פסקי דין על שאול פרץ | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

35631-10/10 בל     29/07/2011




בל 35631-10/10 שאול פרץ נ' המוסד לביטוח לאומי










בית הדין האזורי לעבודה בנצרת



ב"ל 35631-10-10 פרץ נ' ביטוח לאומי הלשכה המשפטית - נצרת עלית







בפני
השופט חיים ארמון
נציג ציבור (מעבידים): מר יהודה ברקן

בענין:
שאול פרץ



ע"י עו"ד לימור אסלן
מטעם הלשכה לסיוע משפטי


התובע




המוסד לביטוח לאומי




ע"י עו"ד לובנא תלחמי-סוידאן
הנתבע



פ
ס
ק

ד
י
ן


1.
בתובענה שבפני
נו עלינו להחליט בשאלה אם לימודיה של אשת התובע, הרופאה - ד"ר נחמה גילה פרץ - בקורס "רפואת התמכרויות", שוללים את זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה.

2.
הנתבע, במכתבו לתובע מיום 3/5/10, דחה את התביעה לגמלת הבטחת הכנסה שהתובע הגיש ביום 17/3/10, לתקופה שהחלה בפברואר 2010, תוך שנימק את הדחיה בכך שהתובע, כביכול, לומד באוניברסיטת תל אביב.


גם הנתבע מסכים שהאמור במכתב הדחיה אינו נכון, שכן הנתבע אינו מייחס לתובע לימודים כלשהם. הלימודים הם לימודיה של אשת התובע.


מכל מקום, כנגד אותה דחיה של התביעה, הגיש התובע את התובענה שבפני
נו, תובענה שהתנהלה בענין לימודיה של אשת התובע.

3.
בהחלטה מיום 18/10/10 התבקשו באות כחם של הצדדים להודיע אם יש ביניהם הסכמה על העובדות. משלא עשו כך, הרי שבהתאם לאותה החלטה, הוגשו תצהירי עדות ראשית (של התובע ושל אשתו) והתיק נקבע להוכחות בפני
נו.


לדעתנו, אין כל מחלוקת עובדתית רלוונטית בין הצדדים. הגשת התצהירים וישיבת ההוכחות היו מיותרות. הידברות פשוטה בין באות כחם של הצדדים בעקבות ההחלטה מיום 18/10/10, היתה עשויה להביא לגיבוש ניסוח של עובדות מוסכמות, ואילו היה הדבר נעשה באופן זה - היו נחסכים חודשים מיותרים של התדיינות.


אלה העובדות

4.
התובע היה מכור לסמים קשים במשך שנים רבות. הוא גם ריצה עונשי מאסר ממושכים. בשנים האחרונות, התובע השתקם, נגמל מהתמכרותו, והוא מנסה לבנות את חייו.

5.
התובע טרם מצא עבודה מפרנסת. במשך השנים האחרונות הוא התייצב כדורש עבודה בלשכת התעסוקה. התובע התייצב בעבר כנדרש בלשכת התעסוקה והנתבע שילם לו גמלת הבטחת הכנסה באופן תדיר.

6.
אשתו של התובע, ד"ר נחמה גילה פרץ, היא - כאמור לעיל - רופאה.

אשת התובע עלתה לישראל מרוסיה. אמהּ, מתגוררת עדיין ברוסיה.

אשת התובע התקבלה לעבודה במחלקה הפנימית של בית החולים "העמק" בעפולה, שלא במסגרת תקנית, אלא על חשבון מלגה מקרן קליטה. עבודה זו, על חשבון המלגה, היתה בתקופה שמיום 2/7/08 ועד יום 3/8/08, ושוב - בתקופה שמיום 6/9/08 עד יום 1/11/08.


בתקופות שאשת התובע היתה אמורה להתייצב בלשכת שירות התעסוקה, היא התייצבה בלשכה.


הנתבע, כאמור, שילם לתובע גמלת הבטחת הכנסה.

7.
בשנת 2009 הרתה אשת התובע, ובערך באוקטובר או בנובמבר 2009 - היא ילדה את בנה (ובנו של התובע), בבית חולים בירושלים.

בשל סיבוכים בלידה ובניתוח הקיסרי, אושפזה אשת התובע לאחר הלידה. באותה עת, התגורר התובע עם בנו התינוק בבית אמו בירושלים. בשל כך, לא התייצב התובע כנדרש בלשכת שירות התעסוקה (בצפון) והנתבע הפסיק את תשלום הגמלה.

8.
סמוך לאחר שחרורה של אשת התובע מאשפוז בבית החולים, לקה בנם התינוק של התובע ואשתו בדום נשימה. בשל כך - אושפז התינוק למשך מספר שבועות בבית החולים. גם לאחר שחרורו של התינוק מבית החולים, היה עליו להיות מחובר למוניטור, והוריו רצו להיות קרובים לבית החולים, ועל כן - נשארה משפחתו של התובע להתגורר בבית אמו של התובע בירושלים.

9.
לאחר התאוששותו של בנם התינוק, במרץ 2010, שבו בני המשפחה להתגורר בביתם במנחמיה. התובע חידש את התייצבותו בלשכת שירות התעסוקה, וביום 17/3/10 - הגיש לנתבע תביעה חדשה לגמלת הבטחת הכנסה.


אשתו של התובע היתה באותה עת פטורה מהתייצבות בלשכת התעסוקה, באשר היא היתה אם לפעוט שגילו אינו עולה על שנתיים.

10.
ביום 16/2/10 החלה אשת התובע ללמוד בקורס "רפואת התמכרויות, בדגש על חומרים פסיכואקטיוויים", שהתקיים בבית הספר ללימודי המשך ברפואה, בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב.

מדובר בקורס לימודי תעודה בתוכנית הנתמכת על ידי הרשות למלחמה בסמים ועל ידי משרד הבריאות.

התוכנית מיועדת לרופאים העובדים או מעוניינים לעבוד במסגרות טיפול בהתמכרויות.

11.
הלימודים בקורס מתקיימים אחת לשבוע, מהשעה 14:00 עד השעה 20:00. הקורס נמשך 4 סימסטרים ומתפרש על פני שנתיים.

חובת הנוכחות בקורס היא רק ב-57% משעות הלימודים.

במהלך הלימודים אין צורך בהגשת עבודות ואין מבחנים שיש לעבור אותם. בסוף הקורס, אמורה אשת התובע לקבל תעודה על כך שהיא למדה בקורס, על סמך הנוכחות בלפחות 57% משעות הלימודים.

12.
עלות הלימודים בקורס היא בסך של 1,500 ₪ לכל סימסטר. מי ששילם בעד לימודיה של אשת התובע, היא אמהּ, המתגוררות מחוץ לישראל.

13.
ביום 1/2/11 שבה אשת התובע לעבוד בבית החולים "העמק". בימים שבהם היא נוסעת ללמוד, היא יוצאת מבית החולים בשעה 12:30 (נעיר כי תקופה זו כבר אינה רלוונטית לתובענה - אך אשת התובע נחקרה על כך בעדותה, ואנו מוסיפים זאת כחלק מהעובדות).


גורל התביעה

14.
סעיף 4 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (שייקרא להלן: "החוק"), קובע:
"(א)
הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על מי שהשר קבע בתקנות, בתנאים שקבע.".


בענייננו, אין טענה שהתקיים סייג כלשהו להוראה האמורה בסעיף 4(א) לחוק, ועל כן, זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה תלויה גם בזכאותה של אשתו.

15.
עילת תביעתו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, היא עילה של "דורש עבודה", בהתאם לסעיף 2(א)(2) לחוק. על כן, כתנאי לזכאותו לגמלה, עליו להתייצב בלשכת שירות התעסוקה. מאחר שאין חולק שמאז לידת בנו ועד פברואר 2010 התובע לא התייצב כנדרש בלשכת התעסוקה (שכן באותה עת הוא היה בירושלים), הרי שדין התביעה לגבי חודש פברואר 2010 - להידחות. (התקופה שלפני כן, ממילא אינה חלק מהתקופה הרלוונטית לתובענה).

16.
נותר לנו לדון בשאלת זכאות התובע לגמלה בתקופה שממרץ ועד מאי 2010. בתקופה זו, התובע התייצב כנדרש בלשכת שירות התעסוקה, אשתו היתה פטורה מהתייצבות (בהיותה אם לפעוט), והמחלוקת היחידה בין הצדדים היא בשאלה אם לימודיה של אשת התובע שוללים את זכאות התובע לגמלה.

17.
סעיף 3 לחוק קובע סייגים לזכאות לגמלה. הסייג האמור בפסקה (4) לסעיף 3 לחוק, קובע כך:
"תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט -
(א)

מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (4) של סעיף 2(א);
(ב)
(1)

הורה
יחיד,
שהשתלמה לו גמלה בעד 16 חודשים לפחות מתוך 20 החודשים שקדמו לחודש שבו החל להיות תלמיד במוסד כאמור, ובלבד שהוא אינו לומד בתכנית לימודים המקנה תואר אקדמי שני או שלישי; גמלה להורה יחיד שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה זו תשולם בעד תקופה שלא תעלה על 36 חודשים, ואולם השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם תשולם להורה יחיד כאמור גמלה בעד תקופה ארוכה יותר;
(2)

אין בהוראות פסקת משנה (1) כדי לגרוע מהאמור בסעיף 2(א)(2) או (3), ואולם השר רשאי לקבוע הוראות וכללים למתן הקלות לעניין התנאים הקבועים לפי סעיף 2(א)(2) או (3) להורה יחיד שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה (1).".


אין חולק כי בתובע ובאשתו לא מתקיימים הסייגים המפורטים בפסקה (4) לסעיף 3 לחוק.

מכאן שהמחוקק הסמיך את שר העבודה והרווחה לקבוע בתקנות מוסדות לימודים (לרבות תנאים לגבי אותם מוסדות) אשר תלמיד הלומד בהם -
לא יהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה.

השר עשה שימוש בסמכותו, והתקין את תקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982 (שתיקראנה להלן: "התקנות"), שבה נאמר כך:
"(א)
כמוסד לענין סעיף 3(4) לחוק ייחשב -
(1)
כל מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, וכן מוסד הטעון היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק;

(2)
מוסד אחר ללימודים על- תיכוניים;
(3)
ישיבה ומוסד תורני;
(4)
מוסד להכשרת כוהני דת;
(5)
מוסד לימודים אחר שבו מלמדים באופן שיטתי
??
תלמידים, למעט -
(א)
מוסד לימודים שאין במטרותיו להכשיר את
?
תלמידיו לבחינות ממשלתיות או למתן השכלה המוכרת על- ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
(ב)
מוסד לימודים שמסלול הלימודים בו אינו עולה על 12 חודשים וכן מוסד המכשיר את תלמידיו להשלמת השכלה תיכונית, אף אם אין מתקיים בהם האמור בפסקת משנה (א), ובלבד שלגבי זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק, בתנאי נוסף, שהלימודים במוסד מתקיימים בשעות הערב;
(ג)
מוסד שבו ניתנת הכשרה כמשמעותה בסעיף 2(א)(2) לחוק -
אם מקבל ההכשרה היה זכאי לגימלה לולא האמור בסעיף 3(4) לחוק.
(ב)
(1)
תקנת משנה (א) לא תחול לגבי זכאי שהוא ילד;
(2)
תקנת משנה (א)(5) לא תחול לגבי זכאי כאמור בתקנה 3(א)(3) המטפל בהורהו החולה והלומד במוסד לימודים בשעות הערב לא יותר משתים עשרה שעות בשבוע לשם השלמת השכלה תיכונית או הכשרה מקצועית".

מהחיקוקים המצוטטים לעיל, ניתן לראות כי "תלמיד" במוסד להשכלה גבוהה, אינו זכאי להבטחת הכנסה מכח התקנה.

18.
בענייננו, הקורס שבו השתתפה אשת התובע, היה בבית הספר ללימודי המשך ברפואה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. אוניברסיטת תל אביב היא אכן מוסד להשכלה גבוהה שהוכר ככזה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.


על כן, הקורס התקיים ב"מוסד" כמשמעותו בסעיף 3(4) לחוק.

19.
השאלה שעלינו לבחון היא אם נכון פרשנותו הנכונה של סעיף 3(4) לחוק, מחייבת לראות את אשת התובע כ"תלמידה" במוסד, בשל השתתפותה בקורס שעליו דובר לעיל.


בטרם נבחן את הפרשנות שאותה יש לתת למונח "תלמיד", נתייחס למטרת ההוראה שבסעיף 3(4) לחוק.


המטרה של אותה הוראה, היא להביא לכך שמי שמסוגל לעבוד אך במקום זאת בחר ללכת ללמוד - לא יהיה זכאי להתפרנס על חשבון הציבור במקביל ללימודיו.

כדי להגשים את מטרת המחוקק, מוצדק יהיה ליישם את הוראות סעיף 3(4) לחוק ואת תקנה 6(א) לתקנות, כל אימת שמי שבא לדרוש את הגמלה הינו אדם שהיה יכול ללכת לעבוד, אך בחר ללמוד במקום זאת, דהיינו כל מי שהוא "סטודנט", במובן המקובל של המילה.

האם כך יש לראות את אשת התובע ? אנו סבורים שלא.

אדרבא; מהעובדות שהוכחו לנו עולה שאשת התובע לא הלכה ללימודיה בקורס במקום לעבוד. אדרבא, לאחר תקופה שבה היא לא עבדה (תקופה שבמהלכה היא ילדה, היא אושפזה ולאחר מכן גם בנה התינוק אושפז), היא דווקא חזרה לעבוד במקביל ללימודיה בקורס.

לפיכך, יישום הוראת סעיף 3(4) לחוק על אשת התובע, לא יהיה על פי מטרת סעיף 3(4) לחוק ותקנה 6(א) לתקנות.

על רקע זה - נפנה לבחון את השאלה אם נכון לראות את אשת התובע כמי שהיא "תלמידה" באוניברסיטה.

20.....
פתח לראיית סטודנט באוניברסיטה, שלומד רק מספר מועט של שעות, כמי שאינו "תלמיד" במוסד, נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כבר לפני כחצי יובל שנים, זמן לא רב לאחר התקנת התקנות.

בדב"ע מז/0-120 שחל - המוסד לביטוח לאומי
(פד"ע י"ט 284) נפסק כי יש צורך לבחון את המונח "תלמיד" שבסעיף 3(4) לחוק ביחס למטרת החוק שנועד להבטיח הכנסה למי שאינו יכול לעבוד ולפרנס את עצמו.

המערער באותו

פסק דין
, טען כי אין זה סביר לקבוע שסטודנט באוניברסיטה הוא בגדר "תלמיד" שאינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, וזאת - מאחר שיש גם סטודנטים לתארים מתקדמים הלומדים רק מספר מועט של שעות בשבוע. בית הדין הארצי לעבודה דחה את הטענה בעניינו של המערער באותו

פסק דין
, תוך ציון שהמערער שם היה סטודנט "במשרה מלאה". עם זאת, לא שלל בית הדין הארצי לעבודה את האפשרות שייקבע שמי שלומד רק מספר מועט של שעות - לא ייחשב כ"תלמיד".

כך, בין השאר, נפסק שם:
"טוען בא-כוח המערער כי אי-הסבירות של התקנה עולה על פניה לגבי תלמידים לתואר שני ושלישי, הלומדים ארבע שעות שבועיות או אפילו שעה אחת בשבוע, עובדים במשרה מלאה או חלקית, וממלאים אחר כל הקריטריונים לזכאות להשלמת הכנסה (מכוח סעיף 2 לחוק), אך משום שהם לומדים באוניברסיטה מספר מועט של שעות בשבוע, לא יקבלו את הגמלה;
נראה כי אם תתעורר השאלה לגבי סוג תלמידים זה, צריך יהיה לבחון אם המונח 'תלמיד', שבסעיף 3(4) לחוק, מתייחס אף לסוג זה של סטודנטים, לאור מטרתו של החוק. ...".

מכאן, שכבר באותה עת, העריך בית הדין הארצי לעבודה, כי ייתכן שהפרשנות הנכונה של המונח "תלמיד" אינה כוללת סטודנטים הלומדים מספר מועט של שעות. באותו

פסק דין
, לא היה צורך להכריע בשאלה זו, כך שהיא לא הוכרעה.

21.....
מספר שנים מאוחר יותר, כבר יושמה בפועל האפשרות לראות מי שלומד מספר מועט של שעות כמי שאינו בגדר "תלמיד", לצורך סעיף 3(4) לחוק. בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 1368/01 קרר - המוסד לביטוח לאומי
(פס"ד מיום 6/11/03), שבו השאירו הצדדים לבית הדין הארצי את ההכרעה על פי שיקול דעתו, שקל בית הדין הארצי לעבודה את שיקוליו וקבע כי אכן נכון שלא לראות את המערערת שם, כ"תלמידה".

.........
כך נקבע שם:
"
בערעור זה מתעוררת שאלת זכאות המערערת לגימלת הבטחת הכנסה.
...
תביעתה להבטחת הכנסה נדחתה ... אך ורק מן הטעם שהיא נחשבה לתלמיד הלומדת במוסד בהתאם לסעיף 3(4) לחוק.
בנסיבותיו של המקרה שלפנינו, בו המערערת לא היתה חייבת במבחן תעסוקה ובו היקף שעות לימודיה במוסד היה מצומצם ביותר ולא דרש על פני הדברים השקעה מעבר לשעות הלימוד - יפה נהגו הצדדים שהשאירו לשיקול דעתנו את ההכרעה בענין זכאותה.
לאחר ששקלנו נסיבות המקרה, סבורים אנו כי דין הערעור להתקבל והמערערת זכאית להבטחת הכנסה ...".

.........
כשאנו משווים בין עניינה של אשת התובע לבין עניינה של המערערת בעב"ל 1368/01 הנ"ל, אין אנו רואים מדוע יש להבדיל בין המקרים.
כשם שהמערערת שם לא היתה חייבת במבחן הכנסה, כך אשת התובע לא היתה חייבת להתייצב בלשכת שירות התעסוקה. כשם שהיקף שעות הלימוד של המערערת שם היה מצומצם ביותר - כך היה אף עם אשת התובע. כשם שהלימודים של המערערת שם לא דרשו השקעה מעבר לשעות הלימוד הפרונטלי, כך גם בעניינה של אשת התובע. על כן, נראה לנו שאין סיבה להגיע בעניינה של אשת התובע לתוצאה שונה מזו שאליה הגיע בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 1368/01 הנ"ל, לאחר שהפעיל את שיקול דעתו, על פי מה שהצדדים הסמיכוהו.

22.....
אנו מודעים, כמובן, להלכה שנקבעה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 261/07 המוסד לביטוח לאומי
- עמר פורמן (פס"ד מיום 9/2/09). אולם, לדעתנו, אין להקיש מאותו

פסק דין
על עניינה של אשת התובע, באשר שם נדון עניינה של מבוטחת אשר החליטה ללמוד לימודי משפטים בקריה האקדמית קרית אונו. לימודיה אלה של המבוטחת שעניינה נדון בעב"ל 261/07, היו לימודים מלאים, לימודים לקבלת תואר אקדמי, שצפויים להימשך מספר שנים, ואשר אף אם בחלק מהחודשים שעות ההוראה הפרונטאליות היו במספר מצומצם יחסית של שעות, הרי שמטבע הדברים אותם לימודים נושאים עמם מטלות שונות רבות, בנוסף לשעות ההוראה הפרונטאליות, ככל שמתחייב לשם קבלת תואר אקדמי במשפטים.

.........
המצב בעניינה של אשת התובע - שונה בתכלית. לימודיה בקורס אינם לימודים לתואר אקדמי. הלימודים האמורים אינם כוללים מטלות נוספות על עצם ההשתתפות בשיעורים, וגם השתתפות זו נחוצה רק ב-57% משעות ההוראה. לימודים אלה לכל אורכם הם רק בתדירות של אחת לשבוע ורק בשעות אחה"צ והערב.

.........
על כן, אין אנו סבורים שנכון ליישם על אשת התובע את ההלכה שנקבעה בעב"ל 261/07 הנ"ל.

23.....
גם פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 720/07 יעקב - המוסד לביטוח לאומי
(פס"ד מיום 1/4/09), אינו אמור ללמד על עניינה של אשת התובע, שכן באותו

פסק דין
, דובר במבוטח שהיה חייב במבחן תעסוקה ולימודיו היו מדי יום.

24.....
כשאנו מביאים בחשבון את מה שניתן ללמוד מההלכה הפסוקה ומיישמים זאת על עניינה של אשת התובע, אנו מגיעים למסקנה שלא יהיה זה נכון לראות את אשת התובע כמי שהיא "תלמידה" כפרשנות הנכונה של מונח זה בסעיף 3(4) לחוק. בענין זה ראוי לציין את העובדות האמורות להלן:

א......
לימודיה של אשת התובע אינם לימודים לתואר אקדמי. התואר כבר נרכש על ידיה.

ב.......
מדובר בלימודים במספר מצומצם של שעות, אחת לשבוע בשעות אחה"צ והערב. הלימודים לא באו במקום העבודה. אדרבא; אשת התובע חזרה לעבוד דווקא במקביל ללימודים.

ג.......
הלימודים אינם מחייבים מטלות כלשהן מלבד הנוכחות ב-57% מהשיעורים.

ד.......
שכר הלימוד לא שולם על ידי התובע או אשתו.

25.....
לפיכך, למרות שהלימודים מתקיימים ב"מוסד" כאמור בתקנה 6(א)(1) לתקנות, הרי שאין לראות את אשת התובע כ"תלמידה" באותו מוסד, כמשמעות שיש לתת למונח זה בסעיף 3(4) לחוק. לפיכך, הלימודים לא שללו את זכאות התובע לגמלה.

לסיכום

26.....
אשר על כן, אנו דוחים את התביעה בעבור חודש פברואר 2010 (חודש שבו התובע לא התייצב כנדרש בלשכת שירות התעסוקה), ומקבלים את התביעה בעבור החודשים שממרץ עד מאי 2010.

27.....
מאחר שהתובע היה מיוצג על ידי עו"ד מטעם הלשכה
לסיוע משפטי, אין אנו רואים טעם לפסוק לזכותו הוצאות משפט.

28.....
כל אחד מהצדדים, זכאי לערער על

פסק דין
זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.


יהודה ברקן, נציג ציבור

ניתן היום,
כ"ז בתמוז תשע"א, 29 ביולי 2011, בהעדר הצדדים.
חיים ארמון
, שופט







בל בית דין אזורי לעבודה 35631-10/10 שאול פרץ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/07/2011)