פסקי דין על מרים סלים אבן מרי | פסקי דין על אבראהים אבן ברי

41911-02/11 תאח     20/07/2011




תאח 41911-02/11 מרים סלים אבן מרי נ' אבראהים אבן ברי










בית משפט השלום בכפר סבא




20 יולי 2011

תא"ח 41911-02-11 אבן ברי נ' אבן מרי




בקשה מס'

4


לפני
כב' ס. הנשיאה, השופט אהרן ד. גולדס

מבקשים

1
.
מרים סלים אבן מרי


נגד

משיבים

1. אבראהים אבן ברי



החלטה

בפני
בקשה לחזרה מהסדר דיוני
לסיום ההליך על דרך של בדיקת פוליגרף.
רבות נכתב על תוכנו, נפקותו ומשמעויותיו השונות של הסכם הפוליגרף. ההלכה העיקרית נקבעה בדעת הרוב בע"א 61/84 יוסף ביאזי ואח' נגד אברהם לוי, פ"ד מב (1) 446, שם נקבע כי בית המשפט יכבד את ההסכמה הדיונית של צדדים בהליך אזרחי, לפיה תוצאות בדיקת הפוליגרף ישמשו כראיה ויחייבו את הצדדים בהתדיינות ביניהם, זאת בתנאי שהסכם הפוליגרף עומד בדרישות דיני החוזים.
בתי המשפט קבעו בשורה של פסקי דין כי הסכם, על פיו בדיקת פוליגרף תכריע בגורל מחלוקת בין הצדדים לה, מחייב את הצדדים. כך נקבע בע"א 166/84 ידידה בר אילן נ' ויקטור בן כנען:
"משהסכימו הצדדים, כי הדין ייחתך על פי בדיקת הפוליגרף הרי הם קשורים להסכמתם זו".

וכן בבע"ם 658/04 אברהם צויגנבוים נ' יהודה נאור :

"מושכלות ראשונים הם כי בהליכים אזרחיים רשאים הצדדים להתנות על סדרי הדין בתנאי שהדבר אינו פוגע בתקינות ההליכים..בנסיבות אלה, לא יכול צד להסכם הדיוני , אשר לימים אינו מרוצה ממסקנות חוות הדעת להתעלם מההסכם ולפעול באורח חד צדדי לשינוי בסיס חוות הדעת ומשקלה לצורך ההכרעה במחלוקת".

לעניין זה יפים הדברים אשר נאמרו ברע"א 5823/00:
" זניחת דרך דיונית רק משום שהמבקש סבור עתה כי "חשיפת אמת ומניעת עיוות דין" מחייבת זאת, איננה עניין של מה בכך. המונחים "חשיפת אמת" ו"מניעת עיוות דין" אינם קולבים עליהם ניתן לתלות נסיון חד צדדי לסגת מהסדר דיוני שנערך. יותר משהבקשה מבוססת על האינטרס ב"חשיפת האמת" כלשון המבקש, היא מלמדת עד כמה , לעיתים סוגיית האמת עקרונית בהשוואה לסוגיית הראות המשתנה. המבקש השקיף על הדרך הראויה לחשיפת האמת בצורה שונה בשלבים השונים של ההליך, שינוי זה בדרך הראייה של המבקש, נעשה לאחר שהצדדים סיכמו ביניהם מהו הצובר הראייתי, שעל יסודו תוכרע המחלוקת. שינוי זה אינו עניין של מה בכך. ברגיל יש לכבד הסכמה דיונית כזו. אין לראות בה מכשול לגילוי האמת, והיא משרתת את האינטרס בדבר סופיות הדיון, תוך כיבוד האוטונומיה של הצדדים ביחס לדרכי ניהולו".



ההסכם הדיוני שנערך בין הנתבעת לבין התובע הינו ברור וחד משמעי, ונאמר בו כי הצדדים מסכימים שתוצאות בדיקת הפוליגרף תהוונה ראיה קבילה ותכרענה את תוצאות ההליך. התנהגותו של צד לאחר
מכן , בתואנה כי לא הבין הדברים אינה אלא נסיון להתחמק מן ההסכמה אליה הגיעו הצדדים ומתוצאותיה.


עוד אוסיף ואומר, כי
כאשר התובע היה מיוצג באולם ביהמ"ש ע"י עוה"ד שכעת מנסה לטעון כי לקוחו לא הבין הדברים ,הרי שמדובר בטענה שמן הראוי של תבוא לעולם. לטעמי, מוטב היה לעוה"ד שלא יטען זאת אחרת יאמר כי עוה"ד הטעה את ביהמ"ש בדיון או שפגע באינטרס של לקוחו.


סוף דבר, התובע
קשור בהסכם הדיוני שלגביו הסכים ואינו

יכולה לחזור בה ממנו.


אני מחייב התובע בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.

ככל שהוצאות אלו לא ישולמו עד 15/8/11 וככל
שעד מועד זה לא תעשה בדיקת הפוליגרף – התביעה תדחה.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.



ניתנה היום,
י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, בהעדר הצדדים.













תאח בית משפט שלום 41911-02/11 מרים סלים אבן מרי נ' אבראהים אבן ברי (פורסם ב-ֽ 20/07/2011)