פסקי דין על מני הוד | פסקי דין על שי פרדו | פסקי דין על פרדו נכסים |

2714/09 תעא     11/07/2011




תעא 2714/09 מני הוד נ' שי פרדו, פרדו נכסים בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



תע"א 2714-09 מני הוד
נ' שי פרדו




בפני

כב' השופטת
אורנית אגסי
נ.צ.- גב' רחל הרצוג
נ.צ. – גב' יהודית ארבל


תובעים

מני הוד
ת.ז 40773210
ע"י ב"כ עו"ד ירון בן אור


נגד


נתבעים

שי פרדו
פרדו נכסים
בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רויטל גרבר



פסק דין


1.
התובע מר מני הוד
(להלן: "התובע" או "הוד") הגיש תביעתו כנגד הנתבעים, שי פרדו
וחברת פרדו נכסים בע"מ
, (להלן: "הנתבעים") לתשלום שכר עבודה פיצויי פיטורים, פיצויי הלנה וזכויות נוספות.
הוד טען בכתב תביעתו כי כרת הסכם בע"פ, לתקופה בלתי מוגבלת עם הנתבע 1 כי ישמש מתווך נדל"ן בעסקו ויקבל תמורה באחוזים מתשלומי העמלות של עסקאות המכר עליהם יהיה אחראי.
עוד טוען הוד כי פוטר ללא שימוע ובחוסר תום לב וזכאי לפיצויי פיטורים וכן לפיצוי חוזי.

2.
הנתבעים טענו כי דין התביעה להידחות שכן התובע לא הועסק ע"י מי מהנתבעים וכי ההתקשרות עם התובע הייתה על בסיס שרותי תיווך עצמאי. הנתבעים אינם חולקים על ההסכמה בדבר גובה האחוזים וכי הנתבעים ילמדו ויכשירו את התובע לעבוד כמתווך, עוד טענו הנתבעים כי בהיותו שותף עם מתווכים נוספים של הנתבעים, היה זכאי לקבל תמורת עמלות חלקית, כפי שהוסכם, ומשלא פתח באותו מועד תיק עצמאי ברשויות המס הוצאו לו מספר תלושי שכר בודדים ב- 2008.

3.
התובע הגיש תצהירו ולמרות הצהרתו כי יזמין עדים נוספים לדיון אלו לא התייצבו. הנתבע 1 הגיש תצהירו וכן תצהיר אלי וינברגר, אחד המתווכים איתם עבד התובע.

התובע ועדי הנתבעים נחקרו על תצהיריהם בדיון ההוכחות בפני
נו.

4.
ואלה הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת כפי שהן עולות מכתבי הטענות, התצהירים וחקירת העדים בפני
נו:
א.
התובע פנה לנתבע 1 וביקש לשמש מתווך נדל"ן בעסקו בחולון.
ב.
התובע והנתבע 1
סיכמו כי התובע יקבל תמורה של 35% מתשלומי העמלות שיקבל הנתבע 1 על העסקאות המכירה שיבצע. התובע נשא בהוצאות האופנוע והפלאפון.
ג.
התובע טען כי עבד כמתווך נדל"ן של הנתבע 1 ואח"כ של הנתבע 2 מפברואר 2007 ועד אמצע דצמבר 2008. מנגד הנתבע טען כי התובע פנה אליו במחצית 2007 והפסיק כל קשר עסקי איתו בסוף
2008.
ד.
אין חולק כי התובע קיבל תלושי שכר מהנתבע 2 בחודשים ינואר פברואר מרץ ומאי
2008, עבור עמלות תווך שהיה זכאי להן. הצדדים חלוקים לסיבות בגינן הוצאו התלושים.
ה.
בטרם התקשרו הצדדים, התובע בחר מסיבותיו שלא לעבוד וכך גם לאחר שהסתיימה ההתקשרות בין התובע לנתבעת 2.
ו.
הן התובע והן הנתבע 1 הסכימו כי התובע לא צלח במכירותיו כמתווך נדל"ן
והיה מעורב במספר מועט ביותר של עסקאות.
ז.
אין חולק כי בחודש דצמבר 2008 הפסיק הנתבע 1 את קשריו עם התובע בשל היעדר הצלחותיו בסגירת עסקאות ושינויים במשרד.



הכרעה
5.
ראשית יאמר על ידינו כבר בראשיתה של הכרעה זו, כי דין התביעה להידחות בשל העדר יחסי עובד ומעביד שבין התובע לנתבע 1 ו/או הנתבעת 2.

לא זו אף זו, התובע הודה בתצהירו ועדותו כי הסכמת הצדדים הייתה כי יקבל תמורה
של אחוזים מתמורת העסקאות ולא תשלום שכר חודשי. כך הנתבעים שילמו לתובע על העסקאות שביצע והתובע אינו טוען כי היו עסקאות בגינן לא קיבל תמורה.
כמוסכם לאור הודאתו זו של התובע, התובע מודה כי קיבל את מלוא התמורה.
התובע בעדותו לא הוכיח מסגרת עבודה קבועה, ולא הוכיח שעות עבודה ואף לא צלח להוכיח את תקופת עבודתו.

עוד נוסיף ונאמר כי עדותו של התובע בפני
נו עמדה בסתירה אל מול תצהירו והצהרותיו בדיון המוקדם ועדותו נמצאה על ידינו בלתי אמינה ומגמתית.
מנגד עדויות עדי הנתבעים
היו אמינות
ותארו בצורה מפורטת את אופן התקשרות בין הצדדים אשר בסופו של יום, אף לא הוכחשה על ידי התובע.

6.
הפסיקה חזרה וקבעה בעניין
קביעת קיומם של יחסי עובד ומעביד כי בירור מעמדו של אדם האם יש לראות בו כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי" תבחן על ידי מבחנים אובייקטיבים וסוביקטיבים.
בנוסף בעת קביעת
קיומם של יחסי עובד ומעביד יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים בעת ההתקשרות במהלך ההתקשרות וכן בפועל כיצד התנהל התובע במסגרת יחסים בינו לבין הנתבעת.
כעולה מהעובדות
הנתבעת 2
הינו משרד העוסק בתיווך ויש אפשרות לראות בו משום סוג של מפעל אשר ניתן להשתלב בו בין כעובד עצמאי ובין כעובד שכיר.
עלה מהעדויות
הן של התובע והן של הנתבעים כי התנהלות הנתבעים היא שכל המתווכים העובדים עם הנתבעת מתקשרים
בדרך של קבלן עצמאי וכך אף התבקש התובע לעבוד.
כתוצאה מכך,
עלה מהעדויות כי לא היה כל פיקוח על עבודתו של התובע בכלל,
ועל שעות עבודתו בפרט, לא נדרשה ממנו הגעה בזמן לעבודה והוא לא הוגבל אך ורק בעיסוקי הנתבעת.
התובע רשאי היה
לאתר בעצמו לקוחות פוטנציאלים למכירה ו/או השכרה של דירות,
או נכסים. התובע רשאי היה לבחור, ככל שרצה להעסיק עוזרים ובפועל הוא השתמש בטלפון ובקטנועו לשם ביצוע העבודה בלי שהיתה כל השתתתפות של הנתבעת בהוצאות אלו.
עוד יאמר בעניין המבחנים
שנקבעו בפסיקה לקביעת יחסי עובד ומעביד,
כי באשר למבחן הפיקוח, הנתבעים לא נתנו הנחיות לתובע כיצד לבצע את עבודתו,
ולא דרשו ממנו להגיע בשעות מסויימות למשרד וכל שהתבקש בשל היותו מייצג משרד תיווך להגיע בלבוש הולם ומגולח.
התובע בעצמו העיד בענין שעות פעילות המשרד כי לא הייתה לו מסגרת קבועה ולא ניתנו לו מפתחות המשרד,
ורוב עבודתו הייתה מחוץ למשרד. הוא לא החתים כרטיס נוכחות ולא ביצע רישום ימי עבודה,
ואף לא הציג ימי מחלה או ביקש ימי חופשה.


בנוסף לכל המבחנים האלו, במבחן כיצד ראו עצמם הצדדים, העיד התובע באופן חד משמעי כי היה ברור לו במהלך עבודתו כי הוא משמש כמתווך עצמאי כקבלן משנה של הנתבעים והודה כי ההסכמה הייתה שיקבל אחוזים מהעסקאות שאותן יבצע בין במשותף עם אחרים או בעצמו, ובפועל אף קיבל את התמורה כפי שהוסכמה באחוזים מהעסקאות.


המבחן היחיד המצביע לכאורה על קיומם של יחסי עובד ומעביד הינו אופן תשלום תמורה שהגיע לתובע עבור עסקאות שביצע בדרך של תלוש שכר.
בעניין זה העיד התובע כי הוא זה אשר ביקש לקבל את התמורה בתלוש שכר,
מאחר ולא פתח עדיין תיק עוסק מורשה ורצה לקבל את התמורה שהגיעה לו עבור העסקאות להן היה שותף.
לכן, למרות פעילותו של התובע במסגרת משרד הנתבעת במשך כשנה ומחצה, קיבל התובע
4 תלושי שכר לא עוקבים כאשר מוסכם על הצדדים כי התמורה הרשומה בהם אינה מהווה תמורה על שעות עבודה אלא על אחוזים מהמכירות כפי שהוסכם.

7.
התובע לאחר שהפסיק את ההתקשרות עם הנתבעים בחר להגיש תביעה כנגד הנתבעים


ותבע מן הנתבעים שכר עבודה. בגובה שכר מינימום, לתקופה של
22 חודש,
פצויי הלנה, פיצויי פטורים,
פיצוי חוזי, פיצויי חופשה ותשלומים לקרן פנסיה.
מדובר בתביעה שאין לה כל קשר למציאות
כפי שעלה מהעדויות של התובע והנתבעים ובסתירה מוחלטת לתצהיר העדות הראשית של התובע.
התובע לא הוכיח
את חודשי העבודה להן הוא טען ולכל היותר הוכח קשר בין התובע לנתבעים לתקופה של
כשנה. התובע הודה כי קיבל
4 תלושי שכר אשר כינה אותם פיקטיבים אולם תואמים את התמורה שהגיע לו בגין שלוש העסקאות שביצע.
התובע אף הודה כי ידע שעליו להוציא אישור עוסק מורשה וחשבוניות ולמרות זאת לא פתח תיק עצמאי. עוד העיד התובע כי היקף עסקאותיו היה קטן וכי במהלך כל התקופה שהיה בקשר עם הנתבעת קיווה כי יצליח למכור יותר וללמוד את המקצוע.
התובע הביע במסגרת עדותו כי יש לראות את מקצוע התיווך
כמקצוע הדורש סבלנות כאשר המתווך עוסק בנסיונות מכירה מספר חודשים ומדי תקופה מבצע עסקה גדולה המכסה על החודשים שלא הרוויח.
די באמירות אלה כדי להצביע על אופן התנהלות הצדדים.

8.
לאור כל קביעותיי דלעיל ולאור מיעוט הראיות
שהוצגו על ידי התובע כמו גם העדות הסותרת, אנו דוחות את תביעתו של התובע וקובעות כי לא התקיימו בין התובע לנתבעים יחסי עובד ומעביד,
ועל כן נדחית כל תביעתו של התובע.

לאור קביעתינו זו ובשל התנהלות התובע בהגשת תביעה מופרכת וחסרת פרופורציות כנגד הנתבעים וניהול הליך סרק ובשים לב לקביעתינו באשר לראיות ואמינות התובע ומנגד ההוצאות שנגרמו לנתבעים אנו פוסקות כי על התובע לשאת בהוצאות הנתבעים
בסך
של
5,000 ₪.


ניתן היום,
ט' תמוז תשע"א, 11 יולי 2011, בהעדר הצדדים.







נ.צ. – גב' רחל הרצוג

נ.צ. – גב' יהודית ארבל

אורנית אגסי
, שופטת








תעא בית דין אזורי לעבודה 2714/09 מני הוד נ' שי פרדו, פרדו נכסים בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/07/2011)