פסקי דין על הראל אסתר | פסקי דין על הראל יצחק | פסקי דין על לוי אברהם

3792/08 תאמ     19/07/2011




תאמ 3792/08 הראל אסתר, הראל יצחק נ' לוי אברהם








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בבאר שבע



תא"מ 3792/08 הראל יצחק
נ' לוי אברהם

ת"א 3793/08 הראל אסתר
נ' לוי אברהם


בפני



כב' השופטת
מיכל וולפסון






בעניין:
1. הראל אסתר
, ת.ז. 047565437

2. הראל יצחק
,
ת.ז. 054953021



ע"י ב"כ עו"ד שלמה אסידון
התובעים


נגד


לוי אברהם




ע"י ב"כ עו"ד דניאל ישראלי
הנתבע




פסק דין


1.
שתי תביעות שאוחדו, מקורם בבקשות לביצוע שטרות שהוגשו בתיקי הוצל"פ. בתיק הוצל"פ 14-0935407-9 הוגשה בקשה לביצוע שטר שיק על סך של 10,000 ₪ שנמשך למועד פירעון ליום 5/6/07 – ת.א. 3792/08 . תיק הוצל"פ 14-09353-07-9 נפתח לביצוע שטר על שיק על סך של
50,000 ₪ שנמשך ליום 30/8/07,
ת.א. 3793/08.

2.
הוגשה התנגדות משותפת לשני התיקים. התיקים אוחדו .

3.
ת.א. 3793/08
בין הצדדים נחתם חוזה שכונה "זיכרון דברים" שעל פיו התובעת מס' 1 (להלן: "התובעת") מוכרת לנתבע את פרי הלימון (צהוב וירוק) במשקים 12-11 שבבעלותה במושב אשבול בשטח של כ- 20 דונם. על פי ההסכם התובעת התחייבה למסור לנתבע את הלימון שבמשקים בגודל עד 4.5 ס"מ לערך (דהיינו 4.5 ומעלה). בחודשים יוני עד אוגוסט 2007 (כולל) עם אפשרות מתואמת להארכה במידת הצורך. כמו כן התובעת התחייבה להשקות, לדשן, לרסס ולבצע כל פעולה במשקים בהתאם להוראות המדריך (החקלאי) כדי לאפשר את גדילת פרי הלימון, הן הצהוב והן הירוק.


כנגד התחייב הנתבע לשלם לתובעת תמורה בסך של 150,000 ₪ שישולמו ב- 3 המחאות, כל אחת על סך של 50,000 ₪. הסכום נקבע על פי ההערכה שהמשקים יניבו כ- 60 טון פרי בסך הכול. הנתבע טוען כי הערכה זו הייתה של התובעת או מי מטעמה. לטענת הנתבע כנגד כל 50,000 ₪ ניתנה הרשאה לקטוף 20 טון פרי. שתי ההמחאות הראשונות נפרעו. השיק נשוא תיק ההוצאה לפועל לא כובד כי ניתנה הוראת ביטול.

3.
נטען כי ביום 13/6/07 לאחר פירעון השיק הראשון על סך של 50,000 ₪, החל הנתבע לקטוף פרי, כאשר הוא החל בקטיף הלימון הצהוב . התכנון היה לדחות את קטיף הלימון הירוק עד להגעתו לגודל המקסימאלי שיניב הכנסה מקסימאלית בעת המכירה בקיץ כלימון ירוק.


לטענת הנתבע, מראשית הקטיף התברר שהתובעת או מי מטעמה ממעטים להשקות את המטעים. כמו כן נטען שהתובעת או מי מטעמה, לא פעלו על פי הוראות המדריך, הפרי לא גדל מספיק ונשאר ברובו קטן. נטען כי התובעת לא ביצעה את הפעולות הנחוצות לשמירה על הפרי, גידולו והבאתו לגודלו המקסימאלי לקטיף במועד כפי שהוסכם.


לכן נטען שהחוזה הופר והתמורה כשלה.

4.
ב"כ התובעים טען בסיכומיו כי הנתבע לא הוכיח כשלון תמורה מלא וגם לא כישלון תמורה חלקי קצוב.


על פי זיכרון הדברים מיום 5/6/07 התמורה, 150,000 ₪ נקבעה כתמורה לעסקה והחלוקה לתשלומים אינה קשורה לשלבי קטיף כפי שנטען על ידי הנתבע.


ב"כ התובעים טען כי לא הוכחה טענת ההגנה שהתובעת ו/או מי מטעמה לא קיימו את ההתחייבות שפוגעת בגידול הפרי הירוק. לא הוגשה חוות דעת לתמוך בטענה למעט מסמכים בכתב של המדריך החקלאי, משה הולצמן, שלא רצה להעיד כי הוא נותן שירות מקצועי לשני הצדדים.


לא הוגשה חוות דעת שמאית להעריך את כמות הפרי הצהוב שנקטף בפועל וחלקו המשוערך על העצים וכמות הפרי הירוק שלא התפתח עד לתום התקופה המוסכמת שהיתה מיוני עד אוגוסט עם אפשרות של אורכה מתואמת.

5.
הבן של התובעת מס' 1, התובע מס' 2, שהיה היד הארוכה של אמו, העיד כי העסקה נעשתה כאשר העצים מלאי פרי ותחת לגייס כ- 20 עובדים ולקטוף תוך זמן קצר, גייס הנתבע 1 – 3 עובדים שקטפו עשירית ממה שהיו קוטפים 20 עובדים.


לפי עדותו יומיים לפני מועד הפירעון של השיק נשוא תיק ההוצל"פ ביקש הנתבע מהתובעת שלא לגבות אותו במועד הנקוב אלא ביקש אורכה של שבוע עד ליום 5/9/07, אורכה

שנעתרה, ואז שוב ביקש הנתבע אורכה נוספת עד ליום 10/9/07, ולהמשיך לקטוף את הפרי.


ביום 10/9/07 הנתבע בא ואמר שיש לו 10,000 ₪ לתשלום על חשבון החוב, אך הוא מבקש להמשיך לקטוף גם בספטמבר וגם באוקטובר. לכך לא הסכים התובע מס' 2. בנקודת זמן זו החל דין ודברים שגרר את עירוב המשטרה.


אחר כך, ערב יום כיפור התקשרה התובעת לנתבע והציעה לו להמשיך לקטוף ובלבד שישלם את היתרה. הנתבע השיב שיחשוב על כך אך לא חזר לקטוף וגם לא שילם את ההפרש.
לנתבע הסבר אחר מדוע הוא לא חזר לקטוף, והוא – שלא חזר לקטוף בגלל האלימות שחווה ב"דין ודברים" המתוארים לעיל, וכן כי גילה שלא נותר מה לקטוף, אך אין מחלוקת שהוא לא קטף והשיק השלישי לא כובד.

בא כוח הנתבע טען בסיכומיו כי כשלון התמורה לשיק האחרון הוא מחמת טיפול חסר של השקיה, דישון והעיתוי שלהם, כדי לאפשר לפרי לגדול לגודל המתאים. אחר כך הנתבע סולק באלימות מהמשק ואז נקטף הפרי ע"י אחרים. לכן לא היה לנתבע מה לקטוף אחרי שהותר לו לשוב, ולפיכך כשלה התמורה מהטעם הנוסף.

6.
העסקה היא רכישת הפרי על העצים לקטיף במשך יוני-אוגוסט, ללא תנאים של כמות מינימאלית או לפי שלבים לכן הנתבע אינו יכול לטעון להגנה של כשלון תמורה על פי שלב, או מחמת העדר כמות מספקת ו/או צפויה.
הנתבע לא ביטל את העסקה. הוא קיים את העסקה כאשר החל בקטיף הפרי, והמשיך לעשות כן גם במהלך חודש אוגוסט 2007, לפני ה"דין ודברים" שהתפתח בהקשר לשיק שלא כובד, על סך של 50,000 ₪.

הנתבע טען כי המחיר הגבוה המשולם בקיץ הוא עבור הפרי הירוק ולכן היה לו חשוב שיבוצעו
השקיה והדישון המקסימאליים על פי הנחיות המדריך כדי לכלול את הפרי הטוב ביותר בעסקה.

עמדת הנתבע היא שהתובעת ו/או התובע מס' 2 לא קיימו את חלקם בעסקה כפי שהוסכם במובן של מילוי אחר הוראות המדריך. הנתבע צירף לתצהירו הוראה בכתב יד של שמעון הולצמן מיום 21/6/07, 11/7/07, 2/8/07 ו – 9/9/07.
בביקור ב – 9/9/07 מציין המדריך שהוא מעריך שעל העצים נותרו כ-1.5 טון פרי לימון לדונם שברובו
קטן מ 4.5-5 מ"מ.

7.
העילה היא שטרית ולכן הנתבע מוגבל להגנות שטריות שהן כשלון תמורה מלא או כשלון תמורה חלקי קצוב.
מאחר ואין מחלוקת שהנתבע קטף פרי, גם לשיטתו, אין מדובר בכישלון תמורה מלא. בא כוח הנתבע סבר כי ניתן לראות בחלוקה של התמורה לשלושה תשלומים, קציבות של כמות פרי מול תשלום.
לטענה זו לא נמצאה תשתית ראייתית בהסכם וגם לא בראיות שהוגשו שכן בהעדר חוות דעת מומחה גם אילו ההסכם קבע את אשר נטען, במפורש, קביעה שלא קיימת, היא לא הוכחה.

בנסיבות אלה ההגנה כנגד השטר על סך של 50,000 ₪ לא הוכחה, ההתנגדות נדחית, והתביעה מתקבלת.
אני מבטלת את עיכוב ההליכים בתיק הוצל"פ 14-09353-07-8.
אני מחייבת את הנתבע, לשלם לתובעת, הזוכה, בנוסף לשכ"ט א' ו-ב', גם שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

8.
ת.א. 3792/08

השיק הנוסף, על סך של 10,000 ₪ ניתן לביטחון כפי שעולה מהרישום על גבו.
הנתבע טען כי השיק ניתן כערובה שימסור את התמורה, ולכן היה צריך להשיב לו את השיק האמור.
על פי הסכמת הצדדים, כמפורט בזיכרון הדברים, השיק ניתן במועד העריכה והחתימה על זיכרון הדברים ל"בטחון עד לפירעון ו/או מסירת כל התשלום". על פי המוסכם, השיק לא ניתן כבטוחה לתשלום הפיצויים המוסכמים החוזיים. בבקשה לביצוע שטר לא מצוינת כל עילה.

המועד לגביית הבטוחה, טרם בא לעולם על פי המוסכם בזיכרון הדברים, שכן החלופה הראשונה כובדה (נמסרו 3 שיקים בגין בתמורה) והחלופה השנייה נעשית באמצעות ההוצאה לפועל (גביית התשלום האחרון). לפיכך השטר בתיק הוצל"פ 14-09354-07-9 הוגש שלא על פי הסכמת הצדדים.

על כן, אני מקבלת את ההתנגדות לגביו, התביעה נדחית ואני מורה לסגור את תיק ההוצל"פ. התובע מס' 2 הזוכה, ישלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,020 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

9.
לפני סיום אוסיף עוד מספר מילים על ניהול המשפט.
בסיכומיו ביקש בא כוח הנתבע, עו"ד ישראלי, כי ביהמ"ש יתייחס גם להתנהלות חברו, עו"ד אסידון, במהלך המשפט והוא מנה 5 פעמים שחברו הפריע לו בחקירה נגדית.

יש ביטוי בפרוטוקול ל"תרבות הדיון" האמורה ואזהרות של ביהמ"ש את עו"ד אסידון.
למען הסר ספק, אציין בפסק הדין את אשר ככל הנראה צריך לציין והוא שהתנגדות לשאלה בחקירה נגדית, או לקטיעות דברי העד בחקירה נגדית ע"י השואל וכיוצא באלה צריכים להיעשות ב"תרבות דיון", ולא בהתעלם ממנו.

עד
כאן בהיבט "תרבות הדיון".

התיק נקבע לסיכומים בעל פה ביום 29/6/11 משעה 09:00 ועד שעה 10:50, דבר שהיה צריך לאפשר כשעת סיכומים לכל צד. בשעה 09:00 עו"ד אסידון לא היה באולם וחברו המתין לו. קדם משפט שקדם לדיון גלש לתוך הזמן שנקצב ונותרה שעה לסיכומים שחולקו חצי שעה לכל בא כוח.
בא כוח התובעים עו"ד אסידון לא התאים את סיכומיו לקיצור הזמן ומשהופסק כעבור חצי שעה, ביקש לומר דברים לפרוטוקול, בהתעלם מההוראות שלי שנועדו שלא לקטוע ממחצית השעה של עו"ד ישראלי או מבעלי דין בתיקים אחרים, שנקבעו לאחר מכן. מאחר והפרוטוקול חסר הוא מושלם בזה.

בנסיבות אלה שעו"ד אסידון לא יישם את האזהרות במהלך הדיון עצמו, ומאחר ולצערי אין מדובר באירוע חד פעמי, ינמק עו"ד אסידון תוך 15 יום מדוע לא יחויב בהוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"א,
19
יולי 2011, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 3792/08 הראל אסתר, הראל יצחק נ' לוי אברהם (פורסם ב-ֽ 19/07/2011)