פסקי דין על דנית אפרת גל | פסקי דין על אלכס גל | פסקי דין על אריה גרידיש

4460-03/10 תק     07/07/2011




תק 4460-03/10 דנית אפרת גל, אלכס גל נ' אריה גרידיש








בית משפט לתביעות קטנות בצפת



ת"ק 4460-03-10 גל ואח' נ' גרידיש ואח'






בפני

כב' השופטת
אינעאם דחלה-שרקאוי

תובעים
1
.
דנית אפרת גל
ת.ז. 031958622

2
.
אלכס גל
ת.ז. 017472721


נגד

נתבע
אריה גרידיש
ת.ז. 022444095




פסק דין


פתח דבר

ביום 03/03/2010 הגישו בני הזוג גל (להלן: "התובעים") כתב תביעה, לפיו בתחילת חודש יוני 2009, הזמינו התובעים שירותי בניית מטבח בעיצוב אישי (להלן: "ההזמנה" או "המטבח") ממר גרידיש (להלן: "הנתבע"). בין הצדדים סוכם כי עבור ההזמנה ישלמו התובעים סך כולל של 12,000 ₪ (להלן: "התמורה").

ואולם, לאחר הרכבת המטבח התגלו ליקויים רבים, אשר סוכם בין הצדדים כי יתוקנו בהמשך, אך התובעים לא הצליחו לאתר את הנתבע, שהחל להתחמק מפניותיהם והגיע לבית התובעים רק לאחר שהתריעו בפני
ו כי יתבעו אותו.

אומנם גם כשהגיע הנתבע לביתם של התובעים, לא תוקנו הליקויים, והנתבע אף דרש תוספת של 2,000 ₪ עבור עבודתו, דרישה אשר תחילה התובעים סרבו לה, אך לאחר מכן ולו על-מנת לסיים את העבודה, הסכימו להוסיף 1,000 ₪. אך למרבה הפלא גם הפעם, הנתבע לא עמד בהתחייבותו לתקן את המטבח ומכאן תביעה זו.

התובעים פרטו בכתב התביעה את נזקיהם, לפיהם מסתכם סכום התביעה בסך כולל של 5,000 ₪, אשר כלל 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש, ו- 500 ₪ בגין הפסד ימי עבודה, וצרפו הצעות מחיר שיעידו על נזקיהם הנטענים.

בכתב הגנתו מיום 13/09/2010, טען הנתבע כי הינו נגר מזה 23 שנים, ובתור שכזה קיבל על עצמו להכין ולהתקין מטבח עבור התובעים, התחייבות בה עמד במלואה, אך לא קיבל עבורה התמורה המוסכמת.

בד בבד, הגיש הנתבע (להלן: "הנתבע" או "התובע שכנגד") כתב תביעה שכנגד, הן על הפרשי התמורה שטרם שולמה לו בגין התקנת המטבח, והן בעבור תוספות שהותקנו לטענתו לפי הזמנת התובעים (להלן: "הנתבעים שכנגד") בסך כולל של 10,850 ₪.

בכתב ההגנה, לתביעה שכנגד, הכחישו הנתבעים שכנגד את כל הנטען ע"י התובע שכנגד, וטענו כי התביעה טורדנית וקנטרנית ובאה על רקע רצונו של התובע שכנגד להתנקם בנתבעים שכנגד, על שהגישו את כתב התביעה נגדו לכתחילה.

דיון והכרעה

לאחר בחינת טענות הצדדים ושמיעתם בפני
י, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ואילו דין התביעה שכנגד להידחות, וזאת מן הנימוקים כפי שיובאו להלן.

אין חולק כי התובעים הזמינו מהנתבע, בניית והרכבת מטבח וכי, סוכם על הצדדים כי התמורה תהא בסך 12,000 ₪ (ראה טענות התובעים בעמ' 1 לכתב התביעה וכן רישא לכתב התביעה שכנגד).

עיקר המחלוקת בין בעלי הדין, היא באשר לביצוע העבודה, אשר התובעים-הנתבעים שכנגד טוענים על ליקויים רבים בה, ואילו הנתבע-תובע שכנגד טוען, כי הושלמה כראוי ואף נתבקשו וסופקו תוספות למטבח, אשר התובעים טרם שילמו עד היום, כמו גם תמורת המטבח בשלמותה.

התובעים-הנתבעים שכנגד, הציגו בפני
בית המשפט להוכחת טענתם כי שילמו את מלוא התמורה- צילומי השיקים שנמסרו לנתבע-התובע שכנגד. להוכחת הטענה כי התקשרו פעמים רבות לנתבע-התובע שכנגד, צרפו פלט פירוט שיחות ולהוכחת הטענה בדבר הנזקים הנטענים- צרפו התובעים הצעות מחיר מבעלי מקצוע שונים, ביניהם מפרזל ונגר.

מעיון בצילומי השקים עולה, כי התובעים-נתבעים שכנגד אכן מסרו לנתבע-התובע שכנגד שיקים בסך כולל של 12,000 ₪ (2 שיקים בסך 3,000 ₪ כל אחד והיתר בסך 1,000 ₪ כל אחד), כאשר השיק הראשון על סך של 3,000 ₪- מועד פירעונו הינו 25/6/09 ומספרו הינו 226 - ואת היתרה מועד פירעונם הינו חודש יולי ומעלה, ומספרם הינו רץ ומתחיל מ- 229 ועד 235, על סך של 9,000 ש"ח . השיק הראשון ניתן בסמוך למועד ההסכם, וזאת ניתן ללמוד מכתב התביעה, בראשיתו נטען כי ההתקשרות הייתה בתחילת חודש יוני 2009, ולכן סביר מאוד כי הוא נמסר לנתבע, ואף נפרע, אחרת הנתבע- תובע שכנגד לא היה ממשיך בעבודתו. את יתרת השקים, 7 במספר, הינם בעלי מספר רץ, ולחודשים עוקבים, ולכן סביר להניח כי ניתנו כולם לנתבע לשם השלמת התמורה, לפיכך הנתבע-תובע שכנגד, אשר טען כי לא שולמה לו מלוא התמורה, היה צריך להציג בפני
י, או לפחות להסביר מה נעשה ביתר השיקים בסך 3,000 ₪, או מדוע טרם נפרעו או מה נעשה עימם. משלא עשה כן הנתבע-תובע שכנגד, ולאור קיומן של הראיות אשר הונחו בפני
י, לא הורם הנטל להוכחת טענת הנתבע-התובע שכנגד כי שולמו אך ורק 9,000 ₪ ועל כן אקבל את טענת התובעים-נתבעים שכנגד, לפיה שילמו את מלוא התמורה לתובע-הנתבע שכנגד.

יאמר כבר כאן, כי טענת הנתבע-התובע שכנגד בדיון אשר התקיים בפני
י, ביום 27/04/2011 לפיה "מטבח זה שלד ודלתות והשאר תוספות" (ראה שורה 7, בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון הנ"ל), איננה מקובלת עליי. ניסיון החיים מלמד, כי מי שמזמין עבודת מטבח בעיצוב אישי, בוודאי יכלול בהזמנתו לכל הפחות מגירות, וידיות.

לדאבוני, מי מבין הצדדים לא הציג מסמך המעיד על הסכמותיהם עובר לביצוע ההזמנה, אך התובעים-הנתבעים שכנגד הסבירו מחדל זה בכך, כי הצדדים הם בני משפחה וכי נתנו אמונם בנתבע-התובע שכנגד.

כמו כן, התובעים-נתבעים שכנגד, לא הגישו חוות-דעת מומחה מטעמם, מחדל אשר מקשה עליי עד מאוד לקבוע מה מידת נזקיהם של התובעים-הנתבעים שכנגד, אם בכלל.

כאמור, טענת הנתבע-התובע שכנגד, כי הצדדים סיכמו ביניהם על בניית שלד מטבח ודלתות עץ בלבד, איננה מתקבלת על דעתי ולפיכך נדחית.

יחד עם זאת, מעיון בכתב התביעה בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד עולה כי הצדדים סיכמו על שלד ודלתות מעץ, על 4 קלאפות וטרינה, קלאפה אחת של מיקרוגל, ידיות ושני מגשי סכו"ם ושתי דלתות זכוכית, אשר ציבען אינו ידוע לי לאור המחלוקת בין הצדדים בעניין זה. השאלה הנשאלת: האם פריטים אלו היו חלק מההסכמות של הצדדים בחודש יוני 2009, כפי שטוענים התובעים- הנתבעים שכנגד, או תוספות כפי שטוען הנתבע- התובע שכנגד? אני נוטה לקבל את טענת התובעים-הנתבעים שכנגד, כי פריטים אלו הינם חלק מהסכמות הצדדים כפי שנקבעו בתחילת חודש יוני 2009, ולא תוספות. מסקנה זו אני מקבלת לאור גרסתם המהימנה של התובעים שהאמתני לה, ולאור העובדה כי לא יעלה על הדעת שהתובעים –הנתבעים שכנגד, יבקשו אך ורק שלד ודלתות, ולא יבקשו ידיות או קלאפות להרמת דלתות של המקרוגל ודלתות אחרות, שכן מטבח ללא הפרטים האחרונים, אינו שמיש, והתובעים העידו כי הם קנו בית חדש ורצו שיהיה להם מטבח חדש לשימושם.

חיזוק למסקנתי זו, מצאתי בעובדה כי הנתבע-התובע שכנגד, הגיש תביעתו שכנגד בחלוף שנה מאז הגישו התובעים-הנתבעים שכנגד כתב תביעתם, דבר המעיד אף הוא על אמינות גרסת הנתבע-התובע שכנגד, אשר מן הראוי לציין, כי לא צורף כל נספח לכתב תביעתו, להוכחת הנטען על ידו, זאת בניגוד לתובעים-הנתבעים שכנגד, אשר כאמור צרפו הצעות מחיר, צילום השיקים ופלט שיחות.
מכל האמור לעיל, עולה, כי התובעים- הנתבעים שכנגד, כן שילמו את התמורה, וכי קיימים נזקים בחלקים אשר פורטו לעיל, ומכאן אני מקבלת את תביעתם
בחלקה ומחייבת את הנתבע- התובע שכנגד, לשלם להם סך של 4,000 ₪ אשר כולל הוצאות ואגרת בית משפט.

באשר לתביעה שכנגד, אשר מורכבת מעלות של תוספות על סך של 4,010 ₪, יתרת חוב על סך של 3,000 ₪ ידיות למטבח על סך של 1,090 ₪ ויחידה לקולט על סך של 1,800 ₪, אני סבורה כי יש לדחותה ולהלן אנמק:
כפי שקבעתי לעיל, הפריטים אשר מפורטים בתביעה שכנגד ואשר התייחסתי אליהם לעיל הינם חלק מההסכמות שסיכמו עליהם הצדדים בתחילת חודש יוני 2009, ולכן אין לחייב את התבועים- הנתבעים שכנגד לשלם לנתבע-תובע שכנגד תמורה נוספת בגינם .

כך הוא המצב באשר לסט אחד משני הסטים של הידיות הואיל ונטען ע"י הנתבע- התובע שכנגד- כי נמסרו לתובעים- נתבעים שכנגד שני סטים של ידיות, ואף התובעים-הנתבעים שכנגד הודו כי אכן קיבלו לידיהם שני סטים מכאן אין לחייב אותם בגין סט אחד משני הסטים.


באשר לתמורה, אף כאן יש לדחות את התביעה בגין ראש נזק זה, הואיל ואני קיבלתי את טענת התובעים-הנתבעים שכנגד, כי התמורה שולמה במלואה לנתבע- התובע שכנגד.


באשר ליחידה לקולט האדים, ניתן אולי לקבל טענת הנתבע-התובע שכנגד, כי הרכבתה נדרשה מאוחר יותר, לאחר שסוכמה תמורת המטבח, טענה אשר נטענה ע"י הנתבע-תובע שכנגד, אך לא נתמכה בכל ראייה להוכחתה ולפיכך היא נדחית.

יחד עם זאת, ועל אף שדחיתי את התביעה שכנגד, אני כן מורה לתובעים- נתבעים שכנגד, להחזיר לנתבע-תובע שכנגד אחד משני הסטים של הידיות, וכפי שהוצג לי בדיון שהתקיים במעמד הצדדים.

סוף דבר

לפיכך, אני מחייבת את הנתבע-התובע שכנגד לשלם לתובעים-הנתבעים שכנגד, סך של 4,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידיו

כמו כן, אני מחייבת את התובעים-הנתבעים שכנגד להשיב לנתבע-התובע שכנגד את סט הידיות אשר נשאר בביתם, כפי שהודו בפני
י, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידיהם.



המזכירות תשלח

פסק דין
זה לצדדים.

ניתן היום,
ה' תמוז תשע"א, 07 יולי 2011, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 4460-03/10 דנית אפרת גל, אלכס גל נ' אריה גרידיש (פורסם ב-ֽ 07/07/2011)