיעונים מקדמיים" ופרק "טיעונים משפטיים נוספים". דא ותו לא.

בדיון שנערך בפני
י ביום 27.6.2011 טענה המבקשת כי לא קיבלה את אחד מנספחי העתירה (נספח ג') ולכן ביקשה להגיש תצהיר משלים בהתייחס לנספח זה בלבד. העותר הביע התנגדות נחרצת לבקשה זו בטענו, בין היתר, כי נספח ג צורף גם צורף לעותק העתירה שהומצא לה. בסופו של יום נעתרתי לבקשת המבקשת, מבלי להכריע בשאלת המצאה של נספח ג' לעותר, ודחיתי את הדיון ליום 7.7.11.
עתה, שואלת המבקשת מבית המשפט להתיר לה להשלים ולהבהיר את תשובתה לעתירה.

תמצית טענות הצדדים

לטענת המבקשת, ההרחבה המבוקשת הכרחית וחיונית לגילוי מלוא האמת ולמניעת מצג חד צדדי או חסר. לגרסתה, היא ובא כוחה סברו בתום לב, כי בית המשפט ידון תחילה בטענות המקדמיות וידחה את העתירה. בשל כך לא ראו חשיבות עליונה להרחבת הטיעונים בצורה מעמיקה. בנוסף, כך נטען, הפרקטיקה הנוהגת בתיקים דומים, כמו גם בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, הינה דו-שלבית. תחילה ניתנת תגובה לעתירה בדיון מקדמי, ורק במידת הצורך ניתן תצהיר תשובה לאחר צו על תנאי.
מנגד טוען המשיב, כי התייחסות המבקשת לעתירה ככזו שאינה דורשת העמקה, אינה נימוק להגשת תשובה מורחבת בשלב זה של הדיון, כאשר המבקשת זוכה ביתרון דיוני בלתי הוגן על המשיב. למעשה מנסה המבקשת לתקן עתה טעות שעשתה בשיקול דעתה, שעה שקיבלה את העתירה והתייחסה אליה ב"זלזול" ככזו שתידחה על הסף. הבקשה מהווה ניסיון להרחבת חזית המחלוקת בין הצדדים, תוך צירוף צרוף מסמכים שמטרתם להרחיב את יריעת המחלוקת בעתירה, המצטמצמת לכדי השאלה, מדוע לא ניתן למשיב היתר בניה בניגוד ולמרות החלטות הוועדה המחוזית המורות על מתן היתר כאמור.

דיון והכרעה

תקנה 7(6) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן – התקנות) קובעת כי בית משפט רשאי "לקבוע כי משיב יגיש כתב תשובה לפי תקנה 10 (להלן – כתב תשובה); ורשאי הוא להגדיר את הענינים הטעונים תשובה". תקנה 10(ב)(2) לתקנות קובעת כי כתב תשובה יכלול "פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התשובה".
כתב תשובה שונה במהותו מכתב תגובה (לפי תקנה 7(5) לתקנות) או תגובה מקדמית (לפי תקנה 7(1) לתקנות), בכך שיש לצרף אליו תצהיר לאימות העובדות הכלולות בו, ובכך שעליו לפרט, בין השאר, את הנימוקים עליהם מתבססת התשובה לעתירה ואת עמדת המשיב באשר לסעד המבוקש בעתירה. על ההבחנה בין שלוש החלופות ("תגובה מקדמית", "כתב תגובה" ו"כתב תשובה") נכתב: "בהקשר לקבלת עמדתם של המשיבים לכתב העתירה, יש להבחין בין תקנות המשנה של תקנה 7... הראשונה, "תגובה מקדמית" לפי תקנה 7(1). זו נועדה למקרים שבהם לא נקבע עדיין מועד לדיון בעתירה במעמד הצדדים – מוקדם או שאינו מוקדם – ובית המשפט שוקל אם למחוק את העתירה או לדחותה, כולה או מקצתה, על הסף לפי תקנה 7(2); השנייה, "כתב תגובה" לפי תקנה 7(5). הגשת כתב תגובה נועדה למקרים שבהם נקבע דיון מוקדם בעתירה במעמד הצדדים. השלישית, "כתב תשובה" לפי תקנה 7(6) (ותקנה 10 שאליה מפנה תקנה 7(6)) שנועד להציג את עמדת המשיב בדיון לגוף העתירה, הגם שלבית המשפט מסור שיקול הדעת להורות על הגשת כתב תשובה גם לפני הדיון המוקדם במעמד הצדדים." (אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי כרך 6 – סדרי הדין והראיות בבתי המשפט לעניינים מינהליים 203 (2011), להלן – המשפט המינהלי).
בהחלטתי מיום 28.4.2011 קבעתי בבירור, כי על המבקשת להגיש כתב תשובתה לעתירה בצירוף תצהיר לאימות העובדות בו. ברי כי הן לפי השם (כפי הנקוט בתקנות) והן לפי המהות (בצירוף תצהיר), היה על המבקשת להגיש כתב תשובה המפרט את הנימוקים שעליהם מתבססת התשובה ואת עמדתה ביחס לסעד המבוקש, ממש כפי שמורה סעיף 10(ב) לתקנות. תחת זאת בחרה המבקשת, וטעמיה עימה, להגיש תשובה הנסמכת בעיקרה על טענות מקדמיות.
ער אני לביקורת לפיה האופן שבו הותקנה תקנה 7, על שלוש החלופות שבה, יוצרת "מבוכה מסוימת" ואף "זורעת בלבול בשאלה איזה מסמך על המשיב להגיש" (המשפט המינהלי, לעיל, בעמ' 203). ברם במקרה זה החלטתי לא הותירה מקום לספק כי על המבקשת היה להגיש כתב תשובה בהתאם להוראות תקנה 10 לתקנות. יתרה מכך, המבקשת צירפה לתשובתה תצהיר, שכאמור אין צרפו לתגובה מקדמית או לכתב תגובה. עובדה זו עשויה ללמד כי אף לשיטתה הגישה כתב תשובה, שבגדרו הסתפקה אך בטענות מקדמיות.
בנסיבות אלה אמרתי תחילה לדחות את הבקשה. ואולם לבסוף, לא בלי התלבטות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ושלושה טעמים הטו את הכף.
ראשית,

הגישה הנוהגת בסוגיה של תיקון כתבי טענות היא מתירה ומקילה, והוא על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת ויימנע ריבוי התדיינות שלא לצורך
(ראו:

רעא 8129/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון, ניתן ביום 6.4.2009, וכן עתמ (נצ') 19783-07-10 עמותת בית הכנסת אוהל יוסף נ' עיריית עפולה, ניתן ביום 3.1.2011).
שנית,
מדובר בעניין ציבורי בעל השלכות החורגות מעבר לצדדים הישירים לסכסוך, וככזה על בית המשפט לבררו עד תום. בית המשפט העליון קבע בהקשר זה כי:
"גישה מרחיבה זו, המאפשרת הגשת כתבי טענות מתוקנים על מנת לברר את השאלות השנויות במחלוקת נהגה ונוהגת בכל השנים גם בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ואין יסוד שלא להחילה – באופן מרחיב וגמיש – גם בבית המשפט לעניינים מנהליים, תוך התחשבות בכך שההליך המנהלי כורך בחובו עניינים ציבוריים, החורגים מגדר עניינם של הצדדים לדיון הקונקרטי, ויש להם השלכה ישירה על הציבור בכללותו".

(עעמ 5674/04 עיריית תל-אביב-יפו נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, ניתן ביום 4.6.2008)
שלישית,
אף כי המשיב נדרש להגיב לבקשה וייתכן שאף יאלץ להגיב לגופם של דברים העולים מתצהיר התשובה המשלים (הגם שבזהירותו הקדים ועשה כן בתגובתו זו). ברם אין בכך כדי לגרום עיוות דין או להעניק למבקשת יתרון דיוני משמעותי, וממילא ניתן לפצות את המשיב בדרך של פסיקת הוצאות (ראה עניין חכשורי, לעיל).
סוף דבר
9.
על יסוד הטעמים עליהם

עמדתי, אני סבור כי יש להתיר למבקשת להגיש תשובה מורחבת כבקשתה – וכך אני מורה.
10.
במקביל אני מורה, כי המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסכום של 10,000 (עשרת אלפים) ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל, וללא כל קשר לתוצאותיה הסופיות של העתירה.
המזכירות תמציא בדחיפות החלטה זו לצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"א, 05 יולי 2011, בהעדר הצדדים.








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 34765-04/11 ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים נ' זיאד זידאן (פורסם ב-ֽ 05/07/2011)