פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ענף תביעות-מחוז ירושלים | פסקי דין על משטרת ישראל | פסקי דין על אחמד שולי | פסקי דין על מחמד שיך אחמד |

12842-07/11 מת     12/07/2011




מת 12842-07/11 מדינת ישראל, ענף תביעות-מחוז ירושלים, משטרת ישראל נ' אחמד שולי, מחמד שיך אחמד








בית משפט השלום בירושלים



12 יולי 2011

מ"ת 12842-07-11 מדינת ישראל
נ' שולי(עציר) ואח'

בפני
כב' השופט יצחק שמעוני
, שופט בכיר







המבקשת

מדינת ישראל
ענף תביעות-מחוז ירושלים
משטרת ישראל


נגד


המשיבים

1.אחמד שולי

ע"י ב"כ עוה"ד סוואעד
2.מחמד שיך אחמד

ע"י ב"כ עוה"ד רפאלי



החלטה

1.
לפני בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים כנגדם.
כנגד המשיבים, תושבי ירושלים, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של ניסיון לגניבת רכב לפי סעיף 413 ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המשיב 1 מואשם גם בעבירה של היזק בזדון לפי סעיף 452, והמשיב 2- בעבירה של החזקת כלי פריצה לרכב לפי סעיף 413 ז' לחוק העונשין.
על פי כתב האישום, ביום 6.7.11 בשעה 00:50 לערך, ברחוב דב סדן בפסגת זאב בירושלים, ניסו המשיבים לגנוב רכב מסוג אופל ל.ז. 1686618 (להלן: "הרכב") שבבעלות מר מאיר משעלי.
המשיבים ניסו לגנוב את הרכב על ידי עקירת מנעול הדלת הקדמית הימנית, שיוף מתנע הרכב ועקירת פלסטיק שעטף את המתנע. משהגיעו השוטרים למקום הבחינו כי המשיב 1 יצא מהרכב ובאותה עת עמד המשיב 2 סמוך לרכב ותצפת.
כשנעצרו המשיבים על ידי השוטרים, החל המשיב 1 לנגוח בראשו בזכוכית הרכב המשטרתי בו הובל לתחנת המשטרה ורק לאחר שהשוטר שרון לנקרי מסר לו כי אם ימשיך במעשיו ייאלץ להשתמש בכוח נגדו, חדל ממעשיו. לאחר מכן בתחנת המשטרה נגח המשיב בקיר עד שפער בו חור ובכך הרס המשיב 1 נכס ופגע בו במזיד ושלא כדין.
באותן נסיבות החזיק המשיב 2 מכשירים המשמשים לפריצה לרכב ואין לו הסבר סביר לכך. המשיב 2 החזיק ארבעה מפתחות רכב.

2.
ראיות לכאורה- בתיק החקירה מצויה הודעת שוטר משמר הגבול ד' פופוביץ, על פיה בעקבות קריאת המוקד המשטרתי, הגיע למקום האירוע, והבחין באחד המשיבים מתצפת על הרכב והשני יוצא ממנו (מ'/2).
עוד הוגש דו"ח פעולה שערך השוטר פופוביץ, בו הוא מפרט את השתלשלות האירועים מרגע שהתקבל דיווח אודות החשודים, ועד הגעתם לתחנת המשטרה לצורך חקירתם (מוצג יג').
עוד מצויה בתיק הודעתו של מר ע' קדוש, אשר מסר כי הבחין בשני המשיבים שהיו נראים לו חשודים ביום האירוע ועל כן הזמין את המשטרה למקום. לדבריו, ראה את אחד המשיבים "מתעסק" עם רכב אדום, שנראה לו כרכב מסוג "אופל".
השוטר איתן תלמי מסר מזכר ובו ציין כי כאשר הגיע למקום, הבחין במשיבים מתרחקים מהרכב, יצאו אליהם השוטרים מרכבם. השוטר תלמי הבחין שהמשיב 2 השליך חפץ כלשהו מאחורי גופו, וכאשר ניגש אל החפץ שנזרק, ראה כי מדובר במפתח. המשיב 2 טען שהמפתח לא שייך לו (מוצג טז).
במזכר נוסף שערך השוטר איתן תלמי, נמסר שהמשיב 1 נגח בראשו בקיר תחנת המשטרה וגרם בכך נזק (מוצג יז). לבית המשפט הוגש תקליטור ובו תמונות בהן נראה הנזק שנגרם לקיר.
גם במזכר השוטר שרון לנקרי, מצויין כי המשיב 1 נגח ראשו ברכב.

המשיב 1 מסר בהודאתו כי יצא יחד עם המשיב 2 לפסגת זאב כדי לפגוש שתי בחורות, חברות שלו, אך לפני שפגשו אותן, נעצרו על ידי המשטרה. את העבירות המיוחסות לו הכחיש (מר/ 5).
המשיב 2 מסר בהודעתו כי הסתובב יחד עם המשיב 1 בפסגת זאב כדי לקנות שתיה, בירות וכיו"ב. גם הוא, כמו המשיב 1, הכחיש את החשדות המיוחסים לו. המשיב 2 נשאל מדוע הוא מחזיק ברשותו מפתחות של רכבים, על אף שאין רכב בבעלותו, והשיב כי מישהו שכח אותם אצלו (הודעת המשיב, מר/4).

עיון בדו"חות, במזכרים וביתר המוצגים שהוגשו מעלה כי נסיבות האירוע איפשרו את זיהוי המשיבים, המקום היה מואר והחוקרים זיהו את המשיבים באופן ברור, כמי שפרצו לרכב. כך זוהו המשיבים גם על ידי העד מר ע' קדוש, אשר דיווח עליהם כחשודים למשטרה.
לא מצאתי כירסום בראיות המאשימה, כפי שטענו ב"כ המשיבים.
מאידך, בגרסאות המשיבים, אשר הכחישו את המיוחס להם, התעוררו מספר תמיהות ותהיות ונמצאו סתירות בין הודעותיהם.
טענת ב"כ המשיב 1, לפיה מאחר שיש הכרות בין המשיב לאחד השוטרים יש טעם לפגם בחקירה, איננה מקובלת על בית המשפט. ראשית, בתיק קיימות ראיות נוספות לביצוע העבירות, ומכל מקום אין ההכרות המוקדמת, כשלעצמה, פוגעת בהליכי החקירה. גם העובדה שלא נמצאו טביעות אצבע אינה מכרסמת ביתר העדויות והראיות שנשמעו.
עוד יצויין, כי מהראיות עולה שהמשיבים פעלו בצוותא, תוך שיתוף פעולה, כך שנראה שהאשמתם בעבירה המושלמת, נעשתה כדין.
לפיכך, הגעתי למסקנה כי קיימות במקרה זה ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים.

3.
עילת מעצר- ב"כ המבקשת טען כי על פי הפסיקה כאשר שניים חוברים לביצוע עבירות רכוש, או כשמדובר בעבירה בתכנון מוקדם, השיטתיות והתחכום מקימים עילת מעצר בשל המסוכנות הנובעת ממעשים אלה לשלום הציבור. על פי הלכה זו, די בכך שאחד מהקריטריונים יתקיים כדי שתקום עילת מעצר. בנוסף, טען ב"כ המבקשת כי על פי הלכת אברג'יל, עילת מעצר קמה גם מקום שעברו הפלילי של המבצע מוכיח כי מדובר באנשים הפוגעים באחרים וברכושם. למשיבים בענייננו עבר פלילי, ולפיכך לטענתו, גם מסיבה זו קמה עילת מעצר.

בית המשפט העליון חזר לא אחת על ההלכה כי עבירות גניבת הרכב, גם אם אינן מתוחכות, הן מסוג העבירות שיש בהן מסוכנות אינהרנטית נוכח הפוטנציאל להתפתחות אלימה בעקבותיהם (ר' בש"פ 45/10 פאדי מסראווה נ' מדינת ישראל
, כב' השופט י' עמית, פורסם במאגרים המכוונים).

על כן, סבורני כי הצדק עם ב"כ המבקשת, וכפי שנקבע בפסקי הדין שהזכיר בא כוחה, קמה בענייננו עילת מעצר, כפי שנפסק בבש"פ 3453/05 אברג'יל נ' מדינת ישראל
, תק- על 2005(2)1047:

"את עבירות נגד הרכוש אמנם לא מנה המחוקק בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (אכיפה-מעצרים) כעבירות היוצרות "מסוכנות סטטוטורית"....על המשפט לתת יד למאבק באלה, ולעניין המסוכנות- לא הרי מי שנתפס לראשונה כהרי מי שגורר אחריו שובל ארוך של מעשים, והפך את הפגיעה ברכוש הזולת למעין מקצוע רחמנא ליצלן"
.

וכן יפה הפסיקה בעניין פרנקל שנזכרה שם:

"מעשים שנועדו לפגוע ברכוש ולשלול רכוש פוגעים בסדרי החברה, פוגעים גם בזכויותיהם היסודיות של יחידיה... עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים...עלולות ...לסכן את בטחון האדם ואת בטחון הציבור. לפיכך אין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש..."
(בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל
, פ"ד נב(4)268, פסיקת כב' הנשיאה ד' ביניש).

העבירות שביצעו המשיבים לכאורה הן חמורות ומכתב האישום עולה, כי אכן התפתחו להתנהגות אלימה מצידם ועבירת נסיון גניבת הרכב גררה אחריה עבירות נוספות.
עברם הפלילי של המשיבים, מכביד גם הוא ומגביר את החשש למסוכנותם.
מכאן, משנמצאו ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים, קמה עילת מעצר כנגדם בשל מסוכנותם לביטחון הציבור.

4.
חלופת מעצר- המבקשת סברה ובצדק כי המשיבים אינם אנשים שניתן ליתן בהם אמון ולפיכך, אין כל חלופה ראויה למעצרם.
ב"כ המשיבים ביקשו מצידם, להורות על הגשת תסקירי מעצר שיבחנו חלופות מעצר.
סבורני, כי נוכח העבירות המיוחסות למשיבים ונוכח עברם הפלילי המכביד- לחובת המשיב 1, 15 הרשעות קודמות, אשר ריצה עונשי מאסר ממושכים, ושוחרר ממאסר ב- 1.3.11 ולחובת המשיב 2, 3 הרשעות קודמות ומאסר על תנאי, הוכיחו המשיבים כי אין ליתן בהם אמון ולשחררם לחלופת מעצר כלשהי.









על כן סבור בית המשפט כי אין מקום לתסקיר מעצר שכן גם אם ימליץ שירות המבחן על חלופה כלשהיא, ההמלצה לא תהא מקובלת, זאת נוכח עברם המכביד של המשיבים ומסוכנותם לשלום הציבור.

נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.



ניתנה היום,
י' תמוז תשע"א, 12 יולי 2011, במעמד ב"כ המבקשת עו"ד לינס חמד, המשיב 1 וב"כ עו"ד סוועאד.














מת בית משפט שלום 12842-07/11 מדינת ישראל, ענף תביעות-מחוז ירושלים, משטרת ישראל נ' אחמד שולי, מחמד שיך אחמד (פורסם ב-ֽ 12/07/2011)