פסקי דין על גד וייזר | פסקי דין על הדר גד | פסקי דין על טלי בן-דרור חטר-ישי | פסקי דין על אמנון יעקב בן דרור |

30775-07/11 א     18/07/2011




א 30775-07/11 גד וייזר, הדר גד נ' טלי בן-דרור חטר-ישי, אמנון יעקב בן דרור










בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"א 30775-07-11 וייזר ואח' נ' בן-דרור חטר-ישי ואח'



18 יולי 2011



בקשה מס'

1


בפני

כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר

מבקשים

1
.
גד וייזר



2
.
הדר גד



נגד

משיבים

1. טלי בן-דרור חטר-ישי


2. אמנון יעקב בן דרור




החלטה

1. המבקשים הגישו היום בקשה דחופה למתן
צו מניעה זמני, על מנת
לעכב הליכי פינוי המתנהלים כנגדם במסגרת תיק הוצל"פ 01-26507-40-7 . הליכי הפינוי מכוונים כנגד הדירה הנמצאת ברח' השקדים 8 פרדס חנה, בחלקה 355 בגוש 10102 (להלן "הדירה").

2. ראשית יאמר כי הפינוי מתוכנן ליום 24.7.11, דהיינו בעוד 6 ימים.
על אף שעל פי צו ההוצל"פ מיום 23.6.11 הודעה על הפינוי
צריכה להמסר למי שמתגורר בנכס לפחות 21 יום קודם לפינוי, המבקשים פונים
לבית המשפט יום לפני כניסת הפגרה.

3. הבקשה על נספחיה מחזיקה כ-130 עמודים, כאשר ניכרת בה הצפה בעובדות, מרביתן אינן רלוונטיות לסעד המבוקש.

4.

מתוך מכלול הטענות והנספחים שצורפו עולה תמצית התמונה הבאה :
המבקשים חתומים על הסכם שכירות
מיום 11.9.07 שתוקפו עד ליום 30.9.10
והיתה אופציה להארכתו לשלוש שנים נוספות. בשנת 2009 הוגשה לבית משפט השלום בחדרה תביעת המשיבה
1 מכח היותה בעלת הזכויות בדירה,
לסילוק המבקשים מהדירה
בשל אי עמידה בתשלומי השכירות. התיק הסתיים בהסכם פשרה שקבל תוקף של

פסק דין
ביום 6.9.09, לפיו המבקשים ישלימו את תשלום דמי השכירות בגין חוב העבר ועד לתום תקופת השכירות שהיא 30.9.10. הפרה כלשהי של ההסדר חייבה את המבקשים בפינוי הדירה לאלתר. הליך ההוצל"פ מושא בקשה זו
נפתח עקב אי קיום פסק הדין של הפשרה.
עוד עולה מהבקשה כי הזכויות בדירה היו רשומות על שם קרובת משפחה של המבקשים ומבקש 1 קבל יפוי כח לעשות עסקאות בזכויות אלו. הדירה היתה ממושכנת לטובת בנק איגוד לישראל בע"מ, ובשנת 2006 מונה כונס במסגרת תיק הוצל"פ על מנת
למכור את הנכס. לפיכך, בשנת 2007 נרכשה הדירה על ידי המשיבה 1, וסכום התמורה היה אמור לפרוע את חוב המשכנתא כפי שסוכם עם הבנק. מיד בסמוך נערך הסכם השכירות עם המבקשים.
המבקשים טוענים בבקשתם כי הסכם השכירות הוא הסכם למראית עין ולמעשה, הם בעלי הזכויות בנכס. יחד עם זאת מאשרים המבקשים כי לא היה ביכולתם להחזיר את ההלוואה המובטחת במשכנתא לבנק איגוד, והמשיבה 1 היא זו
שהביאה את סכום הכסף לפרעון ההלוואה, במסגרת הסכם רכישת הדירה. לטענת המבקשים הסכם השכירות בא להבטיח כי יחזירו את "ההלוואה" למשיבה 1 באמצעות תשלום דמי שכירות חודשיים, ולמעשה סוכם שהזכויות בדירה יישארו של המבקשים.

5. על פניו עולה כי אין המבקשים זכאים לסעד
זמני במסגרת בקשה זו מכל אחד מהטעמים הבאים –
א. סעד מן היושר -אין המבקשים יכולים לבוא לפתחו של בית המשפט ולבקש סעד של יושר, כשהם
מסתמכים על כך שהסכם שכרתו הינו כביכול הסכם למראית עין ולכן לא חוקי. הכלל הותיק כי "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה" נכון גם להיום, ועל אחת כמה וכמה כשהסעד המבוקש הוא מן היושר.
ב. העדר נקיון כפיים - המבקשים
לוקים בחוסר נקיון כפיים, אם הם מבססים את בקשתם על כך שכרתו הסכם למראית עין בלבד, שאיננו משקף את
המצב העובדתי.
ג. שיהוי - המבקשים השתהו
בפני
יתם. הסכם השכירות הסתיים לכאורה בחודש ספטמבר 2010, ואם סברו שקמה להם זכות להשאר במושכר, אמורים היו לפנות כבר בסמוך לכך לבקשת סעד. בודאי שלא קמה הצדקה להמתנה של חודשים ולפניה רק 6 ימים לפני הפינוי, מה שמלמד כי אין דחיפות בסעד המבוקש.
ד. האם זכות לכאורה - המבקשים
מאשרים בבקשתם כי לא היו להם אמצעי תשלום על מנת לפרוע את החוב לבנק ולעצור את מכירת הדירה במסגרת כינוס נכסים. עוד הם מאשרים כי למשיבה 1 היתה יכולת להביא את הסכום הדרוש שאכן פרע את החוב לבנק. מצב עובדתי זה מתיישב יותר עם ההגיון של מכירת הנכס למשיבה 1, מאשר עם מצב של מתן הלוואה על ידה ללא כל בטוחה, וללא
יכולת לאכיפת התשלומים על ידי המבקשים. לא ברור גם ההגיון הכלכלי הנטען מאחורי "ההסכם למראית עין". מראית עין כלפי מי ? הבנק הרי
נתרצה משנפרע החוב כלפיו. אם המשיבה 1 היתה מוכנה ליתן הלוואה סתם כך ללא בטוחה כטענת המבקשים, מדוע היה צריך לערוך הסכם של רכישת הדירה ?
ה. השתק שיפוטי -
קיים
פסק דין
של בית משפט השלום שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה המבקשים חייבים בתשלום דמי שכירות, התייחסו להסכם השכירות שכזה, לתום תקופת השכירות, ולצורך של המבקשים לפנות מידית את הדירה במקרה של הפרת תשלום דמי שכירות. הסכמה זו מחייבת את המבקשים, שאינם יכולים לעמוד היום בפני
ערכאה אחרת, ולהציג עובדות שונות.
קיים השתק שיפוטי המונע מהם מלטעון אחרת.
התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה
בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט
. (ראו רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ. שיכון עובדים והשקעות בע"מ , נבו
8.3.05 , ופסקי הדין המצוטטים שם ).

6. אשר על כן נחסמת דרכם של המבקשים לקבל את הסעד הזמני המבוקש, והבקשה נדחית.

7. המזכירות
תודיע לצדדים.

ניתן היום,
ט"ז תמוז תשע"א, 18 יולי 2011, בהעדר הצדדים.








הוקלד על ידי .......







א בית משפט מחוזי 30775-07/11 גד וייזר, הדר גד נ' טלי בן-דרור חטר-ישי, אמנון יעקב בן דרור (פורסם ב-ֽ 18/07/2011)