פסקי דין על אורי אינהורן | פסקי דין על אקטימייז בע"מ

9455/07 תעא     31/07/2011




תעא 9455/07 אורי אינהורן נ' אקטימייז בע"מ




בפני
:



st1\:*{behavior: }


בפני
:
כב' השופטת ורדה סאמט

נ.צ. (ע') מר עמוס וייל
נ.צ. (מ') מר חיים רזניק

התובע:

אורי אינהורן
066165895


-


הנתבעת
:

אקטימייז בע"מ
512866088



פסק - דין

מבוא

1.
עניינה של תובענה זו עתירה למתן

פסק דין
הצהרתי הקובע כי התובע זכאי לאופציות לרכישת 0.5% מהמניות המונפקות של הנתבעת מכח הסכם העבודה בין הצדדים.

2.
התובע טוען כי בהתאם להסכם העבודה שנכרת בינו ובין הנתבעת הוא זכאי לאופציות אשר שיקפו זכות למימוש 0.5% מהחברה וכי היקף זכויותיו יישמר באותו יחס.
לטענתו, פעלו הנתבעת ויזמיה בשיטה בה הונפקו מיליוני אופציות ללא תמורה למנהלי הנתבעת באופן בו ערך המניות יורד באופן דרסטי ובדרך זו חבילת האופציות בה החזיק התובע איבדה את ערכה.
דרישתו של התובע להסברים ולקבלת מסמכים לא נענתה, והוא פוטר ללא סיבה עניינית.

3.
בכתב ההגנה נטען כי הסכם ההעסקה אינו כולל זכות כלשהיא של התובע לקבלת אופציות של הנתבעת; הסכם האופציות מיום 2.5.2002 קובע כי התובע יהיה זכאי לכמות ספציפית של 350 אופציות; האפשרות להענקת אופציות מוגנות מדילול, כאחוז מהון החברה, כלל אינה קיימת; הייתה זו בחירתו של התובע להמשיך ולהחזיק באופציות שהן "מחוץ לכסף" על אף הזכות שהעניקה הנתבעת לכלל עובדיה להחלפת האופציות עת נכנסה לתוקף רפורמת מס במשק בשנת 2003; התובע בחר שלא לממש האופציות שהוענקו לו בהתאם להסכם אופציות ובשל כך הן פקעו; תביעתו של התובע הוגשה למעלה מ-3 שנים לאחר שסיים את עבודתו אצל הנתבעת זאת לאחר שנודע לו על רכישת הנתבעת על ידי חברת נייס מערכות במחיר של 280 מיליון דולר.

4.
הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר. מטעם התביעה העיד התובע, מר אורי איינהורן. מטעם הנתבעת העיד מר דוד גוברין, אחד מיזמי הנתבעת ששימש בתקופת העסקתו של התובע כמנהל תפעול.


רקע עובדתי


5.
התובע הינו,במקצועו, איש מחשבים וסטטיסטיקה.

6.
הנתבעת, חברה פרטית בתחום ההיי-טק שהתאגדה בישראל בחודש 12/99 תחת השם "אדרם פתרונות בי.איי בע"מ". שם החברה שונה בשנת 2001 לשם "אקטימייז בע"מ
".

7.
מר דוד גוברין, אחד מיזמי הנתבעת וכיום מנהל הסניף הישראלי בנתבעת, שימש במועדים הרלוונטיים בהם הועסק התובע כמנהל תפעול (להלן:"גוברין").

8.
ביום 17.6.2001 לאחר פגישה בין התובע לבין גוברין נשלח לתובע מסמך הצעה (נספח א' לתצהיר התובע; נספח 3 לתצהיר הנתבעת) לתנאי ההעסקה בנתבעת. ההתייחסות במסמך ההצעה בעניין האופציות מופיעה בזו הלשון:


"חבילת אופציות הכוללת את המבנה הבא:



o
כמות אופציות: 350


o
מחיר מימוש: 75% ממחיר המניה בגיוס הכסף האחרון (מחיר המניה עמד על
192$).


o

תקופת חסימה: 1/3 לשנה, 1/3 לשנתיים, 1/3 לשלוש שנים
."
בקטע
המסמך הנזכר לעיל,
הערות בכתב ידו של התובע: ליד כמות האופציות 350 מופיע 500 בכתב יד, וליד 75% מופיע 50 בכתב יד.
9.
"הסכם עבודה אישי ומיוחד" נחתם ע"י התובע ביום 24.6.2001 (נספח ג' לתצהיר התובע; נספח 4 לתצהיר הנתבעת). לפי ההסכם, החל מיום 1.8.2001 יועסק התובע בנתבעת כמנהל תחום מוצרים.

10.
ביום 2.5.2002 חתם התובע על הסכם אופציות המעניק לו אופציות לקבלת מניות הנתבעת בהתאם לתנאים שנקבעו במסמך ההצעה (נספח ג1 לתצהיר התובע; נספח 5 לתצהיר הנתבעת, (להלן: "הסכם האופציות"). בהסכם האופציות נקבעה, בין היתר, כמות האופציות שהוענקה לתובע- 350, מועד הענקת האופציות- 13.2.2002, ומועד תחילת מניין תקופת הבשלת האופציות (
vesting
)- 1.8.2001.

11.
במהלך שנת 2002 נעשה פיצול בהון המניות של החברה (חלוקת מניות הטבה ביחס של 1:100). המהלך הביא לכך שהתובע היה זכאי ל- 35,000 מניות במחיר מימוש של 1.44$ למניה.

12.
בנובמבר 2002 נערך גיוס הון לחברה. סבב גיוס ההון הביא, בין היתר, לירידה במחיר המנייה של הנתבעת משווי 1.44$ לשווי 0.68$ למנייה. משמעות הדבר הייתה שבאותו מועד, האופציות שהחזיק התובע היו "מחוץ לכסף" ולא היה להן ערך כלכלי (דמי המימוש של האופציה יקרים ממחיר המניה).

13.
במהלך שנת 2003 נכנסה לתוקף רפורמת מס במשק.
שילוב סבב גיוס ההון והרפורמה במס הביאו את הנתבעת לאמץ תוכנית אופציות חדשה ולאפשר לעובדיה, המחזיקים באופציות, להחליף את האופציות שבידיהם באופציות חדשות במחיר מימוש נמוך יותר.

14.
ביום 1.5.2003 (התובע מציין כי בסוף דצמבר 03') הוצגה בפני
עובדי הנתבעת ובכללם התובע, מצגת (נספח 6 לתצהיר הנתבעת) המציגה את עיקרי תוכנית האופציות החדשה של הנתבעת בעקבות הרפורמה, על פיה הנתבעת תאפשר לעובדים אשר ברשותם אופציות מתוכניות קודמות לבטל אופציות אלו ולקבל אופציות חדשות.

15.
ביום 24.12.2003 קיימה התובעת פגישה נוספת עם עובדיה לצורך חתימה על המסמכים לקבלת האופציות החדשות. התובע נעדר מפגישה זו (דבר קיומה של הפגישה לא הוכחש על ידו).

16.
התובע פנה לגוברין במכתב ביום 30.12.2003 וביקש שהות לבדוק את מסמכי האופציה החדשים (נספח ד' לתצהיר התובע) וזה ענה לו ביום 31.12.2003 (נספח ה' לתצהיר התובע; נספח 7 לתצהיר הנתבעת) כי לתובע הזכות המלאה לבצע החלטה במועד בו ימצא לנכון וציין כי עליו לחתום על המסמכים לפני תום השנה כדי ליהנות מהטבת המס.

17.
ביום 13.1.2004 פנה התובע לגוברין (נספח ו לתצהיר התובע) וביקש להמציא לידיו נתונים ומסמכים (פרטי הנפקות, הערכות שווי לפני כל גיוס, סוגי מניות ואופציות, פרטי תכנית נאמנות ותרגום לעברית של המסמכים).

18.
ביום 14.1.2004 התקיימה שיחה בין התובע לגוברין בנוגע להמשך תפקידו של התובע בנתבעת (שיחה שדבר קיומה לא הוכחש ע"י התובע).

19.
ביום 20.1.2004 פנה התובע בכתב, באמצעות עורך דינו, לנתבעת (נספח ז' לתצהיר התובע) להמציא לידו נתונים ומסמכים לבדיקת נושא האופציות. הנתבעת השיבה לתובע באמצעות ב"כ ביום 27.1.2004 (נספח ח' לתצהיר התובע; נספח 10 לתצהיר הנתבעת).

20.
ביום 24.1.2004 הודיעה הנתבעת לתובע על סיום העסקתו בנתבעת החל מיום 11.3.2004 (נספח ט' לתצהיר התובע; נספח 8 לתצהיר הנתבעת).

21.
ביום 28.1.2004 פנתה הנתבעת לבא כח התובע באמצעות בה כוחה (נספח י' לתצהיר התובע) במכתב עדכון על פיטורי התובע וציון על העדר הקשר בין הפסקת עבודת התובע לעניין האופציות.

22.
ביום 15.3.2004 נעשתה פנייה נוספת של בא כח התובע לנתבעת לקבלת מסמכים והסברים (נספח י' לתצהיר התובע).

23.
ביום 10.6.2004 הודיעה הנתבעת לתובע כי תהא מוכנה לאפשר לו לממש את
האופציות שברשותו עד ליום 18.6.2004 (נספח 9 לתצהיר הנתבעת); מועד זה הוארך ע"י הנתבעת עד ליום 15.7.2004.

24.
בחודש אוגוסט 2007 נרכשה הנתבעת על ידי חברת נייס מערכות בע"מ במחיר של 280 מיליון דולר.

25.
סופו של יום, התובע המשיך להחזיק בהסכם האופציות המקורי ולא מימש את האופציות המוחזקות על ידו.


דיון והכרעה

הנה כי כן, עומדת לפנינו להכרעה שאלה עיקרית אחת: האם ניתנה לתובע, במסגרת תנאי העסקתו, התחייבות למתן אופציות בשווי 0.5% מהמניות המונפקות של הנתבעת.
נקדים ונדגיש כי הסעד לו עותר התובע בכתב התביעה הוא הצהרתי בעניין זכאותו לאופציות שיעור מסוים ולא סעד בעילה של פיטורים שלא כדין.
מאחר והמחלוקות בין הצדדים הן עובדתיות, נדון בהן אחת לאחת:

טענת התובע לזכאות ל- 0.5% מהון המניות של הנתבעת


26.
השאלה האם הנתבעת התחייבה כלפי התובע להעניק לו אופציות בשיעור 0.5% מהון מניותיה היא שאלה עובדתית, שהנטל הראייתי בה מוטל על התובע.

27.
הסדר של הענקת אופציות לעובד לרכישת מניות של חברה שהיא מעסיקתו, נפוץ בעיקר בחברות ההיי-טק, והוא נועד במהותו להעניק הטבה כלכלית לעובד, תוך יצירת זיקה בין העובד לבין מקום עבודתו לאורך זמן. מגמת החברות בהענקת אופציות לעובדיהן היא בין השאר, ליצור רמת סולידריות גבוהה אצל העובדים, באופן שכל אחד מהם יראה עצמו כמי שיש לו חלק משמעותי בחברה ובפעילותה. בפסק הדין
ע"ע 132/07
מיקרוסופט ישראל - רוני גרושקה
, להלן- פסק הדין בעניין מיקרוסופט],

התייחס בית הדין, לטיבו של ההסדר להענקת אופציות בזו הלשון:

"
הסדר שכזה הוא תנאי מתנאי הסכם ההעסקה של העובד ועיקרו הוא מתן אפשרות לעובד לרכוש מניות בחברה המעסיקה במחיר קבוע ובכפוף לתנאים כאלה ואחרים. תנאי האופציה הם מעיקרו של דבר ופירוט התנאים הוא חיוני. כך, למשל, יש לקבוע מהי כמות המניות המוקצית לעובד במסגרת האופציה, מה המחיר שעל העובד לשלם עבור המניה והאם מתן האופציה מותנה בתנאים מיוחדים כגון – תקופת עבודה מינימאלית אצל
המעסיק או הצלחה בעבודה או כל תנאי אחר. תכנית למתן אופציה לעובדים לרכוש מניות בחברה המעסיקה אינה עניין של מה בכך והיא טעונה לא רק החלטה מוסמכת של הנהלת החברה המעסיקה אלא גם טעונה פירוט והבהרה לגבי תנאיה. לא הרי תכנית אופציה בחברה פלונית כהרי תכנית אופציה בחברה אלמונית וכל מעסיק משרטט לעצמו את מסגרת התכנית על פי
צרכיו, מטרותיו ויכולותיו" (ההדגשה שלי, ו.ס.) .

עוד נקבע שם כי הענקת אופציות לרכישת מניות לעובד "יכולה לבוא לידי ביטוי
בחוזה העבודה ויכולה גם לבוא לידי ביטוי במסמך נפרד החיצוני לחוזה העבודה. קיומה של תכנית שכזו, היקפה ותנאיה יילמדו מן המקור המשפטי ממנו נולדה, מן הראיות הנוגעות לדבר ומכלל נסיבות העניין". [ראו גם
ע"ע 197/07
אייל סנטו - רגיסופט בע"מ
),להלן - עניין רגיסופט, וכן

ע"ע 499/07
ד"ר יאיר אלפרן- סיפן מוליכים למחצה,
להלן- עניין אלפרן]. כמו כן נקבע בהתייחס לחוזה המעניק אופציה, כי מימוש האופציה צריך להתבצע בדרך כפי שהתוו לכך הצדדים בהסכם ביניהם. בביצועו של "חוזה אופציה" יש להקפיד על מילוי מדויק של תנאיו (ראו פסק הדין בעניין מיקרוסופט
וכן
ע"א 346/88 זאב אביבי ואח' נ' שלמה בן זכריה פד"י מו
(4) 684, 688, בעניין רג'יסופט, ובעניין ד"ר אלפרן).
כתב האופציה, שהוא הסכם שנחתם בין העובד לבין המעביד מחייב את נותן התעודה-החברה, להמיר את האופציות למניות על פי האמור בו (מחיר שנקבע לרכישת המניות ומועדי הבשלה). מימוש האופציה הוא האפשרות להמיר את האופציה למניות בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם. אין בכך רווח באופן אוטומטי ומובטח מראש, אלא רק ציפייה לרווח וזאת, אם המניה נמצאת "בתחום הכסף", הכוונה שמחיר המימוש שנקבע בהסכם נמוך באופן משמעותי ממחיר השוק (בהתחשב כי יש לערוך גם שיקולי מס).

28.
כהנחת יסוד שאיננה שנויה במחלוקת נדגיש כי מחויבות הנתבעת לתובע בקשר לאופציות שברשותו, מעוגנת בראש ובראשונה במסמך ההצעה מיום 17.6.2001 ובשלב מאוחר יותר בתוכניות האופציות מיום 2.5.2001.

מסמך ההצעה

29.
ביום 17.6.2002, שלחה הנתבעת באמצעות מר גוברין מסמך הצעה עם הצעת הנתבעת לתנאי העסקת התובע. במסמך ההצעה שהעבירה הנתבעת לתובע באמצעות גוברין ננקבה, בין היתר, כמות של 350 אופציות ומחיר מימוש של 144$. התובע ציין בכתב ידו על מסמך ההצעה את המספר 500 ככמות האופציות אשר ביקש לקבל. בעדותו של התובע לעניין זה , עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 25-28:

"ש. כמות האופציות שהוצעה לך היתה 350?
ת. כמות האופציות שהוצעה לי כחלק מהחבילה שלי הייתה 350.
ש. ביקשת 500?
ת. כן. "
כך גם אישר גוברין בחקירתו (עמ' 20 לפרוטוקול שורות 13-15).

30.
התובע לא הציג הסבר המניח את הדעת לכך שלא דאג לעגן את ההבטחה שניתנה לו, לטענתו על ידי מר גוברין, להענקת אופציות בשיעור מסוים. גם אם נניח שמסמך ההצעה הוא בסיס להסכם ההעסקה ולהסכם האופציות שנחתמו לאחריו, אם ההסכמה היתה כפי שטוען לה התובע, היה מקום כי הסכמה זו תמצא ביטוי מאוחר בהסכם ההעסקה ו/או בהסכם האופציות בדבר זכאותו לאופציות, מוגנות מדילול, בשיעור של 0.5% מהון המניות.
עמ' 7 לפרוטוקול שורות 18-24 עונה התובע:

"ש. האם מופיע במסמך הזה המושג- אני זכאי ל- 0.5% מהחברה, מהון המניות של החברה או מהשווי שלה.
ת. לא.
ש. מפנה לנספח ב' לתצהירך. גם שם לא מופיע.
ת. ה-350 במסמך הזה שנאמר לי הם בעצם מהווים 0.5% מהון המניות שהונפקו לאנשים."
מהדברים לעיל, עולה המסקנה כי גם לשיטתו של התובע הכמות – 350 – היוותה באותו המועד 0.5% מההון המונפק. ניתן ללמוד זאת גם מדבריו בעדותו להלן (עמ' 7 שורה 9-12):

"ת. אזכור מפורש של 0.5% אין, אבל אני ביקשתי 500 בהנחה שהגיוס הבא יהיה משהו בסביבות 15 מיליון ₪
ושווי החברה מ-12 יהיה 35, פי 3 שזה הגיוני, שזה 36 מיליון, ולכן ביקשתי, כדי שהמסגרת של החצי אחוז תהיה סגורה, בגלל זה היה כדאי לי לעבור, חשבתי שזה מצדיק, אז ביקשתי שזה יהיה 500"

31.
אם אכן היה מדובר בשיעור של 0.5% אזי קיימת סתירה לדרישה ל- 500 אופציות שהיוותה נכון לאותו מועד 0.75% מההון המונפק.
העיד על כך מר גוברין (עמ' 20 לפרוטוקול, שורות 13-33),:

"ת. נכון. הנושא של האופציות, התובע היה חשוב לו, כתוצאה מזה הוא ניסה לשפר את הפוזיציה שלו מול ההצעה המקורית שלנו. הוא ישב על ההצעה בבית, חשב על השינויים, חזר אלי עם מספר שנקב בו של 500 במקום 350. אני, בשביל לנסות לשכנע אותו ש- 350 זה מספר מכובד הצגתי בפני
ו, כדי שיבין מה הוא מקבל מאיתנו, מהו חלקו מכל סך המניות. הסברתי לו כפי שאני מסביר לעובדים שמביעים עניין, ועל מנת לשכנע אותו שזה מספר שמבטא איזה שהוא משהו עם משמעות, נתתי לו את המידע הזה שבאמת המספר הזה באותו רגע נתון מהווה כ- 0.5% מההון המונפק וכ- 0.20 ומשהו מההון הרשום. זאת היתה הפעם היחידה שאני הוצאתי מפי את ה- 0.5 אחוז בכל מערכת היחסים שלי עם התובע.
וגם עמ' 21 שורות 8-10 לעדות גוברין:
"ת. אני לא מבין את השאלה ואנסה לענות. יש כאן מתמטיקה פשוטה, הוא ביקש 50 אחוז יותר ממה שהצענו. הוא ביקש להגדיל ב- 150 את כמות האופציות שהוא יקבל. הוא ביקש להעלות ממה שהיה בפועל 0.5% באותו רגע למצב שהוא בפועל 0.75%.
32.
לב
המחלוקת היא האם הובטח לתובע כי תישמר זכותו לקבלת 0.5% ממניות הנתבעת.
נכון למועד בו נערך מסמך ההצעה, וכעולה מהכתוב במסמך וכפי שהתרשמנו מעדויות התובע ומר גוברין, המו"מ בין הצדדים נסב לעניין כמות האופציות שתוענק לתובע. העובדה כי מחד נכללה במסמך ההצעה כמות האופציות ומאידך אין בו כל התייחסות לשיעורן באחוזים, מלמדת בנסיבות העניין כי בשלב טרום החתימה על הסכם ההעסקה לא דרש התובע ולא הובטח לו 0.5% מהון המניות המונפק.

33.
מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי נכון למועד המו"מ ומסמך ההצעה כמות האופציות שהוצעה לתובע היוותה 0.5% מההון המונפק.

התובע העיד כי נאמר לו במפורש "ש- 350 זה מהווה חצי אחוז והם ישמרו על זה ושזה לא ירד ואני לא אהפוך להיות משהו שהוא נמוך מאוד" (עמ' 7 שורות 1-3)
.
לו היתה טענת התובע נכונה לעניין זה, סביר להניח כי היה טורח לציין ולהבהיר כי הינו זכאי לאופציות בשיעור 0.5%, בפרט נוכח העובדה כי, כפי שהתרשמנו במהלך ניהול התביעה, התובע הינו אדם בעל ידע והבנה עסקיים, המודע לזכויותיו, שלא נמנע מהעלאת טענותיו על הכתב, ככל שסבר שהיה צורך בכך.

הסכם ההעסקה

34.
ביום 24.6.2001 התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם העסקה נושא כותרת ""הסכם עבודה אישי מיוחד", לפיו החל מיום 1.8.2001 יועסק כמנהל תחום מוצרים בנתבעת.
מעיון בהסכם ההעסקה ניתן ללמוד כי אין זכר לזכאות ו/או הבטחה לקבלת שיעור מסוים בכלל ו- 0.5% בפרט, מהון המניות של הנתבעת; יתרה מכך, אין כלל אזכור בהסכם ההעסקה הנוגע לזכות של התובע לקבלת אופציות ו/או כמותן ו/או שיעורן.
בשלב החתימה על הסכם ההעסקה, ניתן היה לעגן בהסכם ההעסקה את ההסכמה המהותית, הנטענת על ידי התובע, בדבר זכאותו לאופציות (מוגנות מדילול) בשיעור של 0.5% מהון המניות המונפק של הנתבעת. דבר זה לא נעשה.
התובע לא הציג הסבר המניח את הדעת לכך שלא דאג לעגן את ההבטחה שניתנה לו, לטענתו על ידי מר גוברין, להענקת אופציות בשיעור מסוים, בהסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים.

35.
אפילו תתקבל טענת התובע כי בשלב מסמך ההצעה נוהל מו"מ לעניין שיעור האופציות, להבדיל מכמות, הרי שבא הסכם ההעסקה ומוכיח כי המו"מ, לו טוען התובע, בעניין האופציות, לא הבשיל לכדי הסכם בעל תוקף מחייב, שכן בהסכם ההעסקה אין כל אזכור ולו ברמז לשיעור האופציות לו טוען התובע זכאות.

הסכם האופציות ותוכנית האופציות

36.
ביום 2.5.2002 חתם התובע על מסמכי הענקת האופציות ותכנית האופציות של הנתבעת משנת 2001. נציין כי הן ההסכם והן התוכנית כתובים בשפה האנגלית. בעדותו העיד התובע לעניין החתימה על הסכם האופציות ( עמ' 8 שורות 1-10):

"ש. מפנה לנספח ג' 1 לתצהירך. האם קראת אותו?
ת. בזמנו כשחתמתי לא היה לי הרבה זמן לקרוא, אבל היום אני יודע.
ש.ואישרת אותו?
ת. אז חתמתי כי באותו רגע היה לי אמון גדול, באותו זמן בוודאי שלא הבנתי באופציות, אז סמכתי שעומדים על הדברים.
ש.כל החתימות שלך על המסמכים, כולל בעברית על נספח ג' 1, כשאתה אומר שקראת ואתה מסכים, את זה קראת וחתמת, ועכשיו אתה אומר שלא קראת?
ת.אמרתי שחתמתי מתוך אמונה שמה שהובטח לי יקויים ואני לא הולך כל הזמן ליצור רעשים. אני
מאמין והולך עם האנשים האלה. אני הנחתי שהנספח הזה, כולם חותמים על אותו דבר וגם אני.

חרף העובדה כי אין מחלוקת כי התובע טרח לנהל מו"מ עם גוברין טרם החתימה על הסכם ההעסקה והסכם האופציות בנוגע לכמות האופציות, לא הציג התובע הסבר המניח את הדעת לכך שלא דאג לעגן את ההסכמה ו/או הבטחה שלהבנתו ניתנה לו, להענקת אופציות בשיעור מסוים, הן בהסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים והן בשלב החתימה על הסכם האופציות ותוכנית האופציות.
משהזכות לה טוען התובע, לא היוותה חלק מהסכם ההעסקה, היה מקום כי הסכמה זו תמצא ביטוי בכתב במסגרת הסכם האופציות.

37.
איננו יכולים לקבל את טענות התובע כי באותו הזמן לא הבין באופציות; מהלכיו טרם החתימה על הסכם האופציות וכל שכן אחריה, לא מעלים ספק באשר להבנתו בתחום, לרבות ידיעתו את השפה האנגלית ברמה סבירה ויותר, שכן אחרת כלל לא היה טורח לנהל מו"מ עם גוברין לעניין כמות האופציות עוד בשלב מסמך ההצעה.
לעניין שליטתו או אי שליטתו בשפה האנגלית התייחס התובע בעדותו (עמ' 14, שורות 14-19):
"ש.לגבי האנגלית שלך, התוודענו לתקלה מסויימת באמירה שלך שאינך שולט בשפה האנגלית, האם זה נכון?
ת. יש תקופות שהאנגלית שלי יותר טובה ויש תקופות שפחות. היום האנגלית היא טובה יותר.
ש. וכשבאת לכל הפגישות של הנהלת החברה, של הפגישות השיווקיות, כשערכת את המצגות השיווקיות, האם טענת אי פעם שאינך שולט באנגלית?
ת. לא טענתי, האנגלית שלי משתפרת מיום ליום
".

38.
מהסכם האופציות, עליו חתם כאמור התובע, לא עולה כי הנתבעת התחייבה, לא בכתב, לא בעל פה ולא בכל צורה אחרת, כי האופציות המוענקות במסגרת זו לתובע הינן בשיעור של 0.5% מהון המניות המונפק. בהסכם נקבע כי התובע יהיה זכאי לכמות של 350 מניות; מחיר המימוש- 1.44$ למנייה; מועד הענקת האופציות (13.2.2002); מועד תחילת מניין תקופות הבשלת האופציות (1.8.2001- תחילת עבודתו של התובע).
נוכח הפרטים המהותיים והברורים הכלולים בהסכם האופציות ותוכנית האופציות, אין זה סביר לצקת את הפרשנות שמנסה התובע לצקת לתוכנו של ההסכם ותוכנית האופציות, זאת כאשר לא הובאו הוכחות מספיקות כדי להוכיח שהייתה הבטחה כזו, מלבד עדות התובע, אשר סותרות ראיות בכתב, והוכחשו על ידי עד הנתבעת.

39.
ומכאן מסקנתנו כי ההסכם אכן משקף את הסכמות הצדדים. כעולה ממסמכי הסכם האופציות ותוכנית האופציות, התובע אישר בחתימתו את כמות האופציות הספציפית שהוקנתה לו ואת מועדי הבשלתן, שאלו הם הפרטים המהותיים בקיומו של הסכם האופציות. על כך יעידו מכלול הראיות בתיק, ועדותו של התובע עצמו כי טענה מפורשת וברורה לזכאות התובע ל- 0.5% מהון המניות של החברה נולדה בעצם עם הגשת התביעה, ועדותו כי שלא דאג לעגן את ההבטחה שניתנה לו, לטענתו, להענקת אופציות בשיעור מסוים (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 6-9):

"ש. תמצא את הספרור 0.5% בכל התיק, ואני מדבר על כל מכתב שאתה כתבת,
או עו"ד מטעמך כתב, או כל מסמך שהחברה כתבה, מאז 2001 ועד יום הגשת התביעה, תמצא אזכור אחד של ה- 0.5%.
ת. אזכור מפורש של 0.5% אין...
"

40.
בנסיבות המתוארות, לא הוכח קיומו של הסכם בין הצדדים הכולל הענקת שיעור מסוים של אופציות לתובע במסגרת תנאי העסקתו. לא הוצגה כל ראיה לתמיכה בטענת התובע בדבר הבטחה שניתנה לו כביכול על ידי מר גוברין להענקת אופציות בשיעור 0.5% מהון הנתבעת, וטענה זו אף אינה מתיישבת עם חומר הראיות שהוצג לתיק, לרבות מסמך ההצעה והתכתובת שהוחלפה בין הצדדים בשלב הראשון של ההתקשרות, ואף הסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים ו/או הסכם האופציות, אשר באף אחד ממסמכים אלה לא נכללת הזכאות להענקת אופציות בשיעור הנטען על ידו.

41.
כפי שפורט לעיל, על פי ההלכה הפסוקה בהתייחס להסדר הענקת אופציות לעובדים, הסדר כזה בדרך כלל ימצא ביטוי בכתב במסגרת הסכם ההעסקה ו/או הסכם חיצוני אחר, והוא טעון אישור של הגורמים המוסמכים בחברה, וכן פירוט של תנאי הזכאות לאופציות. אף לא אחד מתנאים אלה מתקיים בעניינו של התובע, אשר כאמור הציג כל מסמך בכתב המעיד על זכאות לקבלת אופציות בשיעור הנטען על ידו.

42.
פועל יוצא של קביעתנו לעיל הוא כי התובע לא הוכיח זכאותו לקבלת אופציות בשיעור 0.5% מהון מניות הנתבעת.


משלא הוכחה זכאותו זו של התובע, הרי שהנתבעת לא הפרה את הסכם ההעסקה עימו בעניין זה.

מנגנון אנטי דילול

43.
בהמשך לקביעתנו לעיל לפיה לא הוכחה זכאות התובע ל- 0.5% מהון המניות של הנתבעת, הן על פי מסמך ההצעה, הסכם ההעסקה, הסכם האופציות ותכנית האופציות, הרי שהתובע לא עמד גם
בנטל ההוכחה כי במסגרת אחד השלבים לעיל, הובטח לו מנגנון אנטי דילול לאופציות שהוענקו לו.
כאמור, הסכם האופציות ותכנית האופציות הם הקובעים את חובות וזכויות הצדדים בנוגע לאופציות כאשר סעיף 13.3 לתכנית האופציות קובע מפורשות כי למקבל התכנית לא תהא הגנה מפני דילול מניותיו.

44.
התובע מודה בחקירתו כי לא פנה לחברה לבירור מצבו לאור הדילולים (עמ' 10, שורות 4-5); לא בדק בזמן אמת את מצב ההון של החברה (עמ' 10, שורות 13-15); כי הוא מבין ויודע משמעות המונח "אנטי דילול" (עמ' 13, שורות 26-27) וכי במסמכים אשר צירף לא הוענק לו כחלק מהסכם האופציות מנגנון אנטי דילול (עמ' 13, שורות 28-33):

"ש. אבל אתה יודע מה זה אנטי דילול.


ת. כן אני יודע מה זה המושג אנטי דילול.
ש. תצביע לי בכל המסמכים שצירפת, שיש לך מנגנון אנטי דילול.
ת. אין את זה בכתב במפורש.
ש. ולא במפורש?
ת. בטח לא במסמכים האלה. הדבר היחיד שאני יכול לסמן לכיוון זה ה- 500 וה- 350 ואני יודע שזה לא מספיק טוב
".

גוברין הסביר בעדותו כי הגורמים היחידים שהיתה להם הגנה מפני דילול, היו קרנות הון סיכון, שכחלק ממנגנון ההטבה שיש להם, קיבלו הגנות אנטי דילול כנהוג בתחום (עמ' 23, שורות 22-25).

45.
כעולה מתוכנית האופציות של הנתבעת, הנתבעת לא הוגבלה מלהנפיק מניות או להעניק אופציות נוספות, ופרט לקרנות הון סיכון
לאף אחד מעובדי הנתבעת לא ניתנה הגנה מפני דילול . עדותו של גוברין בעניין מהימנה עלינו (עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 25-30):

"ת. מעולם לא אמרתי דבר כזה. מעולם לא אמרתי אפילו דבר שיכול להתקרב לפרשנות כלשהי לדבר כזה. לא היה לי שום זכות להגיד את זה ושום יפוי כח להגיד את זה. מעולם לא אמרתי את זה לאף עובד בחברה, מעולם לא אמרו את זה גם עלי. אין עובד אחד בחברה שלנו שניתנה לו איזה שהיא הגנה על אחוז ההחזקות שלו. החברה שלנו עברה הכנת תשקיף לבורסה ונקנתה על ידי חברה ציבורית. עברנו בדיקת נאותות מקיפה ולא נמצא שום רבב באופן קבלת ההחלטות, הסכמי עבודה והסכמי האופציות שלנו".
בעניין זה,
בהתאם לראיות שנשמעו בדיון, לא הוכח כלל כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה (שבפועל כלל לא ניתנה) בהתאם להסכם העבודה ו/או להסכם האופציות.

תמחור מחדש של האופציות

46.
כפי שכבר עמדנו לעיל, בחודש 11/2002, השלימה הנתבעת גיוס הון. לטענת התובע, הודיעה החברה כי שווי חבילת האופציות שבידי העובדים חסרת ערך, זאת בעקבות ירידה בערך המניה לשווי של 0.68$ למניה כך שמימוש כתבי האופציה במחיר 1.44$ למניה אינו כלכלי וחבילת האופציות אינה שווה דבר.
התובע טוען כי בהודעת הנתבעת בכך שגרמה לאובדן שווי חבילת האופציות שהיו בידי התובע הפרה את הסכם העבודה עימו. יותר מכך, לגישת התובע, מהלך זה של הנתבעת הוא פרי פעולה של מנהלי הנתבעת,שתוצאתו עלייה בשווי החברה והגדלה של שוויים היחסי של מנהלי הנתבעת. תוצאת המהלך, שלווה בהסתרת מידע מצד מנהלי הנתבעת, לטענת התובע, הייתה שירושש מכל זכויותיו במסגרת כתבי האופציה.

47.
כאמור, על התובע הנטל הראייתי להוכיח את התשתית העובדתית לתביעתו, בה דורש הוא סעד עקב מעשה או מחדל של הנתבעת.

48.
מצאנו כי טענותיו אלה של הנתבע נסתרות הן מהחומר המצוי בתיק , לרבות מצגת העובדים מחודש 5/03 ומעדויות הצדדים.
בעדותו, אותה אנו מוצאים מהימנה ומשקפת נכונה תוצאות מהלך של גיוס הון,הסביר מר גוברין (עמ' 26, שורות 26-32):

"ת. נוצר מצב מקומי רגעי שבו שווי הנכס שמחזיקים העובדים לעומת שווי המניה ביום הגיוס הוא יותר נמוך. אצלנו בחברה, בניגוד לבערך 90% משאר החברות בסגנון שלנו שנעלמות לגמרי וכל העובדים מאבדים לחלוטין את נכסיהם, אצלנו, למרות שבאותו רגע נתון האופציה היתה פחות מאותו מחיר של הגיוס, למזלנו וכהוכחה ליכולתנו חברה מסויימת היתה מוכנה להשקיע 280 מיליון דולר ולקנות את החברה, להעמיד את מחיר המניה על 5 דולר, ולכן להסתכל על איזה שהיא נקודת זמן כזאת או אחרת ולהסביר שהיא מראה על איזה שהיא מניפולציה זה רחוק מהמציאות".

49.
אנו מקבלים את גרסת הנתבעת לעיל כמו גם את טענתה כי בפעולותיה, נוכח הירידה במחיר המניה שהיא תוצאה של סבב ההשקעה, החליטה לאפשר לעובדיה, ביניהם התובע, החלפת האופציות שבידיהם באופציות חדשות במחיר מימוש נמוך יותר; משמעות הדבר עבור התובע הייתה רכישת אותה כמות מניות בפחות מרבע ממחיר המימוש שנקבע בהסכם האופציות מיום 2.5.2002.

50.
כמו כן, אנו מקבלים את גרסת הנתבעת ומקבלים את טענתה, העולה ברורות מקריאת תוכנית האופציות, כי תוכנית האופציות לא הגבילה את הנתבעת באופן כלשהוא מלהנפיק מניות או אופציות נוספות בכל מספר ולפי כל שווי, ולאף עובד לא ניתנה זכות או אפשרות להתנגד להנפקה כזו. בנוסף, כפי שכבר עמדנו על כך לעיל, לאיש מעובדי החברה, בכללם התובע, לא ניתנה זכות חוזית לשנות את תנאי הענקת האופציות שלו כתוצאה מהנפקת מניות עתידית. טענת הנתבעת בעניין זה עולה כאמור, בקנה אחד עם האמור בתוכנית האופציות ולא נסתרה ע"י התובע. ברי, כי תוצאתה של הגבלה מעין זו, או הכללתה בתוכנית אופציות, תגביל את יכולתה של חברה בתחום ההיי-טק לגייס כספים.

51.
בחודש 5/03, כאמור, בעקבות ירידת ערך המנייה וכניסתה לתוקף של רפורמת מס במשק, ערכה הנתבעת מצגת לעובדיה; בין היתר, הוצגו לעובדים עיקרי תוכנית האופציות החדשה של הנתבעת.

52.
התובע, מסיבות שפורטו לעיל ואשר לא מצאנו בהן ממש, בחר כאמור שלא לממש את האפשרות שהעניקה החברה לתמחור מחדש של האופציות שברשותו והשאיר בידיו את תוכנית האופציות המקורית מיום 2.5.2002. בשלב זה, עונה התובע לשאלת בית הדין
כי לא הבין שקיימת בעיה ולכן לא ביקש הבהרות (עמ' 11, שורות 17-18). התייחס לכך גוברין בעדותו:

"ת. במהלך 03', באנו והצענו לכל עובדי החברה הטבה חד משמעית בצורה שאינה ניתנת לפרשנות .... כפי שציינתי בתצהיר. אורי כאשר ניסיתי להסביר לו זאת אז, בזמן אמיתי, הסתגר באיזושהי עמדה שבה אנחנו לא נותנים את הנתונים האמיתיים, מנסים להרע לו ומנסים לפגוע בו. והחליט בצורה בודדת לחלוטין מכל החברה, ועל זה מה שהצהרתי בסעיף 22".


סיום העסקתו של התובע ואי מימוש האופציות

53.
נקדים ונבהיר כי לא עומדת לפתחנו הכרעה בנוגע לחוקיות או אי חוקיות פיטוריו של התובע מעבודתו אצל הנתבעת. המדובר למעשה בעילת תביעה, אשר לא בא זכרה בכתב התביעה, ואף לא לאחר מכן במהלך ההתדיינות בתיק. אשר על כן איננו מוצאים מקום להידרש לעילה זו במסגרת הכרעתנו. אנו נדרשים אך להשפעת הפיטורים על מימוש האופציות על ידי התובע
ועל השפעת הפסקת עבודתו על תוקפם של כתבי האופציה.

54.
אין מחלוקת כי ביום 24.1.2004 הודיעה הנתבעת לתובע על סיום העסקתו בנתבעת החל מיום 11.3.2004 (נספח ט' לתצהיר התובע; נספח 8 לתצהיר הנתבעת).
מהחומר בתיק עולה כי התובע קושר את פיטוריו לחוסר שביעות הרצון שהביע והמידע שביקש לקבל עקב ירידת ערך מניות הנתבעת והתמחור מחדש של האופציות; הנתבעת תולה את פיטוריו בכך שהתחום בו עסק התובע בנתבעת לא התפתח ולמעשה במחצית השנה שקדמה לפיטוריו, לא עסק בעבודה שתאמה את כישוריו ובגינה התקבל לעבודה בנתבעת.

55.
נדגיש כי ממילא כבר קבענו לעיל, כי הנתבעת לא הפרה את הסכם ההעסקה עם התובע ובהתאם להסכם העבודה כמו גם ממסמך ההצעה, הסכם האופציות ותכנית האופציות, לא זכאי התובע לאופציות לרכישת 0.5% מהמניות המונפקות של הנתבעת.

56.
מבלי להכריע במחלוקת הנוגעת לסיבת פיטורי התובע שהיא איננה מהעניין בתיק זה, הרי שלעצם סיום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים ישנן השלכות לעניין תוכנית האופציות אשר בידי התובע.

בעניין אלפרן, נקבע כי מתן הודעת מימוש בכתב, כמו גם צירוף התמורה על פי תוכנית האופציות ובהתאם למסמכי ההענקה, הם תנאים מהותיים לגיבוש זכות העובד למימוש מניות הנובעות מן האופציות... (ראו שם, פסקה 47).

בהתאם להסכם האופציות (ראו סעיפים 6.6 להסכם האופציות ו- 4.1 לתכנית האופציות), אופציות שהבשילו ניתנות למימוש בתקופת ההעסקה של העובד ולתקופה של 3 חודשים לאחר סיום יחסי עובד-מעביד. לאחר תקופה זו, האופציות תפקענה.

57.
התובע בחר, לדבריו שלו בעדותו, שלא לממש במסגרת המועדים לעיל את האופציות שברשותו (עמ' 14, שורות 24-25):

"ש. אתה שלחת הודעת מימוש לאופציות?


ת. לא שלחתי הודעת מימוש לאופציות
"
התובע הסביר כי קיבל החלטה, בעצת בא כוחו, שלא למסור מכתב מימוש אופציות ולשלם את התמורה עבורן (עמ' 15, שורות 5-9):

"ש. כשאתה מיוצג ע"י עוה"ד שלך החל מ- 1/04 ועד תום מועד מימוש האופציות, שהיא 3 חודשים לאחר תום סיום עבודתך, אתה החלטת שלא למסור מכתב מימוש אופציות בצירוף שיק של 50,400 דולר.
ת. אנחנו החלטנו לא לחתום על המסמכים החדשים ולא לממש בשלב זה את האופציות, עד שנגמור לברר את כל ההליכים
".
עדות זו של התובע מצביעה כי בשלב בו הסתיימו יחסי עובד-מעביד בינו ובין הנתבעת, ולאחר שקיבל ייעוץ משפטי, גמר אומר שלא לממש את האופציות שברשותו, כולל בתקופת ההארכה שניתנה לו ע"י הנתבעת (עדות גוברין, עמ' 33, שורות 17-25, עמ' 34


שורות 1-2):

"ש. החברה האריכה לתובע את האפשרות לממש את האופציה מעבר לשלושת החודשים הקבועים בתכנית?


ת. במהלך התקופה שבה בין ההודעה לבין סיום עבודתו בפועל, במהלך התקופה הזו
התבצעו דיונים עם אוריינטציה משפטית בין עוה"ד של הצדדים על מנת לקבל כל מיני אינפורמציות שהתובע דרש. מכיוון שכך פניתי לוועדת האופציות של החברה וביקשתי, על פי מה שהמותר לוועדה לקבוע, להקל על התובע ולאשר לו לקבל פרק זמן נוסף לקבלת החלטות על מנת לממש את האופציות שלו. פרק הזמן הזה התבצע בשני מהלכים, שהסה"כ שלהם היה כחודש ושבוע, מעבר לשלושת החודשים. זה היה בעקבות פניה שלי, לאור המצב, לוועדת האופציות של החברה, בעקבות רצון שלי לאפשר לאורי לקבל החלטה ...

"

זאת ועוד, מעדות התובע עולה כי הלכה למעשה, מחודש 4/04 ועד מועד הגשת התביעה בחודש 10/07 לא הייתה כל פנייה של התובע לנתבעת בעניין האופציות ו/או ארכה למימושן. לא עלה בידי התובע ליתן הסבר מניח את הדעת על שיהוי רב זה (עדות התובע עמ' 16, שורות 15-27), כמו גם הסבר לכך שלא ביקש כי יקצו לו את האופציות החדשות (עמ' 16, שורות 11-12).
הסברו של התובע כי
ב"זמן אמת", סוף 12/03, לא חתם על תוכנית האופציות החדשה ואז הבין כי הוא לא מקבל את ה- 0.5% (עמ' 18, שורות 1-4) איננה עומדת בקנה אחד עם השתלשלות העניינים שקדמה לה מיום תחילת עבודתו ועד נקודת הסיום כפי שפורט בהרחבה לעיל.

58.
משלא פעל התובע למימוש האופציות במועד, אין לו אלא להלין על עצמו, ואין הוא זכאי עוד גם לאופציות אשר הבשילו במועד פיטוריו, מאחר ולא מומשו במועד. כך גם מחייבת אותנו ההלכה המשפטית בפסיקת בתי הדין (ראה פסקי הדין בעניין רג'יסופט, מיקרוסופט וקרייזר לעיל) להגיע לכלל מסקנה כי משלא עמד התובע בתנאים הנדרשים ממנו בהסכם האופציות, איבד זכותו לממש את האופציות בהתאם לתוכנית האופציות המקורית מיום 2.5.2002.



59.
לא ניתן להתעלם כי מכירת הנתבעת לחברת נייס בשנת 2007 היוותה סוג של תמריץ לתובע, אולם השיהוי בהגשת התביעה, וכן העדר

כל מסמך המפרט את תנאי הזכאות לאופציות כפי שהציגם התובע הביאונו למסקנה אליה הגענו. לא עלה בידי התובע להציג, ולו בדל ראיה, לתמיכה בגרסתו כאמור.

60.
עוד יוער, כי מחומר הראיות עולה כי ככלל, נהגה הנתבעת להתקשר עם עובדיה בהסכם העסקה בכתב והסכם האופציות נפרד מהסכם ההעסקה. הן בסיכומיו, כמו גם בכתב התביעה ובתצהיר מטעמו, טוען התובע לסוג של קנוניה שנרקמה כנגדו על ידי מנהלי התובעת תוך נישולו מזכויותיו בגין פרי עמלו בכל הנוגע לזכאותו לאופציות של הנתבעת. גרסה זו של התובע אינה סבירה בעינינו, וזאת נוכח העובדה כי כעולה מחומר הראיות, לא הוצגה כל סיבה הנראית לעין ל"התנכלות" הנטענת מצד הנתבעת דווקא ביחסה אל התובע.

61.
בנסיבות המתוארות ונוכח כל האמור לעיל, בהיעדר הסכם מחייב ומפורט בהתייחס לזכאות התובע לקבלת אופציות בשיעור 0.5% מהון מניות הנתבעת, דין התביעה להידחות.

62.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום,
כט' תמוז תשע"א, 31 ביולי 2011,
בהעדר הצדדים.




נ.צ.ע. מר עמוס וייל

ורדה סאמט
,שופטת

נ.צ.מ. מר חיים רזניק








תעא בית דין אזורי לעבודה 9455/07 אורי אינהורן נ' אקטימייז בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/07/2011)