פסקי דין על ארז לבב | פסקי דין על מוטי מיסטריאלי | פסקי דין על יצחק אלון |

15231-10/09 פ     28/07/2011




פ 15231-10/09 מדינת ישראל נ' ארז לבב, מוטי מיסטריאלי, יצחק אלון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"פ 15231-10-09 מדינת ישראל
נ' לבב ואח'




בפני
כב' השופטת לימור מרגולין-יחידי





המאשימה
מדינת ישראל

נ
ג
ד

הנאשמים
1. ארז לבב
ע"י ב"כ עו"ד קובי סודרי
2. מוטי מיסטריאלי
ע"י ב"כ עו"ד זאב אלוני
3. יצחק אלון
ע"י ב"כ עו"ד ירון ברזילי ועו"ד שמעון חוג'ה


החלטה

פתח דבר
כתב האישום מייחס לנאשמים קשירת קשר למכירת עשרות אלפי כדורים מזויפים מסוג ויאגרה וסיאליס – תרופות לטיפול בבעיות אין אונות. על פי הנטען בין מחצית 2003 לתחילת שנת 2005, מכרו הנאשמים בהתאם לקשר את הכדורים לכאלפיים לקוחות שונים בסכום שאינו נופל ממיליון דולר. לנאשמים מיוחסת שורת עבירות בקשר עם המעשים הנטענים, כמפורט בהוראות החיקוק, ובראשן קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

כתב האישום הוגש נגד הנאשמים ביום 5.10.09. ביום 14.10.10 התנהל דיון לעניין חומר חקירה לפני מותב אחר. הנאשמים השיבו לכתב האישום בישיבה ביום 14.10.10 לפני השופטת רביד, ונאשמים 2 – 3 מסרו תשובה מפורטת בכתב בסמוך לאחר מכן. בתיק נקבעו מועדי הוכחות לראשית שנת 2011, שלא התקיימו בסופו של דבר עקב חילופי מותבים.

עם פרישתו של כב' השופט אפרתי ביום 31.5.11 הועבר התיק לטיפולי, ונקבע לדיון תזכורת לשם קביעת מועדי הוכחות.

בפתח הדיון הוגשה בקשה בכתב לביטול כתב האישום בטענת הגנה מן הצדק עקב שיהוי בהליך. ב"כ נאשם 3 עמד על דגשי הבקשה בדיון.
טענת השיהוי מבוססת לדבריו על שני טעמים המשתלבים זה בזה: שיהוי בהגשת כתב האישום, ושיהוי בניהול ההליך הפלילי.

ב"כ הנאשם 3 הבהיר בדיון ועניין זה מפורט גם בטיעונים בכתב, כי טענת השיהוי בהגשת כתב האישום נטענה לפני השופטת רביד, והוכרעה. עם זאת, לדבריו, אין מדובר בערעור בדלת האחורית על ההחלטה, שכן הטענה כעת מתמקדת בזמן שחלף לאחר הגשת כתב האישום. יתר הנאשמים הצטרפו לטענה.

ב"כ המאשימה הבהיר בדיון כי הטענה נידונה והוכרעה וטען כי אין מקום לבירורה בשנית. בתגובה בכתב שנתן ביום 27.7.11, הפנה ב"כ המאשימה לטיעוני המאשימה בכתב לפני השופטת רביד, והוסיף ופירט מדוע יש לדחות על הסף לשיטתו את הטיעון הנוגע לפרק הזמן שלאחר הגשת כתב האישום.

דיון והכרעה בטענת ההגנה מן הצדק מחמת שיהוי
בהחלטת המותב הקודם פורטו ההלכות לעניין טענת ההגנה מן הצדק מחמת שיהוי, ואיני רואה צורך לחזור ולפרטן.

עיון בטיעון בכתב שהוגש, מעלה כי הדגש הושם על השיהוי בהגשת כתב האישום. בפרק שעניינו הנסיבות הקונקרטיות של המקרה וכותרתו "שיהוי בהגשת כתב האישום" עומד ב"כ נאשם 3 על השיהוי הנטען בהגשת כתב האישום בסעיפים 39 – 95. השוואת הנטען בהקשר זה כיום, לטיעונים שהוגשו בשעתו לפני כב' השופטת רביד מטעם הנאשמים, מעלה כי הטענות הנטענות דומות במהותן ובתוכנן. החידוש בבקשה הנוכחית מצוי בסעיפים 99 – 114. שם מפורטת השתלשלות הטיפול בתיק מאז הגשת כתב האישום עד היום, וכל שנטען הוא, כי:
"אף להשתלשלות ארועים זו ישנה משמעות לעניין טענתם של המבקשים, ואין לנתקה הימנה". ובהמשך: "פועל יוצא של השתלשלות הארועים, היא כי יכולתם של המבקשים להתגונן כראוי במשפטם, אשר לשיטת הח"מ הייתה גם ככה רעועה, הפכה רעועה עוד יותר...יכולתם להביא ראיות להגנתם נפגעה, כשבהתאמה אף זכרונם של עדי התביעה, כך מניח הח"מ, לא כשהיה, וחקירתם בבית המשפט הפכה לפחות אפקטיבית".

לאחר שבחנתי את הטענות שהוגשו כעת, את הטענות שנטענו על ידי הצדדים בעבר, ואת החלטת כב' השופטת רביד, הגעתי למסקנה כי דין העתירה לביטול כתב האישום מחמת שיהוי, להידחות.

אשר לטענה הנוגעת לשיהוי בהגשת האישום, זו נידונה והוכרעה על ידי השופטת רביד בהחלטה מפורטת ומנומקת מיום 24.6.10, ובשתי החלטות משלימות בימים 4.7.10 ו – 6.7.10. לפיכך, ומשלא השתנו הנסיבות הנוגעות להליכים ערב הגשת כתב האישום, אין מקום להדרש לטענה זו שנית. למעלה מן הצורך, אציין כי אני רואה עין בעין עם המותב הקודם בנימוקי החלטתו.

נותרה, אם כן, הטענה לשיהוי מבחינת התמשכות ההליכים בבית המשפט.

בחנתי את טיעוני הצדדים בהתאם להלכות המקובלות, ואיני רואה עין בעין עם הנאשמים בטענתם כי יש במשכו של ההליך הנוכחי מאז הגשת כתב האישום כדי לבסס טענת הגנה מן הצדק.

מדובר בכתב אישום שהוגש בשלהי שנת 2009. עקב מורכבותו נוהל הליך לגילוי חומר חקירה ביוזמת הנאשמים, שניתנה בו החלטה בשלהי 2010. במקביל מיד לאחר מכן, ניתנה תשובת הנאשמים, והתיק הבשיל לקביעה להוכחות. אכן, מועדי ההוכחות שנקבעו לחודש ינואר 2011, נדחו עקב אילוצים מערכתיים, אך קבועים מועדי הוכחות חלופיים החל מחודש מרץ 2012. בנסיבות אלה, לא ניתן לראות בתקופה שמאז הגשת כתב האישום משום שיהוי המבסס תשתית לטענת הגנה מן הצדק, וזאת מבלי למעט מתחושת הקושי והסבל שניהול הליך פלילי ממושך מסב לנאשמים.

מבלי למעט מן האמור, אציין גם כי עתירה לביטול כתב אישום ולהפסקת הליך פלילי עקב שיהוי לאחר הגשת כתב אישום, היא נדירה ביותר, אם בכלל. על מנת שבית המשפט ידרש לטענה כזו, ויבחן את אפשרות תחולתה תחת המטריה של טענות הגנה מן הצדק, נדרשת הנחת תשתית ראייתית נכבדה ביותר מצד הנאשמים: הן ביחס למשך העיכוב הנטען לאחר הגשת כתב האישום, הן ביחס לטעמי העיכוב והיותם כאלה שבעטים יש מקום לבחון ביטול של הליך פלילי, והן ביחס לפגיעה הראייתית והנזקים הקונקרטיים שהעיכוב הלא מוצדק מסב להם. לא נוכחתי כי הונחה לפניי תשתית ראייתית כלשהי למי מן המפורט לעיל, או כי נטענו טענות חדשות או שונות כלשהן, באופן המצדיק את ביטול ההליך.

אשר על כן הבקשה לביטול כתב האישום מחמת טענת הגנה מן הצדק, נדחית.

הנאשמים עתרו כי ככל שההליך ימשך תבחן האפשרות לקיים הליך של גישור לקידום התיק. כן נמסרה הבהרה כי מדובר בגישור ראייתי ועונשי כאחד. בירור שנערך מעלה כי בשלב זה לא פנויים כל מועדים לביצוע גישור ראייתי טרם מועד ההוכחות. ככל שיתפנה מועד תמסר על כך הודעה לצדדים באמצעות בית משפט.

ישיבת תזכורת צדדים בנוכחות הנאשמים ביום 2.10.11 שעה 9:00.







ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"א, 28 יולי 2011, בהעדר הצדדים.








פ בית משפט שלום 15231-10/09 מדינת ישראל נ' ארז לבב, מוטי מיסטריאלי, יצחק אלון (פורסם ב-ֽ 28/07/2011)