פסקי דין על מוחמד אבו זיד | פסקי דין על כמאל עבאס | פסקי דין על פריאל עבאס | פסקי דין על עמידר-החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

50371-07/10 א     02/08/2011




א 50371-07/10 מוחמד אבו זיד, כמאל עבאס, פריאל עבאס נ' עמידר-החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ב' אב תשע"א, 02 אוגוסט 2011

ת"א 50371-07-10 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
נ' אבו זיד ואח'



בקשה מס'
1

בפני

כב' הרשמת
גילה ספרא-ברנע

מבקשים
1. מוחמד אבו זיד

2. כמאל עבאס

3. פריאל עבאס
ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד עלי


נגד

משיבה
עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד איל גרינר


החלטה


בפני
י בקשה לביטול

פסק דין
לפינוי וכספי, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 3/11/10.

אין מחלוקת על מסירת כתב התביעה לנתבעת מס' 3 עבור שלושת הנתבעים ביום 27/9/10. איני יכולה לדון בטענת המשיבה לאיחור בהגשת הבקשה, שכן לא הוצגו אישורי מסירה של פסק הדין, וכנראה לא נפתח תיק הוצל"פ בגינו. הבקשה לביטול

פסק דין
הוגשה ביום 20/12/10, ובהעדר ראייה אחרת, אני קובעת כי הבקשה הוגשה במועד, והינה בשיקול דעת בית המשפט.

הטעם למחדל
המבקשת מס' 3 (להלן: "המבקשת") טוענת כי ניהלה מו"מ עם המשיבה לרכישת זכויות אביה,
המבקש מס' 1 בדמי מפתח בסכום נמוך מהסכום בו הוצע לה בשנת 2009 לרכוש את הזכויות, ולכן סברה כי כתב התביעה קשור להתכתבות זו, ופנתה ישירות לנציגת המשיבה, לא הבינה כי עליה להגיש כתב הגנה.

בנוסף, וכחלק מהטענות לגוף התביעה, טוענת המבקשת כי מדובר בפגיעה מהותית בה ובבני משפחה, וכן כי יש לנתבעים סיכויי הגנה טובים, שגם הם מצדיקים קבלת הטעם למחדל.

נימוקי ההגנה
המבקשים העלו טענות הגנה רבות, ולא לכולן התייחסה המשיבה. לא רק זאת, אלא שהמשיבה לא טרחה לצרף לתגובתה תצהיר, כך למשל בעניין מהותי של המגעים עם נציגת עמידר, שהוצהרו בסעיף 3 לתצהיר המבקשת ובתגובה בסעיף 16, בסעיפים נוספים ללא תצהיר.

אני סבורה כי יש לבטל את פסק הדין בשיקול דעת בית המשפט, מאחר והמבקשים הציגו טעם סביר למחדל ונימוקי הגנה, שיש לבררם. מובן כי ההחלטה מונחית בעובדה כי מדובר בדירה בה מתגורר המבקש מס' 1 מאז שנת 1965 ועד מועד לא ידוע, אך בוודאי לאחר שנת 1994 (מועד ההסכם, נספח ת/3 לכתב התביעה), וכי המבקשים מס' 2 ו-3
מתגוררים בדירה, בידיעת המשיבה למצער משנת 1990, ובה נולדו להם 4 ילדים. עוד הנחתה אותי נכונות המשיבה להעביר את הזכויות למבקשים 2 ו-3 תמורת סכום נמוך יחסית, והכל ברוח סעיף 132 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972. השארת המבקשים וילדיהם ללא קורת גג מהווה טעם מוצדק לא להפעיל את

פסק דין
הפינוי.

מאחר ומדובר בשלב מקדמי, בו עדיין לא הובאו כל הראיות, ועל מנת לקדם את הטיפול בתיק, אדון בטענות המבקשים בקצרה.

1.
החוזה ת/3 אינו משקף את מצב הדברים האמיתי, מאחר ונערך בשנת 1994, כאשר המשיבה מודעת לכך שהמבקש מחזיק בנכס משנת 1965. הדבר נרשם בסעיף 3(ב) לחוזה השכירות, אך הוצג בכתב התביעה בסעיף 3 בצורה מטעה. לא נסתרה טענת המבקשים 2 ו-3 לפיה גרו בדירה בידיעת המשיבה עם האב משנת 1990, כלומר עובר להחתמת המבקש לבדו על חוזה השכירות, ולכן משתמעת הסכמת המשיבה לכך שגם הם בעלי הזכות. לכאורה ניתן להגיע לאותה תוצאה לפי כלל "הזדהות החזקות", ואני דוחה את הטענה כי הכלל לא חל על דירת מגורים, נראה כי בעניין מגורים על הכלל לחול מקל וחומר.

2.
הטעם לאי תשלום חלק דמי המפתח לפי הצעת המשיבה משנת 2009 (נספח ת/4 לכתב התביעה) טוענת המשיבה ובצדק כי היא הלכה לקראת המבקשים ואפשרה למבקשת מס' 3 לרכוש את זכויות אביה בסכום צנוע יחסית. עם זאת, לא נסתרה טענת המבקשת כי העסקה לא יצאה לפועל ביוזמת המשיבה עצמה שהציעה לה הצעה "אטרקטיבית" יותר, לפיה המבקש מס' 1 ירכוש את הזכויות תמורת תשלום נמוך יותר, כ-15,000 ₪ לטענת המבקשת, ועל כן אין לראות בכך שלא קיימה את הצעת המשיבה משנת 2009 כזניחת זכויותיה. כאמור לא הוגש תצהיר נגדי לטענת המבקשת כי גם לאחר הגשת כתב התביעה המשיכה וניהלה מו"מ ישירות מול נציגת המשיבה.

3.
יש להוסיף לנימוקים אלה את העובדה שעל אף שעילת התביעה קמה למשיבה, כטענתה בשנת 1998 (סעיף 4 לכתב התביעה), והצעת המשיבה לרכישת הזכויות ניתנה בסוף אוקטובר 2009, הוגשה התביעה רק בחודש יולי 2010, וזאת ללא מכתב התראה בניגוד לאמור בתגובה לפיה ההליך המשפטי ננקט "כמוצא אחרון". להיפך, התגובה תומכת בטענת המבקשים כי מגעים בין הצדדים נמשכו גם לאחר קבלת הצעת ועדת דמי מפתח, ואף לאחר הגשת התביעה.

4.
על אף כל האמור לעיל, לא נסתרו שתי טענות של המשיבה: האחת כי המבקש מס' 1 נטש את הנכס. בעניין זה הקפידו המבקשים להישאר עמומים, ודווקא טענת מר אבו זיד כי לא קיבל את כתב התביעה, שנמסר לבתו המתגוררת בנכס, מלמד כי כנראה לא גר בדירה (ראה סעיף 3 לתצהיר מר אבו זיד); הטענה השניה שהמבקשים לא התמודדו איתה הינה העובדה כי מזה שנים רבות אין איש מהם משלם את דמי השכירות המוגנים המוסכמים.

סיכום כל האמור לעיל, מביא אותי למסקנה כי יש לבטל את פסק הדין נגד הנתבעים, רק בתנאי שהמבקשים יפקידו בקופת בית המשפט את הסכום 15,000 ₪, תוך 30 יום, במזומן או בערבות בנקאית. לא יהיה בהפקדת הסכום כדי להקנות למבקשים כל זכות שהיא, אלא הסכום נקבע לפי הסכום הנמוך ביותר שהמבקשים טוענים כי הוצע למבקש מס' 1 לשלם עבור רכישת הזכויות בנכס, ועל מנת שיהיה להם יומם בבית המשפט.

מובהר כי אי הפקדת הסכום תביא לדחיית הבקשה, באין בפי המבקשים טענות כנגד עילות הפינוי לפי סעיף 131 לחוק הגנת הדייר: נטישה ואי תשלום דמי שכירות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים
.

ניתנה היום, ב' אב תשע"א, 02 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 50371-07/10 מוחמד אבו זיד, כמאל עבאס, פריאל עבאס נ' עמידר-החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/08/2011)