פסקי דין על מנחם סודרי | פסקי דין על הוועדה המקומית לתו"ב מצפה אפק | פסקי דין על צור משה | פסקי דין על תמיר משורר | פסקי דין על עורך הבקשה |

151/11 ערר     11/07/2011




ערר 151/11 מנחם סודרי נ' הוועדה המקומית לתו"ב מצפה אפק, צור משה, תמיר משורר, עורך הבקשה






ערר מס' 151/11

הרכב ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד מיכל גלקין גולן
העמותה לקידום התכנון: אדר' מר שמואל חכים

נציג ציבור: מר ניסן קרופסקי

נציג ציבור: מר עמירם גלילי


העורר/ים: מנחם סודרי

- נגד -
המשיב/ים: 1. הוועדה המקומית לתו"ב מצפה אפק

על ידי אדר' רייבמן
, מהנדס הועדה
2. צור משה
, תמיר משורר
, עורך הבקשה
החלטה
ערר זה הוגש על החלטת הועדה המקומית מצפה אפק (להלן: "הועדה המקומית") לאשר בקשה הכוללת הקלה במקרקעין הידועים כחלקה 172, מגרש 3, גוש 4040, רחוב הקישון בבאר יעקב.

וכך החליטה הועדה המקומית:
"לאשר את הבקשה עם הקלה בקו בנין צד עד 10% בגובה מרתף מ-2.2 מ' ל-2.4 מ', גובה חלונות מ-0.4מ' ל-0.6 מ' ובקו בנין לפרגולה עד 0.7 מ' בתנאים כדלקמן:
1. המדידה והבינוי יכללו את כל שטח החלקה.
2. הגדרות הפנימיות אינן מהוות חלוקת החלקה כמשמעותה בחוק.
3. חתימת שכנים שותפים.
4. תשלום היטל השבחה.
5. מילוי דרישות המחלקה הטכנית.

לדחות את התנגדות השכן לאור העובדה שגם בביתו אושר שינוי בינוי המסיט החניה המקורה. הבקשה מתאימה עצמה לבנייה הקיימת במגרשו."

מדובר במגרש אחד המצוי בבעלות שלושה בעלים, משפחת סודרי (העורר), משפחת צור (להלן: המשיב), ומשפחת מור. המגרש אינו מחולק מבחינה קניינית תכנונית. בין הצדדים קיים כנראה הסכם שיתוף שלא נרשם. חלקו של העורר מצוי במערב המגרש ואילו חלקו של המשיב בחלק המזרחי. הואיל והתוכנית החלה במקרקעין דרשה בשעתו הצגת בינוי למגרש בכללו, הוגשו מספר תוכניות בינוי באותו מגרש: האחת קובעת יחידות המחוברות ביניהן בחניות מקורות ובפרגולות, ואילו האחרת, אותה הגיש העורר בשעתו קובעת כי ב"קו התפר" בין העורר למשיב מצוי חדר בחלקו של העורר.

היום, מתנגד העורר לתכנון דומה בחלקו של המשיב מטעם שלדבריו קיבל עצה שמאית לפיה במידה ואותו חדר גובל בביתו ירד ערך הנכס שכן ייתפס בציבור כדו משפחתי ולא כוילה חד משפחתית.

המשיב מאידך גיסא, הסביר כי ההקלות שהתבקשו (אליהן לא התנגד העורר), מטרתן ניצול תכסית מקסימאלית בקומת הקרקע ובמרתף על מנת להימנע מקומה שנייה. ההקלות עיקרן בקווי בניין, גובה קומת מרתף ועוד.

דיון והכרעה:
איננו רואים להתערב בהחלטת הועדה המקומית. ההקלות שהתבקשו ואושרו במקרה דנן, התבקשו לצורך מטרה תכנונית ראויה, במיוחד בהתחשב בעובדה כי מדובר במגרש לא רגולארי בלשון המעטה, ואין בהן כל רע מבחינה תכנונית ו/או חוקית.

יוזכר כי "הליכי הקלות נוצרו כפי ששמם מעיד עליהם כדי להקל על בוני בתים ולא להצריכם לידי ההליכים הממושכים והמסורבלים של תיקוני תכניות". (בג"צ 1951/79 יצלף חברה למפעלי בניין בע"מ נ' יו"ר ועדה המחוזית לתו"ב ת"א).

איננו סבורים כי במצב התכנון המוצע יש כדי לשנות באופן דרמטי את ערכו של בית המשיב, שכן מלכתחילה צמוד לו, מכוון העורר מבנה חניה שהינו לטעמנו שימוש מטרדי יותר. לא זו אף זו מבנה החניה הזה שתוכנן בבינוי עליו נסמך סודרי, עשוי להוות חלק אינהרנטי מהמבנה שתוכנן ממילא בחלקו של המשיב ולכן איננו סבורים כי יש בטענה ממש, מה עוד כי אותה טענה נטענה בעלמא.

לא זו אף זו, גם העורר עצמו שינה בשעתו את תוכנית הבינוי באופן שאפשר לו לבנות חדר בחלק ש"גובל " בחלקו של המשיב, ולפיכך היה עליו לצפות כי בקשה דומה עשויה להתבקש מטעם מי מחליפיו של הבעלים של אותו חלק, שכן, "נאה דורש, נאה מקיים".

נוסיף עוד, כי מבחינה תכנונית אנו סבורים כי מצב דברים בו "קו 0" משותף לכל אורכו לשימוש דומה לשני הבתים נכון לעין ערוך ביחס למצב בו מדובר בשימושים שונים, לא כל שכן מטרדיים, דוגמת חנייה בעורפו של חדר שינה.
אשר על כן ולאור כל האמור, הערר נדחה.

ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה.
__________ ______________
ניתנה בתאריך 11/7/11 סמדר בטש הורוביץ מיכל גלקין גולן, עו"ד
מזכירת ועדת הערר יו"ר ועדת הערר
3
ערר מס' 151/11








ערר ועדת ערר לתכנון ובניה 151/11 מנחם סודרי נ' הוועדה המקומית לתו"ב מצפה אפק, צור משה, תמיר משורר, עורך הבקשה (פורסם ב-ֽ 11/07/2011)