פסקי דין על קלריס בן חמו | פסקי דין על חברת החשמל לישראל בע"מ

6490-12/10 א     24/07/2011




א 6490-12/10 קלריס בן חמו נ' חברת החשמל לישראל בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



24 יולי 2011

ת"א 6490-12-10 בן חמו נ' חברת החשמל לישראל בע"מ




כב' השופט שלמה לבנוני
, סגן נשיא



התובע
קלריס בן חמו
ע"י ב"כ עוה"ד
חורש
(מטעם הסיוע המשפטי)


נגד

הנתבעת
חברת החשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד
גרשון ברקוביץ


פסק דין


1.
התובעת הגישה תובענה לצו עשה נגד הנתבעת (להלן, גם "חב' החשמל"). בעתירתה טענה התובעת כי חב' החשמל ניתקה זרם החשמל לדירתה, לנוכח טענתה שנעשה
בחשמל שבדירתה שימוש בלתי חוקי, אשר בעגה של חב' החשמל נקרא שב"ח.

2.
בהחלטתי מיום 5.12.10 ניתן צו עשה זמני והוריתי על חידוש זרם החשמל בביתה של התובעת. הוריתי לחב' החשמל להגיש תגובתה לבקשת התובעת והיא עשתה כן. תחילה התקיים משא ומתן בין בעלות הדין שלא עלה יפה. בהמשך הדרך הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן

פסק דין
מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.


משזו הייתה ההסכמה הדיונית נדחית טענת חב' החשמל שאין להידרש להליך שבפני
י כל עיקר, נוכח העובדה שלא הוגש הליך עיקרי. ההסכמה הדיונית האמורה למתן

פסק דין
, כך אני מפרש וקובע, משמיעה שבעלי הדין יתייחסו אל העתירה לצו זמני שהוגשה על ידי התובעת, כאל עתירה אף לסעד של צו עשה סופי.

3.
מחומר הראיות שהונח בפני
י על ידי חב' החשמל אני למד כי מר רזיאל כרמי (להלן – "רזיאל") משמש כעובד במחלקה הטכנית שבמחוז חיפה של חב' החשמל ובודק מקרים של שב"ח. ביום 11.8.10 הוא ביקר במקום הצרכנות שבדירת התובעת ברח' קרן היסוד 35 בנשר. הוא מצא במתקן החשמל כי בוצע חור בצידו הימני של המכסה העליון של מונה החשמל, אשר דרכו ניתן היה להחדיר חפץ זר למונה ולמנוע את סיבובו ובכך למנוע את רישום מלוא צריכת החשמל במונה. כך, על פי הטענה, צרכה התובעת חשמל רב על חשבון חב' החשמל מבלי לשלם תמורתו. כמו כן נמצא לכלוך רב בתוך המונה ושריטות על דיסק המונה, מה שמעיד על כך שאכן הוחדר חפץ זר לתוך המונה על מנת למנוע את רישום צריכת החשמל במלואה במונה החשמל.

4.
משאלו הם פני הדברים דומה שדרכה של חב' החשמל סלולה, ככל שעסקינן בשאלות של חבות. אכן, כפי שציינתי בפסק דיני שניתן ב-ת.א. 3458/99 יוסף כיאל נ' חב' החשמל לישראל בע"מ (במאגרי "נבו") -

"מקום שנעשית חבלה במונה, היא נעשית, מן הסתם, על מנת לבצע שב"ח, הוא שימוש בלתי חוקי. במקרים מעין אלו, עקב חבלה מכוונת במונה, המונה אינו מראה את הצריכה הנכונה אלא מראה צריכה נמוכה יותר. ככל שהמחבל במונה מתוחכם יותר, הוא מפעיל את המונה החבול בצורה מבוקרת, על מנת שתיראה צריכה כלשהי ולא תעורר חשד. ככל שהוא מתוחכם פחות הוא אף אינו עושה כן באופן שהמונה מראה חוסר כל צריכה.


אין צריך לומר כי האדם, שמא היחיד, שיש לו אינטרס לעשות כן הוא צרכן החשמל. מכאן, פשיטא, כי מקום שמתגלית חבלה כאמור במונה, החשד הטבעי המתבקש והמתחייב מופנה כלפי הצרכן. למי, מלבד הצרכן, יש אינטרס שהצרכן יחוייב באספקת חשמל נמוכה יותר, זולת הצרכן עצמו? למי, זולת הצרכן, יש את היכולת ליתן הסברים אשר ינקו אותו מחשד לכאורי זה?
(סעיף 10).

5.
מול הנחת בסיס זו חייבת הייתה התובעת לא להסתפק בהכחשה סתמית אלא להרים נטל, והוא נטל כבד, המשווה לנתונים האמורים משמעות תמימה. התובעת כושלת ולא עושה כן. היא לא המציאה חוות דעת מומחה מטעמה אשר יכול היה, שמא לאחר שיבדוק את המונה החבול, להציע הצעות אחרות שאינן מתיישבות עם אשמה. משאלו הם פני הדברים הרי מול תצהירו של רזיאל, הנסמך על ניסיונו המקצועי, לא סיפקה התובעת בדל-מענה ושמץ-הסבר. משום כך, ועל יסוד ההנחה האמורה, מתחייבת המסקנה ההגיונית כי היא, ושמא מי מטעמה, הם החשודים העיקריים בחבלה כאמור, שהרי רק הם יכולים היו להפיק תועלת מקיומו של השב"ח.

6.
נותר לי להידרש לשאלת אומדנה של צריכת החשמל, מכוח אותו שב"ח. חב' החשמל טוענת שהסכום האמור עולה לסך של 19,222.79 ₪. אכן, כך עמדתה, ככל שישולם הסכום האמור תהא חב' החשמל מוכנה לחידוש הזרם לדירת התובעת.

7.
אומדנה של חב' החשמל, ברגיל, זוכה לאהדת בית המשפט. שהרי, כך רשמתי בפסק דיני ב-ת.א. 5447-06-09 אלבשר נ' חב' החשמל לישראל בע"מ (במאגרי "נבו"), "תחשיבה של חב' החשמל נסמך על ידיעתה המקצועית, ומכוח אמות המידה שלה. במצב דברים זה שומה היה על התובעת להצטייד בחוות דעת מקצועית של מומחה מטעמה. אכן, גם בהינתן שהתובעת גזלה את חב' החשמל, שומה על בית המשפט לא להתיר לחב' החשמל 'לגזור קופון' בהזדמנות זו. חב' החשמל לא עשתה כן. היא הציגה בפני
י תחשיב מקצועי. למולו מצפה הייתי כי התובעת תניח בפני
י תחשיב אלטרנטיבי של חוות דעת מומחה מטעמה. היא אמורה הייתה להביא תשתית עובדתית באשר לצריכת החשמל האמיתית שלה. מוטל עליה נטל כבד. כך, גם לנוכח העובדה שהיא התובעת. כך, בעיקר, לנוכח העובדה שהיא הביאה על עצמה את מצב הדברים בו נתפסה בכף. אחת היא לי אם ידה של התובעת הייתה במעל, או שמא ידם של אחרים, שמא בני משפחתה, ובידיעתה ולהנאתה, ומן הסתם הם אלו שאמורים יהיו לסייע בידה, במידת הצורך, בהשבת החשמל שנצרך בדרך נפסדת זו" (סעיף 7).

ועוד רשמתי בפרשה ההיא כי "לא ניתן להתייחס למחלוקת שבפני
י כאל מחלוקת אזרחית גרידא, משל מדובר בשני בעלי דין תמימים שנקלעו לסכסוך אזרחי. אלו אינם פני הדברים, משעה שהתובעת מודה בהגנתה של חב' החשמל. מכאן נהיר לחלוטין, פיה של התובעת לאמיתו של דבר עונה בה, כי התובעת, בפשטות, נתפסה במעשה של גניבה. חב' החשמל, בפשטות, היא הקורבן-הנגזל. מקום שעל בית המשפט להידרש לבחינה האזרחית מה סכום הגניבה שעל הגנב להשיב לקורבנו, בית המשפט אינו עוסק בכך בשוויון נפש, משל מדובר בשני אנשים ישרי דרך. אכן, אין צל של ספק כי הנטל מונח על כתפיו של הגנב" (סעיף 6).

8.
ואולם, חרף הנתונים האמורים, בפרשה שבפני
י קיים נתון משמעותי המכריע את הכף לזכות התובעת, ככל שעסקינן באומדן האמור. מתצהיר עדותו של מר אהרון דרעי (להלן – "דרעי"), ראש מדור שב"ח במחוז חיפה של חב' החשמל, עולה כי בעקבות גילוי השב"ח הגיעו ביום 17.10.10 למשרדו התובעת ובנה וקיבלו פרטים מלאים בדבר מהות וגובה החוב. בהמשך אותה שיחה נרשם כי "על פי אומדנה זו הוצע למבקשת לשלם סך של 10,328.41 ₪ בלבד לכיסוי חובה ואולם, אף הצעה זו נדחתה על ידי המבקשת" (סעיף 20). ואולם, כך מבאר דרעי, החוב הנכון עומד על סכום של 19,222.79 ₪, בעוד ההצעה האמורה "נעשתה לצרכי פשרה בלבד ועל מנת לפתור את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט ובכך לחסוך בהוצאות ההתדיינות ובזמנו היקר של בית המשפט הנכבד" (סעיף 21).


ואולם הצהרה זו אינה מתיישבת כל עיקר עם מכתב דרישה פורמאלי שנשלח לתובעת ביום 2.12.10, משמע לאחר הפגישה מיום 17.10.10. במכתב זה רושם יועצו המשפטי של מחוז חיפה של חב' החשמל כי "במאמר מוסגר נציין כי הינך חייבת לחברתנו חוב על סך של 10,328.41 ₪ (הקרן) בגין שימוש בלתי חוקי בחשמל שנמצא במונה החשמל, אשר הזין את דירתך בכתובת שבנדון ואשר עד היום לא נפרע על ידך, וזאת על אף שקיבלת הסברים מפורטים לגביו על ידי נציגי חברתנו. היה ולא תסדירי את חובך הנ"ל לחברתנו הרי שחברתנו תפעיל את סמכותה על פי דין לניתוק מקום צרכנותך מרשת החשמל". ועל כל אלו, העתק מכתב זה נשלח אף לדרעי.


משמע, על דרך הודאת בעל דין, ובאורח מוסמך, הגדירה חב' החשמל את חובה של התובעת בסכום האמור, מבלי שהיא מציינת שמדובר בסכום של פשרה. על אותה דרך אף לא נאמר לתובעת כי במידה והחוב האמור לא ייפרע, יעמוד לפרעון חוב בסכום של 19,222.79 ₪. ולכך אוסיף כי הסכום האמור במכתבו של היועץ המשפטי הנ"ל, נחזה מדוד ומדויק, אף מגדיר את עצמו כקרן. קרוב לוודאי שעל דרך הפשרה היו הצדדים מדברים על סכומים "עגולים".

9.
הנה-כי-כן נהיר לי שחב' החשמל עשתה שימוש כדין בסמכויותיה כאשר ניתקה את זרם החשמל. הנני דוחה מכלול טענות ב"כ התובעת אודות כוחנות וחוסר מידתיות
בפועלה של חב' החשמל. ואולם חב' החשמל מנועה מלטעון שהחוב בגין השב"ח עולה על זה שנרשם מפורשות על ידי יועצה המשפטי, אף צורף כנספח לתגובתה, אף לא זכה לכל מענה מסתייג של אדרי, ואף לא בגדר תצהירו שבפני
י. משום כך אמירתו של אדרי אודות כך שמדובר בהצעת פשרה, כאשר הוא אינו מספק כל הסבר הכיצד נתון זה מתיישב עם מכתב היועץ המשפטי, אינה מניחה את דעתי.


מנגד, ולנוכח העובדה שקביעה זו שלי אינה פועל יוצא של טיעון ב"כ התובעת, אף עניין זה ישליך על פסיקת ההוצאות.

10.
לפיכך הנני מחייב את התובעת לשלם לחב' החשמל החוב בגין השב"ח בסכום של 10,232 ₪ תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה כאשר פגרת בית המשפט לא תקטע את מירוץ המועדים האמור ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪. הנני מורה כי ככל שהסכום האמור לא ישולם לידיו הנאמנות של ב"כ חב' החשמל במועד האמור, הנני מתיר לחב' החשמל לעשות שימוש בסמכויותיה על פי כל דין, לעניין ניתוקה של דירת התובעת נשוא ההליך שבפני
י מזרם החשמל.

11.
המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
כ"ב תמוז תשע"א, 24 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

_________________________
שלמה לבנוני
, שופט
סגן נשיא









א בית משפט שלום 6490-12/10 קלריס בן חמו נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/07/2011)