פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ענף תביעות ירושלים | פסקי דין על משטרת ישראל | פסקי דין על זיאד חג'אזי

8402-03/11 פ     10/07/2011




פ 8402-03/11 מדינת ישראל, ענף תביעות ירושלים, משטרת ישראל נ' זיאד חג'אזי








בית משפט השלום בירושלים

ת"פ 8402-03-11 מדינת ישראל
נ' חג'אזי(עציר)


10 יולי 2011

בפני
כב' השופט יצחק שמעוני
, שופט בכיר











בעניין:

מדינת ישראל
ע"י ענף תביעות ירושלים
משטרת ישראל




המאשימה



נגד


זיאד חג'אזי


ע"י ב"כ עוה"ד רמי עותמאן
הנאשם


גזר דין


1.
הנאשם, תושב ירושלים יליד שנת 1989, הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות לפי סעיף 12 א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, שתי עבירות של הסעת נוסעים בשכר לפי תקנה 84 א' לתקנות התעבורה ועבירה אחת של הסעת נוסעים מעל למותר, בניגוד לתקנה 84(ב) לתקנות התעבורה.
הודאתו ניתנה במסגרת הסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום על ידי מחיקת עבירה אחת. אשר לעונש הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה.

2.
כתב האישום המתוקן כולל שני אישומים;
על פי האישום הראשון,
בתאריך 11.12.10, בשעה 14:00 לערך, בצומת המושב אשתאול או בסמוך לשם, נהג הנאשם ברכב מסוג פורד אונוליין מ"ר 6917716 (להלן: "הרכב"), כשהוא מסיע ברכב 19 תושבי האזור, שאין בידיהם אישור כניסה, שהייה או תעסוקה כדין בתחומי מדינת ישראל
(להלן: "תושבי האזור"), וכן אדם נוסף שזהותו אינה ידועה, שברח מהרכב, לאחר שזה נעצר על ידי השוטרים. בנסיבות אלה הסיע הנאשם את תושבי האזור ברכב שאינו מיועד להסעת נוסעים תמורת תשלום.
האישום השני - בתאריך 2.3.11, בין השעה 15:30 לבין השעה 17:05 לערך, נהג הנאשם ברכב מסוג פורד טוראנו קונקט מ"ר 87-933-59 (להלן: "רכב הקונקט") מהכניסה לישוב צור הדסה, דרך צומת כרם, ולתוך ירושלים, דרך שד' הרצל, רח' פרבשטיין, רח' כנפי נשרים, שכונת גבעת שאול, רח' מגיני ירושלים, צומת גינות סחרוב ביציאה מירושלים, כביש ירושלים תל-אביב, ומשם דרך מחלף דניאל לדרך רבין עד מחלף ניצני עוז בדרך רבין.
הנאשם הסיע ברכב הקונקט 9 תושבי האזור, שאין בידיהם אישור כניסה או שהייה או תעסוקה כדין בתחומי מדינת ישראל
, וכן אדם נוסף, שזהותו אינה ידועה שברח מרכב הקונקט לאחר שזה נעצר על ידי השוטרים.
באותן נסיבות, הסיע הנאשם נוסעים במספר העולה על המצוין ברשיון הרכב (8 בנוסף לנהג על פי רישיון הרכב), תמורת תשלום. שישה מהנוסעים הסיע הנאשם בתא המטען, בחלק האחורי של הרכב, מבלי שהיו חגורים בחגורת בטיחות.

3.
ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש טענה, כי אמנם לנאשם אין עבר פלילי והוא הודה במיוחס לו, אולם נוכח חומרת העבירות, עמדתה היא לעונש של מאסר בפועל ממושך. עמדתה העונשית נתמכת בהנחיות פרקליט המדינה שניתנו בדצמבר 2010, לפיהן יש להחמיר בענישה במקרים של עבירות חמורות של הסעת שוהים בלתי חוקיים.
לטענתה, במקרה זה, הנאשם הסיע באישום הראשון 19 שוהים בלתי חוקיים, ולאחר שלושה חודשים וחצי, לאחר שנעצר ונחקר במשטרה בעניין, חזר והסיע שוב 9 שוהים בלתי חוקיים כמתואר באישום השני.
בתמיכה לטיעוניה הגישה המאשימה פסקי דין של בית המשפט העליון וערכאות נוספות אשר החמירו עם נאשמים שהורשעו בעבירות דומות, וביקשה להטיל על הנאשם עונש של מאסר ממושך בפועל, מאסר על תנאי ופסילת רשיון נהיגה.

4.
מנגד טען הסניגור, כי הנאשם הוא בחור צעיר, אב לשני ילדים שזו לו מעורבות ראשונה עם החוק. הוא הודה במיוחס לו מיד בחקירתו במשטרה וכך גם בבית המשפט, וחסך בכך בזמן שיפוטי יקר.
לדבריו, הנאשם מפנים ומביע צער על מעשיו, תוך תקווה שהנאשם לא יגרר לעולם הפשע. על כן יש להימנע מעונש של מאסר אשר עשוי לדרדרו, ולתת לו עונש צופה פני עתיד, שבמידה ויחזור על מעשיו, ימוצה עימו הדין.
הסניגור טען שגזרי הדין המחמירים שהגישה המאשימה, דנו בנאשמים שהיו בעלי עבר פלילי, ולכן לא מדובר במקרים דומים.
בתמיכה לטיעוניו הגיש גזרי דין בהם נגזרו עונשים מקלים במקרים דומים, וטען כי כאשר מדובר בשתי עבירות בלבד, ללא עבר פלילי, רף הענישה אינו עובר את החמישה-שישה חודשי מאסר בפועל.
לפיכך טען הסניגור כי אין למצות את הדין דווקא עם נאשם זה וביקש לתת לנאשם הזדמנות, להטיל עליו מאסר מותנה צופה פני עתיד ולהסתפק בימי מעצרו (הנאשם עצור מיום 5.5.11).

5.
אביו של הנאשם העיד בבית המשפט, כי הוא ואימו של הנאשם חולים, והנאשם עוזר להם. אשתו וילדיו של הנאשם מתגוררים בביתו, הוא משתכר 2,000 שקלים בחודש, מעבודתו כמדריך לנערים מכורים לסמים מטעם עיריית ירושלים. אבי הנאשם ביקש, כי בית המשפט ירחם על בנו, אשר יחזור למוטב, ולא ישלחו לריצוי מאסר בבית סוהר, שם יהיה חשוף לשימוש בסמים.

הנאשם עצמו פנה לבית המשפט וציין כי מדובר בטעויות שעשה, עליהן הביע צער, ביקש לסלוח לו על מעשיו, לאפשר לו לחזור לילדיו, לחיות חיים נורמליים, לעבוד כרגיל ולתת לו הזדמנות אחרונה.

6.
מדיניות הענישה בעבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים נדונה בהרחבה בשורה ארוכה של פסקי דין בבית המשפט העליון (בין היתר, רע"פ 5198/01 חטיב נ' מ"י, רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מ"י, רע"פ 6217/05 חג'אג' נ' מ"י). הקו המנחה הוא כי בעידן של פיגועים, דרושה תגובה עונשית חמורה וקשה ובהעדר נסיבות חריגות, גם אם מדובר בנאשם מן הישוב, יש למצות עמו את הדין ולשולחו למאסר בפועל.

7.
לענייננו- הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, וכן בשתי עבירות של הסעת נוסעים בשכר שלא כדין והסעת נוסעים מעל למותר בניגוד לתקנות התעבורה.
לזכותו של הנאשם עומדים היעדר עבר פלילי והודאתו במיוחס לו מיד עם פתיחת ההליכים נגדו, וכן החרטה והצער שהביע על מעשיו.
לחובת הנאשם, עומדות נסיבות ביצוע העבירות על ידו. לאחר שנתפס על ידי המשטרה ונחקר ביחס לאישום הראשון, שב וחזר על מעשיו, ללא מורא מפני החוק. העבירות שביצע חמורות כשלעצמן, במיוחד כשמדובר בהסעה של 28 שוהים בלתי חוקיים.
לאחר שנתתי דעתי הן למגמת הענישה מחד, והן לנסיבותיו של הנאשם מאידך, ולעובדה כי הוא נתון במעצר מזה כחודשיים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
מאסר בפועל למשך 5 חודשים, מיום מעצרו, 5.5.11.
ב.
מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר על עבירות לפי סעיף 12 א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
ג.
פסילת רשיון נהיגה למשך חצי שנה מיום שחרורו ממעצר. הנאשם יפקיד את רשיונו במזכירות בית המשפט מיד לאחר שחרורו.
ד.
פסילת רשיון על תנאי למשך 12 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו על עבירה לפי סעיף 12 הנ"ל.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום,
ח' תמוז תשע"א, 10 יולי 2011, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד אודליה זלצמן, הנאשם וב"כ עו"ד עותמאן.











פ בית משפט שלום 8402-03/11 מדינת ישראל, ענף תביעות ירושלים, משטרת ישראל נ' זיאד חג'אזי (פורסם ב-ֽ 10/07/2011)