פסקי דין על אושרי דהן | פסקי דין על טובה דהן | פסקי דין על אשל הירדן יזום ובנין | פסקי דין על סולל-בונה |

25371-10/09 א     21/07/2011




א 25371-10/09 אושרי דהן, טובה דהן נ' אשל הירדן יזום ובנין בע"מ, סולל-בונה בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 25371-10-09 דהן ואח' נ' אשל הירדן יזום ובנין בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופטת
מעין צור


התובעים

1
.
אושרי דהן

2
.
טובה דהן


נגד


הנתבעות

1.אשל הירדן יזום ובנין בע"מ
2.סולל-בונה בע"מ




פסק דין


1.
זוהי תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה בדירה שרכשו התובעים מהנתבעות.

הרקע העובדתי
2.
ביום 17.5.06 נחתם בין הצדדים חוזה שבמסגרתו רכשו התובעים מהנתבעות דירה באור עקיבא (להלן: "הדירה") (נספח א' לכתב התביעה).
3.
ביום 10.1.07 נמסרה החזקה בדירה לתובעים. במעמד המסירה נערך פרוטוקול מסירה, שבו הצביעו התובעים על מספר ליקויי בניה (נספח א' לכתב ההגנה).
4.
התובעים פנו למהנדס אליעזר גוכמן (להלן: "גוכמן") על מנת שיבחן קיומם של ליקויים וחוסרים בבניית הדירה. ביום 29.11.07 ניתנה חוות דעתו של גוכמן (נספח ב' לכתב התביעה), שלפיה בדירת התובעים ליקויים שעלות תיקונם נאמדת ב-89,210 ₪ ומע"מ. גוכמן אף ציין בחוות דעתו, כי לצורך ביצוע התיקונים ידרש פרק זמן סביר של כשלושה שבועות שבהם לא יוכלו הדיירים לקיים אורח חיים סביר בדירה.
5.
התובעים פנו אל הנתבעות בדרישה לתיקון הליקויים. נציג הנתבעות, אלי גרינברג, ביקר בדירה על מנת לבדוק את הליקויים הנטענים, וביום 10.3.08 שלח לתובעים "דו"ח ביקורת בדירת מגורים" (נספח ב' לכתב התביעה), שבו התייחס לליקויים שהוזכרו בחוות דעתו של גוכמן. מרבית הליקויים הוכחשו, ולגבי היתר נמצא כי יש מקום לתיקון. בסיום מכתבו כותב גרינברג לתובעים: "יש לתאם מועד לביצוע תיקונים בתוך הדירה כולל ביקור נוסף עם קבלן המבצע את התיקונים".
6.
ביום 6.7.08 פנו הנתבעות במכתב נוסף לתובעים (נספח ג' לכתב ההגנה), שבו כתבו:

"קיבלנו חוות דעת הנדסית מטעמכם.
לביצוע התיקונים נא לתאם פגישה עם ג'וזף בטלפון ...".
7.
ביום 15.9.08 השיבו התובעים לנתבעות, באמצעות באת כוחם, כי לנוכח חוות הדעת מטעם הנתבעים מיום 10.3.08, שממנה עולה כי אינם מתכוונים לבצע ולו חלק קטן מן התיקונים שהוזכרו בחוות דעתו של גוכמן, הרי ש"לא נעשה ניסיון של ממש להביא לפתרון המחלוקות", ועל כן בכוונתם לפנות להליכים משפטיים.
8.
בחודש אוקטובר 2009 הגישו התובעים תביעה זו.
9.
הנתבעות הגישו כתב הגנה מטעמן. כמו כן הגישו חוות דעת מומחה של האדריכל יהודה ארידור (להלן: "ארידור") מיום 19.1.10. לפי חוות דעת זו בדירה ליקויים שעלות תיקונם הינה 4,807 ₪ ומע"מ. עוד ציין ארידור, כי אין בין הליקויים כאלה הדורשים פינוי הדירה לשם ביצועם, ולצורך ביצוע התיקונים נדרשים ימים בודדים, שבהם אין מניעה כי הדיירים יקיימו בדירה אורח חיים מלא.
10.
הצדדים הגיעו להסדר דיוני שלפיו ימונה המהנדס רפי גיל (להלן: "גיל") כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט, על מנת לבחון את הליקויים הנטענים בדירה. לנוכח הסכמה זו מיניתי את גיל כמומחה מטעם בית המשפט.
11.
בחוות דעתו מצא גיל ליקויים בדירה שעלות תיקונם נאמדת בסכום של 19,750 ₪ ומע"מ. עוד ציין, כי אם יבוצעו התיקונים על ידי התובעים יעלה מחירם ב-30% עקב ביצועם על ידי קבלנים מזדמנים (להלן: "תוספת קבלן מזדמן").
משך ביצוע התיקונים הינו עשרה ימי עבודה.
עוד ציין גיל, כי חלק מהליקויים נמצאים בדירות השכנים, ולכן רצוי שהתיקון יבוצע על ידי הנתבעות, שכן לתובעים קושי לבצע תיקון בדירות שכנות.

דיון והכרעה
12.
הצדדים מקבלים את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לגבי עלות תיקון הליקויים בדירה. נותרה ביניהם מחלוקת בשלושה נושאים: חיוב הנתבעת לשלם לתובעים תוספת קבלן מזדמן, חיוב הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי עבור עוגמת נפש, וההוצאות שבהן יש לחייב את הנתבעת לשאת.

תוספת קבלן מזדמן:
13.
התובעים טוענים, כי הנתבעות התנערו מחובתן לפי חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר דירות") לתקן את הליקויים. בנוסף בין הצדדים שוררים יחסים עכורים של חוסר אמון, ועל כן יש לאפשר לתובעים תיקון הליקויים שלא באמצעות הנתבעת, ולחייב את הנתבעת לשלם להם את תוספת הקבלן המזדמן.
14.
הנתבעות טוענות, כי לא התנערו מעולם מחובתן לבצע תיקונים, אלא שהתובעים סרבו לאפשר להן זאת. עוד טוענות הנתבעות, כי עצם העובדה שהתובעים פנו למומחה מטעמן במהלך שנת הבדק מצביעה כי רצונם אינו בתיקונים אלא בקבלת פיצוי. הנתבעות אף מפנות לאמור בסיכום חוות דעתו של גיל, כי חלק מהתיקונים צריכים להתבצע בדירות השכנים, ועל כן ספק אם התובעים יבצעו תיקונים אלה בפועל.
15.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבורה אני, כי אין מקום לחייב את הנתבעות בתשלום תוספת קבלן מזדמן, וזאת מחמת מספר טעמים.
16.
ראשית, התובעים פנו למומחה מטעמם כבר במהלך שנת הבדק. מסתבר כי בחוות דעתו נכללו טענות רבות אודות ליקויים, כשבפועל אין מדובר בליקויים. גם הערכת עלות התיקונים שבחוות הדעת והערכת פרק הזמן הדרוש לביצועם הינן מופרזות. התובעים פנו אל הנתבעות בדרישה לתיקון הליקויים המפורטים בחוות הדעת מטעמם. הנתבעות בדקו את הנכס, והביעו נכונותן לתקן חלק מן הליקויים, בעוד שלגבי מרבית הליקויים הנטענים גרסו, כי אין מדובר בליקויים. התובעים סרבו לאפשר לנתבעות לתקן את אותם ליקויים שבהם הודו, ובמכתבם לנתבעות הודיעו על כוונתם לפנות להליכים משפטיים לנוכח העובדה שהנתבעות דחו את מרבית הטענות שהועלו בחוות הדעת מטעמם.
17.
שנית, הנתבעות הודו בצורך לתקן חלק ניכר מן הליקויים שעליהם עמד המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו כבר כשבדקו את טענות התובעים לקיומם של ליקויים. לנתבעות זכות לפי חוק המכר דירות לתקן ליקויים אלה. משנמנע הדבר על ידי התובעים, אין לחייב את הנתבעות לשאת בעלות העודפת של התיקונים הנובעת מביצועם על ידי קבלנים אחרים, ולא על ידי הנתבעות עצמן.
18.
שלישית, כפי שציין המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו, חלק מן התיקונים צריכים להתבצע בדירות השכנים ולא בדירת התובעים, ועל כן ביצוע תיקונים אלה שלא באמצעות הנתבעות כרוך בקשיים.
19.
מטעמים אלה סבורה אני, כי אין לחייב את הנתבעות בתשלום תוספת קבלן מזדמן.

פיצוי בגין עוגמת נפש:
20.
התובעים טוענים, כי יש לחייב את הנתבעות לפצותם עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם, הואיל ובמקום דירה חדשה נמכרה להם דירה "לקויה", הואיל ונאלצו לחיות בדירה עם ליקויים, והואיל ובגלל תיקונים שבוצעו ויבוצעו בדירתם נגרמו, ויגרמו להם בעתיד, אי נוחות ואובדן ימי עבודה. התובעים עותרים כי יפסק להם פיצוי של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
21.
ואילו הנתבעות טוענות, כי הסכום הנתבע עבור עוגמת נפש הינו מופרז וחסר בסיס, וכי לנוכח הפער הגדול בין ערך הליקויים נשוא התביעה לבין ערך הליקויים שמצא המומחה מטעם בית המשפט ראוי לשלול מן התובעים לחלוטין פיצוי עבור עוגמת נפש.
22.
בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.2.05) קבע בית המשפט העליון ביחס לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש בתביעות שעניינן ליקויי בניה כדלקמן:

"מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראו גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) עמ' 421).
אני סבורה כי בסופו של יום, אין מנוס מלהתערב בקביעת בית המשפט המחוזי בעניין זה. אכן, לא אחת עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת בהכרח את עגמת הנפש הנגרמת בשל ליקוי זה ולא קיים בהכרח מיתאם בין עלות תיקון הנזק לבין עגמת הנפש הנגרמת בעטיו של ליקוי זה (ע"א 611/89, שם, בעמ' 64-65). יחד עם זאת, אף על פי שקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול דעת בית המשפט (ע"א 4445/90 "עמיגור" ניהול נכסים בע"מ נ' מאיוסט ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 17.4.94)) הרי שגם קביעה זו צריכה לעמוד במבחן של סבירות".
גובה הפיצוי הינו, אם כן, רק אחד מן השיקולים ששוקל בית המשפט בבואו לפסוק פיצוי עבור עוגמת נפש.
23.
בענייננו מדובר בליקויים בדירת מגורים. חלקם אומנם ליקויים חזותיים, ואולם חלקם ליקויים הגורמים לחוסר נוחות ואפילו לסבל. כאלה הם ליקויי הרטיבות. ליקויים אלה תוקנו על ידי הנתבעות בעבר, אך הבעיה לא נפתרה. בהביאי בחשבון שיקולים אלה, כמו גם את השיקולים שמניתי לעיל ביחס להתנהלות הצדדים לגבי ביצוע התיקונים, את מספר הימים הנדרשים לביצוע התיקונים לפי חוות דעתו של גיל וכן את גובה הפיצוי, אני סבורה כי יש לפסוק לתובעים פיצוי של 7,000 ₪ עבור עוגמת נפש.

הוצאות משפט:
24.
התובעים עותרים כי הנתבעות ישלמו להם את מלוא סכום האגרה ששילמו, את עלות חוות דעתו של גוכמן וכן את מחצית עלות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט שבה נשאו.
25.
ואילו הנתבעות טוענות, כי התובעים זכאים רק לחלק יחסי מסכום האגרה, וכי אין לפסוק להם החזר עבור חוות דעת המומחים לנוכח העובדה שחוות דעת המומחה מטעמם התבררה כמופרכת וכמוגזמת.
26.
באשר לאגרה סבורה אני כי הדין עם הנתבעים. התובעים הגישו תביעה בסכום גבוה בהרבה מן הסכום שנפסק להם בסופו של דבר, ואין עילה להשית על הנתבעות את הפרש האגרה הנובע מכך.
27.
הוא הדין לגבי עלות חוות דעת המומחה מטעם התובעים. הסתבר כי מרבית הליקויים שנכללו בחוות דעת המומחה מטעם התובעים אינם ליקויים כלל. ערכם הכספי של הליקויים לפי חוות דעתו של גוכמן גבוהה בלמעלה מ-450% מערכם בפועל לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. נראה שחוות דעת זו, שהסתברה כמוגזמת וכמופרכת ברובה, היא שהובילה להגשתה של תביעה זו. בנסיבות אלה אין מקום לחייב את הנתבעים לשאת בעלותה (ראה: ת"א (שלום חי') 4300/03 אהרוני בני נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (20.10.04); ת"א (שלום פ"ת) 3230/99 שקרוקה אליהו נ' ח. חזי ובניו חברה לבנין והשקעות בע"מ (1.8.00)).
28.
באשר לעלות שכרו של המומחה מטעם בית המשפט סבורה אני, כי יש מקום לחייב את הנתבעות לשאת בה, וזאת לנוכח הפער בין הליקויים בהם הודו הנתבעות לבין הליקויים שנמצאו על ידי מומחה בית המשפט, לרבות הפער בערכם הכספי של הליקויים בשתי חוות הדעת.

סוף דבר
29.
לאור האמור לעיל על הנתבעות לשלם לתובעים את ערך הליקויים שמצא מומחה בית המשפט בצירוף מע"מ, וסכום של 7,000 ₪ עבור עוגמת נפש.
30.
אשר על כן הנני מורה כי הנתבעות ישלמו לתובעים סכום של 29,910 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעות לתובעים שכ"ט עו"ד בסכום של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל, ישיבו להם את הסכום ששילמו עבור חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בשערוך כדין, וכן ישיבו להם את החלק היחסי מתוך האגרה ששילמו בהתאם לסכום שנפסק, בשערוך כדין.
31.
זכות ערעור כחוק.



ניתן היום,
י"ט תמוז תשע"א, 21 יולי 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 25371-10/09 אושרי דהן, טובה דהן נ' אשל הירדן יזום ובנין בע"מ, סולל-בונה בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/07/2011)