פסקי דין על כנאנה חוסאם | פסקי דין על סוהא בשאראת | פסקי דין על מסאד מנאל | פסקי דין על מועצה אזורית בוסתאן אלמרג' | פסקי דין על קרן ביטוח לעובדים קופת תגמולים וקרן פנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (ה.ע.ל) |

2918/09 תעא     07/07/2011




תעא 2918/09 כנאנה חוסאם, סוהא בשאראת, מסאד מנאל נ' מועצה אזורית בוסתאן אלמרג', קרן ביטוח לעובדים קופת תגמולים וקרן פנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (ה.ע.ל) בע"מ




בפני






בפני

כב' השופטת
עידית איצקוביץ
נציג ציבור (עובדים):
מר בצלאל שרון
נציג ציבור (מעבידים): גב' דפנה מאור


התובעים

1
.
כנאנה חוסאם

2
. סוהא בשאראת
3. מסאד מנאל
ע"י ב"כ עוה"ד איברהים אבו ראס


נגד


הנתבעות

1.מועצה אזורית בוסתאן אלמרג'
ע"י ב"כ עוה"ד עמנואל פלג
2.קרן ביטוח לעובדים קופת תגמולים וקרן פנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (ה.ע.ל) בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד עמית מור




פסק דין


1.

בפני
נו תביעה מאוחדת של שלושת התובעים, שהינם עובדים של המועצה האזורית בוסתאן אלמרג' (להלן:"המועצה"), בגין אי ביצוע הפרשות כדין לקרן ביטוח לעובדים קופת תגמולים וקרן פנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (ה.ע.ל.) בע"מ (להלן:"הקרן" או "הנתבעת מס' 2").
המועצה הפסיקה להפריש עבור התובעים לקרן החל משנת 2003, כאשר התביעה מתייחסת לתקופה עד לשנת 2009. בהתאם לכתב התביעה המתוקן ביקשו התובעים לחייב הן את המועצה והן את הקרן, כאשר הסעד המבוקש, כפי שהובהר בסיכומי התובעים הינו: "להורות לנתבעת מס' 1 להעביר לנתבעת מס' 2 את הסכומים החסרים בצירוף ריבית חשכ"ל או הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת החישוב וכן להורות לנתבעת מס' 2 לקבל את דמי הגמולים עבור התובעים".
2.


המועצה לא הכחישה כי לא נעשו הפרשות כדין לקרן עבור התובעים, וטענה כי נקלעה לקשיים כספיים קשים מאוד, נצטברו לחובתה חובות במיליוני שקלים ולא היה ביכולתה להפריש לקרנות ו/או לשלם את שכר העובדים במועד. לגרסת המועצה, עיקר הקשיים היו תוצאה של ניהולו של ראש המועצה דאז, אשר הודח אחרי הליכי חקירה ושימוע, כאשר במועצה מכהן כעת ראש מועצה ממונה.

3.


הקרן טענה בכתב ההגנה כי לתובעים אין עילת תביעה כנגדה ולא מוטלת על הקרן כל חובה לפעול לגביית החוב במשך השנים ואף הקרן לא ידעה ולא הייתה יכולה לדעת האם הסתיימה העסקתם של התובעים אצל המועצה או מה הייתה הסיבה להפסקת העברת התשלומים ממעסיקתם. על כן, טענה הקרן כי לא קיימת יריבות בינה לבין התובעים.
כן טענה הקרן כי התביעה הוגשה בשיהוי רב, עת חברותם של התובעים בקרן הופסקה בשנת 2003, שלושה חודשים לאחר הפסקת העברת התשלומים בגינם. זאת, כאשר התובעים קיבלו דיווחים שוטפים מהקרן אודות מצב חשבונם, אולם לא עשו דבר (עד להגשת התביעות בשנים 2009-2010).
4.

הצדדים הגיעו להסכמה באשר לסכומים החסרים, אותם המועצה לא הפרישה כדין עבור התובעים, לפי חישוב אקטוארי שנערך על ידי הקרן, כדלקמן:

שם העובד
תקופה
קרן
ריבית
סה"כ

עבדאללה מנאל
1/2002-8/2010
137,472.25
29,974.02
167,446.27

כנאנה חוסאם
1/2002-8/2010
81,907.60
21,030.32
102,937.92

סוהא בשאראת
1/2002-9/2010
63,390.16
20,022.32
83,412.48
282,770.01
71,026.66
353,796.67

החישוב שנערך הינו נכון ליום 9.12.2010.
5.

לאחר ההסכמה באשר לחישובים, התקיים דיון בתיק, בו הסכימו ב"כ הצדדים לגבי החוב של המועצה, שלא הפרישה כדין עבור התובעים בגין התקופות שצוינו. כמו כן, אין מחלוקת כי התובעים הינם עדיין עובדי המועצה ולא התרחש לגבי אף אחד מהם "אירוע מזכה", וכן, כי הם לא נקטו בכל פעולה כנגד הקרן עד להגשת התביעה.
בהתאם להסכמות הנ"ל, הודיעו ב"כ הצדדים כי אין צורך בשמיעת הוכחות בתיק.


המועצה הודתה באשר לחבותה כלפי התובעים בסכום שהוסכם והיא מבקשת לשלם לקרן, או לחילופין, ישירות לעובדים. ב"כ המועצה הותירה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית הדין.
ב"כ הקרן טען כי לא קיימת עילת תביעה של התובעים כנגד הקרן וכי אין היא יכולה לקבל כעת תשלום בגין הסכומים החסרים, כפי שמבקשים התובעים.
ב"כ הצדדים הגיעו בדיון להסכמה דיונית, לפיה יוגשו סיכומים מטעם התובעים והקרן, תוך מתן זכות תגובה לב"כ התובעים.
6.
להלן עיקר טענות ב"כ התובעים
:
א.

עד לשנת 2009 לא ידעו התובעים ו/או לא נשלח לידיהם כל מכתב ו/או התראה, ו/או דו"ח ממנו היו יכולים לדעת כי המועצה לא מעבירה סכומים לקרן, על אף הניכויים שנעשו משכרם.
ב.

הקרן לא נקטה כל פעולה כנגד המועצה, ישבה בחיבוק ידיים ולא פתחה בהליכים משפטיים בגין אי הפרשה כמתחייב על פי הדין.
ג.

מאזן האינטרסים נוטה באופן מובהק לטובת התובעים שמעבידם ניכה משכרם ולא העביר הפרשות לקופה, ומצב הפגיעה נוצר שלא באשמתם ו/או רשלנותם.
ד.

הקרן מחויבת לפעול כדי לגבות את דמי גמולים מכוח התחייבות חוזית – הוראות ההסכם בין הקרן לבין המועצה והעמיתים והן על פי חובה שבדין, בהתאם לסעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן:"חוק הגנת השכר").
ה.

הקרן אינה יכולה להסתמך על הוראות תקנה 41 כה לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופת גמל), התשכ"ד-1964 (להלן:"תקנות מס הכנסה"), כדי לסרב לקבל דמי גמולים להם זכאים העמיתים. תקנה זו מתייחסת למצב בו עמית בקופת גמל לקצבה מבקש לרכוש זכויות רטרואקטיביות שתחולתן למפרע ולא למקרה שבפני
נו, בו חל פיגור בביצוע התשלומים על ידי המעסיק.




7.
להלן עיקר טענות ב"כ הקרן
:
א.

אין ביכולתה של הקרן, לפי הדין, לקבל כיום (ולמעשה משנת 2005) כספים עבור התובעים מאחר וחלפו מעל שנתיים ממועד הפסקת הפקדת התשלומים על ידי המועצה או העובדים.
ב.

הגשת התביעה שש שנים לאחר שהופסק התשלום על ידי המועצה מעידה על שיהוי ניכר מצד התובעים, שידעו או יכולים ו/או צריכים היו לדעת לאורך השנים, לאור הדו"חות שנשלחו אליהם, למצער משנת 2007, כי המועצה לא שילמה עבורם את התשלומים כמתחייב על פי הדין.
ג.

ביום 22.11.05 (בסיכומים נכתב 22.1.05, אך ברור כי מדובר בטעות סופר) שלחה הקרן מכתב למועצה בעניין דו"ח ערכי פדיון למעסיק ובו הודיעה לה כי ההפקדה האחרונה נעשתה בחודש אוגוסט 2003 וכן, התריעה הקרן, כי אם לא ישולמו הכספים עד לתאריך 5.4.2006 לא יהיה ניתן להפקיד יותר כספים בקרן, שכן מדובר בהפסקה של 24 חודשים, אשר בהתקיימותה הקרן מנועה להמשיך ולקבל כספים לפקודתה, מכוח תקנה 41 כה(א)(1) לתקנות מס הכנסה.
ד.

תקנון הקרן אינו מאפשר "חידוש" קבלת דמי גמולים עבור התובעים. המשמעות לכך היא, כי לתובעים אין יריבות עם הקרן, שכן חברותם הופסקה על פי הוראות התקנון.
ה.

לתובעים נשלחו דיווחים בשנים 2007-2008, אשר מציגים את התובעים בסטאטוס של "עמית מוקפא".
ו.

סעיף 19א לחוק הגנת השכר אינו חל בעניינם של התובעים מאחר וגוברות הוראות תקנון הקרן ותקנות מס הכנסה.
ז.

מטרת קרנות הפנסיה היא אחריות חברתית וגישה סוציאלית הדואגת לכלל עמיתי הפנסיה בישראל. אישור התביעה עלול לחבל במטרה זו.

8.
גדר המחלוקת
:
המחלוקת, כפי שנוסחה בדיון שבו הסכימו ב"כ הצדדים כי לא היה צורך בשמיעת הוכחות בתיק, הייתה בשאלה האם ניתן לחייב את הקרן לקבל את הכספים שהמועצה לא הפרישה כדין עבור התובעים והאם יש לה אחריות (עילת תביעה) כלפי התובעים.

ב"כ הקרן צירף לסיכומיו מכתב מיום 22.11.05, שנשלח למועצה עם דו"ח ערך פדיון עבור התובעים, והתראה לגבי חובת תשלום עד ליום 5.4.06, שאם לא כן, לא ניתן יהיה להפקיד עוד בקרן.
כן צורפו דו"חות ("פרטי דיון וחשבון על קרן הפנסיה וביצועיה לתקופה המדווחת") עם ערכי פדיון קופות התובעים, נכון ליום 31.12.07 ו-31.12.08, מהם עולה, כי לא נעשו כלל הפקדות בקופות בשנים אלה (2007 ו-2008). לטענת הקרן, דו"חות אלה נשלחו לתובעים.
ב"כ התובעים, בתגובתו לסיכומי ב"כ הקרן, הכחיש כי התובעים קיבלו את הדיווחים האלה, והוסיף כי, היה צריך לשולחם בדואר רשום, על פי הוראות תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), התשל"ו-1976.
מדובר במחלוקת עובדתית ומן הדין כי ב"כ הקרן היה מעלה את הטענה בשלב הדיון – שבו הסכימו הצדדים, כאמור, על היעדר צורך בשמיעת הוכחות בתיק. על אף זאת, גם אם דיווחים אלה נשלחו אל התובעים (לא נטען כי הם נשלחו בדואר רשום), אנו בדעה, כי אין בכך כדי להשליך על ההכרעה – כפי שנפרט בהמשך - ולכן אותה מחלוקת הופכת למיותרת.
9.
המסגרת הנורמטיבית
:
סעיף 19א לחוק הגנת השכר קובע:
(א)
יראו כשכר מולן
גם סכום שמעביד חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעביד חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעביד לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעביד נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.

(ב)
פיצוי הלנת השכר לפי סעיף זה יהיה –
...
(ג)
קופת גמל תנהל לכל עובד המבוטח בה כרטיס אישי ובו הפרטים שנקבעו בתקנות; מעביד ימסור לקופת גמל פרטים לגבי עובדו, כפי שיקבע שר העבודה בתקנות.
(ד)
סכום שמעביד חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.
(ה)...
(ו)...
(ז) ...

(ח)
עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעביד לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעביד, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל קב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.
(ט)
נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה שבין המועד שנקבע בסעיף קטן (א) לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה על-פי סעיף קטן (ד) אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה.
י
(1)
עובד שחלו עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, המחייב מעביד לשלם בעדו סכום לקופת גמל, כאמור בסעיף קטן (א), והמעביד לא מסר לקופת גמל פרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד ולא שילם סכום כלשהו בשל העובד, לא יחולו על העובד סעיפים קטנים (ד) עד (ט), ואולם מששולם חובו של המעביד בשל העובד לקופת גמל כאמור תוך שלוש שנים מהמועד האמור בסעיף קטן (א) ולפני שאירע מקרה המזכה את העובד או חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין מקופת הגמל - יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם החוב במועד.
(2)
שילמה קופת הגמל לעובד או לחליפו תשלום או העניקה לו שירות בעין מכוח פסקה (1) תוך שנה מיום ששולם חובו של המעביד כאמור, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לחייב את המעביד לשפות את קופת הגמל בשל כך אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.
(יא)
שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות דרכי מסירת הודעות או פרטים לענין סעיף זה ודרכי הוכחת מסירתם לנמען.

יצוין כי נמסרו לקרן פרטים לגבי התובעים והיו קופות על שמם, כך שסעיף 19א (י) (1) אינו רלוונטי לענייננו.
הסעיף הדרוש להכרעה הינו, בעיקר, סע' 19א' (ח) לחוק הגנת השכר.
כמו כן, מסתמכת הקרן על תקנה 41 כה לתקנות מס הכנסה, אשר קובעת:
41

כה.
(א)
עמית בקופת גמל לקיצבה רשאי לרכוש זכויות שתחולתן למפרע -
(1)
בקרן ותיקה - אם לא חלפו יותר מ- 24 חודשים ממועד שהופסקו תשלומיו לקרן הותיקה ורכישת הזכויות למפרע היא לתקופת ההפסקה;
(2)
בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית - ובלבד שהרכישה היא בשל אותה שנת מס שבה זו מתבצעת,


(3)

על אף האמור בפסקה (2), בשנת המס 2000 ניתן יהיה לרכוש זכויות בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית, בעד עמית שכיהן כראש עיריה, יושב ראש מועצה מקומית, יושב ראש מועצה דתית או סגנו של כל אחד מאלה, גם בשל חודשים בשנת המס 1998 שבהם כיהן בתפקיד כאמור, והכל בכפוף לכך שהקופה בדקה ומצאה כי תשלומי העמיתים לקופה מאזנים את התחייבויותיה שכנגד זכויות אלה, על פי חישוב אקטוארי שנערך ונחתם בידי אקטואר; חישוב אקטוארי כאמור יישמר בקופה ויוצג לממונה, על פי דרישתו.



(ב)
בתקנה זו, "זכויות שתחולתן למפרע" - לרבות אלה:

(1)
זכויות עבור תקופה שבה העמית לא היה חבר בקופה, אך למעט זכויות שנרכשו לפי הסדר להבטחת רציפות זכויות לקיצבה;

(2)
זכויות עבור רכיבי שכר שקיבל העמית בתקופה שבה היה חבר בקופת הגמל לקיצבה, אם רכיבי שכר אלו לא נלקחו בחשבון בקביעת שיעור התשלום לקופה; לענין זה, "רכיבי שכר" - לרבות חלק כלשהוא בשכרו של העמית אף אם לא ניתן לזהותו כרכיב נפרד.


(ג)
הקנתה קופת גמל לקיצבה לעמיתיה זכויות שתחולתן למפרע בניגוד לחישוב האקטוארי שהוגש לה, רשאי הממונה להורות על ביטולו של ההסכם למפרע; בוטל הסכם כאמור יוחזרו הכספים לעמיתים, בניכוי הסכומים הדרושים לכיסוי ביטוח נכים ושאירים על פי חישוב אקטוארי.

10.

דיון והכרעה:
השאלה המשפטית העומדת להכרעה הינה האם עומדת לזכות הקרן ההגנה שבסעיף 19א (ח) לחוק הגנת השכר, כדי לפטור אותה מאחריות על פי סעיף 19א(ד), אשר קובע כלל על פיו סכום שהמעביד חייב לקופת גמל (שבענייננו אינו במחלוקת) יראו לעיין זכויות העובד כאילו שולם במועד.
בכל הנוגע לזכויותיו של העובד כלפי קופת הגמל, קובע סעיף 19א לחוק הגנת השכר כלל ובצדו חריג. הכלל, הקבוע בסעיף קטן (ד), מבטיח את זכויותיו של העובד (או חליפו) כאילו שולמו כל התשלומים במועדם. החריג, הקבוע בסעיף קטן (ח), מקנה לקופת הגמל אפשרות להשתחרר מחבותה זו כלפי עובד, בתנאים מסוימים.
כפי שנקבע ב
דב"ע נו/6-10 איילון חברה לביטוח בע"מ – ערן, פ''ד לב(1999) 629 (להלן
:"

פסק דין
איילון"):

סעיף קטן (ח) קובע מספר תנאים מצטברים, שבהתקיימם תשוחרר הקופה מחבותה כלפי העובד. האמור בסיפה הינו אחד מאותם תנאים. הקופה לא תשוחרר מחבותה כלפי העובד, אלא אם בית-הדין האזורי קבע, כי "הפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל". נמצא, כי חבותה של קופת הגמל כלפי העובד, כאמור בסעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר, שרירה ותקפה כל עוד לא נקבע אחרת על-ידי בית-הדין. קביעה זו תיעשה, בדרך-כלל, בהליך שנפתח על-ידי קופת הגמל, אך יכול והיא תיעשה במסגרת הליך אחר, כגון בהליך התביעה של העובד כנגד קופת הגמל.
זאת ועוד, מלשון הסעיף ברור, כי דרישת היעדר רשלנות היא דרישה נוספת, מעבר לחובת משלוח ההודעות כמפורט בסעיף. נמצא, כי על קופת הגמל מוטלת חובה לפעול לשם גביית החוב, מעבר למשלוח ההודעות כמפורט בסעיף, על-מנת שלא תיחשב רשלנית. את היקפה של חובה זו ומשמעותה המעשית נבחן להלן. קביעה זו תיעשה, בדרך-כלל, בהליך שנפתח על-ידי קופת הגמל, אך יכול והיא תיעשה במסגרת הליך אחר, כגון בהליך התביעה של העובד כנגד קופת הגמל.
זאת ועוד: בהתאם לסעיף קטן (ח) חייבת קופת הגמל ליידע את העובד בדבר קיומו של החוב ולהבהיר לו כי זכויותיו עלולות להיפגע כתוצאה מכך. לאחר הודעה זו ניתנה לעובד תקופה בת 6 חודשים בטרם ייפגעו זכויותיו. בתקופה זו ביכולתו של העובד לפעול אצל המעביד לשם תשלום החוב, הן במישור האינדיווידואלי והן באמצעות נציגות העובדים. כך או כך, ניתנת לו תקופה ארוכה ומספקת להסדרת העניין. אולם, המחוקק אינו מוכן להעביר את האחריות לפתחו של העובד בלבד. על קופת הגמל הוטל הנטל לפעול להגנתו של העובד, שהרי עליה להראות, לפי הסעיף, כי הפיגור בגביית החוב לא נגרם עקב רשלנותה. עם זאת, בעת מילוי נטל זה בתוכן יש להתחשב בכך, שלעובד עצמו ניתנה הודעה ברורה ושהות מספיקה לפעול להסדרת העניין. גם מטעם זה, יש לפרש את הנטל המוטל על הקופה, לפי סעיף 19א(ח) לחוק, בצמצום.
בהתאם לקביעה שב

פסק דין
איילון, עליה שב בית הדין הארצי לעבודה בפסקי דין מאוחרים יותר (ראו ע"ע 600030/97 משה פורת – מנורה חברה לביטוח בע"מ, ע"ע 1137,1147/02 יוליוס אדיב – חברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ) אין די במשלוח דיווחים באשר למצב הקופה למבוטחים, אלא קיימת דרישה נוספת, שהינה מעבר לחובה לשלוח הודעה לעובד ולמעביד - חובה על הקופה לפעול לשם גביית החוב, על מנת שלא תחשב כרשלנות.
יש לציין, כי גם אם הדו"חות שצורפו לסיכומי ב"כ הקרן אכן נשלחו לתובעים, כפי שנטען (אף לא בדואר רשום), אין בהם כל התרעה לתובעים על כך שזכויותיהם עלולות להיפגע כתוצאה מהעדר הפרשה מטעם המעביד, ומכאן שאין במשלוח הדו"חות בלבד כדי לקיים את דרישות החוק והפסיקה.
כפי שאף נאמר ב

פסק דין
איילון:
ככלל, משלוח מכתבי התראה נוספים, מעבר להודעות המתחייבות על-פי החוק, אין בו די כדי להוות פעולה לגביית החוב. גם בפרשנות מצומצמת לחבותה של קופת הגמל, אין מנוס מהמסקנה שעל הקופה לנקוט הליכים משפטיים ממשיים לשם גביית החוב, היינו, להגיש תובענה ועמה בקשות לסעדים זמניים לשם גביית כספים מהמעביד, סמוך למועד בו מתברר לה כי אין זה מעביר לה את כספי התגמולים, וזאת בדרך, בזמן ובמהירות המתבקשת בתביעה של נושה נגד חייב, בין אם הנושה הוא עובד, ובין אם לאו. במיוחד יש חשיבות לפעולות אלה כאשר, כבענייננו, המעביד מנכה כספים משכרו של העובד, ונמנע מהעברתם לקופה (בנוסף לאי-העברת חלקו הוא). מעשה זה של המעביד חמור הוא במיוחד, וראוי על-כן לתגובה ממשית של הקופה לשם הגנה על העובד.
אין משמעות הדבר חובה אבסולוטית להגשת תביעה וביצוע הפעולות הנלוות בכל מקרה. אולם הנטל על קופת הגמל להראות, כי בנסיבות המקרה הפרטני לא היה צורך, או לא היה טעם, לעשות כן. בענייננו, אף אם המועצה הייתה שרויה במצב כלכלי קשה, לא הוכח כלל על ידי הקרן, ואף לא נטען, כי לא היה טעם בהגשת תביעה ונקיטת הליכי גבייה כנגדה.
אנו בדעה, כי הסתפקות במשלוח דו"חות לתובעים בסוף השנים 2007 ו-2008, כאשר המעביד הפסיק להפריש כספים החל משנת 2004, לכל המאוחר, הינה מחדל שמעיד על רשלנות של הקרן, אשר כתוצאה ממנו ניתן היה לצפות את הנזק אשר נגרם לתובעים.
זאת, כאשר בהתאם לפסיקה שהוזכרה לעיל, היסוד השני שצריך להתקיים, על-מנת שקופת הגמל תיחשב כרשלנית, הינו קיום קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הפיגור בגביית החוב. בדיני הנזיקין, על-מנת שתקום אחריות יש להוכיח קיומם של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי. בענייננו, אותו קשר סיבתי כלל אינו שנוי במחלוקת. מחדליה של הקרן גרמו ו/או תרמו לנזק שנגרם לתובעים בשל העדר הפרשה לקופותיהם.
בהתאם לאמור, אנו סבורים כי לא התקיימו בענייננו הנסיבות הדרושות בסעיף 19א(ח) כדי לפטור את הקרן מאחריות כלפי התובעים ועל כן יש לחייבה בשל רשלנותה ו/או מחדליה.

נתייחס כעת לטענת הקרן לפיה היא לא יכולה לקבל הפרשות עבור התובעים למפרע, בהתבסס על הוראות תקנה 41 כה לתקנות מס הכנסה.
ראשית, סעיף 19א לחוק הגנת השכר הינו חקיקה ראשית ולא ניתן להסתמך על הוראה שבחקיקה משנית כדי למנוע את החלתו. ברור שידה של הוראת החוק על העליונה.

בנוסף, אנו מאמצים את מסקנותיו של
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיק (
עב' (ת"א) 1021/02
מבטחים נ' פישמן
(טרם פורסם, ניתן ביום 2.6.03), שם התייחסה כב' השופטת וירט ליבנה לסוגיה זו, בקובעה כך:

"הקרן טוענת כי אין להטיל עליה את הנטל לזהות מהם רכיבי השכר בגינם משולמים דמי הגמולים או לייחס לה ידיעה כי המעביד אינו מקיים את חובתו ואינו מפריש את מלוא דמי הגמולים. בנושא זה היא מסתמכת על פסק הדין
עב 600837/98
אלגאווי - גלעד. נקדים ונאמר כי אין זו עמדתו של המחוקק, אשר קבע בסעיף 19א לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958
את אחריותה של הקרן כלפי העמיתים החברים, במקרה בו המעביד פועל בניגוד לחובתו לשלם את דמי הגמולים. סעיף זה נדון בפסיקה במצב בו המעביד לא העביר כל סכום לקרן
(
דב"ע נו/6-10
איילון חברה לביטוח בע"מ - אנוך
, פד"ע לב 629), ועולה השאלה מהי חובתה של הקרן כלפי העמית, כאשר המעביד מעביר רק חלק מדמי הגמולים. זאת מאחר שהשינוי בדמי הגמולים יכול להיות נעוץ בשינויים בתפקיד או בהיקף המשרה ולאו דווקא בשל מחדלו של המעביד.
לענייננו, השאלה אינה רלוונטית, מאחר שהקרן - בעקבות פניית המעביד והעובדת, היתה ערה לכך שהיה שינוי בגובה דמי הגמולים ששולמו והחלה תכתובת שמטרתה לברר את מקור השינויים.
.....
אין אף לקבל את עמדת הקרן כי אם לא שולמו מלוא דמי הגמולים, הוראות
תקנות מס הכנסה
, אוסרות תשלום רטרואקטיבי. בסיכומיה הקרן טוענת עוד כי הגדלת רכיב תוספת השמע נוגדת את
תקנות מס הכנסה
וטענה זו בוודאי
שאין לקבל, שהרי התקנות אינן מתיימרות כלל להסדיר את חוזה העבודה שבין העובד ולמעבידו. מכל מקום, על פי תקנה 41כה, עמית בקופת גמל לקיצבה רשאי לרכוש זכויות שתחולתן למפרע בקרן ותיקה, כאשר המונח "זכויות שתחולתן למפרע" כולל גם "זכויות עבור רכיבי שכר שקיבל העמית בתקופה שבה היה חבר בקופת הגמל לקיצבה, אם רכיבי שכר אלו לא נלקחו בחשבון בקביעת שיעור התשלום לקופה.

בשל נימוקים אלה, אין לקבל את טענת הקרן בכדי למנוע קבלת הכספים החסרים עבור התובעים.
יובהר, כי אם מסיבות טכניות לא ניתן יהיה להפקיד את הכספים בפועל, תהיה הקרן אחראית כלפי התובעים – בקרות אירוע מזכה - בתשלום כאילו הופקדו אותם כספים כדין.

11.
ריבית – הפרשי הצמדה וריבית על החוב:


בהתאם לתקנה 22 לתקנות מס הכנסה:
לא שילם מעביד את תשלומיו הוא כאמור בתקנה 20 או לא העביר את תשלומי העמית-השכיר בזמנם כאמור בתקנה 21, תקבל הקופה על סכומים אלה מאת המעביד ריבית בשיעור שלא יפחת משיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מזמן לזמן (להלן – ריבית הפיגורים); הסכומים שיעביר המעביד בהתאם לתקנה זו ייזקפו תחילה לחשבון התשלומים שחב בהם המעביד ולבסוף לחשבון הריבית, ואולם ריבית פיגורים תחול גם על חוב ריבית.

החישובים שנערכו באשר לחוב כלפי התובעים, שהוסכם על כל הצדדים, כוללים ריבית בהתאם לתקנה הנ"ל עד למועד עריכתם. יש לחשב ריבית חשב על הקרן בלבד החל מהמועד הנ"ל (9.12.2010) ועד לתשלום בפועל.

12.
לסיכום
:

לאור האמור לעיל, אנו מחייבים את המועצה - הנתבעת מס' 1,
להעביר לקרן – הנתבעת מס' 2, את הסכומים, כדלקמן:

א.
לתובע מס' 1 – ד"ר כנאנה חוסאם
, סך של 102,937.92 ₪
, בתוספת ריבית חשב כללי על הקרן בלבד (81,907.60 ₪) מיום 9/12/10 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ב.
לתובעת מס' 2 – גב' סוהא בשאראת
, סך של 83,412.48 ₪
, בתוספת ריבית חשב כללי על הקרן בלבד (63,390.16 ₪)
מיום 9/12/10 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ג.
לתובעת מס' 3 – גב' מסאד מנאל
עבדאללה, סך של 167,446.27 ₪
,
בתוספת ריבית חשב כללי על הקרן בלבד

(137,472.25 ₪) מיום 9/12/10 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

על כל אחת מן הנתבעות לשלם לכל אחד מן התובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

12.


לצדדים זכות
ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום ה' תמוז תשע"א (7 ביולי 2011), בהעדר הצדדים.









עידית איצקוביץ
, שופטת

מר בצלאל שרון

נציג עובדים

גב' דפנה מאור
נציגת מעבידים



מירית-נבאל






תעא בית דין אזורי לעבודה 2918/09 כנאנה חוסאם, סוהא בשאראת, מסאד מנאל נ' מועצה אזורית בוסתאן אלמרג', קרן ביטוח לעובדים קופת תגמולים וקרן פנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (ה.ע.ל) בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/07/2011)