פסקי דין על סעיד מוסלח טריפי | פסקי דין על מוחמד חליל מוסטפא טריפי | פסקי דין על קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים |

891/95 א     21/07/2011




א 891/95 סעיד מוסלח טריפי נ' מוחמד חליל מוסטפא טריפי, קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים








בית המשפט המחוזי בירושלים



ת"א 891-95 טריפי נ' מוסטפא טריפי ואח'






בפני

כב' השופטת
נאוה בן אור


התובע

סעיד מוסלח טריפי
על ידי ב"כ עו"ד וליד זחאלקה


נגד


הנתבעים




הצדדים השלישיים

1. מוחמד חליל מוסטפא טריפי
2. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים
נתבעת 2 על ידי ב"כ עו"ד גיא חרס
, משרד עוה"ד ליפא ליאור ושות'



1. מוחמד חליל מוסטפא טריפי
2. ד"ר מוסטפא חליל אל טריפי
3. מופיד חאלד מוסטפא אל טריפי
על ידי ב"כ עו"ד מוחמד אבו עליה



החלטה


בשנת 1995 הגיש התובע תביעה בגין תאונת דרכים שארעה לו בשנת 1991, במהלך נהיגה במשאית. המשאית לא הייתה מבוטחת, ולפיכך הוגשה התביעה כנגד "קרנית". התובע טען בכתב התביעה, כי הועסק כנהג שכיר על ידי נתבע 1, שהוא בן דודו, מוחמד חליל מוסטפא טריפי
. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, שלחה "קרנית" הודעה לצדדים שלישיים: מוחמד טריפי הנ"ל וד"ר מוסטפא טריפי (שבינתיים נפטר), שניהם בני דודיו של התובע, ומופיד טריפי, אחיו של התובע. ביסוד ההודעה עמדה טענתה של "קרנית", לפיה הצדדים השלישיים הם בעליה של המשאית, ומשלא בטחו אותה, עליהם לשפותה בגין הפיצויים שתחוייב לשלם לתובע, אם תתקבל תביעתו.

ביום 25.11.1999 ניתן על ידי בית משפט זה

פסק דין
, המאשר הסכם פשרה אליו הגיעו ב"כ התובע וב"כ הנתבעים. בהודעה שהגישו הצדדים לבית המשפט על מנת שיינתן לה תוקף של

פסק דין
נאמר (בסעיף 8), כי הצדדים השלישיים, אשר ההודעה נמסרה להם כדין, לא התגוננו, ולפיכך מבוקש ליתן כנגדם

פסק דין
, לפיו עליהם לשלם ל"קרנית" את סכום הפשרה עליו הוסכם (451,480 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל). כאמור, להודעה זו ניתן תוקף של

פסק דין
ביום הגשתה לבית המשפט.

הצדדים השלישיים פונים עתה לבית המשפט, בחלוף למעלה מ- 11 שנים למן היום בו ניתן פסק הדין, בבקשה כי פסק הדין יבוטל מן הטעם שלא ידעו על קיומו. על פי הטענה, מעולם לא זומנו לבית המשפט (אם כי ידעו על ההליך שהתנהל בין התובע לבין "קרנית"), ולא נודע להם כי נשלחה להם הודעת צד ג'. לטענתם, רק משניסו לאחרונה לעבור את הגבול לירדן, התברר להם כי קיים נגדם צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא במסגרת הליכי הוצאה לפועל ש"קרנית" נקטה נגדם. עוד טוענים הם בבקשתם (אשר למען האמת, קשה לעקוב אחר הנטען בה), כי "לא ידעו שהם מעורבים בתיק כנתבעים, ולחלופין לא ידעו על כל סכום פשרה בין ב"כ התובע לבין חברת קרנית וגם שהם לא חתומים על הסכם זה". לגופה של התביעה טוענים הם כי המשאית לא הייתה שייכת להם אלא "למר ח'ליל מוסטפא חוסין מצלח וחאלד מוסטפא טריפי".

אקדים ואומר, כי טוב היה לה לבקשה זו שלא הוגשה משהוגשה.

תיק בית המשפט בו מדובר בוער זה מכבר. ב"כ "קרנית" עשו מאמצים רבים על מנת לאתר את המסמכים שהיו ברשותם במהלך ניהול המשפט לפני למעלה מעשור. בידי ב"כ "קרנית" עלה לאתר, בין היתר, אישורי מסירה של הודעות צד ג' שנשלחו על ידה (נספח ד' לתגובה). למעשה, די בכך כדי לדחות את הבקשה, שהרי משבחרו המבקשים שלא להגיש כתב הגנה ונמנעו מלהתייצב לדיון, רואים אותם כמי שהודו בתוקפו של פסק הדין שניתן נגד בעל הדין, בין שנתקבל בהסכמה ובין באופן אחר (תקנה 221 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).

יתרה מזאת, מאחר שפסק הדין כנגדם לא קויים, פתחה "קרנית" בהליכי הוצאה לפועל נגד הצדדים השלישיים, בשנת 2008. משביקש צד ג' 3 (מופיד טריפי), לצאת מן הארץ, בשנת 2010, פנה לראש ההוצאה לפועל בבקשה לסגירת התיק ולחלופין לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ (נספח ו' לתגובה). בבקשה זו היה הנ"ל מיוצג, לא פחות, על ידי ב"כ התובע. אין תמה כי באותה בקשה אין מופיעה כל טענה לפיה מופיד לא ידע על הסכם הפשרה, וכל שנטען בה הוא שאין להוצאה לפועל סמכות לפעול כלפיו, בהיותו נתין של הרשות הפלסטינית. גם בכך די כדי לדחות את הבקשה.

ועל כל אלה יש להוסיף, כי גם לשיטתם, ידעו המבקשים על הסכם הפשרה לכל המאוחר מעת ש"קרנית" פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגדם, ולכל המאוחר מיום 25.7.2010, הוא המועד אותו הורה ראש ההוצאה לפועל לרשום כמועד מסירת האזהרה לצד ג'3. אלא שהמבקשים פנו לבית המשפט רק ביום 5.4.11, כעבור כ- 9 חודשים. והנה, על פי תקנה 223(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, היה עליהם לפנות תוך 30 יום למן היום בו נודע להם על פסק הדין נגדם. לפיכך, גם לו היה ממש בטענה כי המבקשים לא היו מודעים להודעות צד ג' שנשלחו אליהם, הרי שהיה עליהם לפנות לבית המשפט לכל המאוחר ב- 25.8.2010. לא נמצא לי בבקשתם כל הסבר לכך.

למעלה מן הצורך אעיר, כי גם לגופו של עניין נראה, שסיכויי ההגנה של המבקשים קלושים ביותר, בלשון המעטה. אכן, המבקשים טוענים כי המשאית הייתה בבעלות שניים: חליל מוסטפא וחאלד טריפי, אלא ששניים אלה אינם אלא אחים, וצאצאיהם הינם התובע והמבקשים. ביום התאונה, כעולה מתגובת "קרנית", חליל כבר לא היה בין החיים ואילו אחיו, חאלד, לקה בשבץ מוחי והפסיק לנהל את עסקי המשפחה עוד בשנת 1989. המשאית הייתה, אפוא, במועד הרלבנטי, בבעלותם ובחזקתם של בני הדודים למשפחת טריפי. דברים אלה נתמכים בפרוטוקולים מן ההליך בזמן אמת (אשר נשמעו בו עדים עד שהגיעו הצדדים לפשרה). בצדק טוען ב"כ "קרנית" כי מן הנתונים הללו יש להסיק, כי המבקשים ניסו, בשעתו, לסייע לתובע לזכות בפיצויים מ"קרנית" על יסוד סעיף 7א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ולחמוק מאחריות כבעלים של המשאית, שלא ביטחו אותה, לשפות את "קרנית", מכוח הוראת סעיף 9 לחוק הנ"ל.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו הוצאות ושכ"ט עו"ד לב"כ "קרנית", בסכום כולל של 15,000 ₪.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה לב"כ הצדדים, באמצעות פקס.



ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"א, 21 יולי 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 891/95 סעיד מוסלח טריפי נ' מוחמד חליל מוסטפא טריפי, קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים (פורסם ב-ֽ 21/07/2011)