פסקי דין על גד וייזר | פסקי דין על גד הדר | פסקי דין על טלי בן דרור חטר ישי | פסקי דין על אמנון בן דרור |

5467/11 רעא     28/07/2011




רעא 5467/11 גד וייזר, גד הדר נ' טלי בן דרור חטר ישי, אמנון בן דרור




החלטה בתיק רע"א 5467/11

בבית המשפט העליון


רע"א 5467/11




בפני
:

כבוד השופט א' גרוניס


המבקשים:

1. גד וייזר



2. גד הדר


נ


ג


ד

המשיבים:

1. טלי בן דרור חטר ישי



2. אמנון בן דרור

בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 30775-07-11 מיום 18.7.11 שניתנה ע"י כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר

בשם המבקשים:
עו"ד חאלד עותמאן

בשם המשיבים:
עו"ד אורן מצגר
, עו"ד עזרא ראובני


החלטה

1.
בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר' למלשטריך-לטר) דחה ביום 18.7.2011 בקשה של המבקשים למתן סעד זמני לעיכוב הליכי הוצאה לפועל לעניין פינויים של המבקשים מבית מגוריהם. הבקשה הוגשה בגדרה של תובענה, בה עתרו המבקשים לקבוע כי הם בעלי זכויות החכירה בבית. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. יחד עם הבקשה העיקרית הגישו המבקשים בקשה לסעד ארעי לעיכוב הליכי הפינוי. ביום הגשתן של הבקשות (בקשת רשות הערעור והבקשה לסעד ארעי) החלטתי ליתן צו ארעי לעיכוב הפינוי, וכן נדרשו המשיבים להשיב לבקשה לסעד ארעי. עתה מונחת בפני
י אף תשובתם של המשיבים.

2.
המבקשים הינם בני זוג, ואילו המשיבה 1 (להלן: המשיבה) הינה בתו של המשיב 2 (להלן –
המשיב)
. הבקשות שהגישו המבקשים מספרות סיפור ארוך ומורכב, שאין סיבה להידרש לכל פרטיו. נציג את הדברים בתמצית.


על פי המבקשים, היו המבקש 1 (להלן: המבקש) והמשיב ידידים קרובים, שניהלו עסקים משותפים. בשנת 1997 רכשו המבקשים מבת דודה של המבקש את זכות החכירה של בית בפרדס חנה. חרף הרכישה, לא נרשמו הזכויות על שם המבקשים. המבקשים הרסו את הבית ובנו בית חדש (להלן: הבית), תוך שנטלו הלוואה מבנק למימון הבנייה. המבקש והמשיב ניהלו במשותף עסק שהיה מאוגד כחברה. החברה קיבלה הלוואות מבנק. הבית שועבד לטובת הבנק. החברה התקשתה בהחזר ההלוואות. הבנק פתח בהליכים למימוש השיעבוד על הבית, שהיה עדיין רשום על שמה של בת דודתו של המבקש, ממנה, כזכור, רכשו המבקשים את הזכויות בנכס. בכדי למנוע את המימוש נעשה בין המבקש לבין המשיב הסדר. לפי ההסדר רכשה המשיבה את הזכויות בבית בהתאם להסכם שנעשה, כנראה, בחודש אוגוסט 2007. לטענת המבקשים, מדובר בהסכם למראית עין. במסגרת ההסדר בין המבקש למשיב, כך על פי המבקשים, נטלה המשיבה הלוואה מבנק ובאמצעותה סולק החוב הקודם לבנק. בד בבד נעשה ביום 11.9.2007 בין המשיבה לבין המבקשים הסכם, לפיו השכירה המשיבה את הבית למבקשים. מדובר בהשכרה לתקופה של 36 חודשים, החל מיום 1.10.2007 ועד ליום 30.9.2010. דמי השכירות הועמדו על 1,100 דולר לחודש. לטענת המבקשים, דמי השכירות באו לכסות את ההחזר החודשי של ההלוואה שנטלה המשיבה מהבנק.

3.
בשל אילוצים כלכליים ונסיבות משפחתיות קשות, הפסיקו המבקשים לשלם את דמי השכירות בחודש מרץ 2009. המשיבה הגישה לבית משפט השלום בחדרה תובענה לסילוק יד בשל הפרתו של הסכם השכירות. הצדדים, המשיבה והמבקשים, הגיעו להסדר פשרה, לפיו התחייבו המבקשים, בין היתר, לפרוע את חוב העבר שהצטבר. המבקשים מסרו המחאות להבטחת התשלומים. בהסכם הפשרה אף נקבע, כי אם הוא יופר על ידי המבקשים יפַנו הם לאלתר את המושכר. המבקשים נמנעו מלציין כי הסדר הפשרה קיבל תוקף של

פסק דין
בבית משפט השלום בחדרה ביום 3.9.2009. נתון זה עלה מתשובתם של המשיבים לבקשה לסעד ארעי.


המשיבה פתחה בהליכי הוצאה לפועל לפינויים של המבקשים, לאחר שאלה הפרו את הסכם הפשרה, שקיבל כאמור תוקף של

פסק דין
. לגרסת המבקשים, הם ביקשו להגיע להסדר עם המשיבים תוך שהם יתחייבו לפרוע את ההלוואה שנטלה המשיבה והבית יועבר על שמם, אך לא הושג הסדר. בקיצור נאמר, כי המבקשים טוענים שההסכם לרכישת הבית על ידי המשיבה נעשה למראית עין, וכך אף הסכם השכירות. טענתם היא, שביחסים מול המשיבים נותרו הם, המבקשים, בעלי הזכויות בבית.

4.
בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את בקשתם של המבקשים לסעד ארעי לעיכוב הפינוי. בית המשפט קבע, כי המבקשים לא הצביעו על זכות לכאורה, וכי בקשתם נגועה בחוסר ניקיון כפיים ובשיהוי וכי לאור פסק דינו של בית משפט השלום, שנתן תוקף להסכם הפשרה, קיים השתק שיפוטי כלפי המבקשים.

5.
סבורני, כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות. מן החומר עולה לכאורה, כי המשיבה רכשה את הבית והשכירה אותו למבקשים, וכי אלה הפרו את הסכם השכירות ואת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
. במצב דברים מעין זה מוטל על המבקשים נטל כבד להראות שמדובר בסדרה של הסכמים שנעשו למראית עין, כולל הסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
. המבקשים לא הרימו נטל זה במידה הנדרשת למתן סעד זמני. אפשר שבסופו של יום ולאחר בירור של התובענה יצליחו הם לעמוד בנטל. ברם, לעת הזו, ובמיוחד לאור הסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
, אין מנוס מן המסקנה שהמבקשים כשלו מלהרים את הנטל הלכאורי שיצדיק להעתר לבקשתם.


נחזור ונזכיר, כי קיים הסכם לפיו רכשה המשיבה את הבית, קיים הסכם שכירות לפיו שכרו המבקשים את הבית, וקיים הסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
שלכאורה הופר על ידי המבקשים.

5.
אשר על כן, הנני דוחה את בקשת רשות הערעור. על מנת לאפשר למבקשים להתארגן, נקבע בזאת כי הצו הארעי שניתן על ידי ביום 20.7.2011 יפקע ביום 8.9.2011.


המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח.



ניתנה היום, כ"ו בתמוז התשע"א (28.7.2011).
ש ו פ ט


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

11054670_s03.doc

עכב/גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






רעא בית המשפט העליון 5467/11 גד וייזר, גד הדר נ' טלי בן דרור חטר ישי, אמנון בן דרור (פורסם ב-ֽ 28/07/2011)