פסקי דין על שמואל רוזובסקי | פסקי דין על אורי רוזובסקי | פסקי דין על משה לודמיר ואח' | פסקי דין על איזי פורקס | פסקי דין על עופר יצחק קומם | פסקי דין על מוטי ריבלין ואח' |

25282-06/10 תצ     19/07/2011




תצ 25282-06/10 שמואל רוזובסקי, אורי רוזובסקי, משה לודמיר ואח' נ' איזי פורקס בע"מ, עופר יצחק קומם, מוטי ריבלין ואח'








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



19.7.11

ת"צ 25282-06-10 רוזובסקי ואח'

נ' איזי פורקס בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופט
אבי זמיר


התובעים

1
.
שמואל רוזובסקי

2
.
אורי רוזובסקי

3
.
משה לודמיר

4
.
יעקב ברסלר

5
.
אברהם גרינברג
ע"י ב"כ עו"ד אסיף


נגד


הנתבעים

1. איזי פורקס בע"מ
2. עופר יצחק קומם
3. מוטי ריבלין
4. אולה(אלי) אונגר
5. גדי הדר
6. מיכאל (מיקי) ישי
7. זליג שלגי
8. אייל כרמון (נמחק)
9. משה וסרמן
10. דני דרבש
11. רן כהן
12. יואב קירש
13. אסף חסון
14. גלעד וכניש
15. limassa enterprises
16. אס. אר. ג'י הולדינגס בע"מ
17. ג.ש. סאנפלאור בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ברקמן וארדינסט



החלטה




1. לפניי בקשות לסילוק על הסף של בקשת התובעים לאישור תביעתם כייצוגית בגין טענת התובעים (מבקשי אישור התביעה כייצוגית) בדבר מעשי הונאה, שבוצעו על ידי הנתבעים-המשיבים (מבקשי הסילוק על הסף).
הבקשה הראשונה, כרונולוגית, לסילוק על הסף, הוגשה מטעם המשיבים 2, 4 – 7, 12, 15 – 17, ולה הצטרפו המשיבים 3, 9 - 11, 13 ו- 14.

יש לציין, כי בהחלטתו מיום 8/5/11 של כב' הרשם, השופט חגי ברנר, התקבלה בקשתו של הנתבע 8, מר אייל כרמון, ובוטל היתר ההמצאה אליו לחו"ל, כך שממילא הנתבע 8 אינו בין מבקשי הסילוק על הסף (לגבי החלטה זו ננקט הליך ערעורי, שטרם הסתיים; אעיר, בקליפת אגוז, כי מערכת השיקולים בסוגיה של היתר המצאה אינה בהכרח זהה, בשים לב למשקל הדומיננטי שניתן לשיקול של הרצון להימנע מפגיעה בריבונות של מדינה זרה, אלא אם ישנה סיבה חזקה לעשות כן).

לצד הבקשות לסילוק על הסף הוגשו גם בקשות הנתבעים למחיקת התשובה לתשובות לבקשה לאישור התביעה כייצוגית, ולחלופין להורות על מחיקת חלקים מסויימים מהתשובה.

במקביל, הוגשה גם בקשת התובעים לחיוב הנתבעים במתן צו לגילוי ועיון במסמכים.

עיקרי העובדות והטענות

2. על פי הנטען, חברת איזי פורקס בע"מ
עוסקת בשיווק, ייעוץ וניהול השקעות במכשירים פיננסיים הקשורים במטבע חוץ, למרות שלא קיבלה אישור לכך מאת הרשות לניירות ערך. במסגרת זו, לקוחות חברת איזי פורקס סוחרים בעיקר בשערי מט"ח, אלא שללא ידיעתם, מתבצע מסחר זה ברמות מינוף גבוהות, באופן המוביל, בוודאות כמעט מוחלטת, להפסד.
על פי הנטען, כ- 95% מלקוחות חברת איזי פורקס מפסידים את השקעתם, וההפסד מתבטא בסכומים שבין מאות שקלים למיליוני שקלים.
לטענת המשיבים-התובעים, חברת איזי פורקס מרוויחה את הסכומים אשר לקוחותיה מפסידים, ולכן בפעילותה קיים ניגוד עניינים אסור, ואכן, במהלך השנים, נוקטת חברת איזי פורקס בשיטות הונאה שונות על מנת לשדל אלפי לקוחות בישראל להשקיע כספים באופן שהציעה.
על פי הנטען, חברת איזי פורקס מעניקה לעובדיה תמריצים כספיים על מנת לעודדם לגרום ללקוחותיה הפסדים כספיים, ובמקביל, היא מציגה מצג שקרי של נייטרליות, וטוענת בפני
לקוחותיה כי תפקידה מתמצה בתיווך בין לקוחות המבצעים עסקאות נגדיות, וכי רווחיה נובעים רק מהפער שבין שער הקניה לשער המכירה.
התובעים טוענים, כי נציגי חברת איזי פורקס גורמים ללקוחותיהם להאמין כי חברת איזי פורקס מעוניינת ברווחיות השקעתם, ולא מגלים ללקוחות שלמעשה, הם מקבלים תמריצים כספיים בכדי לגרום להפסדים.

בנוסף, לטענתם, חברת איזי פורקס יוצרת מצג שקרי שלפיו היא פועלת עם רשיונות, בעוד שהרשיונות אינם קיימים. כך, לדוגמא, מר משה וסרמן, מנכ"ל חברת איזי פורקס, מציג עצמו כבעל רישיון לניהול תיקים מטעם הרשות לניירות ערך, למרות שרשיונו הותלה לפני שנים.
בנוסף, על פי הנטען, חברת איזי פורקס מזינה נתוני מסחר פיקטיביים למערכת המסחר שלה, בכדי לגרום ללקוחותיה הפסדים.

3. התובעים טוענים, כי לשם שידול הלקוחות להשקעת כספים באופן האמור, פועלת חברת איזי פורקס ליצירת רווחים התחלתיים, ובעת שהלקוחות משקיעים סכומי כסף נוספים, היא יוצרת הפסדים, באופן מכוון, ואז משכנעת את לקוחותיה להשקיע סכומים נוספים, על מנת "להציל" את השקעתם הקודמת, וכן הלאה. התובעים מציינים, כי נציגי חברת איזי פורקס נוהגים להתקשר ללקוחות ולהאיץ בהם להפקיד סכומי כסף כהשקעות נוספות.
לטענת התובעים, קהל היעד של חברת איזי פורקס מורכב, באופן מכוון, מלקוחות "לא מתוחכמים", במטרה שיסכימו לסכן את כספם, וחברת איזי פורקס מעבירה קורסים קצרים במט"ח, בכדי ליצור אצל לקוחותיה תחושה כוזבת של בטחון ביכולתם לסחור במט"ח. בנוסף, נטען כי חברת איזי פורקס יוצרת מראית עין של הפרדה בינה לבין סניפיה, וזאת בכדי לבצע דרכם פעילות בלתי חוקית, לרבות ניהול תיקי השקעות.

התובעים מפרטים את השנים שבהן כל אחד מהם היה לקוח של חברת איזי פורקס, וכן מפרטים את הסכומים שכל אחד מהם הפסיד, במסגרת ההשקעות שבוצעו באמצעות חברת איזי פורקס.

בפתח התביעה וכן בפתח הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, מבהירים התובעים, כי הם מגישים את התביעה בשם כלל הלקוחות שהפסידו סכומי כסף בחברת איזי פורקס.
בנוסף, מפרטים התובעים את שמותיהם של הנתבעים השונים ואת חלקם בהונאת הלקוחות.

4. התביעה נסבה על מספר הפרות של חובות חקוקות לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש],
סעיפים מסויימים בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות , תשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק יועצי השקעות"); איסור ההטעיה המעוגן בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") והאיסור על ניצול בורות הצרכן המעוגן בסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן.

התובעים מוסיפים, כי חבותם של הנתבעים-נציגיה של חברת איזי פורקס, נובעת ממעורבותם הישירה במעשי ההונאה או מהאחריות השילוחית המוטלת עליהם מכח סעיף 30(ג) לחוק יועצי השקעות, סעיף 40 לחוק יועצי השקעות, סעיף 25 לחוק הגנת הצרכן או מכח הוראות הדין הכללי, וזאת בהתחשב בכך, שהנתבעים העבירו לכיסם את רווחי ההונאה של חברת איזי פורקס, וביצעו את מעשי ההונאה באופן שיטתי, במסגרת המודל העסקי של חברת איזי פורקס.
התובעים מדגישים, כי הנתבעים, שהם הבעלים, המייסדים והמנהלים של חברת איזי פורקס, היו מודעים להונאת הלקוחות ותרמו לביצועה.

5. התובעים עותרים לאשר את התובענה כייצוגית ולהורות לחברת איזי פורקס וליתר הנתבעים להפסיק לעסוק בניהול תיקים ובכל היבט של מסחר במוצרי מט"ח או במכשירים פיננסיים.

התובעים עותרים להורות לנתבעים להשיב ללקוחות חברת איזי פורקס את כל הסכומים שהפסידו במסגרת המסחר בחברה. התובעים מציינים, כי עילות התביעה של חברי הקבוצה-התובעת טרם התיישנו, וזאת על רקע סעיפים 7, 8, ו- 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות").

בנוסף, מבהירים התובעים, כי אין להם נתונים מדוייקים בדבר סך הפסדיהם, וזאת לאור מספר סיבות אפשריות - חסימת הגישה לחשבונם בחברת איזי פורקס, חשבונות בלתי ברורים שהועברו אליהם על ידי חברת איזי פורקס, ביצוען של הפקדות במזומן או סיבות אחרות. עם זאת, מציינים התובעים מספר נתונים הידועים להם לגבי היקף פעילותה של חברת איזי פורקס.

הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מפורטת הרבה יותר מכתב התביעה, ובמסגרתה, בין היתר, ניתן ביטוי ל"התמודדותם" של עובדי חברת איזי פורקס עם השאלות המוסריות שעלו במסגרת פעילותם, וכן פורטו פעולותיהם הנטענות השונות של הנתבעים והאופן שבו הם הפרו את החובות החקוקות המוטלות עליהם.

הבקשות למחיקת טענות

6. בקשות אלה הוגשו על ידי שתי קבוצות הנתבעים, ובמסגרתן נטען כי התשובה לתגובתם לבקשת אישור התביעה כייצוגית, כוללת טענות חדשות ונתונים ראיתיים חדשים, באופן החורג מהמותר במסגרת תשובה לתגובה, ואשר לא היתה כל מניעה להציגן כבר במסגרת בקשת האישור.

הסוגיה קיבלה ביטוי גם לאחרונה, בהחלטתה של כב' השופטת שטמר בת"צ (מחוזי מרכז) 12481-06-10 קייטרינג אדמה בע"מ נ' פלאפון תקשורת בע"מ (2/6/11):
"בעל דין רשאי להגיש תשובה לתגובה לבקשה בכתב (תקנה 241 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984).
כאמור בתקנה 64: "אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין". מטרת כתב תשובה היא להגיב על טענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה ולהעלות עובדות חדשות בתשובה להגנת הנתבע (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 87 (מהדורה עשירית 2009)). במסגרת התשובה אין להעלות פרטים מהותיים חדשים או להכליל נושאים שלכתחילה ראוי היה לפרט בבקשה, או להביא למצב שבו התשובה מהווה בקשה חדשה (בש"א (מחוזי ת"א) 19004/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד (17.11.2005)).
כללים אלו נכונים עוד יותר בהליך התובענה הייצוגית, שבו נדרש התובע להכין טענותיו מראש הכנה מלאה וטובה. יחד עם זאת, בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הליך מיוחד, ובדרך כלל מורכב מהליך הבירור של בקשה רגילה בכתב (רע"א 8562/06 לימור פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (15.4.2007); ת"א (מחוזי ת"א) 2593/05 גורי יבוא והפצה בע"מ נ' סלומון דניאל (2.12.2009); ת"א (מחוזי ת"א) 1986/06 פיקהולץ אופיר נ' ליימן שליסל (1.5.2008))... בבחינת השאלה אם לאפשר לתובע להעלות טענות נוספות במסגרת כתב תשובה, יש להביא בחשבון את חשיבות הליך התובענה הייצוגית; את חשיבות הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית; ואת המטרה שבית המשפט יוכל לפסוק במכלול הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים (עניין גורי בפסקה 4; ת"א (מחוזי ת"א) 2018/03 דב סקוביץ נ' סלקום ישראל בע"מ עמ' 4 (לא פורסם, 3.7.2007)). בעניין גורי קבעה כב' השופטת רונן כי כאשר תובע ייצוגי מעלה בכתב התשובה טענות חדשות שהיה מקום להעלות עוד במסגרת בקשת האישור, יש לבחון האם הטענות הנוספות נדרשות לשם בירור מלא של המחלוקת.
ועוד: כי יש להבחין בין בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו בצורה לקויה ונעדרת תשתית ראויה, כאשר מטרת הבקשה לשפר את בקשת האישור, לבין בקשות שהוגשו בצורה נאותה, שאז על בית המשפט לנקוט גישה מקלה יותר (שם, בפסקה 4).
בכל הכבוד, דברים אלו מקובלים עלי".

בנוסף, בהחלטתה בת"צ (מחוזי תל אביב-יפו) 30284-01-10 דבוש נ' קונקטיב גרופ בע"מ (19/8/10), קבעה כב' השופטת רונן:
"...בהליך של בקשה לאישור תובענה כייצוגית, מתעורר לעיתים הצורך להוסיף טענה או ראיה מסוימת לאחר שהוגשה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. כל עוד הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מבוססת על תשתית ראייתית נאותה לכאורה (וזה המצב במקרה דנן), וכל עוד הוספת הטענה או הראיה נדרשות לצורך הכרעה בבקשה, אני סבורה כי יש לאפשר למשיב להוסיף טענות וראיות אלו תוך מתן אפשרות למבקשים להגיב עליהן".
(ראו בנוסף: רע"א 8317/06 טהוליאן ו-33 אח' נ' ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ (21/1/07)).

7. בהתאם לעקרונות דיוניים אלה, יש לבחון את הטענות השונות המאוזכרות בבקשות הנתבעים, הנטענות כמרחיבות את חזית המחלוקת, המותווית במסגרת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. יש לציין, כי התובעים הגישו תגובה מאוחדת, המשיבה באופן מרוכז לטענותיהן של שתי קבוצות הנתבעים ("איזי פורקס" ו"קבוצת הבעלים"), הנטענות בשתי הבקשות שהוגשו, ובהתאם לכך ייערך הדיון בטענות אלה.

אעיר, כבר כעת, כי בדומה לעמדת התובעים, אני סבור כי לא אמורה להיות זהות, וגם לא חפיפה, בין הטענות הנטענות בבקשת אישור התביעה כייצוגית לבין הטענות הנטענות בתשובה לתגובה לבקשה האמורה.
מנגד, ישנה נטיה מצומצמת בלבד לאפשר הרחבת חזית ולהכשיר טענות הנטענות במסגרת התשובה לתשובה, אשר למעשה, ניתן היה להעלותן כבר במסגרת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית.
לפיכך, למעשה, ראוי לאזן בין שני השיקולים האמורים, ולאפשר טענות שאינן חורגות באופן מהותי מהמסגרת העובדתית המוצגת בבקשה לאישור התביעה כייצוגית.

סעיפים 18.1 – 18.3 לבקשת איזי פורקס

8. בבקשת איזי פורקס נטען כי בתשובת התובעים הועלתה טענה חדשה שלפיה מר רן כהן נתן ייעוץ השקעות כדבר שבשגרה, ובנוסף, בהקשר של טענה זו, צורף, כראיה חדשה, מסמך הנחזה להיות קטע מתוך פרוטוקול דיון שהתקיים במסגרת הליך משפטי אחר.

בנוסף, הועלתה הטענה שלפיה מר כהן הוא עובד בכיר בחברה ובעל סמכויות ניהול ופיקוח, וכי הוא אישר שהוא מטפל בעניינם של כ- 3,000 לקוחות, וגם טענה זו גובתה בראיה חדשה - מסמך הנחזה להיות כתב טענות שהוגש במסגרת הליך משפטי אחר. טענה נוספת שהועלתה בתשובה לתשובה, היא שהדרכות המט"ח אותן העביר מר רן כהן לא היו ארועים יוצאי דופן בחברת איזי פורקס, וגם טענה זו גובתה במסמך חדש.
בתגובתם, טוענים התובעים, כי טענות אלה נטענו במענה לעמדתה של חברת איזי פורקס, שלפיה ככל שניתן ייעוץ השקעות על ידי מי עובדיה, הרי שהמדובר בעניין חריג.

אכן, ניתן להיווכח, כי במסגרת סעיף 312 לתגובה לבקשת האישור נטען כי חוק ייעוץ השקעות אינו חל על פעילותה של חברת איזי פורקס מהטעם שחברת איזי פורקס לא נתנה ייעוץ השקעות ללקוחותיה ולא ניהלה תיקי השקעות.
בהתאם לכך, ובייחוד מאחר שהתביעה הייצוגית הוגשה גם כנגד עובדיה ומנהליה של חברת איזי פורקס, קיימת חשיבות להתייחסות ממוקדת, במסגרת התשובה לתשובה, לפעילותם של מי מגורמים אלה, בתחום ההשקעות. מבחינה זו, אני מסכים עם טענת התובעים שלפיה טענותיהם בהקשר זה הן טענות משלימות בלבד, המשיבות לעמדת הנתבעים בדבר אי מתן ייעוץ השקעות.
לפיכך, נדחות השגותיהם של הנתבעים-המבקשים בהקשר זה.

סעיף 18.4 לבקשת איזי פורקס

9. בסעיף זה נטען כי גם הטענה שלפיה מר משה וסרמן נתן ידו ותמך בפעילות של ייעוץ השקעות, היא טענה חדשה אשר לא נטענה בבקשת האישור, ובהקשר זה אף צורפה הקלטה של שיחה שנערכה, לכאורה, בשנת 2007, בין מר וסרמן לבין מר אלי וענונו, שאינו נמנה על בעלי הדין בהליך.
בתגובתם, טוענים התובעים, כי טענה זו מעידה על כך שמר משה וסרמן, מנכ"ל חברת איזי פורקס, נתן יד לפעילותו של מר רן כהן כיועץ השקעות, ומכאן כי למעשה, חברת איזי פורקס לא אסרה על עובדיה על מתן ייעוץ השקעות.

לאור זאת, אני סבור, כי באופן דומה לקבוצת הטענות הקודמת, גם הטענה בדבר מידת מעורבותו של מר וסרמן נועדה להשיב לטענת הנתבעים בדבר אי מתן ייעוץ השקעות על ידי חברת איזי פורקס או מי מנציגיה. לפיכך, נדחית השגתם של הנתבעים גם בהקשר ספציפי זה.

סעיף 18.5 לבקשת איזי פורקס וסעיף 34.1 לבקשת קבוצת הבעלים

10. הנתבעים מפנים לטענת התובעים, ששלפיה מר עופר קומם היה מעורב בניהול חברת איזי פורקס גם לאחר שנת 2004, ומונה למנכ"ל איזי פורקס העולמית. לטענתם, גם טענה זו נתמכה בראיה חדשה, שלא כדין.
התובעים טוענים, כי טענתם זו נועדה להשיב לטענת הנתבעים, שלפיה מר עופר קומם כיהן כמנכ"ל החברה עד שנת 2004 בלבד, ומאז הוא אינו מעורב כלל בניהולה. אני מסכים עם התובעים בכך שטענתם זו נועדה, באופן מובהק, להשיב לגירסתם הנטענת של הנתבעים, ולכן גם מבחינה זו, טענת התובעים אינה בגדר הרחבת חזית ביחס לנטען בתשובה. מכאן, כי השגת הנתבעים נדחית גם לגבי טענה זו.

סעיף 18.6 לבקשת חברת איזי פורקס וסעיף 34.2 לבקשת קבוצת הבעלים

11. הנתבעים מפנים לטענה שלפיה בשנים האחרונות, מר גדי הדר עומד בראש הסניף של חברת איזי פורקס באוסטרליה.
התובעים משיבים, כי טענתם זו נועדה ליתן מענה לטענתו השקרית של מר מיכאל ישי, בסעיף 4.3 לתצהירו, המצורף לתשובת קבוצת הבעלים, שלפיה מר גדי הדר מעולם לא היה מעורב בניהולה של חברת איזי פורקס ולא מילא בה תפקיד כלשהו. בנוסף, מפנים התובעים לכך, שכבר בכתב התביעה צויין כי מר גדי הדר היה מעורב לאורך השנים בניהולה של חברת איזי פורקס, ומשמש כיום כמנהל סניף איזי פורקס באוסטרליה, וגם מסיבה זו, למעשה, הטענות בתשובה לתשובה אינן בגדר הרחבת חזית.
טענה זו מקובלת עלי לחלוטין, ולכן נדחית התנגדותם של הנתבעים, גם בהקשר האמור.

סעיף 18.7 לבקשת חברת איזי פורקס וסעיף 34.3 לבקשת קבוצת הבעלים

12. הנתבעים מפנים לטענת התובעים שלפיה מר קומם ומר הדר היו מעורבים גם בפעילות חברת איזי פורקס בישראל. התובעים טוענים בתגובתם, כי גם חלק זה בתשובה לתשובה נועד להפריך את טענותיו של מר מיכאל ישי, ומעבר לכך, מדובר בטענה שהוצגה כבר בכתב התביעה, וממילא אין המדובר בהרחבת חזית.
לאור טענה זו, איני רואה לנכון לקבל את השגת הנתבעים בעניין, בדיוק מאותה הסיבה שלא ראיתי לנכון לקבל את התנגדויותיהם הקודמות.

סעיף 19.6 לבקשת חברת איזי פורקס

13. הנתבעים מפנים לטענת התובעים שלפיה לקוחות חברת איזי פורקס בישראל יכולים לבצע פעולות מסחר גם באמצעות נציגי חברת איזי פורקס בקפריסין ובאוסטרליה.
אני מסכים עם טענת התובעים שלפיה אין המדובר בהרחבת חזית, וזאת מאותו הטעם שניצב ביסוד דחיית ההתנגדות המבוטאת בסעיף 18.6 לבקשת חברת איזי פורקס.

סעיפים 18.8, 18.9 ו- 19.5 לבקשת חברת איזי פורקס וסעיפים 13, 27, 32, 33.1 , 33.2 ו- 33.5


לבקשת קבוצת הבעלים

14. אלו הן מספר קבוצות של טענות, אשר שתי קבוצות הנתבעים קובלים על עצם העלאתן במסגרת התשובה לתשובה לבקשת האישור:
(א)
טענת התובעים שלפיה בעלי המניות הותירו בחברה את הסכום המינימלי הנדרש לתפעול שוטף והעבירו לכיסם את מרבית הרווחים;
(ב)
טענת התובעים שלפיה בעלי המניות רוקנו את קופת חברת איזי פורקס;
(ג)
טענת התובעים שלפיה חברת איזי פורקס, כביכול, נסגרה;


כפי שטוענים התובעים בתגובתם, קבוצות טענות אלה הן חלק מהדיון בסוגייה של אחריות אישית והרמת מסך, והן נטענות כמענה לטענה שהועלתה על ידי קבוצת הבעלים בתשובתה לבקשת האישור, ולפיכך אין בכך כל הרחבת חזית, והתנגדות הנתבעים נדחית, גם באשר לקבוצת טענות זו.

סעיפים 33.3 ו- 33.4 לבקשת קבוצת הבעלים

15. בסעיף 33.3 לבקשתה, קבוצת הבעלים הפנתה לטענת התובעים שלפיה בעלי המניות היו מעורבים באופן פעיל בייסוד וניהול חברת איזי פורקס. בדומה לקבוצת הטענות הקודמת, אני סבור כי גם טענה זו מתיימרת לגבש את חבותם האישית של בעלי המניות, ולכן אין בכך משום הרחבת חזית ביחס לבקשת אישור התביעה כייצוגית.
בסעיף 33.4 לבקשתה, הפנתה קבוצת הבעלים לטענת התובעים שלפיה ההנהלה הבכירה של חברת איזי פורקס עזבה את החברה. כפי שטוענים התובעים, טענה זו נטענה בתגובת יתר הנתבעים לבקשת האישור, ובהתאם לכך, ממילא היא אינה בגדר הרחבת חזית.

סעיפים 19.1 ו- 19.2 לבקשת חברת איזי פורקס

16. בסעיף 19.1 לבקשתה, הפנתה חברת איזי פורקס לטענת התובעים שלפיה היא סיפקה ללקוחותיה ייעוץ השקעות באמצעות הודעות אימייל ובאתר האינטרנט, ובסעיף 19.2 הפנתה חברת איזי פורקס לטענת התובעים שלפיה היא העניקה ייעוץ השקעות גם ללקוחותיה שביצעו מסחר באמצעות האינטרנט, ללא סיוע מצד חדר העסקאות שלה.

בתגובתה, טוענת התובעת כי טענות אלה נטענו כמענה לטענותיהן של חברת איזי פורקס, בתגובה לבקשה לאישור התביעה כייצוגית, שלפיהן היא אסרה על עובדיה ליתן ייעוץ השקעות, וכי 91% מלקוחותיה של חברת איזי פורקס ביצעו את המסחר בעצמם, באתר האינטרנט, מבלי ששוחחו עם נציג כלשהו של חברת איזי פורקס. התובעת טוענת, כי נדרש מענה מצידה לעמדת הנתבעים, ומכאן טענתה שלפיה גם לקוחות שסחרו באמצעות האינטרנט קיבלו ייעוץ השקעות טלפוני.
אני סבור, כי אכן מדובר בטענות שנועדו להשיב לעמדתם של הנתבעים, ולכן איני סבור שקיימת הצדקה לפסול אותן.

סעיפים 19.3 ו- 19.4 לבקשת חברת איזי פורקס

17. בסעיף 19.3 אוזכרה טענת התובעים שלפיה חברת איזי פורקס יצרה לכאורה מנגנון פיקטיבי של הרשאות, על מנת להסתיר את מעורבותה בפעילות של ניהול תיקים. חברת איזי פורקס מציינת כי טענה זו גובתה בהקלטה של שיחה מסויימת, ובסעיף 19.4 אוזכר קיומו של תקליטור ועליו ארבע הקלטות חדשות של שיחות אשר, על פי הנטען, התקיימו בשנים 2006 - 2007, ואשר אף אחד מהנתבעים לא היה צד להן.

בתגובתם טוענים התובעים, כי התייחסות עובדתית וראייתית זו נדרשה לאור טענתה של חברת איזי פורקס שלפיה היא לא היתה מעורבת בניהול תיקי השקעות, אלא ניהול התיקים התבסס על כתבי הרשאה שהלקוחות נתנו לגורמים נפרדים. התובעים טוענים, כי במסגרת תשובתם לתשובה, הם מפנים לשורה של עובדות המפריכות לחלוטין את גירסתה העובדתית של חברת איזי פורקס.

התובעים מציינים, כי ההקלטות המאוזכרות בסעיף 19.4 לבקשה קשורות למעורבותו של מר אסף חסון בניהול תיקי ההשקעות, ומעידות על כך שהוא הפסיד, באופן מכוון, את כספי לקוחותיו, וזאת כמענה לתגובתה של חברת איזי פורקס, בדבר העדר פעילותו.

על רקע עמדה זו, ולאור החשיבות בבירור הטענות העובדתיות האמורות, אני רואה לנכון לדחות את התנגדותה של חברת איזי פורקס, גם בנושא זה.

סעיף 19.7 לבקשת חברת איזי פורקס

18. חברת איזי פורקס מפנה לטענת התובעים שלפיה באפשרותם להצביע על מספר אנשים חדשים, שאינם נמנים על התובעים, ואשר כלל לא אוזכרו בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, שהם בעלי עילת תביעה אישית.

בתגובתם, טוענים התובעים, כי על פי סעיף 8(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, הוספת תובעים יצוגיים יכולה להתבצע רק לאחר שהוגשה התובענה הייצוגית, ולכן העיתוי שבו אוזכרו שמותיהם של נפגעים נוספים מתחייבת מהוראות חוק תובענות ייצוגיות, ואין בכך משום הרחבת חזית אסורה.

הסבר זה של התובעים, בניגוד לקודמיו, אינו מקובל עלי, ואיני סבור שקיים קשר בין סעיף 8(ג) לחוק תובענות ייצוגיות לבין אזכור קיומם של תובעים אפשריים נוספים.
לפיכך, אני מורה על מחיקת סעיף 11 לתשובת התובעים לתגובה לאישור הבקשה כייצוגית.

סעיף 19.8 לבקשת חברת איזי פורקס וסעיפים 36-38 לבקשת קבוצת הבעלים

19. חברת איזי פורקס מפנה לכך שהתובעים צירפו לבקשת האישור מסמך המתיימר להיות חוות דעת מומחה, בנוגע למסחר בפורקס, ובתשובה לתשובה העלו התובעים טענות חדשות, המתיימרות גם הן להיות טענות שבמומחיות, מבלי שהן נכללו במסגרת חוות דעת המומחה שצורפה לבקשת האישור.

בדומה לקבוצות קודמות של טענות, אני סבור כי לא ניתן לפסול טענות שבמומחיות, אשר נטענו כמענה לעמדתה של חברת איזי פורקס בתגובתה.
בסעיפים 36 - 38 לבקשתה, קובלת קבוצת הבעלים על העדרו של תצהיר בתמיכה לבקשה.
בהקשר זה, אני מפנה להחלטתה של כב' השופטת רונן בעניין דבוש הנ"ל, שבו נקבע כי ככל שצד מבקש להסתמך בכתב תשובתו על עובדות שלא הוכיחן, הדבר יפעל לרעתו בעת מתן ההחלטה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ואין צורך לדון בכך בשלב מוקדם יותר.

20. לסיכום, התרשמותי היא, כי מרביתן המוחלט של הטענות שנטענו בתשובת התובעים לתגובת הנתבעים לבקשת אישור התביעה כייצוגית, נועדו ליתן מענה מסויים לטענות שהעלו הנתבעים בתגובתם, וממילא הן אינן בגדר הרחבת חזית, ואין הצדקה להורות על מחיקתן (למעט, כאמור, סעיף 11 לתשובת התובעים, אשר מחיקתו אינה טעונה הגשת תגובה מחודשת).

לאור העובדה שמרבית הטענות בכתב התשובה נותרו על כנן, ממילא אין סיבה להגיש כתבי טענות חלופיים, ולכן ניתן לדון בבקשה לסילוק על הסף ובבקשה לגילוי מסמכים על סמך כתבי הטענות הקיימים.

הבקשות לסילוק על הסף

21. במסגרת הבקשות שלפניי, לסילוקה על הסף של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נטען, בתמצית, כי ההליך כנגד הנתבעים, כעובדי חברת איזי פורקס, אינו ראוי להתברר על דרך תובענה ייצוגית.

הקריטריונים להגשת תובענה ייצוגית והקריטריונים לסילוקה על הסף

22. סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") קובע:
"מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:
(1)
מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2)
אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3)
מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4)
ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

ועל פי סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות:
"(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו- 21, "רשות" - כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים.
(ב) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה".

23. במסגרת התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מנויים המקרים שבהם ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה כייצוגית, ובמסגרת סעיף 1 לתוספת זו מעוגנת
"תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

"עוסק", כמשמעו בחוק תובענות ייצוגיות, מוגדר בחוק הגנת הצרכן, כ-
"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן".

בסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן מעוגן איסור הטעיית הצרכן, ושלפיו:
"לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן-הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
(1)
הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
(2)
המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
(3)
מועד ההספקה או מועד מתן השירות;
(4)
השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם;
(5)
דרכי הטיפול בנכס;
(6)
זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;
(7)
השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;
(8)
מקום הייצור של הנכס;

(9)
תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;
(10)החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;


(11) התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;

(12) קיומם של חלפים, אביזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;

(13) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;

(14) חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;
(15) השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;
(16) שירות אחזקה ותנאיו;
(17)תנאי אחריות לנכס או לשירות;
(18) כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;
(19) היות העסקה שלא במהלך עסקים;
(20) היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;
(21) תנאי הביטול של עסקה".

ועל פי סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן:
"(א) לא יעשה עוסק, כדי לקשור עסקה, דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה, או בכל דרך אחרת, שיש בו ניצול
(1)
חולשתו השכלית או הגופנית של הצרכן;
(2)
אי ידיעת השפה שבה נקשרת העסקה.
(ב) לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה, או בכל דרך אחרת, שיש בו ניצול מצוקתו של הצרכן, בורותו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה בתנאים בלתי מקובלים או בלתי סבירים, או לשם קבלת תמורה העולה על התמורה המקובלת".

24. הסוגייה הניצבת ביסוד הבקשה הנוכחית לסילוק על הסף היא, כאמור, האם הנתבעים-עובדי חברת איזי פורקס, אשר ייעצו לחברי הקבוצה, נכללים בגדר הגדרת "עוסק" שבחוק הגנת הצרכן.
ככל שהתשובה לשאלה זו היא שלילית, ייתכן שיש מקום להורות על סילוק התביעה על הסף, ואילו ככל שהתשובה לכך היא חיובית או שלא ניתן להשיב לה בבירור, הרי שיש לדון בבקשה לאישור התביעה כייצוגית לגופא.
לצד סוגייה מקדמית זו, ניצבת סוגיית ההתיישנות.

25. כידוע, הכלל הוא, כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית תסולק על הסף רק במקרים חריגים, ואין לערוך דיון נפרד בבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף. הטעם שניתן לכך הוא שהדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, הוא בפני
עצמו, הליך מקדמי ופיצולו לתתי הליכים עלול להוביל לסרבול ההליך. עם זאת, אין משמעות הדבר שלעולם אין מקום לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אלא ייתכנו מקרים שבהם קיימות טענות עובדתיות ומשפטיות הדורשות בירור פשוט יחסית, ואשר יש בהן בכדי לשלול את סיכוייה של בקשה לאישור תובענה כייצוגית. כך, לדוגמא, כאשר הבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוגשה על ידי גורם המנוע מלהגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית, או כאשר ברור על פני הדברים כי התובענה אינה מסוג העניינים המנויים בתוספת השניה לחוק או בהוראת חוק מפורשת אחרת (ת"צ (מחוזי י-ם) 25015-10-10 דאוס נ' סיטיפס בע"מ (11/5/11) והאסמכתאות המופיעות שם, וכן ראו גם ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2296/08, בש"א 5804/09 מרכז הקונגרסים הבינלאומי אי.סי.סי. ירושלים בניני האומה בע"מ נ' שמיר (8/6/09); בש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 5180/08, בש"א 15333/09, ת"א 1254/08 העמותה לקידום מקצועי וחברתי של הפקידים, עובדי המינהל והשירותים נ' דיקשטיין (7/9/09)).

למעשה, כללים אלה מבוססים על הצורך באיזון בין האינטרסים של קבוצת התובעים המייצגים קבוצה צרכנית מסויימת, לבין האינטרסים המהותיים של הנתבעים, שכן התובענה הייצוגית עשויה לפגוע בחוסנם, בשמם ובמוניטין של הנתבעים, ולעתים עצם הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, מובילה לתוצאה מעין זו.

26. בהקשר זה, ראו פסק דינו של כב' השופט פרגו בת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2347-07 פרנק ואח'

נ' אולסייל.קום בע"מ (1/6/11), בו נקבע, כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית רק לאחר שהגשתה תאושר ע"י בית המשפט, ורק אם מבקש האישור יעמוד במספר תנאי סף מצטברים המעוגנים בחוק תובענות ייצוגיות.
בנוסף, נקבע כי בתובענה ייצוגית, להבדיל מתביעה רגילה, יש להציג ראיות התומכות בתביעה, לרבות הצגת חוות דעת מקצועיות ואמינות, כבר בשלב המקדמי, במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בפסק הדין האמור, דן כב' השופט פרגו בבקשה לאישור התובענה כייצוגית למהות העניין, וקבע כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח את קיומם של תנאי הסף המהותיים לצורך אישור התובענה כייצוגית. נקבע, כי יש להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית רק לאחר בדיקה ומחקר, ובמקרה הנדון, נמצא חסר ראייתי, אשר היה על הנתבעים להשלימו, באמצעות הגשת בקשה לגילוי, אך הם לא עשו כן. בנוסף, נקבע, כי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח, גם לא באופן לכאורי, שקיימת להם עילת תביעה אישית כנגד מי מהתובעים, ולאור זאת, נדחתה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

27. למעשה, ניתן לומר, כי העיקרון שלפיו סילוקה על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית יעשה במקרים חריגים, הוא פועל יוצא של העיקרון הכללי שלפיו סילוק תביעה על הסף ייעשה רק במקרים חריגים בהם ברור כי לתובע אין אפשרות לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. לפיכך, שקול דעתו של בית המשפט, בבחינת האפשרות לסילוק תביעה כלשהי על הסף, אמור להיות זהיר ביותר, ובית המשפט ישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, וזאת בייחוד שעה שמדובר בדחיית תביעה על הסף, המגבשת מעשה בית דין (ע"א 8945/09 לוין נ' דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות בע"מ (5/5/11)).

דברים אלה ישימים, מכח קל וחומר, גם לגבי בקשה לסילוק על הסף של בקשת אישור תובענה כייצוגית, אשר, ככל שהיא נדחית, מהווה את השלב הראשון, מבין שלושה שלבים, של הדיון בהליך בכללותו (השלב השני הוא הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והשלב השלישי הוא הדיון בתובענה הייצוגית עצמה). כלומר, באופן עקרוני, בקשה לאישור תובענה כייצוגית היא בקשה מקדמית שבמסגרתה קיים מקום לדון גם בטענות מקדמיות כדוגמת העדר עילה והתיישנות, באופן שעשוי לייתר מעיקרו את הצורך בקיומה של בקשה לסילוק על הסף.
(וראו, בהקשר זה, את החלטתה של כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן שניתנה לאחרונה בהקשר דומה בת"צ (מחוזי תל אביב-יפו) פרל נ' סופר (20/6/11)).

קיומה של אפשרות עקרונית להגשת תביעה כנגד הנתבעים, כבעלי מניות או נושאי משרה בחברת איזי פורקס, וקיומה של עילת תביעה כנגד הנתבעים

28. בבקשתם, מפנים הנתבעים לכלל הידוע, שלפיו חברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה ומנושאי המשרה בה, ולכן הגדרת החברה כ"עוסק" אינה מחילה, באופן אוטומטי, הגדרה זו גם כלפי הנתבעים כנושאי משרה. מעבר לכך, טוענים הנתבעים, כי בהתאם לגישת המחוקק, קיומה של עילת תביעה אינה מעידה בהכרח על אפשרות להגיש תובענה ייצוגית, שכן קיומה של אחריות בדין אין משמעה בהכרח שניתן למצותה על דרך הגשת תובענה ייצוגית.
לאור זאת, לטענתם, המחוקק בחר לאפשר את הגשתה של תביעה ייצוגית רק כנגד ה"עוסק" עצמו, ולא כנגד בעלי מניותיו או נושאי המשרה בו. לפיכך, יש לסלק את הבקשה לאישור כנגד הנתבעים ככל שהיא מתבססת על היותם בעלי מניות ונושאי משרה בחברה.

הנתבעים מפנים לכך שבמסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, כלל לא צויין המקור החוקי אשר מכוחו סבורים התובעים כי ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד בעל מניות של "עוסק", והחזקה במניות, כשהיא בפני
עצמה, אינה יכולה להפוך את בעל המניה ל"עוסק", לצורך החלת סעיף 1 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות.

29. התובעים, לעומת זאת, טוענים בתגובתם, כי הגדרת "עוסק" בחוק הגנת הצרכן כוללת גם יחידים, ואינה חלה רק על תאגידים.
לטענת התובעים, הפרשנות אותה מציעים הנתבעים עלולה להוביל לתוצאה אבסורדית שלפיה לצרכן קיימת אפשרות לממש את זכויותיו אל מול ארגונים ברי פירעון כמו חברות מזון גדולות או חברות סלולר, אך אין לו אפשרות לפעול לאכיפה אמיתית במקרים חמורים יותר, כמו המקרה הנוכחי, שעה שקיימת אפשרות סבירה שבעלי המניות רוקנו את קופת החברה.

בנוסף, ככלל, מקרים של הונאה מצדיקים הרמת מסך ההתאגדות והטלת אחריות אישית על יחידים בחברה, ושלילת האפשרות לעשות כן מרוקנת מתוכן את תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות, שכן תכליתו העיקרית של החוק היא לקדם את האכיפה כלפי ארגונים גדולים, ולא לצמצם אותה.
במקרה הנוכחי, טוענים התובעים, כל פעילותה של חברת איזי פורקס התנהלה ללא רישיון, וקיימת אינדיקציה לכך שההונאה התנהלה בשיטתיות, ותוך מעורבות של כל הדרגים בחברת איזי פורקס, החל מנציגי השירות הטלפוני ועד למנכ"ל איזי פורקס העולמית.

התובעים טוענים, כי בעלי המניות ידעו, או היו אמורים לדעת, מהו מקורם של סכומי העתק המגיעים לכיסם, מה גם שכל היחידים בחברת איזי פורקס היו מעורבים באופן פעיל בייסוד וניהול החברה. לפיכך, טוענים התובעים, כי מעבר לאחריות השילוחית המתגבשת מכח סעיפים 30(ג) ו- 40 לחוק יועצי השקעות וסעיף 25 לחוק הגנת הצרכן, נושאים הנתבעים באחריות אישית גם מכח מעורבותם הישירה בביצוע העוולות.

מעבר לכך, מוסיפים התובעים, כי התשתית העובדתית המוצגת בבקשה מצדיקה הרמת מסך, שכן חברת איזי פורקס ונציגיה הונו את הציבור בישראל בסכומים של מאות מיליוני שקלים, וקיימת אפשרות סבירה לכך שבעלי החברה העבירו סכומים אלה לכיסם.

בתשובתם לתגובה, טוענים הנתבעים, כי בבקשת האישור להגשת התובענה כייצוגית אין כל טענה שלפיה יש להטיל אחריות אישית או שילוחית על מי מהם, וממילא גם לא הוצגה תשתית עובדתית כלשהי להטלת אחריות אישית או שילוחית עליהם, כנדרש במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית.
באופן דומה, טוענים הנתבעים, כי לא הוצגה תשתית עובדתית וראייתית המצדיקה הרמת מסך, מה גם שטענות התובעים בהקשר זה הן טענות עובדתיות חדשות, הנטענות לראשונה במסגרת התגובה לבקשת הסילוק על הסף, והן נטענו באופן סתמי, מבלי שנתמכו בתצהיר או בראיות כלשהן. הנתבעים מדגישים, כי בבקשת אישור התובענה כייצוגית אין כל טענה בדבר שימוש לרעה באישיות המשפטית של חברת איזי פורקס, בנסיבות המפורטות בסעיף 6(א)(1) לחוק החברות, התשנ"ט - 1999.

30. ניתן להיווכח, כי לצורך בחינת כשירותה של התובענה הייצוגית, ככל שהיא מופנית כלפי הנתבעים, יש לדון בשתי סוגיות משנה:
(א)
אופן פרשנותו הראוי של המונח "עוסק" המעוגן בסעיף 1 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות ובחוק הגנת הצרכן, ומידת תחולתו על עובדי חברה;
(ב)
מידת האפשרות לייחס לנתבעים חבות אישית בגין מעשי התרמית המיוחסים להם על ידי התובעים.

פרשנותו הראויה של המונח "עוסק", המעוגן בחוק הגנת הצרכן

31. כאמור, הגדרתו של המונח "עוסק", על פי חוק הגנת הצרכן, היא:
"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן".
הנתבעים טוענים, כי לא מיוחסת כלפיהם טענה כלשהי בדבר מכירת נכס לתובעים או מתן שירות דרך עיסוק, אלא לכל היותר, טענת התובעים היא שחברת איזי פורקס היא שהעניקה להם שירות במסגרת עיסוקה.

באשר לאופן פרשנותו של המונח "עוסק" הובעה העמדה שלפיה:
"מגמת ההגדרות בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן היא להרחיב את תחולת החוק, ולכן "עוסק" כולל גם יצרן אף שאינו מוכר ישירות לצרכן.
המונח "מכר" כולל פעולות רבות שאינן מכר במובן המשפטי או הכלכלי הרגיל של המונח, כגון השכרה או הצגה למכירה ועוד מונחים המופיעים בהגדרת מכר בחוק הגנת הצרכן.
לאור כל הנימוקים האלה נראה שיש לפרש שירות בצורה הרחבה ביותר, כך שתכלול כל עיסקה שאינה מכירת נכס".
(ס' דויטש, דיני הגנת הצרכן, כרך א', 2001, עמ' 195).

בנוסף, לדעת פרופ' דויטש:
"חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו - 1985, מגדיר: "עוסק- יצרן, סיטונאי, יבואן, קמעונאי או עושה שירות במשמעותם בחוק הפיקוח". הגדרה זו מבהירה כי הכוונה לאנשים שהם חלק משרשרת המסחר, ובאופן מעשי ניתן לאמץ הגדרה זו בפרשנות למונח "עוסק" בחוק הגנת הצרכן.
החוק עוסק ביציבות מחירים, נושא שלצרכנים יש עניין רב בו, כך שיש גם בסיס משותף לקבלת השראה מחוק זה להגנת הצרכן".
(שם, עמ' 242).


(ראו והשוו ת"א (מחוזי נצרת) 846/05 ג'י. פי.אס ויותר בע"מ נ' פארס (20/1/09); ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 1254-08 דיקשטיין נ' העמותה לקידום מקצועי חברתי של הפקידים (25/4/10)).

מכאן, כי המגמה היא, לפרש את המונח "עוסק" באופן נרחב למדי, שיכלול גם גורמים, וביניהם אנשים, העוסקים באופן כלשהו בתחום המסחר, גם אם הם אינם עוסקים באופן ממוקד במכירה של נכס מסויים.

32. בענייננו, הנתבעים, על פי הנטען, הם גורמים שעסקו, באופן כזה או אחר, בניהול חברת איזי פורקס ובשיווק המוצרים הפיננסיים שהציעה ללקוחותיה, ולפיכך, על פי מגמת הפרשנות המרחיבה, ניתן לכאורה לקבוע כי הם בגדר "עוסק" כמשמעות המונח בחוק הגנת הצרכן.

מעבר לכך, נראה שהבקשה הנוכחית לסילוק התביעה על הסף אינה השלב הראוי לדון בטענת סף מעין זו, וכפי שנקבע בהקשר זה ברע"א 7955/08 בכבוד נ' גן צבי (19/4/09):
"...בדרך כלל, ולמעט במקרים חריגים, יש לברר טענות סף נגד אישור תובענה ייצוגית בגדר הדיון בבקשה לאישור עצמה ולא במסגרת דיון מקדמי ((רע"א 8332/06 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה(5) 276, 290 (2001); רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ (לא פורסם, 13.8.07)).
במקרה שבפני
נו יש לעיקרון הדיוני האמור משנה תוקף, שכן אף אם תתקבלנה טענות הסף של המבקש לא יהיה בכך כדי לייתר את הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד המעדניה.
בהינתן שהמבקש הינו, ככל הנראה, האורגן היחיד של המעדניה, הרי שהדיון בבקשת האישור נגד המעדניה צפוי בכל מקרה להתמקד במעשיו ומחיקת התביעה נגדו בשלב הנוכחי לא תתרום תרומה של ממש לייעול הדיון. מן הטעמים האמורים אין מקום להכריע בשלב זה בטענות הסף של המבקש, שלפיהן בשום מקרה לא ניתן לאשר נגדו תובענה ייצוגית.
מובן, כי למבקש שמורה הזכות להשמיע את טענותיו בערכאת הערעור, ככל שיהיה בכך צורך, במסגרת ערעור או בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעניין אישור התובענה הייצוגית או על פסק הדין בתובענה הייצוגית עצמה".

באופן דומה, במקרה הנוכחי, מרבית הנתבעים הם אנשים פרטיים, שהועסקו באופן כלשהו בחברת איזי פורקס או כיהנו בדרג ניהולי של החברה, ויש להניח, כי הדיון בפעולותיהם יידרש לצורך הכרעה עובדתית בעניין תקינות התנהלותה של חברת איזי פורקס.
הנחה זו נובעת מהעובדה הפשוטה, שחברת איזי פורקס התנהלה על ידי הנתבעים, אשר תיפקדו כנציגיה. לפיכך, ממילא אין טעם, בשלב זה, בהוצאת הנתבעים מגדר הגדרת "עוסק".
אדגיש, כי מסקנה זו רלוונטית רק לשלב הנוכחי של ההליך.

החבות האישית הנטענת, המיוחסת לנתבעים

33. הנתבעים הם עובדיה של חברת איזי פורקס, בעלי מניות (גם החברות הנתבעות) ונושאי משרה בה.

כידוע, הכלל הוא, כי לבעל מניות ונושא משרה בחברה, קיימת אישיות משפטית עצמאית ונפרדת מאישיותה המשפטית של החברה. בהתאם לכלל זה, האפשרות לייחס לבעלי מניות ולנושאי משרה בחברה אחריות למעשיה של החברה, היא מלכתחילה מוגבלת, ועשויה להתממש בכפוף להרמת מסך. אל מול האפשרות העקרונית לבצע הרמת מסך בין חברה לבין בעלי מניותיה, קיימת גם אפשרות שבעל מניות או נושא משרה בחברה יחוב באופן אישי באחריות למעשיו ופעולותיו במסגרת החברה. למעשה, הרמת מסך היא מעין "תמונת ראי" לייחוס אחריות אישית, מאחר שבמסגרת מהלך של הרמת מסך, מייחסים את אחריות החברה לבעלי מניותיה (בהתקיים התנאים המעוגנים בסעיף 6(א)(1)) לחוק החברות, בעוד שייחוס אחריות אישית נובע ישירות מחבותם של בעלי המניות או נושאי המשרה.

ראו לאחרונה, בע"א 7991/07 רפאלי נ' רזין (12/4/11):
"...הרמת מסך לא מהווה מקור עצמאי לאחריות אישית. בהרמת מסך האחריות המקורית היא של החברה עצמה, כאשר בתנאים מסוימים ניתן להרחיב את מעגל היריבות ולהטיל אחריות גם על בעלי מניות בחברה (ראו אירית חביב סגל דיני חברות 281, 341 (2007) (להלן: חביב סגל); סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999).
לשם חיובם האישי של רפאלי וברקת, השתמש בית המשפט המחוזי בקונסטרוקציה המשפטית של מודל האחריות האישית של נושאי משרה (ראו חביב-סגל, עמ' 342, וכן יחיאל בהט חברות החוק החדש והדין העשור השני 129, 186 (מהדורה 11, 2009)). בהתאם למודל זה הנהוג במשפטנו "פעולתו העוולתית של האורגן מקימה אפוא אחריות אישית כפולה. ראשית, אחריות אישית של החברה. שנית, אחריות אישית של האורגן. ודוק: אין בכך שום סתירה לעקרון היסוד בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של החברה (או כל תאגיד אחר). הוא שנאמר: החברה-לחוד, והאורגן- לחוד. לפיכך, פירעון החבות הנזיקית של החברה ייעשה אך ורק ממקורותיה של החברה.
אין להיפרע מהאורגן את חבותה הנזיקית של החברה.
הוא הדין באשר לחבות האורגן. חבותו היא אישית"
(ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661, 697 (1994) (להלן: פרשת צוק אור)). נושא משרה בתאגיד אינו יכול להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, מקום בו ביצע הוא עצמו מעשה המנוגד להוראות הדין החלות עליו כלפי אדם אחר...
אם כן, מודל האחריות האישית קובע כי לנושא משרה בחברה אין חסינות להפרת חובה בדין שביצע באופן אישי אך משום שהינו אורגן של החברה. פעולותיו של נושא המשרה ייבחנו כפעולותיו של כל אדם פרטי אחר, והוא יהיה חייב בהתאם לכללים הקובעים חבות זו... בשולי הדברים יוער כי ראוי להעדיף את מודל האחריות האישית על פני מודל הרמת מסך במקרים בהם רוצים לבחון הטלת אחריות על בעלי מניות בחברה. יש לבחון בראש ובראשונה שימוש במודל האחריות האישית ורק לאחר מכן פניה למודל הרמת המסך... עמדתי על כך גם בע"א 9916/02 אהרן נ' שולדר חברה לבניה בע"מ, פס' 42, 5.2.2004):
"אחריות אישית הינה תופעה נורמטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההתאגדות של החברה.
אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. הרמת מסך היא תרופה. מהותה של התרופה - התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה. יש להדגיש, כי האחריות האישית מקיימת את העיקרון היסודי בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. הרמת המסך מכרסמת באותו עיקרון על-ידי התעלמותה ממנו. יתרונה של האחריות האישית הינו בהצלחתה 'להרחיב את מעגל היריבויות ולתרום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת'".

(ראו בנוסף- הפ"ב (מחוזי מרכז) 8220-02-10 קאוון נ' דינקס חברה לבנין והשקעות בע"מ (30/5/10); רע"א 1158/04 א.מ. השבחת נכסים בע"מ נ' רם דר חברה לבנין בע"מ (19/6/05)).

בנוסף, נקבע ברע"א 8524/10 טיב טעם הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' פרימיוס קלאס בע"מ (31/1/11):
"... ההלכה הפסוקה הכירה זה מכבר באפשרות לחייב אורגן של החברה באחריות אישית לעוולות שביצע בעצמו עת פעל בשם החברה ועבורה וזאת "על-פי קנה המידה הרגילים להטלת אחריות במשפט האזרחי" (ראו לעניין זה: ע"א 9916/02 בן מעש אהרון נ' שולדר חברה לבניה בע"מ (5.2.2004))".

34. בהתאם למתווה הנורמטיבי האמור, יש לבחון אופן תיאור הדברים בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

במסגרת הבקשה האמורה, מפורטות טענות עובדתיות שונות בדבר מסכת של מעשי הטעיה שבוצעו על ידי חברת איזי פורקס ואנשיה.
בהקשר זה, פעולותיהם של הנתבעים-עובדי חברת איזי פורקס מאוזכרים, הגם שלעיתים באופן מובלע, לצד פעולותיה של חברת איזי פורקס (לדוגמא, באמצעות הביטוי, "איזי פורקס ואנשיה").
מעבר לכך, במסגרת המסכת העובדתית המתוארת, באופן נרחב, בבקשה לאישור התובענה כייצוגית מאוזכרות, באופן ממוקד, פעולות שונות שבוצעו על ידי הנתבעים.

כך, לדוגמא, נטען:
"...בכנסי השיווק הרבים אותם מקיימת איזי פורקס, בהם משתתפים מאות אנשים, ובאירועים אחרים, אנשי החברה מרבים להפיץ סיפורים על לקוחות שהרוויחו כסף רב במהירות... עוד באותם אירועים, אנשי איזי פורקס מציגים מידע, לרבות גרפים, באופן שמעצים את הסתברות הרווח שבמסחר, וממזער את הסיכון... מיותר לציין כי אנשי איזי פורקס גם מסתירים את העובדה המכרעת כי הרוב המוחלט של לקוחות החברה מפסידים את השקעתם"

(עמ' 66 לבקשת האישור).

וכן בנוסף:
"מעבר לכך שהעיסוק של איזי פורקס בייעוץ השקעות וניהול תיקים הוא בלתי חוקי כשלעצמו, יש לתת את הדעת גם לנבזות של בכירי החברה. כדי לקדם את האינטרסים העסקיים שלהם, בכירי איזי פורקס גורמים ביודעין לאותם עובדים בסניפים לעבור על החוק, כדי שרק אותם עובדים יהיו חשופים מבחינה משפטית, ואיזי פורקס עצמה תוכל להתנער מפעילות זו כאשר תידרש לתת את הדין".

35. על רקע טענות אלה, וכן טענות נוספות הנטענות לכל אורך הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, לא ניתן לשלול על הסף את הוכחתה בהמשך של מעורבותם האישית של הנתבעים במעשי ההטעיה והתרמית הנטענים, וממילא לא ניתן לשלול, בשלב זה, את האפשרות לייחס להם אחריות אישית בגין מעורבות זו, וזאת בייחוד בתפקידים והדרגים הניהוליים שבהם כיהנו הנתבעים, על פי הנטען, בתקופה הרלוונטית.

אמנם, קשה להתעלם מכך, שבמסגרת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, לא ניתן דגש מיוחד לחלקו של כל אחד מהנתבעים במעשי התרמית ולא ניתן פירוט מלא לגבי פעולותיו של כל אחד מהם, הגם שהתייחסות מסויימת לסוגייה עובדתית זו ניתנה בפתח כתב התביעה, מה גם שהיא עתידה להתברר בהמשך ההליך. מכל מקום, אני סבור כי העדרה של התייחסות מפורטת וקונקרטית לגבי חבותו של כל אחד מהנתבעים, אינה שוללת חבות זו מעיקרה, שעה שהיא מתגבשת, באופן לכאורי בלבד, מנוסח הטענות שבכתב התביעה ובבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

סוגיית ההתיישנות

36. בבקשתם לסילוק על הסף מציינים הנתבעים, כי חלק גדול מהעילות והטענות שהעלו התובעים בבקשה לאישור התביעה כייצוגית ובנוסח כתב התביעה, התיישנו זה מכבר. הנתבעים מציינים כי הם שומרים על זכותם להעלות טענה זו בפירוט רב יותר, ככל שיידרשו לכך.

בתגובתם, טוענים התובעים, כי התביעה לא התיישנה, לאור תחולתם בענייננו של סעיפים 7 - 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות").

באשר לסוגיית ההתיישנות נקבע לאחרונה בע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות (5/1/11):
"סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התובענה. המושג "עילת תובענה" לצורך תחילת מניין תקופת ההתיישנות נבחן על פי הדין המהותי, בשילוב עם נתונים נוספים, הרלבנטיים להקשר של התיישנות, ובהם קיום אפשרות מעשית בידי תובע לפנות לבית המשפט לצורך הגשת תביעה, בבחינת "כוח תביעה" שרק עם התגבשותו, מתחיל מניין ההתיישנות לפעול (ע"א 9413/03 אלנקווה נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה, פסקה 20 (22.6.08)).
"כוח תביעה" במשמעות זו פירושו קיום אפשרות ממשית בידי תובע להגיש תביעה משפטית ולזכות בסעד המבוקש, ככל שהוא יעמוד בנטל ההוכחה העובדתי ובנטל הביסוס המשפטי של תביעתו. המועד להיווצרות עילת התובענה לצורך התיישנות הוא, אפוא, המועד שבו נתגבשו העובדות המקימות זכות לסעד, וכאשר נתון בידי התובע כוח קונקרטי לממש הלכה למעשה את זכות התביעה שבידו בדרך של פנייה לערכאות.
אין די בקיום זכות תביעה מושגית-תיאורטית בלבד בידי התובע.
נדרשת בשלות של זכות התביעה במובן קיומו של כוח, הלכה למעשה, לפנות לבית המשפט בתביעה משפטית, ולזכות בסעד אם תוכח התביעה (ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166, 174-175 (2003)).
רק משמתקיימים תנאים אלה במלואם, מתחיל מירוץ ההתיישנות".

(ראו בנוסף, בהקשר של אי סילוק על הסף בשל טענת ההתיישנות: רע"א 7372/09
siberia airlines
נ' עיזבון המנוח אלכסנדר גריגורייביך ז"ל
(23/2/10)).

טענת התיישנות תביעה ייצוגית נדונה בע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים (20/7/10), ובייחוד נדונה השאלה, מה הדין כאשר מודעותם של חברים שונים בקבוצת התובעים להתגבשותה של עילת תביעה התגבשה במועדים שונים, ונקבע:
"נראה, כי אין לקבוע כלל גורף באשר להשלכה של טענת התיישנות על התאמת תובענה לבירור כתובענה ייצוגית.
השיקולים אותם יש לשקול כאשר סוגיה של התיישנות מבחינה בין חברי הקבוצה אינם שונים במהותם מאלו שיש לשקול כאשר קיים נושא אחר המצריך בירור פרטני".

לטעמי, הסעיף הרלוונטי ביותר לענייננו, מבחינת דיני ההתיישנות הוא סעיף 7 לחוק ההתיישנות, שלפיו:
"היתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או אונאה".

(ראו בהקשר זה: ת"א (מחוזי מרכז) 14450-01-10 רחל ברכה, משרד עורכי דין נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (1/3/11); ע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 1604-08 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אולמי שושנים בע"מ (13/6/11)).


הטענות הניצבות ביסוד התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית נושאות אופי של תרמית, וממילא לא ניתן לשלול את תחולתו בענייננו של סעיף 7 לחוק ההתיישנות, ולצורך בירור סוגייה זו נדרש בירור עובדתי החורג מגדרי הבקשה הנוכחית.

לפיכך, לא ניתן לקבוע, כבר בשלב זה, כי התביעה התיישנה.

37. לסיכום, במסגרת הבקשה לסילוק על הסף העלו הנתבעים טענות סף אשר ראויות להתברר במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ואינן מצדיקות את סילוק הבקשה לאישור על הסף.

הבקשה נדחית. הוצאותיה יילקחו בחשבון בעת מתן החלטה בבקשת האישור.

בקשת התובעים לגילוי ועיון במסמכים

38. התובעים מבקשים להורות לנתבעים 1 - 7 ו- 9 - 17 לגלות בתוך 30 יום, בתצהיר ערוך כדין, את כל המסמכים המאוזכרים בדרישת הגילוי המצויים ברשותם ולהעבירם לעיונם של התובעים.

התובעים טוענים, כי הבקשה לאישור התובענה כייצוגית אכן מעמידה תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של תנאי האישור, ובנוסף, המסמכים המבוקשים בבקשת הגילוי עונים על דרישת הרלוונטיות וגילויים אינו אמור ליצור לנתבעים הכבדה בלתי סבירה.
בנוסף, מבהירים התובעים, כי ככל שיתעורר צורך בגילוי מידע או נתונים מסויימים, הם עשויים להסכים לשמירה על סודיות המסמכים, בהתאם לתקנה 4(ג) לתקנות תובענות ייצוגיות.
לטענתם, בקשת הגילוי היא אכן רחבת היקף אך כל המסמכים המאוזכרים בה נחוצים להבהרת הסוגיות העובדתיות השנויות במחלוקת בשלב הדיון בבקשת אישור התובענה כייצוגית, שכן הם קשורים למהות הפעילות שביצעה חברת איזי פורקס. בנוסף, מבהירים התובעים, כי בענייננו, מתחייב גילוי מסמכים מקיף, מאחר שחברת איזי פורקס היא חברה פרטית שאינה מפרסמת דוחות כלכליים, ואין בנמצא כל מידע פומבי שעשוי להבהיר את מצב הדברים לגבי תנועות הכספים בחברת איזי פורקס, הגם שמדובר בנתונים קריטיים לשם בירור הסוגיות המרכזיות בהליך אישור התובענה כייצוגית, והגם שכנגד חברת איזי פורקס מיוחסות טענות בדבר תרמית.

לטענת התובעים, רק גילוי נרחב של מסמכים יאפשר ניתוח שלם של המידע והשוואת נתונים, באופן המבטיח כי בפני
בית המשפט תוצג תשתית ראייתית מהימנה. התובעים מפרטים את קבוצות המסמכים הספציפיות שגילויין מבוקש, ומסבירים מדוע, לטענתם, מדובר בקבוצות מסמכים רלוונטיות.

39. חברת איזי פורקס והנתבעים 2, 4 - 7, 12, 15, 16 ו- 17 מתנגדים לבקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים, בטענה שמדובר בדרישה כוללנית, בלתי סבירה ומכבידה, הכוללת עשרות סעיפים, ומתייחסת, למעשה, לעשרות אלפי מסמכים, ולכן היא עשויה להוביל לעיכוב וסרבול בבירור ההליך. לטענתם, מדובר בדרישה להצגת סוגי מסמכים ולא בדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים, חלק מהנתונים כלל אינם קיימים, חלקם סודיים או קשורים לצדדי ג' וחלקם מתייחסים לתקופה בת עשר שנים, החורגת מתקופת ההתיישנות.

אציין, כי תגובתה של הנתבעת 1 מתמקדת בקבוצות המסמכים השונות שגילויים מבוקש, וזאת בניגוד לתגובתם של הנתבעים-היחידים אשר מתייחסת, באופן כללי, לשיקולים הרלוונטיים לבקשת גילוי מסמכים (ובהתאם לכך, ההתייחסות הקונקטית תהיה על סמך טיעוניה של הנתבעת 1).

40. תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע - 2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות"), קובעת:
"לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1)
המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2)
המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק".

בנוסף, על פי תקנה 4(ג) לתקנות תובענות ייצוגיות:
"הורה בית המשפט על גילוי ועיון במסמכים, רשאי הוא לתת כל הוראה לשם שמירה על סודיות המסמכים שיימסרו למבקש, בלי לגרוע מהוראות כל דין".

עוד לפני התקנת התקנות הללו בשנת 2010, נקבע בפסק הדין ברע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ (26/5/96), כי הנתבע בתובענה, אשר מבוקש להכירה כתובענה ייצוגית, זכאי לבקש צו לגילוי מסמכי התובע ולעיון בהם, וזאת בכפוף לכך שהמסמכים שגילויים מבוקש קשורים לסוגיות הרלוונטיות להליך אישור התובענה כייצוגית.

בהחלטה ברע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס (3/6/03), אוזכר פסק הדין בעניין טצת, ויושם גם ב"כיוון ההפוך":
"משנמצא כי לשני הצדדים יש אינטרסים לגיטימיים, הרי שיש למצוא את האיזון הראוי בין האינטרסים המנוגדים. איזון זה אסור שיקפח את הזכות לגילוי ולעיון.
זכות זו היא זכות חשובה, שכן היא מאפשרת לצדדים להגדיר ביתר יעילות את גדר המחלוקת ביניהם, ובכך תורמת היא לגילוי האמת. אף בשלב המקדמי של אישור תובענה כייצוגית יש חשיבות לעמידה על גדר המחלוקת האמיתית שבין הצדדים.
הגדרה מדויקת של גדר המחלוקת מסייעת לבית-המשפט להכריע נכונה בשאלת התקיימות תנאי הסף לאישור תובענה כייצוגית.
מן האמור עולה כי יש להחיל את הילכת טצת גם במהופך, קרי יש לאפשר גם למבקש שתובענתו תאושר כתובענה ייצוגית לקבל צו לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם.
כדי למנוע הכבדה יתרה ולא מוצדקת על הנתבעים ראוי להתנות זכות זו בכמה תנאים: ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוונטיים לשלב זה של ההליך, דהיינו רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית.
על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית-המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילוים מבוקש על-ידיו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית-המשפט לוודא עובר למתן צו הגילוי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית.
שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון. במסגרת זו יש לשים לב במיוחד להבטחתה, במידת הצורך, של שמירת סודיות מסמכי הנתבע שיימסרו למבקש על-מנת שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים".

(ראו גם: ת"צ (מחוזי תל אביב-יפו) שמיע נ' אי.די.בי. חב' לפיתוח בע"מ (21/11/10); ת"צ (מחוזי חיפה) 1152-07 פרידמן נ' אלרן (ד.ד) תשתיות בע"מ (7/2/11); ת"צ (מחוזי מרכז) 5726-10-10 פרלמוטר נ' הוט-מערכות תקשורת בע"מ (7/7/11)).

בעניין שיקול מניעת ההכבדה, נקבע ברע"א 7956/08 מעדניות האחים בכבוד (94) בע"מ נ' גן צבי (21/4/09):
...הכבדה היא אכן שיקול רלוונטי, העשוי להוביל לצמצום חובת הגילוי או אף להימנעות מהטלתה. טיעון ההכבדה עשוי לקבל משנה תוקף מקום בו מדובר בתובענה ייצוגית, שכן בהליך מסוג זה מעורבים גורמים רבים והגילוי עשוי לחייב חשיפה של כמות עצומה של מידע (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 270 (2005)).
עם זאת, בענייננו לא שוכנעתי כי ההכבדה הכרוכה בגילוי עליו הורה בית המשפט המחוזי היא כה משמעותית עד כי היא גוברת על הצורך בחשיפת המידע (על היחס בין עוצמת ההכבדה לבין מידת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מתבקש, ראו רע"א 9322/07
gerber products company
נ' חברת רנדי בע"מ, פיסקה 8 (15.10.08))... עוד נטען על ידי המבקשים, כי הצו שניתן הינו כללי ואינו עוסק במסמך ספציפי.
לא מצאתי ממש גם בטענה זו... בפסיקה נקבע כי צו הגילוי אינו חייב להתייחס למסמך מסוים אלא ניתן להורות גם על גילוי של סוג מסוים של מסמכים (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002))".
ובהמשך

פסק דין
זה נקבע:
"...מקומה של טענה של בעל דין כי המסמכים אינם נמצאים ברשותו היא בתצהיר גילוי המסמכים עצמו.
אין טענה זו יכולה לשמש עילה שלא ליתן צו גילוי".

בהתאם לעקרונות אלה, יש לדון בדרישות הגילוי שביסוד הבקשה הנוכחית.

41. מסמכים שעניינם סוגיית ה"התכסות" - סעיפים 2, 3, 4, 6(ג) ו-6(ד) לבקשת הגילוי - בסעיף 2 למכתב הדרישה התבקש גילויים של מסמכים העשויים להעיד על המדיניות של חברת איזי פורקס בכל הנוגע להתכסות על עסקאות הלקוחות, וכן התבקש גילויים של כל ההסכמים בין חברת איזי פורקס לבין בנק
ubs
, דוחות כספיים וכל מסמכי הנהלת החשבונות; בסעיף 3 לבקשת הגילוי התבקשה העברת רשימת כל הלקוחות של חברת איזי פורקס והסכומים אותם הלקוחות הפסידו או הרוויחו; בסעיף 4 התבקשה העברת מסמך המעיד על הסכום אותו ניכתה חברת איזי פורקס והסכום שדווח כהפסדי לקוחות; בסעיף 6(ג) התבקש כל מסמך המציג את התפלגות הלקוחות המרווחים לעומת הלקוחות המופסדים ובסעיף 6(ד) התבקש גילויו של כל מסמך המציג את התפלגות הלקוחות בכפוף להתכסות על עסקאות הלקוחות או העדרה.

בבקשה נטען, כי ככל שחברת איזי פורקס "מתכסה" על עסקה, הרי שכנגד העסקה שביצע הלקוח, חברת איזי פורקס תיכנס לעסקה הפוכה מול גורם פיננסי כגון בנק, ובמקרה מעין זה, חברת איזי פורקס מהווה גורם מתווך בין הלקוח לבין הבנק, והרווח שלה נובע רק מההפרש בין שער הקנייה לשער המכירה של המטבע. האפשרות השניה של חברת איזי פורקס היא לא להתכסות על העסקה, כלומר לא להעביר את העסקה לבנק, אלא להיות היא עצמה הארגון שסוחר אל מול הלקוח, ובמצב זה היא מפסידה את רווחי הלקוח ומרוויחה את הפסדיו.

התובעים טוענים, כי מאחר שקיים חשש סביר למרמה והסתרה, הרי שנדרשת ביקורת חקירתית של הנתונים בשלמותם.

בתגובתם, טוענים הנתבעים, כי הסוגיה בדבר ההתכסות בעסקאות אינה רלוונטית למחלוקת בין הצדדים, כפי שהיא עולה מכתבי הטענות, מה גם שמדובר בדרישה גורפת, כוללנית ובלתי סבירה והמסמכים המבוקשים כלל אינם רלוונטיים.

אני שותף לעמדת התובעים בדבר הרלוונטיות האפשרית של המסמכים שעניינם ההתכסות על עסקאות הלקוחות, שכן הם עשויים להבהיר את המנגנון שלפיו ניהלה חברת איזי פורקס את עסקיה, אך מנגד, אני מסכים עם הנתבעים בכך שחלק מהדרישות הן דרישות מכבידות וגורפות, אשר אין להן מקום בדרישת גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה כייצוגית.
לפיכך, ועל רקע הקריטריונים הרלוונטיים להליך כדוגמת ההליך הנוכחי, אני רואה לנכון להיעתר לדרישות הגילוי המעוגנות בסעיפים 2(א), 2(ג), 4, 6(ג) ו-6(ד).

42. מסמכים שעניינם סוגיית האחריות האישית של הנתבעים-היחידים - התובעים טוענים, כי המסמכים המעוגנים בסעיפים 7 - 10 לבקשת הגילוי הם הכרחיים בכדי לברר את סוגיית האחריות האישית של הנתבעים היחידים, ובכלל זאת סוגיית הרמת המסך, וזאת לאור החשד שבעלי חברת איזי פורקס גרפו את הפסדי הלקוחות לכיסם.
בנוסף, טוענים התובעים, כי קיים חשש שחברת איזי פורקס ואנשיה מחזיקים את הונם באמצעות מערך נרחב של תאגידים, הרשומים במדינות הידועות כמקלטי מס.
לשם כך, טוענים התובעים, כי נדרש מידע לגבי העברת הכסף בין הגופים השונים של חברת איזי פורקס לבין הנתבעים היחידים, ולשם כך נדרש גילוי המסמכים המאוזכרים בסעיפים 7 - 10 לדרישת הגילוי.

בסעיף 7 לדרישת הגילוי התבקש גילויים של מסמכים שונים לגבי כל חברה או ארגון, בארץ או בעולם, שיש או היתה להם בעבר זיקה כלשהי של בעלות או שליטה עם חברת איזי פורקס, ובכלל זאת- מסמכי התאגדות; מסמכים המעידים על כל הכתובות בהווה ובעבר; פירוט כל חשבונות הבנק, בהווה ובעבר, בארץ ובעולם; כל מסמכי הנהלת החשבונות, לאורך השנים, על גבי מדיה מגנטית; מסמכים המעידים על כל בעלי המניות הקיימים או שהיו בעבר.
בסעיף 8 לדרישת הגילוי התבקש גילויו של תרשים ארגוני, או מסמך אחר, המתאר את המבנה של משפחת החברות, והקשר בינן לבין חברת איזי פורקס ובינן לבין עצמן.
בסעיף 9 לדרישת הגילוי נדרש כל אחד מהנתבעים שאינו תאגיד להעביר לעיון התובעים את כל ההסכמים שנערכו בעבר עם חברת איזי פורקס או כל גורם בעל זיקה לחברת איזי פורקס; מסמכים המעידים על כל סכומי כסף או טובות הנאה שהנתבעים קיבלו לאורך השנים בקשר עם מעורבותם בחברת איזי פורקס; כל דו"ח שהוגש לרשויות מס בארץ ובעולם בעשר השנים האחרונות; פירוט כל חשבונות הבנק בארץ ובעולם ופירוט היתרות בהם נכון למועדים מסויימים; מסמכי ההתאגדות ומסמכים המעידים על הכתובות של כל תאגיד או ארגון שלנתבע יש או היתה בעבר, זיקה כלשהי של בעלות או שליטה ופירוט של כל חשבונות הבנק של הגורמים האמורים.
בסעיף 10 לדרישת הגילוי נדרש כל אחד מהנתבעים לגלות את כל מסמכי הנהלת החשבונות, לאורך השנים, על גבי מדיה מגנטית; כל הדוחות הכספיים וכל מסמך אחר שהוגש לרשויות המס בארץ ובחו"ל ופירוט כל חשבונות הבנק בארץ ובעולם במועדים מסויימים.

לטעמי, היקף מוגבל של תשתית ראייתית מגובשת לגבי חבותם של כל אחד מהנתבעים-היחידים אינו אמור למנוע את גילוי המסמכים האמורים, וזאת בהתחשב בכך שייתכן כי דווקא גילויים יתרום לבירור מעורבותם ובכך יתרום גם לבירור עצם קיומה של עילת תביעה כנגדם.
מכאן, לטעמי, החשיבות שבגילוי המסמכים העשויים להבהיר את מידת אחריותם של הנתבעים היחידים, וזאת בכפוף להיקף סביר של מסמכים ומניעת הכבדה על הנתבעים.

לפיכך, במסגרת קבוצת מסמכים זו, ועל רקע עקרונות אלה, אני רואה לנכון לחייב את הנתבעים בגילוי המסמכים המופיעים בסעיפים 8, 9(א), 9(ב), 9(ג) ו-9(ה).
גילויים של יתר המסמכים עלולים להכביד על הנתבעים מעבר לנדרש.

43. מסמכים שעניינם דפוסי ההשקעה של הלקוחות וניצול בורות הצרכן - התובעים טוענים, כי הנתונים הכלולים בסעיפים 5 ו-6(ב) לבקשת הגילוי מתייחסים למידע שריכזה חברת איזי פורקס על לקוחותיה. לטענתם, לצורך ניהול הקשר עם הלקוחות השתמשה חברת איזי פורקס במערכת
crm
, שהיא מאגר מידע האמור להכיל נתונים הקשורים, בין היתר, לדפוסי ההשקעה של לקוחות החברה, וכן לכלול נתונים לגבי רמת השכלה ושיוך חברתי של הלקוחות.
במסגרת סעיף 5 התבקש גילויו של עותק דיגיטלי של מערכת
crm
או כל מערכת ממוחשבת אחרת בה השתמשה בכדי לרכז נתונים לגבי לקוחות.

בתגובתה, טוענת הנתבעת 1 כי המידע המבוקש אינו מצוי ברשותה, אלא המידע המצוי ברשותה הוא אך ורק מידע טכני.
בנוסף, טוענים הנתבעים, ואני שותף לטענתם, שלפיה דרישת גילוי זו היא גורפת, כוללנית ומכבידה.
לפיכך, איני רואה לנכון להיעתר לדרישת גילוי זו.

בנוסף, במסגרת סעיף 6(ב) התבקש גילויו של כל מסמך המציג התפלגותם של לקוחות לפי שיוך חברתי. הנתבעת 1 טוענת כי אין ברשותה מידע פרטני או מסמכים כלשהם בנוגע להתפלגות לקוחות לפי שיוך חברתי, שכן אין לכך כל נפקות בכל הנוגע לפעילותה של חברת איזי פורקס.
אני מסכים עם טענת העדר הרלוונטיות וממילא איני רואה צורך בהתייחסות נוספת לגבי קבוצת מסמכים זו.

44. מסמכים שעניינם הכשירות המקצועית של עובדי חברת איזי פורקס - בסעיף 11 התבקש גילויה של רשימת העובדים, הסוכנים והגורמים שקיבלו, לאורך השנים, שכר, עמלות, תשלום או טובת הנאה אחרת מחברת איזי פורקס, בקשר עם פעילותה בישראל. בסעיפים 11(א)-11(ג) התבקשו, באופן ספציפי, פרטים שונים לגבי גורמים אלה, כדוגמת שם, תיאור תפקיד, הסמכה אקדמית והכשרה מקצועית קודמת.

מקובלת עליי טענת הנתבעים שלפיה מדובר בדרישה שאינה רלוונטית, ולטעמי, העדר הרלוונטיות במקרה זה אינו נובע בהכרח מטענת הנתבעת 1 שלפיה היא אינה חולקת על כך שעובדיה אכן אינם בעלי הכשרה להעניק שירות של ייעוץ וניהול השקעות.
בנוסף, אני סבור כי מדובר בדרישה מכבידה ובלתי סבירה, וגם מסיבה זו, איני רואה לנכון לחייב את הנתבעים בגילוי מסמכים אלה.

45. מסמכים שעניינם נוסחים קודמים של הסכמי לקוחות - בסעיף 12(ז) לדרישת הגילוי התבקש גילויין של דוגמאות לכל אחד מהנוסחים הקודמים של ההסכם עליו נדרשו לקוחות איזי פורקס בישראל לחתום, דוגמת ההסכם המצורף כנספח 4 לתשובת חברת איזי פורקס לבקשת האישור.
התובעים טוענים, כי מסמכים אלה נחוצים מאחר שחברת איזי פורקס מבססת חלק גדול מטענות ההגנה שלה על פטורים, אשר לטענתה, כלולים בהסכמי המסחר עליהם חתמו הלקוחות.
לטענתם, התביעה הייצוגית הוגשה בשם כל לקוחות חברת איזי פורקס מאז הקמתה, ולכן יש לבחון את הגרסאות הקודמות של ההסכמים, המצויים בחזקתה הבלעדית של חברת איזי פורקס.

בתגובתה, טוענת הנתבעת 1, כי חברת איזי פורקס צירפה לתגובתה לבקשת האישור את נוסחו של הסכם ההתקשרות בינה לבין הלקוחות, וככל שהתובעים טוענים, כי קיימים נוסחים אחרים של הסכמים, הרי שעליהם מוטל הנטל להוכיח זאת. עם זאת, טוענת הנתבעת 1, כי ככל שבית המשפט יסבור, כי היא נדרשת להציג נוסחים נוספים של הסכמים, הרי שהיא תעשה כן.

אני סבור, כי ההסכמים שנחתמו בין חברת איזי פורקס לבין לקוחותיה הם רלוונטיים ביותר לבירור המחלוקת העובדתית שביסוד הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ומנגד, איני רואה כיצד גילויים יכביד על מי מהנתבעים או יפגע באינטרס כלשהו שלהם.
לפיכך, אני נעתר לדרישת גילוי זו.

46. מסמכים שעניינם סוגיית קיומם של מצגי שווא - בסעיף 12(ח) התבקש גילויו של כל חומר הסברה והדרכה שנתנה חברת איזי פורקס לעובדיה, לרבות חוברות הדרכה, חוזרים, תרשים או פרוטוקול המנחה את העובדים בשיחה עם הלקוחות, או כל מסמך אחר שחברת איזי פורקס הפנתה לעובדיה, בכדי להנחות אותם בביצוע עבודתם.
התובעים טוענים, כי חלק גדול ממצגי השווא של חברת איזי פורקס בוצעו במסגרת שיחות שבין נציגי השיווק של החברה ובין הלקוחות, והם מבקשים לבחון באיזו מידה הנחתה חברת איזי פורקס את אנשיה למסור מצגים אלו. לטענת התובעים, מידע זה יגלה באיזו מידה ההטעיה של חברת איזי פורקס היתה שיטתית, סוגייה אשר היא קריטית בהקשר של תביעה ייצוגית.

בתגובתה, טוענת הנתבעת 1, כי לא קיימים מסמכים כלשהם, במסגרתם היא הנחתה את עובדיה לגבי הדברים הראויים להיאמר במסגרת שיחה עם לקוחות, ולטענתה, ניתן להסתפק בכך לצורך דחיית דרישת גילוי זו. הנתבעת 1 טוענת, כי ככל שלאורך שנות פעילותה ניתנו על ידי חברת איזי פורקס הנחיות כלשהן לעובדיה, הרי שמדובר בהנחיות טכניות בלבד בנוגע לאופן העבודה והשימוש בפלטפורמת המסחר, והנחיות טכניות אלה אינן רלוונטיות לדרישה זו של התובעים.

לטעמי, טיבן של ההנחיות שנתנה חברת איזי פורקס לעובדיה, עשוי לסייע בבירור אופן התנהלותה של חברת איזי פורקס, וכן לתרום בבירור היקף חבותה של חברת איזי פורקס והיקף חבותם של עובדיה, והאם באופן עקרוני קיימת חבות כלשהי מעין זו.
לפיכך, אני נעתר גם לבקשת גילוי זו.

47. מסמכים הקשורים לסוגיית הקורסים במט"ח - בסעיף 12(ט) לדרישת הגילוי התבקש גילויו של-
"כל החומר הלימודי שנמסר למשתתפים במסגרת הקורסים וההדרכות אליהם מתייחס מיכאל ישי בסעיפים 141-148 בתצהירו הנלווה לתשובת איזי פורקס לבקשת האישור, וכן כל מערכי השיעור וכל מסמך אחר עליו הסתמכו המנחים והמרצים באותם קורסים והדרכות".
בנוסף, בסעיף 12(י) התבקש גילויים של-
"כל ההסכמים עם המרצים, המנחים, והגופים שהעבירו, והשתתפו בהוראת אותם קורסים והדרכות הנזכרים בסעיף 12ט וכן כל תלושי שכר, חשבוניות, או כל מסמך אחר המעיד על הסכומים שאיזי פורקס שילמה למרצים, מנחים, או לגופים כאמור, תוך פירוט האם מרכיבי התשלום נבעו מעמלה, משכר לפי שעה, או מכל סוג אחר של תשלום".

בבקשתם, טוענים התובעים, כי חלק מההונאה ואי החוקיות מצד התובעים, לרבות הסתרת הסיכון ומתן ייעוץ השקעות, התרחשו במסגרת קורסים אלה, והמסמכים האמורים נדרשים לצורך בירור השאלה האם המרצים בקורסים, שהתיימרו ללמד את הלקוחות כיצד להשקיע בצורה נכונה ולהפיק רווחים, היו נתונים, למעשה, בניגוד עניינים.

בתגובתה, טוענת הנתבעת 1, כי למעשה, לתובעים אין ראשית ראייה לתמיכה בטענותיהם, ולכן הם מטילים על חברת איזי פורקס לאתר עבורם קבוצה רחבה וגורפת של מסמכים אשר נעשה בהם שימוש לאורך שנים ארוכות, וחלקם מצויים אצל צדדים שלישיים שאינם בעלי דין בהליך, כך שמדובר בדרישה גורפת, מכבידה ובלתי סבירה.
בנוסף, לטענתה, אין בבקשת האישור טענה כלשהי שלפיה מי מאותם גופים ומרצים חיצוניים היה מצוי בניגוד עניינים כזה או אחר, וממילא אין יסוד לדרישה לקבלת מסמכים כלשהם באשר לכך.

אני מקבל את טענת הנתבעת 1 שלפיה מדובר בדרישה גורפת ורחבת היקף, אשר עלולה להכביד על הנתבעים שלא לצורך, ולטעמי, הקשר בין המסמכים האמורים לבין המסכת העובדתית המתוארת בהליך, אינו ממשי ואינו מצדיק הכבדה מעין זו.
לפיכך, איני מחייב את הנתבעים בגילוי מסמכים אלה.

48. מסמכים שעניינם מתן ייעוץ השקעות - מסמכים אלה מופיעים בסעיפים 6(א), 12(ה) ו-12(ו) לדרישת הגילוי, ולטענת התובעים, הם נחוצים בכדי לברר האם חברת איזי פורקס נתנה ללקוחותיה ייעוץ השקעות, או האם מרבית הלקוחות סחרו באמצעות האינטרנט, ולא היו בקשר עם חברת איזי פורקס, ולכן לא היה באפשרותם לקבל ייעוץ השקעות.
בסעיף 6(א) למכתב הדרישה התבקש גילויו של-
"כל מסמך המציג התפלגות לקוחות שסחרו באמצעות האינטרנט לעומת אלו שסחרו באמצעות הטלפון, דוגמת המסמך עליו הסתמך מיכאל ישי בסעיף 77 לתצהירו הנלווה לתשובת איזי פורקס לבקשת האישור".
בסעיף 12(ה) התבקש גילויים של-
"כל המסמכים עליהם הסתמך מיכאל ישי בסעיפים 92-94 לתצהירו הנלווה לתשובת איזי פורקס לבקשת האישור, כאשר העיד כי איזי פורקס אסרה על עובדיה שלא לתת ללקוחות ייעוץ השקעות".
ובסעיף 12(ו) התבקש-
"קובץ אלקטרוני המכיל את כל השיחות עם לקוחותיה בישראל שהקליטה איזי פורקס במהלך שנת 2006".

הנתבעת 1 טוענת בתגובתה, כי מסמכים מעין אלה אינם קיימים, שכן היא אינה עוסקת, ומעולם לא עסקה, במתן ייעוץ השקעות ללקוחות, ולמעשה, היא אסרה על מתן ייעוץ השקעות. בנוסף, לטענתה, מדובר בדרישות מכבידות. כך לדוגמא, בכל שנה מתקיימות עשרות אלפי שיחות בין חברת איזי פורקס לבין לקוחותיה, ואיתורן והעתקתן של שיחות אלה כרוכה בעלויות ומשאבים בלתי סבירים, ואין כל עילה לחייב את חברת איזי פורקס בגילויים, בייחוד בהתחשב בכך שטרם התבררה בקשת אישור התביעה כייצוגית.

מעיון בסעיפים 77 ו- 92 - 94 לתצהירו של מר ישי, ניתן להתרשם, כי הטענות המופיעות בהם הן מרכזיות ביותר לתביעה ולבירור סוגיית אחריותם של הנתבעים לתוצאות השקעותיהם של הלקוחות (שכן ככל שהנתבעים לא העניקו ייעוץ אלא רק ביצעו את הוראות הלקוח, ממילא מוטלת עליהם אחריות מופחתת מזו העשויה להיות מוטלת עליהם במצב דברים הפוך).
אני מודע לכך שמדובר בקבוצות מסמכים רחבות היקף, אך לטעמי, במקרה זה, שיקול הרלוונטיות גובר על שיקול מניעת ההכבדה, ולכן מתקבלת בקשת הגילוי באשר לרכיב זה.

49. מסמכים שעניינם סוגיית ניהול ההשקעות - התובעים טוענים שסעיפים 12(א)-12(ד) מתייחסים לשאלה האם חברת איזי פורקס עסקה בניהול תיקי השקעות, וזאת מאחר שהיא מתנערת ממעורבותה בפעילות ניהול ההשקעות שהתקיימה בארגונים אחרים אשר, לטענתה, אינם קשורים אליה. לטענת התובעים, המסמכים המבוקשים בסעיפים אלה נועדו להבהיר האם יש ממש בגירסתה העובדתית של חברת איזי פורקס או שמא חברת איזי פורקס יצרה את מנגנון כתבי ההרשאה והחברות הנפרדות, בכדי לעקוף את חובת הרישוי הקבועה בחוק יועצי השקעות.
בסעיף 12(א) לדרישת הגילוי התבקש גילויים של כל ההסכמים בין חברת איזי פורקס לבין חברות אחרות קשורות, אשר בהן ביצעו לקוחות בישראל, או אחרים בשמם, מסחר על גבי פלטפורמת המסחר של חברת איזי פורקס; בסעיף 12(ב) לדרישת הגילוי התבקש גילויים של כל דוחות הפעילות או מסמכים אחרים המעידים על פעילות מסחרית; בסעיף 12(ג) לדרישת הגילוי התבקשה רשימה של כל האנשים או הארגונים שקיבלו ייפוי כח מלקוחות חברת איזי פורקס בישראל לבצע פעילות מסחרית ובסעיף 12(ד) התבקשה רשימת הלקוחות הרלוונטיים לסעיף 12(ג).

בתגובתה, טוענת הנתבעת 1, כי החברות המאוזכרות בדרישת גילוי זו (פורקס סנטר וסופט פורקס) לא היו אלא גופים חיצוניים, אשר העניקו לחברת איזי פורקס שירותי גיוס ושימור לקוחות, ואשר שיווקו ללקוחותיהם את פלטפורמת המסחר של חברת איזי פורקס.
לפיכך, לטענתה, מסמכים אלה, ככל שקיימים, אינם רלוונטיים.
בנוסף, לטענתה, התובעים אינם זכאים לדרוש סוגי מסמכים עלומים בכוונה לאתר מסמך כלשהו העשוי להיות רלוונטי לענייננו.
לטענת הנתבעת 1, זהות הלקוחות שמסרו ייפוי כח וכן זהות הגורמים שקיבלו ייפוי כח מלקוחות, אינן סוגיות הרלוונטיות באופן כלשהו לשאלה האם חברת איזי פורקס עסקה בניהול תיקי השקעות.

לטעמי, לא ברור האם מסמכים שעניינם פעילות עסקית של חברות חיצוניות (שהן יישויות משפטיות נפרדות) עשויים להשליך באופן כלשהו על בירור ההליך הנוכחי, אך גם אם התשובה לכך חיובית, אני סבור כי מדובר בדרישות גילוי רחבת היקף אשר עשויה להכביד על הנתבעים באופן ניכר וללא הצדקה.
לפיכך, נדחית דרישת גילוי זו.

50. מסמכים שעניינם סוגיית ניהול הליך הוגן - התובעים טוענים, האם המסמכים המעוגנים בסעיפים 12(יא)-12(יג) דרושים בכדי לברר האם הליך ייצוגי הוא הדרך ההוגנת לבירור המחלוקת, שהוא אחד התנאים לאישור תובענה ייצוגית.
בסעיף 12(יא) התבקש גילויים של כל התכתובות וכל ההסכמים של חברת איזי פורקס או מי מטעמה עם עיתונים וגופי תקשורת אחרים; בסעיף 12(יב) התבקש גילויים של מסמכים המעידים על כל סכומי הכסף שחברת איזי פורקס שילמה לעיתונים וגופי תקשורת אחרים עבור פרסום או עבור כל מטרה אחרת; בסעיף 12(יג) התבקש גילויו של הסכם הפשרה של חברת איזי פורקס עם מר דן הרוניאן, בהתאם לנטען בסעיף 208 לתצהירו של מר מיכאל ישי, המצורף לתשובת חברת איזי פורקס לבקשת האישור.

אני מקבל את טענת הנתבעת 1 שלפיה מדובר בדרישה גורפת ומכבידה לאיתור קבוצה גדולה של מסמכים אשר אינם רלוונטיים למחלוקת נשוא ההליך, מה גם שלטעמי, חלק ניכר ממסמכים אלה עשויים להיות חסויים.
לפיכך, איני רואה הצדקה לגילוי קבוצות מסמכים אלה.

51. מסמכים שעניינם סוגיית מהימנות המידע - התובעים טוענים, כי המידע המבוקש בסעיפים 11(א) ו-13 נועד להבטיח כי המידע המועבר במסגרת הליך הגילוי הוא מידע שלם ומהימן.
במסגרת סעיף 11 התבקשה חברת איזי פורקס להעביר לעיון התובעים רשימה של עובדים, סוכנים וכל יישות משפטית אשר קיבלה, לאורך השנים, תשלום כלשהו מחברת איזי פורקס. בסעיף 11(א) התבקש פירוט של שם, תיאור תפקיד, תאריך תחילת וסיום העסקה וכן כתובות ומספרי טלפון הידועים לחברת איזי פורקס.
בסעיף 13 התבקשה רשימה של כל האנשים שעסקו בריכוז והכנת מסמכים אותם העבירה חברת איזי פורקס בתשובה לבקשה לגילוי ועיון במסמכים; מסמך, ככל שקיים, המעיד על מדיניותה של חברת איזי פורקס לגנוז מסמכים לאחר תקופת התיישנות מסויימת, ככל שזו היתה המדיניות; מסמך, ככל שקיים, המעיד על מדיניות שימור קבצי המחשב של חברת איזי פורקס, ככל שהיא נהגה, לאורך השנים, למחוק קבצי מחשב מסויימים באופן אוטומטי.
לטעמי, מסמכים אלה כלל אינם רלוונטיים לבירור ההליך, ולכן אין שום הצדקה להיעתר לדרישת הגילוי לגביהם.

הבקשה מתקבלת אפוא חלקית, בהתאם לאמור לעיל, לביצוע בתוך 60 יום. אין צו להוצאות. חרף מתן צו הגילוי החלקי הנ"ל, אני רואה לנכון להבהיר, למעשה את המובן מאליו, כי חובת הגילוי משתרעת רק על מסמכים הנמצאים ברשותם של בעלי הדין, כפי שהם; אין גם חובה "ליצור" מסמכים חדשים (רע"א 9322/07 גרבר נ' חברת רנדי בע"מ (15/10/08)).

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.








תצ בית משפט מחוזי 25282-06/10 שמואל רוזובסקי, אורי רוזובסקי, משה לודמיר ואח' נ' איזי פורקס בע"מ, עופר יצחק קומם, מוטי ריבלין ואח' (פורסם ב-ֽ 19/07/2011)