פסקי דין על אשרף חמוד | פסקי דין על שרחביל עלי | פסקי דין על סמיח נור אלדין | פסקי דין על עאידה ג'מאל נוראלדין ואח' |

13659-07/11 א     14/07/2011




א 13659-07/11 אשרף חמוד נ' שרחביל עלי, סמיח נור אלדין, עאידה ג'מאל נוראלדין ואח'








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 13659-07-11





בפני

כב' השופטת
מרים ליפשיץ-פריבס

המבקש
אשרף חמוד
ע"י ב"כ עו"ד ג'ורג' שוכרי



נגד

המשיבים
1. שרחביל עלי
ע"י ב"כ עו"ד מאג'ד ג'נאים
2. סמיח נור אלדין
3. עאידה ג'מאל נוראלדין
שניהם ע"י ב"כ עו"ד ח' ג'נאיים



החלטה

1.
בפני
בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים או מי מטעמם להיכנס ו/או לתפוס חזקה ו/או להפריע למבקש לעשות שימוש במושכר המצוי ברח' אלאחטל 18, בשכונת ואדי ג'וז , ירושלים (להלן – "המושכר").

עיקרי טענות הצדדים:

2.
המבקש טוען כי אין לפגוע בזכויותיו כשוכר, מאחר והוא שכר את המושכר מהמשיב 1 בהיותו בעל זכויות במושכר כבר ביום 02/07/10 , עוד בטרם ניתנו החלטות במסגרת הליך אחר המתנהל בין המשיב 1 והמשיבים 2 ו-3 ומבלי שניתן לו יומו להוכיח את טענותיו במסגרתו הואיל ולא היה צד לאותו הליך.


3.
המשיבים 2 ו- 3 טוענים כי לא עמדה למשיב 1 הזכות להשכיר למבקש את המושכר לאור החלטות שנתנו במסגרת הליכים אחרים שהתנהלו ביניהם ובין המשיב 1. לטענתם, המושכר הושכר על ידם כדין למר עזאלדין פתיאני (להלן – "פתיאני") והוא ובני משפחתו, הוצאו בניגוד לרצונם מהמושכר תוך קיפוח זכותו של השוכר להמשיך להתגורר במושכר ואף הופעל כוח על ידי המשיב 1 או מי מטעמו לפינוי המושכר, שלא כדין.

4.

המשיב 1 ביקש בפתח הדיון והותר לו, להגיש כתגובה לבקשה את תגובתו שהוגשה ביום 1/07/11 בת.א. 29877/08/10 לכב' השופטת א' שניידר בבקשה של המשיבים 2 ו-3 , הנתבעים באותה התביעה. המשיב 1 טען כי מר פתיאני הוא שוכר פיקטיבי במושכר;
הוא לא מתגורר במושכר ולא החזיק בו כי אם הניח בו את הריהוט רק על מנת להיראות כמי שמחזיק במושכר בפועל. לדידו, השכן מר ווערי (להלן-"השכן") הוא המחזיק במושכר ומיד לאחר פינויו של פתיאני ממנו , הושכרה הדירה למבקש.

בנוסף טען המשיב 1 כי התקיים מו"מ בינו ובין מר פתיאני לפיו הוסכם כי הוא ישלם לפתיאני עבור הריהוט המצוי במושכר סך של 16,000 ₪ במקום להעבירו למקום אחר. המשיב 1 , הכחיש כי היה פינוי בכח של פתיאני ומשפחתו מהמושכר וטען כי המשטרה, ליוותה את הפינוי "עד שהגיעו הצדדים להסכמה שקטה". המבקש, קיבל לידיו את המושכר בהסכמתו של פתיאני ולאור הסכם שהושג בינו ובין פתיאני בסיועו של מר סנדוקה, שתיווך ביניהם
לצורך סולחה (כאמור בסעיפים 14-16 לתצהירו של המשיב 1).

5.
למחרת מועד הדיון ועל פי החלטתי שניתנה במעמד הצדדים,
הוגש תמלול של שיחה טלפונית בין מר פתיאני ומר סנדוקה (להלן – "התמליל") בשים לב לדברי מר פתיאני בחקירתו לפיהם תקיימה שיחה ביניהם בנוגע לפינוי המושכר. יוער כי התמליל, לא הוגש באמצעות חברת תמלול ולא ירשם בה מועד השיחה ואף לא הוגש תצהיר של מר סנדוקה מטעם המשיב , אף שהלה נכח בדיון בבקשה.




הליכים קודמים:

6.
ביום 17.8.10 ניתן צו מניעה זמני במסגרת ת.א. 29877/08/10 לבקשת המשיב 1 (להלן-"שרחביל") כנגד מר מוחמד זועבי לפיו נאסר עליו להיכנס למושכר. לאחר דיון בבקשה ביום 19.8.10 אליה התייצב מי מטעם המחזיק במושכר ובהיעדרו של המשיב זועבי, בוטל צו המניעה ונקבע כי קיים ספק אם לשרחביל זכויות כדין בדירה (נספח א' לבקשה). לאחר הדיון בבקשה תוקנה התביעה בהגשתה כנגד המשיבים 2 ו-3 שבפני
. בתביעה המתוקנת,
ביקש המשיב שיינתן מתן צו מניעה קבוע כנגד המשיבים 2 ו-3 ולפי החלטה שניתנה ע"י כב' השופטת שניידר נדחתה התביעה מחמת העדר סמכות עניינית (נספח ג' לתגובת המשיבים 2 ו-3) וביום 14/04/11 ניתן

פסק דין
בהסכמת הצדדים בע"א 32676-12-10 לפיו בוטל פסק הדין והתיק החוזר לבית משפט השלום (נספח ח' לתגובת המשיבים 2-3).

7.
קודם לקבלת הערעור ניתנה ביום 17.12.10 ניתן צו מניעה זמני ע"י כב' השופט מ' דרורי בע"א 32676-12-10 בהיעדר הצדדים, לבקשת שרחביל, האוסר על המשיבים 2 ו- 3 להיכנס למושכר (ההחלטה, צורפה כנספח ה' לתגובת המשיבים 2-3). ביום 30.12.10 נידונה בקשת המשיבים 2 ו-3 לביטול הצו הזמני שניתן לבקשת שרחביל בפני
כב' השופט מ' דרורי ונקבע בה כי התגלה לבית המשפט מפי ב"כ המשיבים כי המשיב מר סמיח (משיב 2 בבקשה שבפני
י- מ.ל.) גר בדירה שנים רבות וכי "כיום גרים בדירה משפחת פתיאני, הכוללת בעל, אישה וארבעה ילדים וביניהם תינוקת. משמעות הדבר היא כי הצו שחתמתי עליו, לא נועד לשמר את המצב הקיים – כפי שניתן היה להבין מן הנוסח של התצהיר שצורף לבקשה, אלא להוות צו פינוי של אנשים הגרים בדירה" ( בסיפא של עמ' 1 לפרוטוקול הדיון, נספח ז' לתגובת המשיבים 2 ו-3).
בהתאם לכך הורה כב' השופט מ' דרורי בסעיף 2 להחלטתו: הצו הפורמלי מתוקן בזה, באופן שבו יישאר על כנו חלק הצו האוסר על מכירה, החכרה או עשיית כל דיס פוזיציה בדירה, אך חלק הצו המתייחס לכניסה לדירה או תפיסת חזקה בה – מבוטל".

להבהרת ההחלטה נקבע בסעיף 3:"משמעות הדבר היא כי מי שגר בדירה לא יפונה, והמשטרה לא תפנה אף אדם הגר בדירה" ובסעיף 6 נקבע כי הצו החדש, אוסר על פינוי הדירה
ועל התיקון של הצו הוא חל רק על "דיספוזיציה ופעילות משפטית, אך אינו עוסק בעניניי החזקה בדירה". בנוסף נאמר כי ראוי שב"כ הצדדים, עו"ד דראושה מטעם המשיבים ועו"ד שוכרי מטעם המבקש מר שרחביל, ינסו להגיע לפתרון מעשי ומוסכם שיינתן לו תוקף של החלטה.

ביום 10.1.11 בוטל צו המניעה הזמני שניתן ע"י כב' השופט דרורי ביום 30.12.10 וניתן תוקף להסכמות הצדדים לפיהם המבקש שרחביל, חוזר בו מהבקשה בכפוף לכך שהמשיבים
(משיבים 2-3 בבקשה שבפני
), לא יבצעו דיס פוזיציה בנכס נשוא הדיון עד להכרעה בסוגיית הבעלות בביהמ"ש המוסמך (נספח ד' לתגובת המשיבים).


8.
ביום 4.7.11 ניתנה החלטה בת.א. 29877-08-10 ובה נאמר כי בהתאם להודעת התובע
מר שרחביל, משתמע כי הושגה הבנה לפיה השוכרים מטעם הנתבעים ימשיכו להתגורר בדירה עד להחלטה אחרת, נקבע כי " צו המניעה בנוסח שניתן ע"י כב' השופט דרורי ביום 30.12.10 לפיו לא תיעשה כל דיס פוזיציה בדירה אולם השוכרים יוכלו להמשיך ולהחזיק בדירה, עד להכרעה בהליך העיקרי. צו זה, יבוא במקום הצו שניתן במסגרת ההחלטה מיום 20.6.11". (נספח י' לתגובת המשיבים 2 ו-3).

9.
ביום 6.7.11 הוגשה בקשה דחופה ע"י המשיבים 2 ו- 3 בת.א. 29877-08-10 בה נאמר כי מר שרחיבל השתלט על הדירה ביום 1.7.11 והשוכר מר פתאני ומשפחתו נותרו ללא קורת גג. לפיכך, התבקש כב' בית המשפט להורות על פינויו של מר שרחביל מהדירה ומסירת החזקה בה לידי השוכר מטעם הנתבעים. כמו כן, התבקש סיוע של משטרת ישראל בפינוי של שרחיבל מהמושכר הואיל ופלישתו למושכר ביום 1.7.11 לוותה לטענתם באלימות כנגד השוכר מטעמם.

בהחלטה שניתנה ע"י כב' השופטת שניידר ביום 6.7.11 נקבע כי "ההחלטה מיום 4.7.11
המותירה על כנה את החלטתו של כב' השופט דרורי לפיה רשאים השוכרים להמשיך ולהתגורר בדירה עד להחלטה אחרת, נותרה על כנה. לפיכך, אם אכן התובע השתלט על הדירה, עליו לפנותה תוך 24 שעות. משטרת ישראל תסייע לנתבעים בבצועו של צו זה".

10.
המבקש, הצהיר בסעיף 23 לתצהירו כי ביום 1.7.11 פנה אליו המשיב 1 והציג לו את צו בית המשפט וטען כי הוא הבעלים של הדירה וכי הוא מפנה את השוכר בדירה ומציע להשכיר לו אותה. המבקש לא הבהיר בסעיף 24, לאיזה מהצווים הוא מתייחס בהתבססו על המצג שהוצג לו לפיו המשיב 1 הוא הבעלים על המושכר ומורשה להשכיר לו אותו לפי צו של בית משפט.

בחנתי את הראיות ומהן עולה כי קיימת סתירה לכאורה בין גרסתו של המבקש בתצהירו לפיה הוצג לו צו בית משפט קודם לחתימתו על הסכם השכירות ובין עדותו בחקירתו, לפיה לא היה ידוע לו כלל כי מתנהלים הליכים ביחס למושכר (עמ' 6 שורות 1-6 , עמ' 8 שורה 6). אילולי היתה מחלוקת בנוגע לבעלות על המושכר ולזכותו של פתיאני לשכור אותו, לא היה לכאורה צורך בהצגת צו בימ"ש בפני
המבקש ע"י המשיב 1 .


המבקש העיד כי ביום 2.7.11 הוא פגש במושכר את השוכר פתיאני ונכח בדין ודברים בין השוכר למשיב 1 בדבר פינוי המושכר. לדבריו בתצהירו, לאחר השיחה ביניהם ניאות פתיאני למסור את החזקה במושכר בתנאי שהמשיב 1 יימצא לו דיור חלופי ואף סוכמו כל פרטי הפינוי לרבות סיכום על מחיר בסך של 17,000 ₪ עבור החפצים של פתיאני (סעיפים 26-33 לתצהירו של המבקש). לדברי המבקש, לאחר הסיכום בין פתיאני למשיב 1 הוא עצמו חתם כבר ביום2.7.11 על הסכם שכירות עם המשיב 1.

11.
המבקש והמשיב 1, לא טענו בתצהיריהם כי מר פתיאני מסר למי מהם את מפתחות המושכר. לא היה בידי המבקש והמשיב 1 להוכיח לכאורה כי היתה הסכמה בין המשיב 1 ופתיאני, בנוגע לדיור חילופי מוסכם עבורו ומהתמליל עולה כי כבר בשעה שפתיאני והמשיב 1 לרבות מר סנדוקה הגיעו לתחנת המשטרה, הודיע המשיב כי הוא לא מעונין בהצעותיו של המשיב 1 . פתיאני אמר לסנדוקה בשיחה עימו: "אני גבר שאשתו הותקפה ומי שתקף את אשתי שיסבול". גם מדבריו של מר סנדוקה לפי התמליל עולה לכאורה כי בעת יציאת השניים מהמשטרה, טרם סוכם על בית חדש לפתיאני. מכאן, אני למדה לכאורה כי הצעתו של המשיב 1 לא הבשילה לכדי הסכם וכן טרם שולם לפתיאני בגין הריהוט, בהיעדר הסכמה מוגמרת על פינויו מרצון מהמושכר.

12.
בנסיבות אלו, הוכח לכאורה כי היה ידוע למבקש על טענותיו של פתיאני בדבר זכויותיו כשוכר בהיותו עד למו"מ בינו ובין המשיב 1 שלאחריה, הגיעו השניים לתחנת המשטרה לאחר שהתלהטו הרוחות. אם לא כן, מדוע זה יציע המשיב 1 לפתיאני בנוכחותו של המבקש למצוא עבורו דיור חלופי ולשלם לו עבור הריהוט המצוי במושכר. כמו כן, לא נסתרה לכאורה עדותו של פתיאני על מגוריו במושכר, באופן המתיישב עם עדותו של המבקש על היות פתיאני שוכר במושכר בביקורו בו ובניגוד לתצהירו של המשיב 1 ( ראו גם החלטתו של השופט דרורי על מגורי פתיאני, כמובא לעיל).

13.

סיכומם של דברים, בהיעדר הכרעה בשאלת זכויותיו של המשיב 1 במושכר ובשים לב להחלטות שניתנו כמובא לעיל ע"י כב' השופט דרורי (בין השאר לפי הסכמות הצדדים) מבלי שהוגבלה לכאורה זכותו של פתיאני לגור במושכר, לרבות החלטתה של כב' השופטת שניידר כמובא לעיל, לא עמדה למשיב 1 הזכות לכאורה להשכיר את המושכר למבקש. היה בידי המבקש כמובא לעיל, לעמוד על הקושי בהתקשרות בהסכם השכירות עובר לכריתתו, לאור המחלוקת בין פתיאני למשיב 1 שהגיעו לפתחה של המשטרה (ראו עדותו של השכן וכן בצורך בסיוע של מר סנדוקה בניסיון להשיג סולחה לפי העדויות והתמליל, שלא צלח בסופו של יום ) .

14.
סעד זמני, נועד להקפיא את מצב זכויותיהם המשפטיות של הצדדים המתדיינים עד למתן

פסק דין
בתביעה העיקרית (ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ ' הסתדרות הרבנים דאמריקה ואח'
, פ"ד מט (1) 177, 196 ). בעניינינו, סיכויי התביעה אינם גבוהים לכאורה לאור שאלת זכותו של המשיב 1 להשכיר את המושכר ולשנות מהמצב הקיים ערב ההתקשרות בהסכם השכירות.


בחנתי את מאזן הנוחות בסילוקו של השוכר שהתגורר לכאורה במושכר עם משפחתו זה מכבר (ועל כך ניתנה הדעת בהחלטתו של כב' השופט דרורי בזמנו), אל מול כניסתו "הטריה" של המבקש למושכר זאת, עוד בטרם פונו כל חפציו של פתיאני ממנו (ראו: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר ואח'
, פ"ד נו (1) 529,533 ).


בנוסף לכך, אין להתעלם מזהות הסעדים בבקשה ובתביעה העיקרית, בפרט היכן שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש (ראו: רע"א 2059/98 וולטה בע"מ נ' פ.ר.ס בע"מ , פד"י נב (4) 721, 732 ).

15.



לפיכך, דין הבקשה להידחות. בהתאם לכך, אני מורה על ביטולו של צו המניעה הזמני שניתן במעמד המבקש .

בטרם חתימה יובהר כי אין באמור בהחלטה משום הכרעה בשאלת זכויותיו של המבקש אל מול המשיב 1 ובשאלת תום הלב של המשיב 1 עובר לכריתת הסכם השכירות עימו.

16.
אני מחייבת את המבקש בתשלום הוצאות למשיבים 2 ו– 3 ,ביחד ולחוד, בסך של 7,000 ₪.

בהתאם לקביעותיי, איני עושה צו להוצאות לטובת המשיב 1.

עותק ישוגר בפקסימיליה לצדדים עם אישור טלפוני.
ניתנה היום,
י"ב
תמוז תשע"א, 14
ביולי 2011, בהעדר הצדדים.















א בית משפט שלום 13659-07/11 אשרף חמוד נ' שרחביל עלי, סמיח נור אלדין, עאידה ג'מאל נוראלדין ואח' (פורסם ב-ֽ 14/07/2011)