Google

עמיגור ניהול נכסים בע"מ - סולומון וייסרמן, אליאור דהן

פסקי דין על עמיגור ניהול נכסים בע"מ | פסקי דין על סולומון וייסרמן | פסקי דין על אליאור דהן |

31070-02/11 תאח     14/07/2011




תאח 31070-02/11 עמיגור ניהול נכסים בע"מ נ' סולומון וייסרמן, אליאור דהן








בית משפט השלום בחיפה



תא"ח 31070-02-11 עמיגור ניהול נכסים בע"מ
נ' וייסרמן ואח'






בפני

כב' השופטת
מירב קלמפנר נבון


תובעים

עמיגור ניהול נכסים בע"מ


נגד


נתבעים

1.סולומון וייסרמן
2.אליאור דהן




פסק דין



בפני
תביעה לפינוי מושכר ולתשלום דמי שימוש ראויים.

התובעת טוענת כי השכירה את הדירה המצויה ברח' הרצוג 19/5 בקרית אתא (להלן:"הדירה") לנתבע 1 – מר וייסרמן סולומון בהתאם להסכם שכירות מיום 9/8/09. לטענת התובעת ביום 18/2/10 עבר הנתבע 1 להתגורר בבית אבות שכן מפאת גילו ומצבו הנפשי, אין הנתבע 1 יכול לטפל בענייניו האישיים ולחיות במסגרת הקהילה. משאין הנתבע 1 מתגורר בדירה נשוא התובענה, אזי הופר בכך הסכם השכירות בינו לבין התובעת ועליו להשיב את החזקה בדירה
לידי התובעת.
עוד טוענת התובעת כי ב 10/10 או בסמוך לכך, החל הנתבע 2 להתגורר בדירה ללא זכות שבדין ומשכך הנתבע 2 הינו מסיג גבול . התובעת טוענת כי על אף התערבות משטרתית לא פינה הנתבע 2 את הדירה. התובעת טוענת עוד כי שני הנתבעים חבים דמי שימוש ראויים בגין החזקתם בדירה המגיעים לסך של 7115.19 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה מטעמו.

הנתבע 2 טען כי לאחר שהוצא כנגדו צו הרחקה מבית אימו בידי בית המשפט לענייני משפחה,
ב 3/11/09, מצא את עצמו בלא מקום למגורים והנתבע 1 הציע לו לבוא ולהתגורר עימו, ובתמורה יסייע לו הנתבע 2 בחיי היום יום. לטענת הנתבע 2 הוא לא פלש לדירה , אלא מצוי בה ברשותו של הנתבע 1 ולפיכך אין מקום לפנותו. לטענת הנתבע 2 כאשר הגיע שובר תשלום על שמו, הוא שילם את דמי השימוש הראויים.




דיון והכרעה :

טענת התובעת לפיה הינה חברה העוסקת בניהול הדיור הציבורי במדינת ישראל , אינה שנויה במחלוקת. השאלה העומדת להכרעה הינה שאלת זכאותם של הנתבעים 1-2 להוסיף ולהתגורר בדיור הציבורי.

אשר לנתבע 1

אין חולק על כך כי הנתבע 1 חדל מלהתגורר בדירה נשוא התובענה וזאת החל מיום 18/2/10. כאמור באישורים אשר הוגשו לעיוני מטעמו של מרכז ההורים "פאלס" בנהריה, מודיעה העובדת הסוציאלית של המקום כי הנתבע 1 נמצא בתהליך דמנציה וכי הוא סובל מירידה קוגנטיבית בשלבים מתקדמים על רקע שימוש ממושך באלכוהול. העובדת הסוציאלית מאשרת כי הנתבע 1 זקוק לטיפול והשגחה ואין ביכולתו לנהל חיים עצמאיים בקהילה ולפיכך אינו יכול לחזור ולהתגורר בדירה נשוא התובענה.

הסכם השכירות אשר נערך עם התובעת קובע בסעיף 4 כי ככל שהשוכר לא מתגורר במושכר במשך למעלה מ 60 יום יבוטל ההסכם, אלא אם כן יודיע למשכירה על היעדרותו הצפויה ויקבל את אישורה לכך וכן יוסיף וישלם את דמי השכירות.

במקרה אשר בפני
חדל הנתבע 1 מלהתגורר בדירה נשוא התובענה מאז 18/2/10 וספק רב אם מפאת מצבו הרפואי ישוב להתגורר בה. לא הוצגה לעיוני ראיה בדבר תשלום דמי השימוש בדירה וההיפך , התובעת עתרה לתשלומם.

אשר על כן ובהתאם להוראות הסכם השכירות אשר צורף לתביעה והופר, יש להשיב החזקה בדירה
נשוא התובענה לידי התובעת.

אשר לנתבע 2

הנתבע 2 הציג שלש גירסאות שונות באשר למועד תחילת מגוריו בדירה נשוא התובענה. תחילה טען כי נכנס להתגורר בדירה נשוא התובענה כיומיים לאחר המצאת כתב התביעה לנתבע 1 (ראה עמ' 6 שורות 18 לפרוטוקול). כתב התביעה הוגש לבית המשפט ביום 16/2/11. בכתב ההגנה טען הנתבע 2 כי החל להתגורר עם הנתבע 1 לאחר 3/11/09. בחקירה בפני
ביהמ"ש העלה הנתבע 2 גירסה שלישית ולפיה החל להתגורר בדירה נשוא התובענה בד בבד עם הנתבע 1 או כמה שבועות לאחריו (ראה עמ' 6 שורה 20 לפרוטוקול), דהיינו ב 8/09.

סתירות אלו בגירסאותיו של הנתבע 1 , האירו את עדותו של הנתבע 2 כולה באור בלתי מהימן.

אין הדבר סביר בעיני כי הנתבע 2 התגורר עם הנתבע 1 מיד לאחר חתימת הסכם השכירות ב 8/09 שכן הדבר אינו מוצא ביטויו בהסכם השכירות עם התובעת והתובעת אף לא היתה מתירה עניין זה , בלא הסדרה ועיגון בהסכם השכירות. התובעת עורכת, באמצעות רכזי שטח, ביקורים בדירות המצויות בניהולה ולו אכן היה הנתבע 2 מתגורר בצוותא עם הנתבע 1, היה הדבר מוצא את ביטויו בדו"ח הרכז.

הנתבע 2 טען כי הנתבע 1 הוא אשר התיר לו להתגורר בדירה נשוא התובענה ומשכך קנה לו את הזכות להוסיף ולהתגורר בה ואין לפנותו. בהתאם להוראותיו של חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי , התשנ"ח 1998 , אין כל עיגון לזכות
נטענת זו. הנתבע 2 אינו עונה לאף לא אחד מן התנאים של זכאי לדיור ציבורי, באשר הוא לא טען ואף לא הוכיח כי בוצעה פניה מטעמו למשרד הבינוי והשיכון וכי אושרה זכאותו למגורים בדיור ציבורי.
הנתבע 2 אף לא הכחיש כי לא קיימת קירבת דם בינו לבין הנתבע 1, כך שאף בגדרה של הגדרת
"דייר ממשיך" המצויה בחוק הדיור הציבורי, אין הוא נכנס.
נסיבות כניסתו של הנתבע 2 למגורים בדירה נותרו בערפל וספק רב בליבי באם אכן אישר הנתבע 1 לנתבע 2 להתגורר עימו בדירתו. הנתבע 1 נמצא מוזנח ובשל מצבו הרפואי והפיזי הועבר לבית הורים. הנתבע 2 לא טרח, על אף הצהרותיו, להביא עדים אשר יפריכו טענת התובעת באשר לפלישתו לדירה נשוא התובענה ואף יעידו כי טיפל בנתבע 1 בטרם הועבר לבית ההורים, כטענתו.
הנתבע 2 לא הכחיש כי משפנה אליו רכז השטח מטעמה של התובעת ודרש ממנה להשיב לידיו את מפתחות הדירה , סירב הנתבע 2 למסור את החזקה בדירה , על אף ההתערבות המשטרתית.
עדותו זו של רכז השכונה מר אסף שרוני, נותרה בעינה ולא נסתרה בחקירתו הנגדית.

משכך, הרי שהנתבע 2 הינו בגדר מסיג גבול בדירה נשוא התובענה ועליו לפנותה ללא כל דיחוי.

נוכח קביעותי דלעיל באשר לנתבע 1 ו 2 , אני מורה על פינויו של הנתבע 2 מהדירה נשוא התובענה המצויה ברח' הרצוג 19/5 בקרית אתא. אני ערה לכך כי התוצאה הינה קשה עבור הנתבע 2 ברם סבורני כי האינטרס הציבור מחייב תוצאה זו. שומה על בית המשפט לדאוג לכך כי כמצוות המחוקק, ינתן הדיור הציבורי לאלו שאכן נזקקים לו ועונים לקריטריונים אשר הציב המחוקק.

ראה בעע"מ 8616/06 מוריס כהן נ. עמידר (ניתן ביום 26/11/07).



אשר לדמי השימוש הראויים

הוכח בפני
כי הנתבעים 1-2 התגוררו בדירה נשוא התובענה בזמנים הרלבנטיים בגינם נתבעים דמי השימוש הראויים. איש מהנתבעים לא הכחיש את גובהם של דמי השימוש הראויים המפורטים בתביעה. הנתבע 2 טען כי שולם חלק מן הסכום הנתבע, ברם לא טרח להביא לעיוני כל אסמכתא המעידה כי אכן עשה כן. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים 1-2 בדמי השימוש הראויים בסך 7115.19 ₪ כערכם נכון ליום 13/2/11.

סוף דבר ,

אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, לפנות ולסלק ידם לאלתר מן הנכס המצוי ברח' הרצוג 19/5 בקרית אתא ולהשיב החזקה בדירה לרשות התובעת , כאשר היא ריקה ופנויה מכל אדם וחפץ.
כן, אני מחייבת את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסך של
7115.19 ₪ בגין דמי שימוש ראויים בדירה למשך התקופה אשר התגוררו בה.
סכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (13/2/11) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן, ישלמו הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד לתובעת הוצאות משפט בסך של 1000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך
1500 ₪ .
הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.


ניתן היום,
י"ב תמוז תשע"א, 14 יולי 2011, בהעדר הצדדים.














תאח בית משפט שלום 31070-02/11 עמיגור ניהול נכסים בע"מ נ' סולומון וייסרמן, אליאור דהן (פורסם ב-ֽ 14/07/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים