פסקי דין על אינסה פסטרנק | פסקי דין על שחר נזקי צנרת בע"מ

24059-12/09 תאמ     19/07/2011




תאמ 24059-12/09 אינסה פסטרנק נ' שחר נזקי צנרת בע"מ








בית משפט השלום בנתניה



תא"מ 24059-12-09 שחר נזקי צנרת בע"מ
נ' פסטרנק





מספר בקשה:
2

בפני

כב' הרשמת
גלית אוסי שרעבי


מבקשת

אינסה פסטרנק


נגד


משיבה

שחר נזקי צנרת בע"מ



החלטה


המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדה במעמד צד אחד ביום 29.4.10.

פסק הדין ניתן בהסתמך על אישור מסירה המעיד על מסירת כתב התביעה למורשה של הנמען בשם "דני" אשר סירב לקבל המסמכים ביום 19.3.10 .

כתב התביעה עניינו להשבת תשלום ששילמה המשיבה בגין ארוע ביטוחי למבקשת, כאשר בסופו של יום הסתבר כי המבטחת שילמה אף היא אותו סכום למבקשת.

א.
טענות הצדדים:

1.
לתמיכה בבקשתה הגישה המבקשת תצהיר מטעמה ומטעם אימה.
יצוין כי הגם שבתצהיר מטעם המבקשת נרשם בכותרתו כי הינו מטעם המבקשת עצמה, הרי בפתח התצהיר נרשמו הדברים בשם אימה של המבקשת. כן יצוין כי באימות חתימת המבקשת על התצהיר לא מצוין מועד אישור התצהיר ומספר זהותה של המבקשת.

יחד עם זאת, אתייחס לאמור בתצהיר כאילו אכן ניתן מפי המבקשת עצמה.
2.
לטענת המבקשת, בראשית שנת 2010 ארעה שריפה בדירתה והיא ואימה נאלצו לעזוב את דירתן. השתיים שבו לדירה לאחר השלמת השיפוץ ובמהלך תקופת החגים גילתה אימה של המבקשת את כתב התביעה שהוגש במסגרת תיק זה. לטענת המבקשת, במועד בו הומצאה לכאורה התביעה, היא ואימה כלל לא התגוררו בדירה ובאותה עת בוצע השיפוץ בדירתה. המבקשת אותה עת חיה עם אימה בלבד ו"דני" איננו בן משפחתה, לא התגורר עימה ולא היה לה כל קשר אליו.
כן טענה המבקשת כי פסק הדין ניתן בטרם חלפו 45 יום מהמצאת התביעה על פי אישור המסירה, נוכח פגרת הפסח, ולא היה מקום כי המשיבה תפנה בבקשה למתן

פסק דין
במועד בו פנתה.
לפיכך יש לבטל את פסק הדין מטעמי צדק.
לגופו של ענין, בשל הצפת דירתה של המבקשת בחודש נובמבר 2005, הופעלה פוליסת ביטוח שביטחה אותה עת את דירת המבקשת על ידי חברת הביטוח "הראל".
בתיאום עם חברת הביטוח בוצעו תיקונים של אנשי מקצוע מטעם המבקשת ואימה, אשר אושרו על ידי השמאי מטעם המבטחת, כולל אישור התשלום נשוא תביעה זו.
המבטחת והמשיבה לא פרעו את כלל הסכומים להם היו זכאיות המבקשת ואימה ולהערכת המבקשת היא זכאית לקבלת תשלום נוסף מהמבטחת, המוערך בסך 18,900 ₪.
אין מדובר בתשלומים כפולים או ביתר אלא ברכיבים שטרם שולמו למבקשת. מכל מקום, עבודת המשיבה בדירת המבקשת בוצעה ברשלנות ואין זה מעניינה של המשיבה באם המבקשת קיבלה כספים מהמבטחת. מעבר לזאת, לטענת המבקשת, חלה התיישנות נוכח העובדה שארוע מקרה הביטוח אירע לפני
למעלה משלוש שנים.

3.
התצהיר מטעם אימה של המבקשת חוזר, בעיקרו, על טענות המבקשת בתצהירה.

4.
המשיבה בתגובתה טענה כי פסק הדין הומצא למבקשת כבר ביום 9.5.10 ואילו הבקשה לביטולו הוגשה ביום 6.10.10. מכאן, הבקשה הוגשה באיחור של כחמישה חודשים. המבקשת לא ציינה בבקשתה את המועד בו הומצא לה פסק הדין, הגם שמועד זה עולה מאישור המסירה אשר צורף לתגובה.
תגובת המשיבה לא נתמכה בתצהיר.

5.
המבקשת בתשובתה לתגובת המשיבה חזרה על תמצית האמור בבקשתה וטענה כי, מאחר ופסק הדין ניתן קודם למועד שנקצב להגשת כתב הגנה, ממילא הינו בטל מטעמי צדק. כן טענה המבקשת כי תגובת המשיבה לא נתמכה בתצהיר מטעמה וכי אין לדעת מה הכילה המעטפה שהמשיבה טענה כי שלחה למבקשת. מאישור המסירה של פסק הדין גם לא ניתן לראות את חתימת המבקשת. המבקשת טענה עוד כי המשיבה בתגובתה לא התייחסה לטענות המבקשת לגופו של ענין.
תשובת המבקשת לא נתמכה בתצהיר.

6.
בדיון שנערך בפני
נחקרה המבקשת על תצהירה.

המבקשת הצהירה בתחילה כי היא לא היתה מודעת לפסק הדין שניתן בתיק זה, ולאחר מכן הצהירה כי התוודעה אליו בחודש מאי 2010. המבקשת הכחישה חתימתה על אישור מסירת כתב התביעה וטענה כי אף לא קיבלה מכתבי התראה בטרם הגשת התביעה.
המבקשת לא ידעה לפרט
התשלומים השונים שקיבלה נוכח מקרה הביטוח, אך אישרה כי אימה קיבלה את התשלום נשוא התביעה.
בחקירתה החוזרת טענה המבקשת כי לא חתמה על אישור המסירה וכי לא קיבלה את פסק הדין, אלא מצאה אותו בקרטון.

7.
אימה של המבקשת הצהירה בחקירתה כי איננה יודעת במדוייק באיזה מועד קיבלה כל תשלום בגין מקרה הביטוח
ומהו הסכום הכולל שקיבלה. אימה של המבקשת אישרה כי קיבלה פיצוי בגין הנזק למטבח וכי שוכנעה על ידי נציג המשיבה לקבל שירותים ממי שבדיעבד הסתבר כי הינו קרוב משפחתו. אימה של המבקשת אישרה קבלת הסכום שניתן לה על ידי המשיבה וכי חתמה על כתב הקבלה והסילוק מטעם המשיבה.

8.
יצוין כי ביום הדיון ביקשה המבקשת להגיש "הודעה" מטעמה, אליה
צרפה תצהיר לתמיכה בתשובתה לתגובת המשיבה, שעה שזה לא צורף מלכתחילה לתשובת המבקשת ואף לא ניתנו נימוקים להגשתו באותו מועד. למעשה, אין מקום להתייחס לאמור באותו תצהיר שעה שלא הוגשה כל בקשה מבעוד מועד לשם קבלת אישור להגשתו.

9.
ב"כ המבקשת חזר בסיכומיו על טענות המבקשת והבהיר כי החתימה על אישור המסירה המתייחס להמצאת פסק הדין למבקשת איננה חתימת המבקשת וכי פקיד המסירות לא הובא לעדות. ב"כ המבקשת טען להעדר יריבות בין הצדדים, להעדר הוכחה כי אכן הסכום הנתבע התקבל על ידי המבקשת מהמבטחת וכי חלה התיישנות של עילת התביעה. כן טען ב"כ המבקשת לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

10.
ב"כ המשיבה חזר אף הוא על הטענות שנטענו בתגובת המשיבה, כי הבקשה הוגשה באיחור, כי פסק הדין ניתן במועד וכי אימה של המבקשת אכן אישרה את קבלת הכספים מטעם המשיבה.

ב.
דיון:

11.
כאמור, פסק הדין ניתן ביום 29.4.10 . בתיק בית המשפט מצוי לכאורה אישור בדבר המצאת פסק הדין למבקשת כבר בחודש מאי 2010, כשעל גבי אישור המסירה מצויין כי הכתב הומצא לנמען ואף חתימת המקבל מופיעה בו. איש מבעלי הדין לא התייחס לאישור מסירה זה.
באשר לאישור המסירה שצורף על ידי ב"כ המשיבה לתגובתה, והמעיד לשיטתה על המצאת פסק הדין למבקשת בחודש מאי 2010, טענה המבקשת בתגובתה מיום 31.10.10 כי החתימה המופיעה על גבי אישור המסירה איננה חתימת המבקשת. יצוין כי תגובה זו לא נתמכה בתצהיר מטעם המבקשת, אך המבקשת נתנה הצהרה לענין זה במהלך חקירתה החוזרת.

12.
מכל מקום, אף המבקשת מודה בחקירתה כי ידעה
דבר קיומו של פסק הדין כבר בחודש מאי 2010. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק בחודש אוקטובר 2010, היינו, באיחור של כחמישה חודשים. המבקשת איננה מפרטת בתצהירה מדוע לא הגישה את בקשתה בתוך 30 ימים מהמועד בו נודע לה לראשונה על קיומו של פסק הדין ומדוע הבקשה הוגשה למעשה באיחור.
הנה כי כן, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור, ללא בקשה להארכת מועד להגשתה ובלא שצוין כל טעם לאיחור.
כבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

13.
באשר לטענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק לאור העובדה שפסק הדין ניתן עוד קודם שחלף המועד להגשת כתב הגנה, אכן, אישור המסירה שצורף
לבקשה למתן פסק הדין בהעדר הגנה שהוגשה על ידי המשיבה כבר ביום 25.4.10
מעלה כי המצאת כתב התביעה בוצעה לכאורה ביום 19.3.10 . מאחר והתביעה הוגשה בסדר דין מהיר, עמדו לרשות המבקשת 45 יום לשם הגשת כתב הגנה. אכן, כפי הנראה בשגגה, פסק הדין ניתן כבר ביום 29.4.10 , ובטרם חלף המועד להגשת כתב ההגנה מטעם המבקשת.
יחד עם זאת, אין בפי המבקשת טענה כאילו ביקשה להגיש את כתב הגנתה במועד, אך
נבצר ממנה לעשות כן לאור העובדה שניתן

פסק דין
בטרם חלף המועד להגשת כתב ההגנה. ממילא טענת המבקשת היא כי לא קיבלה את כתב התביעה במועד הנקוב באישור המסירה.
הנה כי כן, אין במועד מתן פסק הדין כדי לשנות מהעובדה שלטענת המבקשת נודע לה דבר קיומו של ההליך רק בחודש מאי 2010, מועד בו ממילא כבר היה מקום ליתן

פסק דין
בהעדר הגנה, וכאשר המבקשת עצמה השתהתה, כאמור, בהגשת בקשתה לביטול פסק הדין.

14.

כאמור, יש לדחות את הבקשה מחמת הגשתה באיחור ובלא בקשה להארכת מועד.
אף לו הייתי נדרשת לבחון את טענות המבקשת לגופו של ענין, ספק אם בפי
המבקשת טענת הגנה אפשרית מפני התביעה, שכן המבקשת לא ידעה ליתן פרטים
אודות הכספים שקיבלה מהמשיבה או מהמבטחת אודות מקרה הביטוח וטענה כי
אימה טיפלה בענין. אימה של המבקשת לא ידעה אף היא לפרט את היקף הכספים
שקיבלה ומהותם, אך אישרה קבלת
הסכום הנתבע כאן על ידי המשיבה. יצוין כי
לכתב התביעה צורפה אסמכתא המעידה לכאורה על תשלום הסכום הנתבע כאן אף
על ידי המבטחת למבקשת. באשר לטענה להתיישנות עילתה התביעה יצוין כי אין
מדובר בתביעת המבטחת את מבוטחתה.

15.

אשר על כן, נוכח הגשת הבקשה באיחור וללא בקשה להארכת מועד, אני מורה על
דחייתה.
בשים לב לכך שהמשיבה הגישה בקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה כנגד המבקשת בטרם חלף המועד להגשת כתב ההגנה, לא מצאתי מקום לחייב את המבקשת בהוצאות הבקשה דנן.



ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.




איילת.ב






תאמ בית משפט שלום 24059-12/09 אינסה פסטרנק נ' שחר נזקי צנרת בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/07/2011)