פסקי דין על הדר חנה גבאי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2711-07/11 ברע     19/07/2011




ברע 2711-07/11 הדר חנה גבאי נ' המוסד לביטוח לאומי




הדר חנה גבאי





הדר חנה גבאי
המבקשת

-



המוסד לביטוח לאומי
המשיב

החלטה

1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופט דניאל גולדברג; בל' 17395-06-10). בפסק הדין דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ניידות) מיום 17.5.2010 (להלן גם: הוועדה)
. הוועדה קבעה כי סוג הליקוי ממנו סובלת המבקשת, נטייה לתת-פריקה חוזרת של פיקות הברכיים, אינו ניתן ליישום או להתאמה לרשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות, כפי שמפורטים בתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות (להלן: הסכם הניידות).

2.
מן המסמכים שבתיק עולה כי המבקשת היא ילדה בת 11 שנים, הסובלת מתסמונת גנטית ע"ש טרנר, ומפריקות חוזרות של פיקות הברכיים. לפי שצוין בפסק דינו של בית הדין האזורי, אין מחלוקת כי התסמונת ממנה סובלת המבקשת היא בגדר "מום מלידה". בפני
הוועדה, ולאור סעיף י' לתוספת א' להסכם הניידות, ביקשה המבקשת לקבוע כי התסמונת ממנה היא סובלת מתאימה לליקוי המפורט בסעיף ד'(3) לתוספת הראשונה בהסכם הניידות. בהחלטתה קבעה הוועדה, כי למבקשת "נטייה לתת פריקה של הפיקות. הוועדה מודעת למצבה אולם הממצאים אינם ניתנים ליישום או להתאמה שכן אין מדובר באי יציבות הברך אלא של הפיקה בלבד."

3.
בפסק דינו עמד בית הדין האזורי על הוראת סעיף י' לתוספת א' להסכם הניידות, לפיה:



"י. מומים מלידה
מומים מלידה שמימצאיהם הרפואיים מקבילים מבחינה אנטומית לאחד הליקויים המפורטים לעיל, ייחשבו לעניין זה כליקוי עצמו."

בית הדין האזורי קבע כי לוועדה הוענק שיקול דעת רחב בקביעת גדרי הממצאים הרפואיים ה"מקבילים" ואלו שאינם "מקבילים". בית הדין האזורי לא מצא הצדקה להתערבות בהחלטת הוועדה, לפיה הממצאים הרפואיים שנלווים לתסמונת ממנה סובלת המבקשת, אינם מקבילים מבחינה אנטומית לליקוי המפורט בסעיף ד'(3) לתוספת א' להסכם הניידות. לפי קביעתו, "הועדה הרפואית נימקה את עמדתה בכך שסעיף ד'(3) לתוספת א' עניינו בברך ואילו הפריקה ממנה סובלת המערערת הינה בפיקת הברך בלבד. הואיל והממצאים האנטומיים הנדרשים למילוי התנאים שבסעיף ד(3) לתוספת א' כוללים "קרע של שתי רצועות לפחות", החלטת הועדה הרפואית לעררים, השוללת את ההקבלה של התסמונת לליקוי זה, היא על פניה נכונה וסבירה".

משכך, נדחה הערעור.

4.
בבקשתה, טוענת המבקשת כי טעה בית הדין האזורי בקבעו, כי השאלה העומדת בפני
ו הינה שאלה רפואית ולא משפטית. לשיטתה, בית הדין האזורי סבר כי
החלטת הוועדה שוללת הקבלה של התסמונת ממנה סובלת המבקשת לליקוי המפורט בסעיף ד'(3) לתוספת א' להסכם הניידות, אך בית הדין לא התייחס לקביעת הוועדה כי היא אינה יכולה לבצע התאמה מבחינה משפטית. לו יכלה הוועדה לבצע התאמה, הייתה עושה כן בגין פגיעה בחלק מן האיבר (פיקת הברך) לבין סעיף בהסכם הניידות המתייחס לכל איבר. על כן, מבקשת המבקשת כי נכריע בשאלה המשפטית שבמחלוקת, והיא האם ניתן לבצע התאמה בניידות ככל שהדברים נוגעים למום מלידה, ולהחזיר את עניינה לוועדה. המבקשת מציינת כי ב"כ המשיב טוען ההיפך, ולדבריו, אין לפרש תקנה זו כמקנה אפשרות להתאמת נכויות גם בכל הנוגע למומים מלידה.

5.
ל
אחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 17.5.2010 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי
לשאלה מדוע לא יוחזר עניינה של המבקשת אל הוועדה לעררים על מנת שהוועדה תבחן את העניין בשים לב להוראת סעיף י' לתוספת א' להסכם הניידות. הוועדה תופנה ללשון הוראת הסעיף, ותתבקש לבחון את מצבה של המבקשת לאורו. משמע, הוועדה תתבקש לבחון האם הממצאים הרפואים אצל המבקשת מקבילים מבחינה אנטומית לליקוי שבסעיף ד(3) לרשימת הליקויים שבתוספת או לאיזה מן הליקויים האחרים שברשימה. הוועדה תנמק החלטתה בשים לב להוראות סעיף י' הנ"ל.

6.
לכאורה, החזרת עניינה של המבקשת אל הוועדה על מנת שתפעל כאמור מתבקשת
נוכח הלשון בה נקטה הוועדה בהחלטתה, לפיה: "הממצאים אינם ניתנים ליישום או להתאמה." מכך עולה הרושם כי כרגיל, כך גם כאן, הייתה סבורה הוועדה כי אינה רשאית לבדוק "התאמה". אין הוועדה נזקקת בהנמקתה לסמכות הנתונה לה לפי סעיף י' לתוספת, ומן הראוי שהוראת סעיף זה תהינה לנגד עיניה
בעת שהיא נזקקת לעניינה של המבקשת.

7.
המוסד לביטוח לאומי
יודיע על עמדתו בקשר לאמור בסעיף 5 לעיל עד ולא יאוחר מיום 30.9.2011.

ניתנה היום, י"ז בתמוז, תשע"א (19 ביולי, 2011) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.












ברע בית הדין הארצי לעבודה 2711-07/11 הדר חנה גבאי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 19/07/2011)