פסקי דין על יחזקאל נז`אתי | פסקי דין על תיתי שובאש אברהים | פסקי דין על תיתי מוראד שובאש | פסקי דין על תיתי חוסין אבראהים |

1502/06 א     04/07/2011




א 1502/06 יחזקאל נז`אתי נ' תיתי שובאש אברהים, תיתי מוראד שובאש, תיתי חוסין אבראהים








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בעכו



ת"א 1502-06 יחזקאל נז'אתי נ' תיתי שובאש אברהים
ואח'




בפני
:
כב' השופט
זיאד סאלח


התובע:

יחזקאל נז`אתי
ע"י ב"כ עוה"ד שאדי נסור


נגד

הנתבעים:
1.תיתי שובאש אברהים
2.תיתי מוראד שובאש
3.תיתי חוסין אבראהים
ע"י ב"כ עוה"ד נאדר שחאדה




פסק דין



האם התובע, יליד שנת 1978, נפגע ביום 19/11/00 עת כף של כלי מכאני כבד מסוג "בגר" (להלן: "הבגר") פגעה בראשו או שפציעתו באותו יום היא עקב נפילה או מסיבה אחרת שאינה קשורה לבגר?

זוהי השאלה העיקרית הטעונה הכרעה במסגרת

פסק דין
זה.

התובענה:

1.
נאמר בסעיף 4 לכתב התביעה המתוקן כדלקמן:

"ביום 19/11/00, עבד התובע אצל אביו עזרא נזאתי, בתור מנהל עבודה באתר אביב העיר בעיר כרמיאל. בשעה 12:00 ו/או בסמוך לכך, עת עמד התובע על ערימת סלעים בגובה של 3.5 מטר, פגע כף הבגר בראשו של התובע והעיף אותו מעל הסלעים מזרחה כלפי מטה (לאירוע הנ"ל ייקרא להלן: "התאונה").

נטען בכתב התביעה כי בעקבות התאונה הובהל התובע, באמצעות אמבולנס, לביה"ח הממשלתי בנהריה, שם אושפז עד יום 23/11/00 (5 ימים), עבר בדיקות וצילומים, אובחן אצלו, בין היתר, אובדן הכרה, עבר הטרייה ותפירה של הפצע בראשו וכן אובחן אצלו שבר באחת מחוליות הגב.

התובע הוסיף וטען כי גם לאחר השחרור מבית החולים הוא המשיך לקבל טיפול רפואי, שהוא סובל מכאבים והגבלות, כאשר עובר לתאונה היה בריא בגופו ובנפשו.

התובע הוסיף וטען כי לא היה לו שיתוף פעולה מצד הנתבעים והם לא
המציאו לו תעודת ביטוח
חובה של הבגר, שאז היה זכאי לקבל פיצויים לפי חוק הפלת"ד, כאשר הנתבע מס' 2 היה נהג הבגר בעת אירוע התאונה ואילו הנתבעים 1 ו- 3 היו מעבידיו ו/או הבעלים של הבגר.

התובע מסר כי התאונה הוכרה כתאונת עבודה, כך שהמוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות צמיתה בשיעור 9.75% וכי קיבל תגמולים מהמל"ל בהתאם.

התובע טען כי הנתבעים חבים לשלם לו את נזקיו בגין התאונה, עפ"י דיני הנזיקין, טען להחלת הכלל הנזיקי "הדבר מדבר בעדו", כך שחובת הראייה בדבר היעדר אחריות מצד הנתבעים מוטלת עליהם
וכן טען כי הם ביצעו נגדו עוולת רשלנות, בכך שלא נהגו בזהירות, הנהיגו שיטת עבודה מסוכנת, נהגו בפזיזות ובקלות דעת, העסיקו נהג לא מיומן ולא אחראי וכו'.

התובע טען כי היתה לו תקופת אי כושר של מעל חצי שנה וכי נגרמו לו נזקים מיוחדים, בסך של 200,000 ₪ וכן נזקים כלליים כפי שיוכחו בפני
ביהמ"ש.

לכתב התביעה צורפו מסמכים רפואיים וכן חוות דעת רפואיות, של ד"ר דניאל משה, עפי"ה נכות התובע בגין התאונה היא בשיעור משוקלל של 14%.

ההגנה:

2.
הנתבעים הגישו כתב הגנה, אשר בו הכחישו את הנטען נגדם בכתב התביעה, כאשר תמצית הגנתם, כפי שהדבר נרשם בכתב ההגנה של הנתבע מס' 3 היא:

"הבגר לא פגע בתובע ולא יכול לפגוע בו בהתחשב באופן עבודת הבגר, מיקום המשאיות שעמדו להעמסה ובמקום בו עמד התובע ביחד עם אחרים בצד שמאל לתא הנהג".

פיצול שמיעת הראיות:

3.
עפ"י החלטה מיום 2/3/09, הוריתי על שמיעת ראיות תחילה אך בשאלת החבות, להבדיל מעניין גובה הנזקים.

ראיות התביעה:

4.
מטעם התובע העידו העדים הבאים:
-
התובע עצמו, אשר נתן תצהיר עדות ראשית ועליו הוא נחקר נגדית.

התובע אמר בסעיף 4 לתצהירו כי:

"הינני להצהיר כי בשעה 12:00 או בסמוך לכך, עת עמדתי על ערימת סלעים בגובה של 3.50 מטר, פגע כף הבגר בראשי והעיף אותי מעל הסלעים מזרחה כלפי מטה".

לתצהירו צורפו מסמכים שונים, לרבות סיכום המחלה של ביה"ח נהריה.

-
מר מזרחי שמואל – נהג משאית אשר עבד בשירות אביו של התובע, אשר אמר בחקירתו הנגדית, עמ' 14 לפרוטוקול, כי :

"בעת התאונה אני עמדתי בתור וכל זה קרה מול העיניים שלי, אני הייתי צריך להיכנס להעמסה ואני ישבתי במשאית וסידרתי כמה דברים, הבאגר עבד בשטח וחפר להעמסה, היתה משאית שהעמיסו עליה, אני לא זוכר של מי היתה המשאית שהעמיסו עלי, אני עמדתי במרחק של כ- 10 מטר עד 15 מטר מהמשאית שהעמיסו עליה.



וכן אמר, בעמ' 15 לפרוטוקול:

"המהנדס והתובע עמדו אחד ליד השני ודיברו ביניהם. הבאגר הסתובב
והעיף אותו לערימה של אבנים".

-
העד המומחה מר שמעון חדד, אשר נתן חוות דעת הנושאת תאריך 25/6/09 ובה קבע, לאחר סקירת גירסתו של התובע, כי:

"כתוצאה מגודל הכף ומדחיפת התובע עם הכף ניתן לבסס את גירסת התובע מהיפגעות הכף. כל גודל הכף ועוצמת הכף לא מחייבת שהמכה תגרום למוות או פגיעה קשה יותר, מזלו של התובע שלא היתה התנגדות לנפילה".

העד הנ"ל תיאר את הבגר וציין כי משקל הכף הוא כטונה וחצי וכי הצריח עליו נשענת הכף של הבגר יכול להסתובב מלא (360
?
).

-
המהנדס ליאוניד קובלנקו אשר לא מסר תצהיר עדות ראשית והעיד בחקירה ראשית (עמ' 19 לפרוטוקול) כדלקמן:

"מאחורינו עמד בגר והעמיס משאית, עמדו משאיות בתור, הוא ביקש ממני סיגריה, עמדנו עם והדלקתי לו סיגריה ופתאום הכף של הבאגר פגע בו והעיף אותו כמו בובה. אני ירדתי למטה אליו והזמנתי אמבולנס. האמבולנס הוציא אותו מלמטה כי הוא נפל בין האבנים ולקחו ואתו משם... אם התובע לא היה מוריד את הראש על מנת להדליק את הסיגריה הוא היה נהרג. התובע נפגע ממש מהשן של הבאגר, הבאגר עמד רחוק והוא פתח את הכף ממש עד הסוף".

-
מר רוני
נז'אתי – אחיו של התובע, אשר אמר, בעמ' 24 לפרו', כי:

"אני ראיתי כי אחי קיבל את המכה ועף. הוא עף מהמכה שניים שלושה מטרים, אני הייתי בלחץ, איבדתי עשתונות, התקרבתי אליו, צעקתי, הגיעו אנשים, אני לא יודע מי הזמין אמבולנס. אחי איבד את ההכרה בגלל זה גם נלחצתי".

אליבא גירסתו גם עד זה הוא משמש כנהג משאית, עמד במשאית שלו בתור של משאיות במרחק של כ- 40 מטר מהמקום.

ראיות ההגנה:

5.
מטעם הנתבעים העידו העדים הבאים:

-
המומחה בועז מוגילבקין, אשר נתן את חוות דעתו מיום 7/11/08.

עד זה המעיד על עצמו, בין היתר, כחוקר, בוחן ומשחזר תאונות, תיאר את הבגר וכן הכף שהינה בגודל 150
x
170 מ' ומשקלה כ- 1,335 ק"ג.

עד זה לאחר שסקר גירסת התובע לתאונה וכן גם מסמכי ביה"ח, לפיהם לא נמצאו שברים או דפורמציה או זעזוע מוח בראשו של התובע כי אם אך פצע באורך של 5 ס"מ, מסיק כי גירסת התובע לפיה נפגע מכף הבגר והועף למרחק מספר מטרים אינה הגיונית ואינה מתקבלת על הדעת.

כן קבע המומחה כי ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי "שהנפילה מהסלעים היא שגרמה לפגיעה בגבו וגם לפציעה הקלה בראשו של התובע, בלי קשר לפגיעה כביכול מכף המחפר".

-
עדות הנתבע מס' 1, אשר אמר בתצהירי כי הוא אינו הבעלים של הבגר, לא עסק כקבלן בניין ולא היה הוא המעביד של הנתבע מס' 2.

יחד עם זאת, הוא היה באתר העבודה
ומסר בתצהיר עדות ראשית שלו כי:

"הבאגר היה מעמיס חומר מילוי מעורב אדמה ואבנים מערימת המילוי שהיתה בגובה
של כ- 4 מטרם ושופך את החומר לארגז המשאית.

עמדתי יחד עם אחי חוסין, התובע ומהנדס מטעם חב' הבנייה במעגל קטן על ערימת החומר ומצד שמאל המפעיל של הבאגר.

ערימת החומר היתה עם בוץ עקב הגשמים שירדו לפני כן.

פתאום שמעתי צעקה, הסתכלתי לכיוון שממנו באה הצעקה וראיתי את התובע שוכב ליד תחתית הערימה.

ניגשנו אליו ושאלתיו מה קרה והוא ענה לי כי הוא מעד ונפל.

-
הנתבע מס' 2, בנו של הנתבע מס' 1, נהג הבגר, אשר מסר בתצהיר עדות ראשית שלו, בין היתר כדלקמן:

"התובע, אבי, דודי חוסין ומהנדס מטעם חב' הבנייה עמדו במעגל קטן על ערימת החומר מצד שמאל לתא הנהג.

במהלך עבודתי שמעתי כי התובע נפל מערימת החומר למטה.

כף הבאגר לא פגעה בתובע ולא יכולה לפגוע בו בהתחשב באופן עבודת הבאגר, מיקום המשאית המועמסת לפני הבאגר ובמקום בו עמד התובע עם אבי, דודי והמהנדס".

רוני נזאתי אחיו של התובע לא היה במקום בעת ששמעתי על נפילת התובע כי לפני העמסתי לו את המשאית בה הוא עבד ונסע לשפוך את החומר במרחק של כ- 2 ק"מ מאתר העבודה".

-
הנתבע מס' 3 – אחיו של הנתבע מס' 1, אשר מסר כי הבגר שלו, כי קיימים יחסי שותפות בינו לבין הנתבע מס' 1, אשר נכח במקום ומסר עדות התואמת את עדותו של הנתבע מס' 1: עמידת ארבעתם – הוא, אחיו, התובע והמהנדס, כאשר שמע צעקה ואחרי כן התברר כי התובע נפל מערימת האבנים כלפי מטה.

דיון והכרעה:

6.
הינה כי כן קיימות גירסאות סותרות של שני הצדדים לגבי אופן התרחשות התאונה.

התובע והעדים מטעמו מסרו כי התובע עמד על סלע או ערימת אבנים בגובה של כ- 3 מטרים, כאשר כף הבגר עשתה סיבוב של כ- 360
?
, בניגוד למתחייב מתהליך העבודה, כך שאותה כף פגעה בראשו של התובע, העיפה אותו כלפי מטה, למספר מטרים, כך שהוא נחבל בראשו ונגרמו נזקים גופניים גם לעמוד השידרה שלו.

מנגד הנתבעים העידו כי כף הבגר לא פגעה בראשו או בגופו של התובע, כי אם הוא נפל, כנראה עקב מעידה מאחת האבנים אשר באותה ערימת אבנים עליה הוא עמד ביחד עם אחרים.

גם מומחים מטעם שני הצדדים
העידו: המומחה מטעם התובע מר שמואל מזרחי העיד כי פגיעה, כמו זו שהיתה לתובע, בהחלט אפשרית ויש בה כדי לגרום לנזקים כפי שנגרמו לתובע.

המומחה מטעם הנתבעים – מר בועז מוגילבקין, העיד כי התאונה כפי שתוארה, לאור תוצאותיה המוכחות, אינה אפשרית וקבע כי פגיעת כף הבגר, בנסיבות כפי שתוארו, היה בה כדי לגרום לנזק ולפגיעה אנושה בתובע ולא רק לפצע באורך של כ- 5 ס"מ כפי שקרה בפועל.

לאור הניגודים בגירסאות הצדדים, כפי שפורט לעיל, אבחן את הדברים הן במבחן ההיגיון והשכל הישר, הן עפ"י האמור בחוות דעת הנוגדות לאור הסבירות והשיכנוע שבהן והן
לאור עדויות שני הצדדים עפ"י "נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במהלך המשפט".

מבחן ההיגיון והשכל הישר:

7.
כאדם מהיישוב אינני סבור כי התאונה, כפי שתוארה על ידי התובע והעדים, הינה אפשרית בנסיבות כפי שתוארו על ידי התובע ועדיו.

גירסתו של התובע, על גווניה השונים, שהוא עמד על סלע או ערימת אבנים ביחד עם המהנדס קובלנקו, המהנדס מדליק לתובע סיגריה, כאשר כף הבגר פגע בראש התובע, העיפה
אותו מספר מטרים, כך שהוא נפל ונחבל, כאשר כל הפגיעה בו התבטאה בפצע קל בראש, הינה כמעט בלתי אפשרית במציאות.

פרטי האירוע ותוצאותיו פרוטו בסיכום המחלה של ביה"ח נהריה אליו הובהל התובע בעקבות התאונה.

בסיכום המחלה של ביה"ח מיום 23/11/00 צויין כדלקמן:

"לדבריו, עמד על סלע כאשר נחבל בראשו מטרקטורון שעבד בסביבה נפל ונחבל בגב מותני.

לא זוכר פרטי התאונה, מוסר על איבוד הכרה, במיון בוצע
ct
מוח שפורש כתקין, עבר הטרייה ותפירה של הפצע בראש".


ובהמשך אותו פצע בראש תואר כדלקמן:


"בקרקפת פצע כ- 5 ס"מ שעבר תפירה".

גם לגבי הבגר והכף שלו יש לנו תיעוד נייטראלי – ראה בנדון המוצג, תמונת הבגר, נ/2 וכן תיאור הבגר ע"י המומחה מוגילבקין שאין עליו חולקין.

מדובר ברכב זחלי כבד, שיש לו זרוע ארוכה, בת שני שלבים, ובסופה כף גדולה בגוד של 1.55 מטר ומשקלה כ- 1,335 ק"ג, המיועדת להכיל כמויות גדולות של עפר וסלע, ואז מגיע משקלה לכ- 3 טון.

עפ"י עדויות התביעה התובע והמהנדס עמדו על ערימת אבנים בגובה של כ- 3 מטרים, כאשר הכוונה שלהם בעמידה על אותה ערימה היא להשגיח על אופן ביצוע העבודה, היינו העמסת אבנים ועפר באמצעות הבגר על המשאית, כאשר מן הסתם הם עמדו קרוב למקום עבודת כף הבגר, כך גם עולה מהתרשימים שהם ציירו, כאשר לפתע פתאום זרוע הבגר והצריח עליו היא עומדת, עשה סיבוב, כמעט של 350
?
, בניגוד לכיוון העבודה (ראה בנדון תרשימים נ/1 – נ/4) כך שהכף פגעה בראשו של התובע והעיפה אותו ממקום הימצאו למספר מטרים.

ראשית אין זה סביר כי נהג הבגר – הנתבע מס' 2 – ייעשה דבר לא טבעי ולא צפוי וזאת ללא כל סיבה. אם רצה להגיע למקום הימצאות הערימה עליה עמדו התובע והמהנדס היה עליו לבצע סיבוב קטן של כ- 20
?
!

כן אין בעיניי סביר כי פגיעת כף הבגר, השוקלת כשהיא ריקה כ- 1,330 ק"ג והיא נעה במהירות (אחרת התובע היה יכול להבחין בה מבעוד מועד ולהסיט את ראשו) לא תגרום לפגיעה אנושה בתובע, למצער לשברים בגולגולת, במיוחד שהיא העיפה אותו למספר מטרים, כאשר בפועל אנו יודעים כי נגרם
לתובע אך פצע בקרקפת באורך של כ- 5 ס"מ, שהוטרה ונתפר בביה"ח.

אציין כי אופן פגיעת הכף בראש התובע לא תוארה ע"י התובע או שאר העדים מלבד ע"י המהנדס קובלנקו, אשר מסר כי רק השן של הכף היא שפגעה בראשו של התובע, בצד שמאל.

באם אכן רק קצה השן של הכף פגעה שטחית בראש התובע, כך שנגרם אך חתך בקרקפת, הדבר אולי יכול היה
להפיל את התובע ממקום הימצאו, אך לא להעיף אותו למספר מטרים ובכך גם לגרום לפגיעה קשה בגבו.

באם הפגיעה היתה בכל כף הבגר, לאורך כל ראש התובע או חלקים ממנו, אזי הפגיעה באותו ראש היתה צריכה להשאיר סימנים ועכבות רבים יותר מאשר פצע באורך כ- 5 ס"מ.

לפיכך מסקנתי היא כי התאונה כפי שתוארה ע"י התובע ולאור תוצאותיה הינה כמעט בלתי אפשרית.




בחינת עדויות המומחים של שני הצדדים:

8.
כאמור שני הצדדים הגישו חוו"ד מקצועיות על מנת שהן תתמוכנה, כל אחת בגישתו ובגירסתו.

המומחה מטעם התובע, מר שמעון חדד העיד על השכלתו
וניסיונו המקצועי, שאינו כולל חקירת תאונות, כאשר מסקנתו היא "כתוצאה מגודל הכף ומדחיפת התובע עם הכף ניתן לבסס את גירסת התובע מהיפגעותו מהכף, כל הגודל של הכף ועוצמת הכלי לא מחייבת שהמכה תגרום למוות או פגיעה קשה יותר. מזלו של התובע שלא היתה התנגדות לנפילה".

אציין כי המומחה מר מזרחי לא ביקר באתר העבודה וגם לא בחן את הבגר הרלוונטי באופן ספציפי.

כן אציין כי הגירסה כי רק שן הכף פגעה בראש התובע,
גירסה שהושמעה אך ע"י המהנדס קובלנקו בשלב די מאוחר ומבלי שהדבר עוגן בכתבי בי-דין ובתצהירי העדות הראשית שהוגשו, לא היתה מונחת בפני
העד מזרחי, כי אם מה שהיה מונח בפני
ו, כעולה מחוות דעתו זו אך הגירסה לפיה: "בתאריך 19/11/00 בסביבות השעה 12:00 עמד מר נז'אתי על ערימת סלעים בגובה של כ- 3.5 מטר כאשר כף המחפר (באגר) פגע בראשו ומעוצמת המכה הפילה אותו כלפי מטה. כתוצאה מהמכה והנפילה נפגע בראשו ובגבו ובחלק הקדמי של הגוף".

אינני סבור שיש יתרון כלשהו למומחה מזרחי, שעיסוקו הינו "קצין בטיחות", על ביהמ"ש או אדם מן היישוב בעניין תוצאה על פגיעת כף באגר שמשקלה טונה וחצי, כשהוא בתנועה מהירה, בראשו של אדם.

לפיכך ולאור מסקנותיי לעניין תוצאות הפגיעה מכף הבגר לפי ההיגיון והשכל הישר אינני יכול לאמץ את מסקנותיו של המומחה מר מזרחי כנכונות.

מנגד הוגשה מטעם הנתבעים חוות דעתו של מר בועז מוגלבקין, אשר בה קבע כי : "... אני קובע שהסבירות שכף מחפר היתה מעורבת בתאונה ופגעה בראשו של התובע איננה מתקבלת על הדעת ושואפת לאפס".

מעבר לעובדה כי חוות דעתו של מר מוגילבקין קרובה יותר לשורת ההיגיון והשכל הישר, יש למומחה הנתבעים יתרון בולט מבחינת בדיקותיו, מקצועו וניסיונו.

המומחה העיד על עצמו, והדבר לא נסתר, כחוקר תאונות ואף ציין כי : "טיפלתי וחקרתי באלפי תאונות עם נפגעים בהם נפגעי ראש רבים".

הינני סבור שיש לאמץ את חוות דעתו של המומחה מר מוגילבקין כנכונה, גם לאור ניסיונו בתחום חקירת תאונות וגם לאור כך שהיא מתיישבת יותר עם השכל הישר.

עדויות הצדדים והמשקל שיש לייחס להן:

9.
מטעם התובע העידו העדים הבאים: התובע – יחזקאל נז'אתי, נהג המשאית מר שמואל מזרחי, המהנדס מר לאוניד קובלנקו
ואחיו של התובע מר רוני נז'אתי.

אינני סבור שהינני יכול לתת אמון בעדויות התביעה אש הציגו גירסה כביכול אחידה, עפי"ה התובע נפגע מכף הבגר עת עמד על ערימת אבנים.

מעבר לחוסר הסבירות בגירסה הנ"ל, לאור הנתונים, התגלו סתירות ו/או אי התאמות בעדויות בינם לבין עצמם או בינם לבין העדויות האחרות.

כל העדים, לרבות התובע, ומלבד המהנדס קובלנקו, מסרו כי כף הבגר פגעה בראשו של התובע והעיפה אותו למרחק של מספר מטרים. המהנדס קובלנקו העיד כי רק שן הכף פגעה בראשו של התובע.

התגלו סתירות ו/או תמהירות לא מועטות בעדותו של התובע.

בסיכום המחלה נמסר כי היה איבוד הכרה של התובע. כן בתצהיר עדות ראשית שלו סיפר כי לאחר שקיבל את המכה, התעורר בשטח ושמע שאיבד את ההכרה כך גם מסר בחקירתו הנגדית.

יחד עם זאת מצא התובע לנכון לציין מספר גירסאות לגבי תוצאות פגיעת הכף בראשו. בסעיף 4 לכתב התביעה מסר כי פגיעת הכף בראשו העיפה אותו מעל הסלעים, מזרחה כלפי מטה, כך גם מסר בתצהיר עדות הראשית שלו ואילו בחקירתו בפני
ביהמ"ש מסר, בעמ' 11 לפרו', שורה 29, כי:

"אני הרגשתי שאני נופל כלפי מטה, התגלגלתי, אני קורא לזה להעיף כלפי מטה, אז לא עפתי, אני התגלגלתי כלפי מטה".

בין אם הועף או התגלגל, הינני סבור כי מי שמקבל מכה מכף גדולה של בגר ומאבד את ההכרה אינו אמור לדעת באם הועף או התגלגל!

העד שמואל מזרחי:

10.
עד זה הינו נהג משאית אשר עבד בשירות משפחת התובע והוא ישב במשאית, אשר המתינה לתורה לשם כניסה לאתר אשר בו עבד הבגר.

עד זה מסר כי היה במרחק של כ- 10-15 מטרים מהמשאית, אשר הבגר עסק בהעמסתה וכי "התובע עמד על הערימה ביחד עם המהנדס אני חושב".

מאידך, בתצהיר עדות ראשית שלו הוא כלל לא ציין כי התובע היה עם המהנדס על אותה ערימת סלעים.

עדותו של האח – רוני נז'אתי:

11.
גם האח רוני לא מסר בתצהיר עדותו הראשית כי אחיו עמד על ערימת האבנים ביחד עם המהנדס וכי ראה שהמהנדס נותן לו סיגריה, כי אחיו איבד הכרה וכי בגדיו היו מגואלים בדם, וכשעומת עם גירסת אחיו והנהג מזרחי כי לא היה ממש באתר ההעמסה, כי אם הגיע לאתר התאונה, הוא השיב שהוא כן היה בשטח.

הינני סבור כי האח רוני לא ראה את התאונה, אם כי הגיע למקום סמוך לאחר התרחשותה.

עדותו של המהנדס ליאוניד קובלנקו:

12.
אציין תחילה כי שמו של המהנדס קובלנקו כלל לא הוזכר בכתב התביעה כמי שעמד ביחד עם התובע, עת נפגע מכף הבגר וכן גם לא בתצהיר יתר עדי התביעה, כפי שהוגשו.

כולם מסרו, לרבות התובע עצמו, כי התובע נפגע מכף הבגר עת עמד על ערימת הסלעים מבלי לציין כי ביחד איתו עמד המהנדס קובלנקו.

הינני סבור כי תיאור נכון של אירוע תאונה אמיתית שהתרחשה היה מחייב ציון שמו של המהנדס קובלנקו כמי שעמד ביחד עם התובע
ואף הדליק לו סיגריה ממש בעת הפגיעה.

משום מה, כאמור, שמו של המהנדס היה בבחינת נעלם עד לחקירות הנגדיות של העדים ועד להופעתו לשם מסירת עדות, מבלי שנתן תצהיר עדות ראשית לפני כן.

מהחקירות הנגדיות של העדים ניתן להיווכח עד כמה הימצאותו של המהנדס ביחד עם התובע בעת התרחשות התאונה, היתה חשובה, כאשר נמסרו אז פרטים ופרטי פרטים לרבות אופן הושטת הסיגריה לתובע ע"י המהנדס, דבר שלמעשה הציל את התובע ולשם הדגמה אצטט דבריו של האח רוני נז'אתי בעמ' 23-21 לפרו' כדלקמן:

"כשראיתי אותו בפעם הראשון הם (הכוונה לתובע ולמהנדס – ז. סאלח) עמדו והסתכלו על אופן העבודה, הם עמדו בתוך שטח העבודה לא מיד ראיתי את כף הבגר פונה ופוגעת היא לפני כן העמיסה ובזמן ההעמסה, הוא פתאום הסתובב 360
?
, אני הסתכלתי לכיוון הבגר ואופן העבודה שלו וגם לכיוון אחי, הוא והמהנדס דיברו ביניהם, ראיתי אותם מדליקים סיגריה, אני לא זוכר מי הדליק ראשון סיגריה, ביום יום לא מסתכלים על הדברים האלה, הוא התכופף על מנת להדליק, ליאון עמד להצית לו את הסיגריה, ראיתי שהם עמדו ועישנו סיגריה, לא ראיתי מי הדליק ראשון למי".

הינה כי כן תיאור סוריאליסטי לאופן עמידת התובע והמהנדס על ערימת הסלעים בטרם הפגיעה כאשר במסגרת תצהירי עדות ראשית של עדי התביעה, לרבות תצהיר האח רוני, אותו מהנדס לא הוזכר כלל.

אינני סבור כי המהנדס קובלנקו היה עם התובע בשטח בעת אירוע התאונה, אחרת היתה חובה להזכירו ע"י עדי התביעה, כך שאין מקום לתת אמון בגירסתו.

אוסיף כי כל העדים, לרבות בכתב התביעה, תיארו כי התובע נפגע מכף הבגר, בשעה שהמהנדס קובלנקו מסר כי הפגיעה היתה אך משן הבגר, זאת לראשונה במסגרת עדותו בפני
ביהמ"ש.

אוסיף גם כי אין כל היגיון בגירסת המהנדס קובלנקו, עפי"ה כף הבגר עשתה סיבוב הפוך, של 360
?
וכאשר זרוע הבגר פתוחה, על שני שלביה עד הסוף, כך שהיא הגיעה עד למקום עומדם.

עדי ההגנה:

13.
מטעם ההגנה העידו שלושת הנתבעים, כאשר הנתבע מס' 2 הוא נהג הבגר, אשר כביכול פגע בראשו של התובע, תוך כדי עבודת העמסת הסלעים והאדמה.


הנתבע מס' 2 – הנהג של הבגר – מסר בעמ' 28 לפרו' כי:

"לשאלת ביהמ"ש שחלק מהעדים העידו שראו אותי פוגע בתובע עם כף הבאגר, אני עונה לא פגעתי כלל, אני העמסתי על המשאית, למה להסתובב.

מדובר בכף שעושה סיבוב של 360 מעלות, אפשר לעשות סיבובים כמה שרוצים ולאיזה כיוון שרוצים".

הינני סבור שאפשר לתת אימון מה בגירסתו, ולו מהטעם שאין כל טעם או הסבר או מניע בלעשות סיבוב של 360
?
על מנת לפגוע בתובע, כאשר אליבא גירסת כל עדי התביעה היא שכף הבגר עשתה סיבוב של כמעט 360
?
, כאשר הזרוע פתוחה עד הסוף מלבד אם היה כשל טכני או מעשה מכוון לפגוע, כאשר לא הונח כל בסיס לככאלה .

גם הנתבע מס' 1, אביו של הנתבע מס' 2, וכן דודו – הנתבע מס' 3, מסרו גירסה, שאין מקום לדחותה על אתר, אם כי הן איננה
נקיות מתהיות, לפיה עמדו בחבורה ובמעגל ביחד עם התובע והמהנדס, כאשר שמעו צעקה וראו את התובע נופל מערימת האבנים ונפגע.

כן אליבא גירסתם מדובר במצב לאחר גשם וכי היה בוץ בסביבה. לא מן הנמנע כי התובע נפל עקב החלקה מהאבנים הרטובות והבוץ אשר בסביבה, כאשר כתוצאה מכך נגרם לתובע פצע בקרקפת וכן חבלה בגב.

התוצאה:

14.
התובע לא הצליח לשאת בנטל השיכנוע, המוטל על שכמו, ולהראות כי הוא נפגע מכף הבגר אשר היה מופעל על ידי הנתבע מס' 2 ואשר הינו בבעלות ו/או החזקת הנתבעים 1 ו- 3, כך שדין התביעה להידחות מפאת היעדר אחריות הנתבעים לתאונה בנזיקין.

הינני מורה על דחיית התובענה.






15.
בנסיבות העניין לא אעשה צו להוצאות, בין היתר לאור העובדה כי התובע נפגע קשות במהלך עבודתו, התובענה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, אף המל"ל קבע לתובע נכות בשיעור של 9.75%, כל זאת מבלי שנמצא אחראי לפיצוי התובע בגין הנזקים אשר הינם מעבר לתגמולי המל"ל.

ניתן היום,
ב' תמוז תשע"א, 04 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.













א בית משפט שלום 1502/06 יחזקאל נז`אתי נ' תיתי שובאש אברהים, תיתי מוראד שובאש, תיתי חוסין אבראהים (פורסם ב-ֽ 04/07/2011)