פסקי דין על נסים אשורי | פסקי דין על נאסר נאפז אבו אדבעאת

27343-11/10 תאמ     31/07/2011




תאמ 27343-11/10 נסים אשורי נ' נאסר נאפז אבו אדבעאת








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 27343-11-10 אשורי נ' אבו אדבעאת




לפני כב' השופטת
תמר בר-אשר צבן


התובע

נסים אשורי


נגד

הנתבע
נאסר נאפז אבו אדבעאת

בא-כוח התובע: עו"ד עוז אלדד
בא-כוח הנתבע: עו"ד מרדכי עופרי


פסק דין


הצדדים הגיעו לידי הסכמה ששני הצדדים ייבדקו על-ידי מומחה לפוליגרף, ותוצאת התביעה תהיה בהתאם לתוצאות הבדיקה.

לאחר שהתקבלו תוצאות בדיקת הפוליגרף, שהצביעו על כך שהתובע אינו דובר אמת ואילו הנתבע דובר אמת, ביקשו הצדדים לסכם את טענותיהם בשאלת חיוב התובע בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דינו.

עיקרי העובדות הרלוונטיות

2.
בכתב התביעה שהגיש התובע ביום 21.11.2010 בסדר דין מהיר, תבע הוא מהנתבע פיצוי בסך של 40,000 ₪. לטענתו, בחודש דצמבר 2009 הוא רכש ג'קוזי בשווי של 45,000 ₪ ושכר את שירותי הנתבע כדי שיוביל את הג'קוזי לדירתו. סמוך לדירת התובע הונף הג'קוזי ברשלנות, נפל לארץ נגרם לו נזק כבד. הפיצוי הנתבע הוא בשל הנזק הכבד שנגרם והעלויות שהיו כרוכות בתיקון הג'קוזי (בסך של 30,000 ₪) וכן בשל הוצאות נלוות שעניינן בזבוז זמן, הוצאות נסיעה, עוגמת נפש וכיוצא באלו.

3.
בכתב ההגנה שהגיש הנתבע ביום 1.12.2011 טען שלא היו דברים מעולם. הנתבע מעולם לא פגש את התובע, מעולם לא ביצע עבור התובע עבודה כלשהי ומעולם לא גרם לו נזק כלשהו. מטעם זה עתר הנתבע לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, אך מאחר שבקשה זו נכללה בכתב ההגנה ולא הוגשה בבקשה נפרדת, היא לא הועברה אל שופט למתן החלטה.

4.
בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 23.5.2011 טען התובע שזיהה את הנתבע עם כניסתו לאולם, ואילו הנתבע עמד על שלו, כי לא היו דברים מעולם. בהמשך ובמענה לשאלות שנשאל, הוסיף התובע שקנה את הג'קוזי ב"מציאה" תמורת 1,000 ₪ ושילם 1,500 ₪ עבור ההובלה.

5.
בא-כוח הנתבע חזר והעלה בבית המשפט הצעה שהציע עוד קודם לכן לבא-כוחו של התובע, שלפיה התובע והנתבע ייבדקו באמצעות פוליגרף ופסק הדין יינתן בהתאם לממצאי הבדיקה. בא-כוחו של הנתבע אף הודיע שהנתבע מסכים לשאת בכל הוצאות הבדיקה, בכפוף לכך שהתובע יפקיד את עלות הוצאות הבדיקה בקופת בית המשפט.

לאחר שהתובע הסכים להצעה האמורה ואף הסכים לשאת במחצית מעלות הבדיקה, ניתנה בהסכמת הצדדים כאמור, החלטה שלפיה מונה מכון הפוליגרף גוזלן - שירותי פוליגרף בע"מ לערוך את הבדיקה, ונקבע שכל צד יישא במחצית מעלות הבדיקה.

6.
שתי חוות הדעת של מומחה הפוליגרף, מר מנחם גוזלן, מיום 12.6.2011 התקבלו בבית המשפט ביום 23.6.2011, ולפיהן נקבע כלהלן:

ביחס לתובע נקבע בחלק הממצאים, כי "אובחנו בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות תגובות פיסיולוגיות המצביעות על אמירת שקר", ובחוות הדעת נקבע לגביו כי "גרסתו כפי שבאה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות בבדיקה – אינה נכונה".

ביחס לנתבע נקבע בחלק הממצאים, כי "לא אובחנו בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות תגובות פיסיולוגיות המצביעות על אמירת שקר", ובחוות הדעת נקבע לגביו כי "גרסתו כפי שבאה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות בבדיקה – הינה נכונה".

במילים אחרות, נמצא שטענות הנתבע בכתב ההגנה, כי לא היו דברים מעולם, הן נכונות, מה שאין כן ביחס לתובע, שטענותיו נמצאו לא נכונות.

7.
ביום 16.6.2011 לאחר שתוצאות הבדיקה הגיעו לידי באי-כוחם של הצדדים (ובטרם התקבלו בבית המשפט), ביקש בא-כוחו של התובע שבית המשפט יאפשר לצדדים לסכם את טענותיהם בשאלת החיוב בהוצאות. החלטה שבה נקבעו מועדי הגשת טענות הצדדים, ניתנה ביום 23.6.2011 ולפיה, בא-כוח התובע הגיש את טענותיו בכתב ביום 14.7.2011, ואילו בא-כוחו של הנתבע הגיש את טענותיו ביום 28.7.2011.

טענות התובע

8.
בא-כוחו של התובע פתח בכך שהתובע הביע תדהמה מתוצאות בדיקת הפוליגרף. לטענתו, אין מדובר בבדיקה אמינה, וכי מטעם זה אינה מהווה ראייה במשפט פלילי. עוד הזכיר השערות שהעלה התובע, באשר לסיבות שהביאו לתוצאת הבדיקה.

בא-כוחו של התובע טען, שהתובע ששכר את שירותיו של עורך-דין, שילם אגרה לבית המשפט והגיש את התביעה מתוך אמונה בנכונות תביעתו. עוד טען, שהתביעה הוגשה נגד הנתבע, לאחר שהתובע פנה אליו באמצעות מספר הטלפון הנייד שלו. כך שיש להניח שאם הנתבע אינו מי שגרם את הנזק, אזי מדובר בקרוב שלו, בחבר לעבודה או אדם אחר המחזיק בטלפון.

9.
בנסיבות אלו טען בא-כוחו של התובע, שאין למצות עם התובע את הדין בכל הנוגע להוצאות המשפט שנגרמו לנתבע. כך גם יש לזקוף לזכות התובע את העובדה שהמשפט הסתיים במהירות וביעילות לאור הסכמתו להיבדק באמצעות פוליגרף ולשאת בהוצאות הבדיקה. לפיכך ביקש, שלא לחייב את התובע לשאת בהוצאות מעבר לאלו שכבר הוציא, ולחלופין, לחייבו בסכום נמוך ככל הניתן.

טענות הנתבע

10.
בא-כוחו של הנתבע טען, כי מאחר שבהתאם לתוצאות הבדיקה דינה של התביעה להידחות, אזי בהתאם לכלל שלפיו בעל-דין שזכה בדינו לא ייצא בחסרון כיס, יש לחייב את התובע בהוצאות ריאליות. כך בייחוד לאור תכליתו של הכלל, למנוע מהגשת תביעות סרק, ומנגד, למנוע מנתבעים להתגונן בהגנת סרק.

במקרה הנדון, שבו התובע שידע את האמת, ולמרות זאת טפל חיוב כספי על הנתבע, שכל חטאו הוא עיסוקו בהובלות, יש לטענתו, הצדקה לחייב את התובע לשאת במלוא הוצאותיו של הנתבע. לטענתו, הרתעת תובעים פוטנציאליים מפני הגשת תביעות סרק, גם תביא לצמצום העומס הרב המוטל על בתי המשפט. בעניין זה הפנה לממצאי מחקר, שלפיהם בתי המשפט בישראל הם מהעמוסים מבין מדינות רבות שנבדקו, בפערים משמעותיים לעומת מדינות אחרות.

11.
בא-כוחו של הנתבע הוסיף, שאי-אמירת אמת מצד התובע, עלתה כבר בישיבה המקדמית, עוד קודם לעריכת בדיקת הפוליגרף. כפי שציטט מדברי התובע, בתחילה טען התובע, שהוא מזהה את הנתבע והוסיף "התקשרתי אל הנתבע דרך האינטרנט, קבעתי איתו בהר חוצבים, נסענו לרמת-אביב להביא את הג'קוזי לירושלים". מיד לאחר מכן אמר, "באותה תקופה עבדתי בפלאפון והצעתי לנתבע עסקה ולכן יש לי את פרטיו". כך נמצא, לטענת בא-כוח הנתבע, שרגע אחד התובע אמר שאיתר את הנתבע דרך האינטרנט, וכעבור רגע אמר, שהיו לו את פרטי הטלפון שלו מעבודתו בפלאפון.

בהמשך נשאל התובע על-ידי בא-כוח הנתבע, מתי היה האירוע, והתובע השיב "לפני שנה וחצי. אני לא זוכר תאריך". בית המשפט שאל אם יש לתובע קבלה המעידה על רכישת הג'קוזי, שאז התאריך יופיע בקבלה. בתשובה לכך אמר התובע, "קניתי במחיר מציאה תמורת מחיר מזערי של 1,000 ₪ וקיבלתי חינם ושילמתי 1,500 ₪ תמורת ההובלה". מכאן טען בא-כוחו של הנתבע, שהאמור בכתב התביעה, כאילו הג'קוזי נרכש תמורת 45,000 ₪, אינו נכון. גם הוסיף, שלא צורפה חשבונית מס המלמדת על תיקון הג'קוזי תמורת 30,000 ₪, אלא רק טופס הזמנת שירות.

12.
בא-כוחו של הנתבע גם הרחיב בעניין הסכמת התובע להיענות להצעתו להיבדק באמצעות פוליגרף, וכי הסכמה זו אומצה בהחלטת בית המשפט מאותו יום. כך גם התייחס לכך שבשאלות שהוצגו לתובע ולנתבע במהלך בדיקת הפוליגרף, הם נדרשו להשיב לשאלות ששיקפו את העניינים השנויים במחלוקת, תוך התייחסות לכך שהצדדים פגשו האחד את השני בישיבה המקדמית.

ממצאי הבדיקות ותוצאותיהן גם הראו, שהתובע לא אמר אמת, בעוד שהנתבע כן אמר אמת.

13.
לאור כל אלו, ביקש בא-כוחו של הנתבע להשית על התובע הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין כך שתהיינה הוצאות ריאליות. כן ביקש שהתובע יחויב בתשלום הוצאות לאוצר המדינה, מאחר שבהגשת תביעתו, ניסה להטעות גם את בית המשפט.

דיון

14.
תחילה אבקש להעיר, את שאמרתי כבר בישיבה המקדמית, שככלל, איני "חסידה" של בדיקות פוליגרף, ולכן איני נוהגת להציע בדיקה זו. אולם במקום שבו אחד הצדדים מציע זאת והצד השני מסכים לכך, מקובל עליי שכך ייעשה ושתוצאות התביעה תוכרענה בהתאם לתוצאות הבדיקה. כך אמנם היה במקרה הנדון.

כפי שהצביע על כך בצדק בא-כוחו של הנתבע, כבר באופן התנהלותו של התובע בישיבה המקדמית ובדברים המועטים שאמר, התעורר חשש כי האמת ממנו והלאה. בשני משפטים, כפי שתיאר זאת הנתבע, סתר התובע את עצמו בעניין האופן שבו לטענתו, לכאורה נוצר הקשר בינו לבין הנתבע כדי לכאורה, להזמין מהנתבע שירותי הובלה. כך גם סתר במחי-יד את טענתו בכתב התביעה באשר לעלות הג'קוזי שלטענתו רכש.

מכאן, שגם ללא בדיקת הפוליגרף, ספק רב אם ניתן היה ליתן אמון בדברי התובע. מהטעמים שאליהם עמדנו, לא מן הנמנע שגם ללא בדיקת הפוליגרף, שבטענותיו עתה, ביקש התובע להטיל ספק באמינותה, הייתה גרסתו נדחית.

15.
כך גם צודק בא-כוחו של הנתבע בטענתו שיש להרתיע מפני הגשת תביעות סרק, כשם שיש להרתיע מפני התגוננות מפני תביעות בטענות סרק. בהקשר זה חשוב להדגיש שתביעה עשויה להיות תביעת סרק, גם במקום שבו מלכתחילה, התביעה נעדרת סיכוי להוכחתה. אפילו תובע בטוח ומאמין בצדקתו, לא די בכך. כדי שתובע יוכל לפנות אל בית המשפט ולנצל את זכות הגישה לערכאות, עליו להימצא במצב שבו הוא יכול להוכיח את טענותיו. אם אינו יכול להוכיחן, כי אז אפילו הוא מאמין בצדקתו ובטוח בתביעתו, עדיין עשויה תביעתו להיות תביעת סרק, אם אין ברשותו ראיות קבילות להוכחת טענותיו. כך גם באשר לנתבע המאמין בצדקתו, שאין בידיו אפשרות לסתור את התביעה, אם אמנם הוכחה, או שאין ברשותו ראיות קבילות להוכחת טענות ההגנה שלו.

בכל מקרה, בעל-דין שעמדתו נדחתה, צריך לשאת בהוצאותיו של בעל הדין שכנגד, לבל יימצא שמי שזכה בדינו ייצא בחסרון כיס.

16.
יחד עם זאת וחרף האמור, ככלל, אכן יש גם מקום לזקוף לזכותו של תובע, ששיתוף הפעולה מצידו והסכמתו להיבדק בפוליגרף, ייעלו את ההליך והביאו לסיומו המהיר. ספק אם יש לכך רלוונטיות במקום שבו מלכתחילה לא ברור אם בכלל היה בידי התובע להוכיח את תביעתו.

17.
בשים לב לכל הטעמים שעליהם עמדנו, התובע יישא בשכר-טרחתו של הנתבע ובהוצאות המשפט שהוציא בסך של 9,000 ₪. סכום זה כולל גם את חלקו של הנתבע בבדיקת הפוליגרף (שעבורה שילם כל אחד מהצדדים 1,700 ₪ בתוספת מע"מ).

סכום זה ישולם תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין יגיע לידי התובע או לידי בא-כוחו, לפי המוקדם.



ניתן היום, כ"ט בתמוז תשע"א, 31 ביולי 2011, בהעדר הצדדים.







תאמ בית משפט שלום 27343-11/10 נסים אשורי נ' נאסר נאפז אבו אדבעאת (פורסם ב-ֽ 31/07/2011)