פסקי דין על פנחס כהן באמצעות אפוטרופא לאה כהן | פסקי דין על גבי פפישוילי

10963-05/11 ער     24/07/2011




ער 10963-05/11 פנחס כהן באמצעות אפוטרופא לאה כהן נ' גבי פפישוילי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע



ע"ר 10963-05-11 כהן נ' פפי






בפני
כב' השופטת יהודית הופמן-גלטנר
, סגנית הנשיאה
נציגת ציבור עובדים – פסה מרקוביץ
נציג ציבור מעבידים – משה אניג'ר

מערער
(התובע)
פנחס כהן (חסוי)
באמצעות אפוטרופא לאה כהן

ע"י ב"כ עו"ד שרה זינו – אמוראי



נגד

משיב
(הנתבע)
גבי פפישוילי

ע"י ב"כ עו"ד יגאל וידאל




פסק דין


1.
זהו ערעור על החלטת כבוד הרשם פרנקל מיום 27.4.11 (
תל"א
725-02-11
), אשר ביטל

פסק דין
שניתן כנגד המשיב ביום 3.5.93 במעמד צד אחד ובהיעדר הגנה.



2.
הערעור נדון בדרך של הגשת סיכומים בכתב ע"י הצדדים.

רקע עובדתי:

3.
ביום 3.5.93 ניתן פסק דינו כב' הרשם יוסף ברד מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, במסגרתו חוייב המשיב בתשלום סך של 9,722 ₪ בצירוף הוצאות משפט ע"ס 200 ₪ לטובת המערער (להלן: "פסק הדין") . פסק הדין ניתן במעמד צד אחד ובהיעדר הגנה.

4.
בהסתמך על פסק הדין, נפתח כנגד המשיב בשנת 1993 תיק הוצל"פ למימוש פסק הדין הנ"ל.

5.
במסגרת תיק ההוצל"פ הוטלו עיקולים על חשבונות בנק שבבעלות המשיב, הוטל עיקול על רכבו של המשיב וכן הוצא צו מאסר וצו עיכוב יציאה מן הארץ.

6.
בחודש ינואר 2011, כשמונה עשרה שנה לאחר מן פסק הדין ופתיחת תיק ההוצל"פ התברר למשיב כי תלוי ועומד כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ במסגרת תיק ההוצל"פ דנן.

7.
המשיב הגיש בקשה לביטול פסק הדין משנת 1993, בטענה כי לא ידע על התביעה כנגדו ולא על פסק הדין או הליכי ההוצל"פ.

8.
ביום 27.4.11 ניתנה
החלטת כב' הרשם פרנקל לפיה בוטל פסק הדין שניתן כנגד המשיב ותיק ההוצל"פ שנפתח למימוש פסק הדין הנ"ל נסגר.

9.
לאחר שדן במבחנים לביטול פסק הדין על פי שיקול דעת בית הדין, קבע כב' הרשם פרנקל כדלקמן:


"באשר לסיבה לאי ההתייצבות, טוען המבקש, כי לא זומן לדיון, לא קיבל כתב תביעה ופסק הדין ניתן נגדו בחוסר סמכות. כמו כן, טוען שלא העסיק את המשיב ולכן גם לגופו של עניין אין כל יריבות בין הצדדים.


בנסיבות המקרה שבפני
י, בהתחשב במידת הנזק שייגרם למשיב, לעומת עוצמת העוול שעלול להיגרם למבקש כאשר יתרת החוב עומדת היום על 80,000 ₪, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל, פסה"ד שניתן כנגד המבקש ביום 3.5.93 מבוטל ויש לסגור את תיק ההוצל"פ שנפתח כנגד המבק בעקבות פסק הדין "

למען הסר ספק פסק הדין מבוטל אך ורק נגד המבקש ולא נגד הנתבעת הנוספת
(ההדגשה במקור – י.ה.)


משלא הוכח כי המבקש קיבל את כתב התביעה, את הזימון לדיון ואת פסק הדין אין צו להוצאות."

10.
מכאן הערעור על החלטת כב' הרשם פרנקל.

עיקר טענות המערער

11.
במסגרת הערעור שהגיש, טוען המערער כי שגה כב' הרשם כאשר העביר את נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות מהמשיב למערער. לטענת המערער קיימת חזקה שבדין כי פסק הדין שניתן על ידי כב' הרשם ברד ניתן על פי דין ובהליך תקין. פסק הדין ניתן לפני 18 שנה, התיק בבית הדין לעבודה בוער, והמערער אינו יוכל כיום לפעול משפטית בעצמו לנוכח מחלת האלצהיימר והיום למעשה, נדרש ממנו על פי החלטת הרשם להוכיח מחדש את תביעתו, והחלטה זו סותמת למעשה את הגולל על אפשרותו של המערער לקבל את הכספים שמגיעים לו ואשר הוא זקוק להם ביותר כיום.

12.
כן טוען המערער כי ממועד מתן פסק הדין ועד היום, המשיב לא שינה את כתובתו במרשם האוכלוסין, ולפי עדותו אף התגורר בתקופת מתן פסק הדין בכתובת הנ"ל. במסגרת תיק ההוצל"פ,
בוצעה למשיב מסירה כדין של האזהרה בשנת 1993, וכן בוצעה מסירה מלאה נוספת של האזהרה בשנת 2007 כאשר התיק הועבר ללשכת ההוצל"פ בדימונה. כמו כן, בוצעו בתיק פעולות גבייה אשר כב' הרשם לא נתן להם משקל.

13.
שגה כב' רשם בכך שקיבל את טענות המשיב לאי הגשת כתב הגנה, אי ההתייצבות לדיון
והגשת הבקשה לביטול פסק הדין רק בחלוף 18 שנה, כאשר כתובתו של המשיב לא נשתנתה משך כל אותם שנים, וזאת מבלי שהמשיב הגיש אסמתכאות לטענותיו לפיהן לא קיבל את כתב התביעה ולא ידע על פסק הדין.

14.
כן טוען המערער כי המשיב טען כי יש ברשותו טענות הגנה טובות, לפיהן אין יריבות בין הצדדים, כיוון שהוא עצמו היה שכיר בחברה בה עבד גם המערער, אולם טענה זו איננה נכונה. המשיב רכש את הבעלות בחברה בה עבד המערער ואף חתם על הסכם עם המערער לפיו התחייב אישית בכל ההתחייבויות כלפי המערער, שכן זה היה התנאי להמשך עבודתו של המערער אצל המשיב. פסק הדין ניתן בהסתמך על המסמכים וההסכם בכתב הנ"ל.

15.
שגה כב' הרשם בכך שקבע כי עוצמת העוול שעלולה להיגרם למשיב עולה על מידת הנזק שייגרם למערער. בכך הפך כב' הרשם, לטענת המערער, את היוצרות הן בעניין נטל השכנוע והראייה, והן לעניין מעשה בית דין, וזאת בהתחשב בכך שמדובר ב

פסק דין
חלוט מלפני 18 שנה כשכל המסמכים והראיות בתיק בוערו והמערער בגיל 89 וסובל מאלצהיימר.

16.
שגה הרשם בכך שלא התחשב באמור בתצהיר שהוגש על ידי הפקידה מטעם עורך הדין שפעל בתיק ההוצל"פ לפיו ביום 10.1.11 התקשר המשיב והציע לשלם את קרן החוב בתיק, כאשר לתצהיר אף צורף מזכר שנערך בסמוך לקיום השיחה ובו צויינו מספרי טלפון שמסר המשיב.

17.
לבסוף טוען המערער במסגרת תשובתו לתגובת המשיב להודעת הערעור, כי המשיב מנסה בכל כוחו להתחמק מן המערער ולתעתע בו. כך למשל, במסגרת הדיון אצל כב' הרשם, מסר המשיב כתובת מגוריו העדכנית אולם בנסיון למסור לו את הודעת הערעור לכתובת שמסר, התברר כי היא איננה נכונה. גם במסגרת הערעור דנן, נתבקש המשיב ע"י בית הדין למסור את כתובתו העדכנית אולם הוא לא עשה כן.

עיקר טענות המשיב

18.
לטענת המשיב, החלטתו של כב' הרשם פרנקל נכונה והולמת את נסיבות העניין שלפנינו.

19.
התביעה בגינה ניתן פסק הדין הינה תביעה שהוגשה כנגדו למרות שהיה שכיר בחברה אשר לטענת המערער חבה לו תשלומים שונים. לא ברור למשיב מדוע הוא נתבע ביחד עם החברה, ואין יריבות בין הצדדים.

20.
לטענת המשיב, פסק הדין ניתן כנגדו מבלי שהיה נוכח ומבלי שידע על קיומה של התביעה.
על קיומה של התביעה נודע לו רק בשנת 2011 בעת שרצה לצאת מהארץ וגילה כי תלוי ועומד כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ.

21.
לטענת המשיב, יש לבחון האם פסק הדין ניתן כדין והאם המשיב קיבל לידיו את פסק הדין. מאחר ולא הוצגו אישורי מסירה בתיק, הרי שפסק הדין ניתן בחוסר סמכות.

22.
כמו כן טוען המשיב כי העובדת במשרד עורך הדין שנתנה את תצהירה לא הופיעה לדיון בפני
כב' הרשם פרנקל, ועל כן, עדותו של המשיב לפיה רק בשנת 2011 נודע לו על פסק הדין, לא נסתרה.

דיון והכרעה



האם היה מקום לבטל את פסק הדין מיום 3.5.93 ?

23.
נקדים ונציין, כי מקובלת עלינו
טענת המערער לפיה שגה כב' הרשם שעה שהתעלם מחזקת התקינות של פסק הדין שניתן על ידי כב' הרשם ברד. כב' הרשם פרנקל קבע בסעיף 9 להחלטתו כי "משלא הוכח כי המבקש קיבל את כתב התביעה, את הזימון לדיון ואת פסק הדין, אין צו להוצאות" .
24.
הגם ש
בשל חלוף הזמן מעת שניתן פסק הדין, לא ניתן היה להציג את אישור המסירה של כתב התביעה ואישורי המסירה במסגרת תיק ההוצל"פ,
חזקה היא כי פסק הדין ניתן בסמכות וכדין, ועל כן, נטל ההוכחה כי לא היתה מסירה כדין וסתירת החזקה רובץ לפתחו של המשיב, ואנו סבורים כי המשיב לא עמד בנטל זה.
25.
זאת ועוד, התנהלותו של המשיב לאורך כל הדרך, לרבות הסיבות שהעלה לאי התייצבותו לדיון,
או אי ידיעתו על פסק הדין מעוררות תמיהות וזאת בלשון המעטה.

26.
המשיב לא עדכן את כתובתו בתעודת הזהות ובמרשם האוכלוסין במשך 18 שנה, ואף העיד במסגרת הדיון בפני
כב' הרשם פרנקל כי משנת 1993, אז ניתן פסק הדין כנגדו ועד היום, כתובתו הרשומה בתעודת הזהות הינה כתובתם של סבו וסבתו ברח' דרך מצדה בבאר שבע (פרוטוקול מיום 27.4.1 עמ' 3 מול השורות 24-29).
27.
למרות זאת, לא קיבל לטענתו את כתב התביעה ולא ידע על הליכי ההוצל"פ וזאת על אף שעל פי המסמכים בתיק ההוצל"פ האזהרה נמסרה לו פעמיים – פעם בשנת 1993 בעת שנפתח תיק ההוצל"פ ופעם נוספת בשנת 2007 בעת שהתיק הועבר ללשכת ההוצל"פ בדימונה.

28.
זאת ועוד, למרות שלאורך השנים בוצעו מספר הליכים במסגרת תיק ההוצל"פ כגון עיקולים על חשבונות בנק שבבעלותו, עיקול על רכב שבבעלותו, ואף הוצא כנגדו צו מאסר, לא ידע המשיב לטענתו, על ההליכים כנגדו ועל העובדה שניתן פסק הדין כנגדו.

29.
התנהלות זו (כמו גם התנהלותו של המשיב לאחר שבוטל פסק הדין שעה שלא מסר את כתובתו העדכנית למרות שנתבקש לעשות כן), מטילה רבב באמינות גירסתו של המשיב באשר לטענותיו לפיהן לא ידע על ההליכים כנגדו.

30.
לפיכך ומכל שנאמר לעיל, המשיב לא הוכיח כי זכאי לביטול פסק הדין מחמת חובת הצדק ויש לבחון האם היה מקום לבטל את פסק הדין משיקול דעת בית הדין.

31.
כפי שציין כב' הרשם פרנקל בהחלטתו, על מנת שיבוטל

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד משיקול דעת בית הדין, יש לבחון מהם

סיכויי ההגנה וכן מהי הסיבה לאי ההתייצבות לדיון בתביעה. על פי הפסיקה, התשובה לשאלה הראשונה היא החשובה מבין שני השיקולים. די בכך שיש טענה בכתב ההגנה, שאם תוכח בעת הדיון לגופו מעל לספק סביר, הרי

תתקבל טענת ההגנה, והמשיב לא ישא באחריות כלפי המערער.

32.
בהחלטה מושא הערעור שלפנינו קבע כב' הרשם כי המשיב העלה טענת הגנה טובה בתיק והגיע למסקנה, כי אין לחסום את דרכו של המשיב מלהוכיח את טענותיו בפני
בית-הדין, בין היתר, גם משיקולים של מאזן הנוחות.
33.
בנסיבות המקרה דנן ,כאשר התיק בוער, לא ניתן לבחון את העילה בגינה הוגשה התביעה כנגד המשיב.
המשיב בבקשתו לביטול פסק הדין טען בתצהירו כי אינו יכול להתגונן כי אין בפני
ו כתב תביעה. לאחר מכן אף הוסיף כי לא העסיק את המערער וכי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין המערער וכן כי החברה שם תורס בע"מ היא מעסיקתו לכאורה, ככל הידוע לו, וכך היה עד להתחשבנות עם המערער, אשר בזמנו שולמו לו מלוא זכויותיו במזומן בגין עבודתו בחברה וסיומה.
34.
טענת חוסר היריבות הועלתה על ידי המשיב גם בתשובתו לערעור שם טען כי היה שכיר בחברה.
35.
המערער, באמצעות אפוטרופא, טען כי יש להשאיר את פסק הדין על כנו וכי לא נסתרה חזקת התקינות בדבר ההמצאה של כתב התביעה. בנו טען בדיון בפני
כבוד הרשם פרנקל כי התביעה אמיתית ונכונה וכי אביו עבד גם בחברת שם טורס תחת הבעלים הקודמים וניסה במשך כל השנים לפגוש את המשיב ללא הצלחה עד כי הגיש התביעה.

36.
גישת בית הדין לעבודה בכל הנוגע לביטול

פסק דין
היא גישה מקילה.


יחד עם זאת, בנסיבות המקרה הנדון, גם אם העלה המשיב טענת הגנה ראויה בעילה של חוסר יריבות, הוא לא המציא אף לא ראשית ראיה לטיעון זה ולו באשר למעמדו. זאת ועוד, בניגוד לקביעתו של כב' הרשם פרנקל, אנו סבורים כי מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובת המערער,
וזאת בשים לב לכך שלא נסתרה חזקת תקינות ההמצאה כדין על ידי המשיב, וכן בשים לב לעובדה שהמערער פעל לגביית החוב במסגרת תיק ההוצל"פ מיד עם קבלת פסק הדין ובמהלך השנים נקט פעולות לגבייתו, וכן לאור העובדה שהמערער הינו חסוי בן 89 הסובל ממחלת האלצהיימר, וביטולו של פסק הדין, עלול להעמידו מול שוקת שבורה.

37.
מסקנתנו זו בדבר מאזן הנוחות הנוטה לטובת המערער מתחזקת גם בעקבות התנהגותו החמקנית של המשיב,
בדבר אי עדכון כתובתו לעניין המצאת כתבי בית דין (גם לאחר הגשת הערעור הנוכחי), וכן לאור העובדה שהמשיב לא עמד בנטל הראיה המוטל עליו, להוכיח האם
קיבל את כתב התביעה לרבות הזימון לדיון אם לאו.

38.
לבית הדין מסורה הסמכות להתנות את ביטולו של

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, בתנאים שונים. בתי המשפט פירשו את הסמכות להתנות ביטול

פסק דין
על פי תקנה 50 בתנאים "בעניינים אחרים" כרחבה ביותר (ראו ע"א 436/83 יפת לוי נ' דקו, פ"ד מ(4) 589, 605). אין ספק כי בגדר התקנה נכנסת גם התניית ביטול

פסק דין
בהפקדת סכום כסף לצורך הבטחת הופעתו של הנתבע בבית הדין, במיוחד כאשר פסק הדין במעמד צד אחד ניתן בשל אי הגשת כתב הגנה והתנהגות לא אחראית של הנתבע שגרמה להעדרו מהדיון.

39.
לאור כל האמור לעיל, אנו בדעה כי
האיזון הראוי בין האינטרס של המערער על כל היבטיו שפורטו לעיל, לבין האינטרס של המשיב לקיום דיון ענייני בטענות ההגנה שהעלה, מביאות למסקנה כי יש לקבל את הערעור במובן זה שפסק הדין יבוטל כאמור בהחלטת כב' הרשם פרנקל, אולם יש להתנות את ביטול פסק הדין בכפוף להפקדת הסך של 35,000 ₪, אשר יבטיחו את זכויותיו של המערער, מחד גיסא, ויתנו למשיב את יומו בבית המשפט
מאידך גיסא.

40.
הסכום הנ"ל נקבע בהתחשב בעובדה שיתרת החוב בתיק ההוצל"פ נכון להיום עומדת על סך של למעלה מ – 80,000 ₪.

41.
אשר על כן, החלטתו של הרשם פרנקל תיוותר על כנה בכפוף להפקדת הסך של 35,000 ₪ אשר יופקדו בקופת בית הדין בתוך 30 ימים כאשר זמן הפגרה ילקח במניין הימים.. ככל שלא יופקד הסך הנ"ל בקופת בית הדין במועד, תבוטל החלטת כב' הרשם פרנקל ופסק הדין מיום 3.5.93 יוותר על כנו, והמערער יוכל לפעול בכל דרך שימצא לנכון לגביית פסק הדין הנ"ל.

42.
כמו כן יישא המשיב בהוצאות המערער בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, שאם לא ישולמו תוך 30 ימים מהיום, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. בקביעת ההוצאות הנ"ל נלקחה בחשבון העובדה שהמשיב לא הגיש את תגובתו לערעור במועד, על אף שהודעת הערעור נמסרה לו לכתובת עליה הצהיר במסגרת הדיון אצל כב' הרשם פרנקל, וכן העובדה שהמשיב אף לא פעל על פי החלטתנו מיום 21.6.11 במלואה.

43.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.


ניתנה היום,
כב' תמוז תשע"א, 24 יולי 2011, בהעדר הצדדים.






נציגת ציבור עובדים-
פסה מרקוביץ

נציג ציבור מעבידים-
משה אניג'ר

יהודית הופמן, שופטת
סגנית נשיאה











ער בית דין אזורי לעבודה 10963-05/11 פנחס כהן באמצעות אפוטרופא לאה כהן נ' גבי פפישוילי (פורסם ב-ֽ 24/07/2011)