פסקי דין על אורן אמסלם

19458-07/09 פ     07/07/2011




פ 19458-07/09 מדינת ישראל משטרת ישראל נ' אורן אמסלם








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו




7.7.11

ת"פ 19458-07-09 מדינת ישראל נ' אמסלם





בפני

כב' השופט בני שגיא



המאשימה:

מדינת ישראל – משטרת ישראל







נגד

הנאשם:
אורן אמסלם




ע"י ב"כ עו"ד בן ציון קבלר



הכרעת דין

בית המשפט מודיע על זיכויו של הנאשם ממחמת הספק.

1.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו החזקת סכין למטרה לא כשרה.

נטען כי ביום 7.1.09, כחצי שעה לאחר חצות, בצומת הרחובות הגליל ומנחם בגין, החזיק הנאשם ברכבו סכין.

2.
בהיעדר מחלוקת בדבר עצם החזקת הסכין, הוגשו כל ראיות התביעה בהסכמה, והנאשם מיקד את הגנתו בטענה כי מדובר בהחזקה למטרה כשרה, ובמקרה דנן – נטען כי מדובר בסכין המשמשת את הנאשם לעבודתו כקצב.

3.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הנאשם צריך להוכיח טענתו כי החזיק בסכין למטרה כשרה במידה של מאזן הסתברויות, ואין הוא יוצא חובתו בהעלאת ספק בלבד.



ראה רע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים, 22.12.2009) שם נקבע:

"אם כן, משקלן המצטבר של כל האינדיקציות אשר נבחנו לעיל מחייב את המסקנה אליה הגיע בית המשפט קמא, כי נטל ההוכחה שהחזקת הסכין הייתה למטרה כשרה הוא על הנאשם וכי נאשם לא יצא ידי חובתו אם לא עלה בידו להוכיח טענה זו במידה של מאזן ההסתברויות. למסקנה זו מובילים לשון החוק, אופי העבירה, מבנה העבירה, מיקום העבירה בחוק העונשין, תכלית העבירה ושיקולי המדיניות האופפים את הסוגיה דנן".

נבחן כעת את הסבריו של הנאשם, ונבדוק האם הוכחו הסברים אלה במידה של מאזן הסתברויות.

4.
אין חולק כי הסכין אשר נתפסה במסגרת חיפוש שנערך ברכבו של הנאשם, הייתה מתחת לכיסא הנהג, ובצמוד לה הוחזק מוט השחזה שתועד בדוח הפעולה ת/1 אך לא נתפס על ידי השוטרים (להלן – הסכין ומוט ההשחזה).

5.
מיד עם תפיסת הסכין, ובבחינת גרסה ראשונית, ציין הנאשם כי הסכין ומוט ההשחזה משמשים אותו לעבודתו כקצב באולמי מוסקט – ראה דוח הפעולה ת/1. בדוח העיכוב (ת/2) נרשמה מפיו של הנאשם הגרסה הבאה: "אני עובד כקצב".

6.
בתחנת המשטרה, וכשעה מאוחר יותר, תיאר הנאשם כי הוא עובד באולמי מוסקט כקצב המתמחה בביתור עופות מזה כשנתיים וחצי, וכן עובד בעבודה נוספת בחברת ריב"ל באותו תפקיד.

הנאשם ציין כדלקמן: "הסכין והמשחזת הם רכוש שלי ותמיד נמצאים אצלי ברכב אחרי העבודה כי זה כלי העבודה שלי. אני לא מחזיק סכין ברכב למטרה לא טובה, אלא רק לצורכי עבודה" (ת/3 עמ' 1 ש' 4-6).

7.
מבירור שערכה המשטרה ותועד במזכר ת/4 עלה כי הנאשם אכן עבד באולמי מוסקט כקצב,
אך סיים לעבוד בחודש דצמבר 2008. המזכר האמור מכיל תיעוד של שיחה טלפונית שנערכה בין השוטר לאדם בשם רפי, לכאורה - בעל חנות הבשרים ברחוב ריבל 4 בתל אביב, ממנה עלה כי הנאשם עבד במקום כקצב אולם עזב את העבודה כחצי שנה עובר לאירוע.

8.
בעדותו בבית המשפט תיאר הנאשם את עיסוקו רב השנים כקצב, ואת מומחיותו בביתור עופות. הנאשם הסביר כי עבד במגוון מקומות בתחום זה לאורך השנים, והוא נחשב מומחה בתחומו, שאף נוהג להדריך קצבים צעירים. באשר לנסיבות האירוע, טען הנאשם כי באותו יום עבד כמדריך קצבים בחברת ריב"ל, ועם סיום עבודתו הלך לאכול במסעדה ובסמוך לה בוצע החיפוש ברכבו. נטען כי הסכין הוחזקה בקופסה מאחורי מושב הנהג, בצוותא עם סכינים נוספות המשמשות את הנאשם לצורכי עבודתו, אולם הסכין ומוט ההשחזה התגלגלו החוצה אל מתחת למושב הנהג. הנאשם הסביר כי לאחר שראה שנעצר בגלל סכין אחת, החליט שלא לומר לשוטרים כי ברכבו יש קופסה ובה סכינים נוספות שאף אותן החזיק נוכח עיסוקו כקצב. באשר לממצאי המשטרה לפיהם עבודתו כקצב במקומות אותם תיאר בהודעתו הסתיימה, ציין הנאשם כי העסקתו כשכיר אכן הסתיימה, אך כיוון שמדובר בעניין של שבוע – שבועיים, עדיין חש כמי שעבד באולמי מוסקט, מה גם שסיכם עם המנהלים השונים כי ימשיך לעבוד באותם מקומות על כעצמאי על בסיס יומי.

טיעוני הצדדים

9.
התובעת סברה כי יש לדחות את הסברי הנאשם. נטען כי הוכח שבמועד תפיסת הסכין, הנאשם לא עבד באותם מקומות אשר איזכר בהודעתו (אולמי מוסקט, וחברת ריב"ל), ומשכך – קורסת גרסתו בדבר המטרה הכשרה לשמה החזיק בסכין, וכך אף הגרסה כי עבד בהדרכת קצבים, שעלתה לראשונה בבית המשפט. התובעת גרסה כי אין ליתן אמון בגרסת הנאשם כי החזיק ברכבו קופסת סכינים, גרסה שלא בא זכרה בהודעתו במשטרה, ואף אינה מתיישבת עם העובדה כי קופסה שכזו לא נמצאה
בחיפוש בנערך ברכבו.

10.
הסניגור הפנה את בית המשפט לעובדה שאינה במחלוקת באשר לעיסוקו של הנאשם, עיסוק המתיישב עם החזקת הסכין וטיבה, במיוחד כאשר בצמוד לה החזיק הנאשם מוט השחזה. הסניגור סבר כי אף אם גרסת הנאשם למעשיו באותו ערב לא תתקבל, עדיין – יש מקום לקבוע כי מדובר בהחזקה למטרה כשרה, בדומה לאופן בו מחזיק עורך דין גלימה ברכבו, אף בתקופת הפגרה.



דיון והכרעה

11.
בחנתי את הסבריו של הנאשם בבית המשפט לפיהם עבד באותו יום כמדריך קצבים, וסבורני כי הגרסה לא הוכחה כדבעי. ראשית, בהודעתו במשטרה ציין הנאשם כי הינו עובד בחברת ריב"ל ובאולמי מוסקט כקצב, ואילו רק בהמשך התברר כי באותם ימים כבר הסתיימה עבודתו של הנאשם כקצב בשני מקומות אלה. שנית, גרסת "הדרכת הקצבים" לא עלתה באופן ברור ומפורש בהודעתו של הנאשם במשטרה. שלישית, המסמך מחברת ריב"ל אשר תומך לכאורה בטענת "הדרכת הקצבים" שביצע בחודש ינואר 2009, הוגש בכפוף להסתייגות בדבר הצורך בהעדת עורכו – שלא זומן להעיד בסופו של יום. עוד אעיר כי נראה שהאמור במסמך אינו מתיישב לכאורה עם מסמך אחר שהנפיקה חברת ריב"ל, בו לא צוין כלל דבר עבודתו של הנאשם כמדריך קצבים (ת/6). יש טעם אפוא בטיעון התובעת לפיו הנאשם לא הוכיח כי באותו יום עבד כמדריך קצבים. עם זאת, עדיין קיים מרחק ניכר בין כשלונו של הנאשם בהוכחת מעשיו באותו יום, לבין קביעה כי מדובר בנאשם שעדותו בבית המשפט התאפיינה באי אמירת אמת או בתחכום יתר – קביעה אותה אינני נכון לקבוע.

12.
למרות אי הוכחת הגרסה בדבר מעשיו באותו יום, שוכנעתי מגרסת הנאשם, ברמה של מאזן הסתברויות, כי הסכין הוחזקה ברכבו כחלק מעיסוקו כקצב, וללא קשר ליום בו נתפסה ברכבו ולשאלה האם ביתר עופות או הדריך קצבים באותו מועד.


להלן נימוקיי:

א.
הוכח כי הנאשם הינו קצב מומחה, המתמחה בביתור עופות - גרסת הנאשם בעניין זה הוכחה כאמינה, ונתמכה במסמכים השונים שהוגשו, לרבות המסמך שהוגש על ידי התביעה ותיעד את הבירור שנערך באשר לסוג עבודתו של הנאשם (ת/4).

ב.
סוג הסכין שנתפסה - הסכין שנתפסה איננה סכין קפיצית או סכין אחרת בעלת אופי ומראה התקפי, והיא נראית, אפילו למתבונן שאינו מצוי ברזי המקצוע, כסכין אשר משמשת קצב המתמחה בביתור עופות לעבודתו.

ג.
העובדה כי בצמוד לסכין נתפס מוט השחזה - סבורני כי מדובר בראיה כבדת משקל התומכת בטענת הנאשם כי הסכין הוחזקה ברכבו כחלק מעיסוקו כקצב, שאם לא כן, ניתן להניח כי לא היה מחזיק בצמוד אליה מוט השחזה.

ד.
העובדה כי הסכין נתפסה ברכבו של הנאשם ולא על גופו, מתיישבת עם גרסתו הבסיסית בדבר כשרות ההחזקה. באופן כללי, ברור כי יש לבחון הלימה בין נסיבות החזקת הסכין, לבין ההסבר הניתן. כך לדוגמא, לו היה הנאשם מחזיק סכין בכיסו בכניסה למועדון, לא ניתן היה להצביע על הלימה בין נסיבות ההחזקה להסבר שניתן. למסקנה דומה ניתן היה להגיע אף אם היה מדובר במי שנופף עם הסכין לכל עבר. שונים הם פני הדברים בענייננו, שכן הסכין אשר נטען כי הוחזקה לצורכי עבודה כקצב, הוחזקה ברכב, במקום שאינו נגיש. הסברו של הנאשם כי הניח את הסכין בקופסה מאחורי מושב הנהג, בצוותא עם סכינים נוספות המשמשות אותו לצורכי עבודתו, אולם חשש להראות זאת לשוטר כיון שעוכב בגין החזקת סכין אחת שהתגלגלה החוצה, אינו מופרך בעיני, וכאמור לעיל, הימצאות המוט המשחיז בצמוד לסכין, הופכת הסבר זה לסביר. לא מן הנמנע כי חיפוש דקדקני ברכבו של הנאשם אכן היה מוביל לתפיסת קופסת הסכינים, ולא התרשמתי כי גרסת הנאשם בדבר הימצאות הקופסה ברכבו הינה גרסה כוזבת.

ה.
כבר בגרסתו הראשונית לשוטר ציין הנאשם כי הסכין והמוט המשחיז משמשים אותו לעבודתו כקצב. גרסה בסיסית זאת של הנאשם נאמרה החל מהמפגש הראשון עם השוטר, ועלתה אף בהרחבה בשלבים מאוחרים יותר (חקירתו במשטרה ועדותו בבית המשפט).

13.
צירוף הנימוקים שפורטו לעיל, מלמד כי גרסתו הבסיסית והראשונית של הנאשם לפיה הסכין והמוט המשחיז הוחזקו ברכבו כחלק מעבודתו כקצב, הינה גרסה סבירה והגיונית וסבורני כי הוכחה במאזן הסתברויות. לטעמי, ובנסיבותיו של המקרה דנן – די בהוכחת גרסתו הבסיסית של הנאשם במאזן הסתברויות, בצירוף לעובדה כי מדובר בקצב מומחה ובסכין קצבים שהוחזקה בצמוד למוט השחזה בתוך רכב, על מנת לטעת ספק סביר בליבו של בית המשפט באשר לאשמתו, אף אם לא עלה בידו להוכיח כי באותו יום ספציפי הועסק בהדרכת קצבים.

14.
לאור האמור לעיל אני מורה על זיכויו של הנאשם מחמת הספק.
ניתנה היום, 07 יולי 2011, במעמד הצדדים.

בני שגיא

, שופט








פ בית משפט שלום 19458-07/09 מדינת ישראל משטרת ישראל נ' אורן אמסלם (פורסם ב-ֽ 07/07/2011)