פסקי דין על דוד עזרא | פסקי דין על חי עזרא | פסקי דין על עיזאת חמאד ואח' |

32874-03/11 מת     09/08/2011




מת 32874-03/11 מדינת ישראל נ' דוד עזרא, חי עזרא, עיזאת חמאד ואח'




המבקשת



st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



מ"ת 32874-03-11 מדינת ישראל
נ' עזרא(עציר) ואח'




המבקשת
מדינת ישראל
על-ידי ב"כ עוה"ד תמר אניס וסולי לביא

נגד

המשיבים
1.
דוד עזרא
(עציר)
2.
חי עזרא
(עציר)
3.
עיזאת חמאד (עציר)
4.
גונן בן עזרא (עציר)
5.
אילי פנחס מדנפרוסט (עציר)
6.
אליק אהרון קריכלי (עציר)
7.
יוסי טויל (עציר)
8.
עבד (בן אחמד) אבו שאהב
9.
מארק קורובוב (עציר)
10.
ניסים אלעזר (עציר) – על-ידי ב"כ עוה"ד אלון קריטי ורועי

לביא
11.
כדורי עזרא (עציר)
12.
עומרי עודה (עציר)
13.
עבדאללה אגרבייה (עציר)
14.
דורראם יתים (עציר)
15.
יעקב יוסוב (עציר)
16.
דורון בלולו (עציר)



החלטה למשיב 10

החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים.

רקע:

נגד המשיב, ביחד עם רבים אחרים, הוגש כתב אישום שעניינו שורה של עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה ועבירות נוספות.

למשיב עצמו יוחסו האישומים 1, 2, 3, 9, 10, 11.

מלכתחילה, הודיע בא כח המשיב כי ברצונו לטעון לראיות.

בשל ריבוי האישומים, הצעתי לצדדים הסדר דיוני לפיו, תידון מסכת הראיות לגבי האישום הראשון בלבד ומאישום זה תיגזר ההחלטה.

ביום 05.06.11 החלטתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לגבי האישום הראשון והוריתי על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

בא כח המשיב הגיש ערר על החלטה זו לבית המשפט העליון. ביום 12.07.11 ניתנה החלטת ביהמ"ש העליון בערר, שם
נקבע בין השאר, כי העוצמה הכוללת של הראיות, אינה מחייבת את מעצר המשיב עד תום ההליכים וכי יש לבחון חלופת מעצר. בהתאם, הורה כב' השופט ד"ר גרוניס על קבלת תסקיר מעצר.

הפרקליטות הסבה את תשומת לב בית המשפט העליון כי נגד המשיב קיימים אישומים נוספים אשר טרם נדונו. על כך הוחלט ביום 31.07.11 כי יש לדון בנושא המעצר בקשר לאישומים הנוספים.

ביום 02.08.11 התקיים בפני
י הדיון לראיות באשר ליתר האישומים.

התקשיתי לחלץ מפי בא כח המשיב אמירה ברורה באשר לתשתית הראייתית הלכאורית. לבסוף, אמר בא כח המשיב כי יש ראיות לכאורה "ברף הנמוך ביותר". לאחר דו שיח נוסף,
הסכים בא כח המשיב כי יש ראיות לכאורה לאישומים 3 ו-10.

כיוון שלצערי, לא הצלחתי לחלץ מפי בא כח המשיב אמירה ברורה, אני מחליט לדון בראיות לגבי כל האישומים פרט לאישום הראשון , לגביו ניתנה החלטה בנפרד.



בטרם אדון באישומים על פי סדרם, אביא את גרסת המשיב, משום שההכחשה הגורפת המצויה בה, וזו זכותו, יש בה להאיר את התמונה הראייתית. בתמצית יש לומר כי לדברי המשיב הוא חף מפשע "מכף רגל ועד ראש" וכי כל תפקידו התמצה בהסעת אשתו של משיב 2 "מנקודה א' לנקודה ב'".

בהודעה מיום 10.01.11 מספר המשיב כי משיב 2 הוא חבר טוב שלו וכי מעולם לא עסק בגביית כספים עבור משיבים 1, 2. (ראה שורות 5 ו-21).

בהודעה מיום 20.01.11 מסביר המשיב כי לא נכח בפגישות של משפחת עזרא – משיבים 1, 2 – עם אחרים.
וכי עזר למשיב 2
בכך ש
"הקפצתי את אשתו ממקום א' למקום ב'"
. (ראה שורות 47 ו-86). גם בהודעה זו ציין המשיב כי לא עסק בנושאים כספיים עם משפחת עזרא.

בהודעה מיום 23.01.11 מספר המשיב כי עסק בהלוואות בריבית אך חדל מכך.

בהודעה מיום 26.01.11, חזר והכחיש המשיב כי גבה כספים עבור משפחת עזרא או שהיה מעורב במעשי סחיטה יחד עם עד המדינה א.ח..

בהודעה מיום 01.02.11, חזר והכחיש המשיב פעילות של גביית כספים.

בהודעה מיום 14.02.11, הכחיש המשיב כי פעל לגביית חובות עבור אתר הימורים באינטרנט וכן הכחיש כל קשר לגביית חוב מהמתלונן ע.ק.

בהודעה מיום 20.02.11, בחר המשיב לשמור על זכות השתיקה לרבות לשאלה האם הוא מכיר את המתלונן ע.ק.

בהודעה מיום 21.02.11, שעה 10:41, המשיך המשיב לשמור על זכות השתיקה. כאשר החוקר מפנה את תשומת ליבו כי בימים האחרונים הוא נתקף פתאום "במעין פיגור שכלי", הגיב המשיב בהתנהגות מוזרה, גלגול עיניים ומבטים לצדדים. בהמשך החקירה, המשיך המשיב להתנהג בצורה דומה. החוקר הטיח בפני
ו את כל הראיות המצויות ברשותו, לגבי האירועים השונים, אך המשיב לא הגיב כלל ועיקר. לקראת סוף החקירה שמר המשיב לסירוגין על שתיקה ועל שינה.

בהודעה אחרונה מיום 28.02.11, הודעה שנרשמה לאחר עימות שנערך בין המשיב לבין המתלונן א.ש., אישר המשיב כי הוא מכיר את המתלונן, בניגוד לנטען על ידו בחקירתו מיום 08.02.2011 , שם טען כי אינו מכיר כלל את א.ש. (ראה תמליל החקירה עמוד 89, שורות 1-6). לדבריו, המתלונן חייב כסף לא.ח. המשיב חזר על הכחשותיו בדבר גביית חובות או כל פעילות פלילית אחרת. בהמשך, משהפנה החוקר את תשומת ליבו לכך שבמהלך העימות הטיח בו המתלונן כי הוא עובד עם האחים עזרא, בחר המשיב לעצום עיניים עד סוף החקירה וחדל לענות כליל על שאלות לרבות האיום שהושמע כלפי המתלונן באוזניה של אימו, הצתת רכבו של המתלונן ועוד.

האישום השני:

אישום זה מייחס למשיב ביחד עם אחרים עבירות הצתה וסחיטה באיומים, עבירות על פי סעיפים 448(א) רישא ו-428 סיפא לחוק העונשין התשל"ז-1977.

המתלונן א.ש. לווה כסף מאחר, אך לא עמד בהחזר החוב. במסגרת "מאמצי הגבייה" נרתם המשיב למהלך בו הציתו הוא ומשיב 9 את רכבו של המתלונן. הרכב נשרף כליל. בהמשך ובנסיבות אחרות - כעשרה חודשים לאחר אירוע הצתת הרכב -, הגיעו המשיב ומשיב 11 לביתו של המתלונן אשר לא היה אותה עת במקום. משיב 11 אמר לאימו של המתלונן, בנוכחות משיב 10
"תראי עוד היום את תקבלי את הבן שלך משותק על כסא גלגלים ואני עוד אזיין אותו מהתחת"
.

דיון
בהודעתו במשטרה מיום 03.11.2010, תאר המתלונן א.ש. את הסתבכותו בשוק האפור וחובותיו הכבדים על רקע הלוואות רבות שלקח ממספר מלווים בשוק האפור.

בהודעתו במשטרה מיום 11.11.2010 סיפר המתלונן על מעורבות המשיב בסחיטתו כדלקמן:
"...ניסים העובד של כדורי וחי, התקשר אליי ואיים עליי שאני אביא את הכסף,אני אזיין אותך, אתה לא יודע מי אני, אני ניסים הקווקאזי. אמרתי לו שאין לי כסף, אם אתה רוצה בוא תהרוג אותי אני בבית. אחרי דקה הוא בא ואמר לי מה אתה לא יודע שיש הקלטות, מה קורה עם הכסף, אני רוצה אותו עכשיו, אם לא כדורי יבוא אלי הביתה עכשיו...דיברתי איתו בחוץ, ואימא שלי צעקה, תהרגו אותו אין כסף, הוא אמר שיגיד לכדורי שיבוא והלך". (שורות 7-16).
בשורות 33-35 מספר : "...זה כסף שלקחתי בשביל להחזיר לקובי, ליניב ולשי ראובן. לקחתי גם מחי אח של כדורי...גם דוד עזרא
עובד איתם ויש להם פועל בשם ניסים שעובד בשביל שלושתם, ניסים הקווקזי". (הדגשה שלי: צ.ק.).

בהודעתו במשטרה מיום 18.01.2011 השיב לשאלת החוקר על חובו למשפחת עזרא כי לא הייתה לו ברירה והוא לווה מכדורי סכום כסף ושילם ריבית חודשית. לאחר שלושה חודשים, "...הוא (כדורי- צ.ק.) שמע על הנפילה שלי ועוד לא הגיע התאריך של התשלום אפילו והוא שלח את הפועל שלו, ניסים הקווקזי שבא לאימא שלי ושאל אותה איפה אהרון? אימא שלי אמרה שהוא לא נמצא והוא אמר: "טוב עכשיו יבוא כדורי יהפוך לך את הבית"..." (שורות 503-507).

בהודעתו במשטרה מיום 25.01.2011 חזר המתלונן על סיפורי הסחיטה מצד המשיב ואחרים וסיפר כי "הם דוד עזרא
מהבית סוהר ,חי עזרא
וכדורי וניסים הקווקזי ואבי חג'ימה פנו לאנשים שהלוו ממני כסף ובקשו מהם שיחזירו להם את ההלוואה במקום ליניב".( שורות 37-38).

בהודעת המתלונן מיום 28.02.2011 הוא מתאר את העימות שנערך בינו לבין המשיב ומספר כי הוא הטיח בפני
ו שהיה גובה ממנו כסף שהיה חייב למשפחת עזרא. המשיב ענה שזה לא נכון והוא מכיר אותו מאור יהודה. עוד התעמת איתו על כך שבאחד מימי שישי התקשר אליו המשיב ושאל למקום הימצאו שכן הוא "צריך את הכסף דחוף". לאור תשובת המתלונן, חשב המשיב שהנ"ל מקליט אותו, ניתק והתקשר מטלפון אחר. לאחר מכן הגיע אליו הביתה, ירד מהרכב ואמר לו: "מה אתה חושב שאני מפחד מהמשטרה? אם הייתי רוצה, הייתי דוקר אותך גם ליד השוטרים". (שורות 1-5). בנוסף אמר לו בעימות שכאשר בא לחי, גם המשיב היה ברכב. המשיב הכחיש.

בהודעתה הראשונה של יפה נג'ייה שמעיה, אם המתלונן, מיום 09.11.2010, שעה 12:32, היא מציינת כי המשיב הגיע לביתה בקשר לגביית החוב. היא תיארה את המשיב: "בחור צעיר עם עיניים כחולות" (שורה 4). אין מחלוקת כי המשיב לא עונה לתיאור זה.
בהודעתה השנייה מאותו יום ,שעה 16:40, היא מתארת את הסתבכות בנה בחובות בשוק האפור, לגורמים רבים. מציינת בשם מספר אנשים, ביניהם עזרא כדורי, ואומרת: "אלה החמורים הגדולים יש קטנים שהוא לוקח מהם הלוואות כדי להחזיר ריביות למלווים הגדולים". (שורות 4-5). היא ממשיכה: "גם עזרא כדורי ואח שלו היו אז בין המלווים לאהרון. אז הם איימו עליו ברחוב והאחים כדורי הגיעו הבייתה ואני הייתי בבית ואני הלכתי למשטרה..." (שורות 11-12). מתארת מקרה שכדורי בא אליה הבייתה לחפש את המתלונן ואמר לה: "...אני אזיין אותו בתחת ואני אשלח אותו היום על כיסא גלגלים..."(שורות 61-62). ובהמשך אומרת: "רק כדורי איים עליי". (שורה 77).

בהודעתה במשטרה של ל.ש., אשת המתלונן, מיום 09.11.2010 היא מספרת כי "יום שיש הגיעו הגובים של כדורי, אחד בשם ניסים עד כמה שהבנתי וגבר נוסף, וחמותי אמרה שאין כסף ושלא יבואו לבית ואתמול האנשים הנ"ל חזרו, אני הייתי בבית ושמעתי שהיא ביקשה שאף אחד לא יפנה אליה ואז הם אמרו לה אנחנו נלך אבל כדורי יבוא בעצמו. (שורות 91-95).

עדות עד המדינה א.ח. (להלן: "עד המדינה") בנוגע לסחיטת המתלונן:

בהודעתו מיום 25.01.2011 סיפר עד המדינה אודות האיומים שהם, בכללם המשיב , הפנו כלפי המתלונן על מנת לסחוט אותו. לשאלה מי מהחבורה איים על המתלונן השיב: "אני לא זוכר. אני יכול להגיד לך שמי שכלול בחבורה שלנו שמפורטים בסיפור הזה שנתנו איומים זה אני...ניסים...".(שורות 290-292).

בהודעתו מיום 22.01.2011 מתאר את אירוע שריפת הרכב. "אחרי ההחלטה (לשרוף את הרכב- צ.ק.)...נסענו..קנינו בקבוק דלק ונסענו לאור יהודה ואספנו את ניסים הקווקאזי שהראה לנו היכן אהרון גר. הבאנו זיהוי לרכב...ועשינו לג בעומר". (שורות 235-238) . לשאלה מי עשה ומי נהג השיב: "...ניסים ומארק התקרבו לכיוון הרכב ומארק שפך את הדלק וניסים נתן לו מצית, הדליק וברחנו...(שורות 244-246). לאחר מכן הורידו את ניסים ונסעו הביתה. על הדברים הללו חזר
עד המדינה בעימות שנערך בינו לבין המשיב
ביום 08.02.2011. ראה עמודים 135-136 לעימות. עד המדינה אף הדגיש בפני
ו כי המשיב הוא שהראה להם את כתובת מגוריו של א.ש.

סיכום
: באשר לאיומים אשר הושמעו באוזני אם המשיב, מצאתי חולשה ראייתית ניכרת. האם נחקרה והיא מסרה בהודעתה כי מי שהשמיע את האיומים היה כדורי. באשר לביקור שקדם לאיומים של כדורי, הזיהוי של המשיב אינו וודאי.

מנגד ,נמצאו ראיות לכאורה להשמעת איומים באוזני א.ש. וכן באשר להצתת הרכב. דברי ב"כ המשיב כי א.ש. ועד המדינה "אינם אמינים", אינם רלוונטיים לצורך הליך זה. יודגש, כי במהלך העימות אשר נערך בין עד המדינה לבין המשיב, ניכר בעד המדינה כי לא חפץ לייחס למשיב אירועים שאינו קשור אליהם. העד ציין כי המשיב התלווה לפגישות אך "הוא לא היה מעורב, הוא לא היה מעורב בשיחה עצמה". (עמוד 136 לעימות, שורות 36-38). עוד הדגיש כי בפגישות שנערכו מול "גורמי חוץ" – גורמים עבריניים אחרים- המשיב עמד בחוץ "כמו שומר ראש". (עמוד 137 לעימות, שורה 1).

עד שאנו דנים באישום זה, יש להתייחס לתפקידו של המשיב במערך ההלוואות. עד המדינה מספר כי היו נפגשים מדי יום בשעה 12:00 בצהריים עם משיב 2, שם היו מקבלים רשימות והיו נוסעים יחדיו לביצוע המשימות ובכלל זה איסוף כספים (עמוד 135 לעימות, שורות 8-12). תפקידו המוגדר של המשיב היה "לאסוף כסף ולהגיש דו"ח תפעולי" (עמוד 132 שורות 15-17). לשאלה במה בא לידי ביטוי איסוף הכסף ענה עד המדינה- בנוכחות המשיב- "עבודה שגרתית, זה עבודה שאם מישהו לא משלם, זה מצריך איומים, אלימות, תקיפות וכל מה שקשור" (עמוד 132, שורות 38-39). לשאלה האם המשיב עשה כן בפועל ענה העד "הוא איים ותקף, גם בשיתוף שלי, לרבות חטיפות" (עמוד 133, שורות 1-4).

דברי עד המדינה באשר לחלקו הפעיל של המשיב במערך הגבייה, נתמכים בהודעות המתלוננים האחרים.

האישום השלישי:

אישום זה מייחס למשיב ביחד עם שניים אחרים עבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכח וחטיפה לשם סחיטה, עבירות על פי הסעיפים 428 סיפא, 427(א) סיפא ו-372, כולן לחוק העונשין.

המתלונן, י.ס. ,אשר לווה סכומי כסף מאחרים במסגרת השוק האפור. גם מתלונן זה איחר בהחזר אחד התשלומים וכתוצאה מכך הוטל עליו "קנס".

בתחילת שנת 2010 שהה המתלונן במשחק כדורגל באצטדיון רמת-גן. הוא נתבקש על ידי אחד אחר שלא לעזוב את האצטדיון. בחלוף דקות ספורות הגיעו למקום המשיב א.ח. ואחרים. המשיב וא.ח. כפו על המתלונן בכח ובאיומים לעזוב את האצטדיון ולהתלוות אליהם לנסיעה ברכבם לאור יהודה. השניים איימו עליו, כשאחד מהם אוחז סכין בידו באומרם לו:
"בוא תעלה, תעלה לאוטו, אם לא, נחורר אותך". "תשמע, יש לך שתי ברירות, או שאתה עולה לאוטו או שאני משפריץ אותך פה".
באותו מעמד תקפו השניים את המתלונן בכך שהיכו אותו באגרופים בפני
ו ובאיזורים שונים בגופו על מנת שיסכים להתלוות אליהם.
המתלונן נענה לדרישות השניים, בשל החשש והפחד מהם. במהלך הנסיעה המשיך א.ח. להכות את המתלונן. לאחר שהגיעו לאור יהודה הכניסו השניים את המתלונן אל מחסן שם המתין להם המשיב 6. השלושה החלו לסחוט את המתלונן בצוותא חדא כך שהמשיב
6 היכה את המתלונן באגרופים. גם המשיב וא.ח. הצטרפו לתקיפה, היכו אותו במכות אגרוף ובסטירות ואיימו עליו באומרם לו
"אני אשחט אותך, אני אזיין אותך, מפה תצא הלוויה שלך"
. לאחר שהמתלונן התמוטט, הפסיקו השלושה להכותו, הוציאו אותו ושחררו אותו. בפחדו מהם נאות המתלונן לשלם סכום כסף אותו דרש ממנו נאשם 1.

במקום אחר, במהלך שנת 2010, נפגש המתלונן עם המשיב, א.ח. ואדם נוסף במטרה לשלם לנאשם 1 כספים אותם הוא דרש מהמתלונן. בהמשך איימו המשיב וא.ח. על המתלונן בכך שא.ח. אמר לו:
"אני אתעלל בך כל החיים בוא תעלה לאוטו, אני לא רוצה לפרק אותך כאן ליד האנשים האלה"
. המתלונן לא רצה לעלות על רכבם של המשיב וא.ח. ואמר לו שהוא כבר שילם את הכסף. המשיב וא.ח. כפו על המתלונן לעלות לרכב שם המשיך א.ח. לאיים עליו באמרו לו: "
אני אתעלל בך כל החיים".

דיון
:

בהודעתו במשטרה מיום 15.02.2011, סיפר המתלונן, י.ס., על סחיטתו בכוח ובאיומים ועל חטיפתו. סיפר שלפני כשבע שנים, לווה כסף מדוד עזרא
. מאז הוא לווה ממנו כסף ומחזיר לפי הריביות ו"הקנסות" שדוד עזרא
מטיל עליו. המתלונן התבקש לזהות אנשים בתמונות שהוצגו בפני
ו. בשורות 24-25: "ג.א 5 זה ניסים. הוא היה בא לקחת ממני כסף עבור דוד".(הדגשה שלי-צ.ק.).
לשאלה מי גבה ממנו את הכספים שלווה מדוד השיב: "אבי וניסים" (שורה 31). הוא לא נתקל בגובים אחרים מלבדם. הוא ממשיך ומתאר אירוע בו היה במגרש הכדורגל ושם ניגש אליו אדם שלא הכיר ונתן לו טלפון סלולארי. על הקו היה אבי, הגובה של דוד עזרא
,שאמר לו שלא יעזוב את האצטדיון ויחכה לו. אותו אדם נישאר לעמוד לידו עד הגעתו של אבי: "אחרי איזה 20 דקות אבי הגיע יחד עם ניסים ועוד איזה בחור..."(שורות 42-43). לאחר מכן אמרו לו להיכנס לרכב ולקחו אותו לאור יהודה. בהמשך מספר: "לא הייתה אלימות כשהם אבי וניסים לקחו אותי באוטו. בהמשך הנסיעה הייתה אלימות. סתם אבי הביא לי כפה מאחורה. ניסים לא הרים ידיים. אני נהגתי באוטו שלהם הלכנו לאור יהודה לקיוסק עמדנו בתוך הקיוסק אני אליק וניסים". (שורות 99-104). לשאלה האם התלווה לניסים ולאבי מרצון לאצטדיון השיב: "לא. הם אמרו לי בוא תעלה תעלה תעלה לאוטו אם לא נחורר אותך. היה על אחד מהם אני לא יודע אם זה היה אצל אבי או ניסים סכין." (שורות 128-129).
לשאלה האם היו איומים ישירים או מכות מצדם של אבי וניסים השיב: "היו דחיפות. היה אלימות פיזית. ביני לבין אבי. ניסים לא הרים עליי יד. ניסים אמר לי כל הזמן ביום שאני יצטרך להרים עליך יד אני אצטרך למות כי היה בינינו כבוד קטן. אבי היה אלימות היה הגנגסטריות שלו...ניסים ברוב הפעמים היה יחד איתו..." (שורות 65-69).
לשאלה האם מכיר בחור בשם חי עזרא
השיב: "אני מכיר חי עזרא
, הוא תמיד עזר לי, הוא אמר לאבי וניסים שלא ירביצו לי שלא ירימו ידיים. פעם ניסים אמר לי את זה שחי אמר להם לא להרים עליי ידיים." (שורות 92-93).
עוד מספר כי "היו מקרים שניסים היה אומר לי אני רוצה כסף עכשיו למה אתה יודע שדוד רוצה את הראש שלך, והיה אומר לי לא תלך תארגן זה וזה כתוצאה מהפחד מהם כי צריך לשלם ארגנתי כסף לניסים. ניסים היה לוקח כסף" (שורות 115-118).
לבקשת החוקר לספר על מקרים בהם ניסים תקף אותו, בעט והפיל אותו לרצפה אמר: "אמרתי לך שהיו דברים כאלה אמרתי לך שהיה גם עם ניסים שהוא גם תקף אותי לפעמים בעט הרביץ בי איים עלי איומים אני יהרוג אותך אני יחורר אותך. תמיד הייתי משלם להם כסף בגלל האיומים.."(שורות 121-123). במקום זה יש לציין כי אני ער לבעייתיות בניסוח השאלה על ידי החוקר- שאלה מדריכה- אולם, תשובת המתלונן עולה בקנה אחד עם דברי עד המדינה באשר לשיטות הגבייה. על כך יעידו גם האירועים האחרים בקשר למתלונן עצמו ובקשר למתלוננים האחרים. ההנחה כי המלווים- משפחת עזרא- נקטו בדרכי נועם ובלשון רכה, אינה מתיישבת עם התמונה הראייתית הכוללת.
המתלונן מתאר מקרה נוסף של חטיפה שחווה, בו נכחו אבי "יחד עם ניסים והחייל הזה..." (שורה 142). במקרה זה "ניסים לא דיבר רק היה לידו" (שורות 147-148).

גם כאן נמצא אימות לדברי עד המדינה, באשר לתפקידו של המשיב במערך הגבייה.

הודעת עד המדינה א.ח. (להלן: "א.ח.") ביחס לסחיטה של המתלונן

בהודעתו מיום 22.01.2011 מספר כיצד הוא, המשיב ,ואחרים סחטו את המתלונן י.ס: "...הוא היה נסחט במשך 3 שנים אם על ידי או ניסים
או דוד...ויום אחד תפסנו אותו והכנסנו אותו לרכב וניסים נתן לו שני בוקסים לפנים...(שורות 287-291).
ובהודעתו מיום 26.01.2011 ממשיך ומספר כי "..היו כמה פעמים שתפסנו אותו והבאנו אותו לעיר והוא קיבל מכות מאליק וניסים בקיוסק...היו פעמים שקיבל מכות ממני או מניסים, היו סיטואציות שלקחנו אותו באוטו ולא הורדנו אותו עד שהביא כסף..."(שורות 165-168).
לגבי תיאור האירוע במגרש הכדורגל מספר כי לאחר שקיבל טלפון ממישהו שראה אותו מחוץ למגרש "נסעתי לשם עם ניסים...הגענו ראינו אותו, ניסים קפץ עליו חנק אותו, ואמרנו לו גם אני וגם ניסים שיבוא איתנו לצד לרכב אנחנו רוצים לדבר איתו...היינו עם סכין או לי או לניסים לא זוכר מי בדיוק החזיק בה, הוא לא רצה להתלוות וקיבל בוקס לפנים, הוא קיבל כמה בוקסים, חלק אני נתתי וחלק ניסים.." (שורות 173-185). לאחר שהגיעו לקיוסק, הכניסו אותו למחסן "תוך כדי איומים וקללות אני אשחט אותך, אני אזיין אותך, מפה תצא ההלוויה שלך ותוך כדי שהוא מקבל סטירות בעיטות מאליק וניסים והוא נפל על הרצפה וקיבל מניסים בעיטות בראש, ניסים זרק עליו בקבוקי שתייה וניסים טיפל בו כמו שצריך וניפח אותו כזה..." (שורות 187-192). לגבי אביו של המתלונן סיפר: "באחת הפעמים שהוא ברח שוב, פנינו לאבא שלו אני וניסים ביחד...". הם הפעילו עליו לחץ כולל איומים ותקיפה על מנת שישלם את הכסף שחייב בנו ולאחר שסירב תקף אותו ניסים, חנק אותו ואמר לו "שסתם נשפוך אותו ושייכנס בחזרה לעסק" (שורות 202-212). בסופו של דבר קיבלו את הכסף מאביו. ממשיך בתיאור הסחיטה של המתלונן ואומר: "ניסים היה מלאך המוות שלו" (שורות 222-223).

סיכום
: דברי המתלונן מקימים תשתית ראייתית לכאורית כנגד המשיב. לכך מצטרפים דברי עד המדינה. ניכר במתלונן כי אינו חפץ לפגוע במשיב וכי נקט בלשון מינורית ככל האפשר. אופן התקיפה – בעיטות, בין השאר- מתיישב עם דברי עד המדינה. דברי ב"כ המשיב כי המתלונן נאנס על ידי החוקרים לייחס למשיב אלימות, מקומם להליך העיקרי.

האישום התשיעי:

אישום זה מייחס למשיב ביחד עם שניים אחרים, עבירות של סחיטה בכח וסחיטה באיומים.

המתלונן הינו מ.ב.נ. אשר לווה ממשיב 1 סכום כסף, אך בשלב מאוחר יותר החל מפגר בתשלומים. ביום 06.04.10 הגיעו המשיב, א.ח. ומשיב 2 אל המתלונן לביתו כדי
לגבות ממנו את כספי ההלוואה. השלושה הורו לו לפגוש בהם מחוץ לביתו. זה נאלץ להיענות לדרישותיהם ובאותו מעמד איים עליו משיב 2 בנוכחות המשיב:
"אני אזיין אותך, אני רוצה את הכסף היום, לא מעניין אותי סיפורים".
בהמשך, תקף משיב 2 את המתלונן והחל מכה אותו בכל גופו במכות אגרוף ובאמצעות קרש. למקום הגיעו שני שוטרים אשר הבחינו בפצעי הדם שעל ידו של המתלונן. זה טען בפני
הם כי נפצע במשחק כדורגל כתוצאה מפחדו וחששו מהמשיב וחבריו.

דיון
בהודעתו של עד המדינה א.ח. מיום 27.01.2011 מתאר את הסחיטה בכוח של המתלונן ומספר כי הוא היה חייב כסף לדוד. בתחילה, הגבייה התנהלה כשורה אך כאשר התחיל "לזייף", הם "עלו איתו שלב. בהתחלה טלפונים שלי ושל דוד עזרא
, ניסים וחי...בשלבים מסוימים היינו הולכים אליו הביתה אני ניסים וחי". (שורות 27-48). מספר על מקרה בו הלכו אליו הביתה, הורידו אותו למטה, חי דרש ממנו כסף ולאחר מכן "חי
תפס קריזה לקח קרש והרביץ לו..."(שורות 300-301). כאשר הגיעו למקום שוטרים ושאלו את המתלונן לפשר הדם שעל ידיו השיב כי נפל במהלך משחק כדורגל.

בהודעת אברהם יוסופוב- מתנדב במשטרה- מיום 27.02.2011, הוא מספר על המקרה הנ"ל, בו הוזעק יחד עם שוטר לאירוע ביהוד בעקבות דיווח שאדם מוכנס בכוח לרכב. כאשר הגיע זיהה את חי עזרא
, ניסים הקווקאזי, אבי ובחור נוסף שלא הכיר. (שורות 45-47). האדם הנוסף היה חבול ונראה מפוחד. (שורה 72-73).

הנפגע עצמו הכחיש בהודעותיו כי פגעו בו או איימו עליו.

בהודעה מוקלטת של זהבה מזרבי, שכנתו של מ.ב.נ., מיום 13.03.2011, היא מספרת שלו היה דבר יוצא דופן מתרחש בחצר, היא הייתה מבחינה בכך ויורדת למקום. מאוחר יותר עומתה עם עד המדינה והטיחה בפני
ו שלא ראתה שמרביצים לשכנה, הגם שהייתה עדה לוויכוח בו נטל חלק גם המשיב.

סיכום
: התשתית הראייתית מבוססת על דברי עד המדינה. לכך מצטרפים דברי המתנדב יוסופוב. מנגד, לא נעלמה מעיני גירסת הגברת מזרבי. לא ברור מהדברים לאיזה שלב של האירוע היא הייתה עדה, אולם, העובדה כי אינה זוכרת הגעת המשטרה למקום (עמוד 9 שורה 19), עובדה אשר אינה שנוייה במחלוקת, מטילה צל על דבריה. עם זאת, במה שהעדה זוכרת, דבר נוכחותו של המשיב במקום, יש לאשש את דברי עד המדינה באשר להיות האירוע חריג, שהרי הדעת נותנת כי לו היה מדובר בוויכוח מילולי ותו לא, עד המדינה לא היה זוכר זאת ואיש אף לא היה טורח להזעיק את המשטרה.
העובדה כי הנפגע עצמו ממלא פיו מים, אינה מעלה ואינה מורידה. דברי הסנגור המלומד כי יוסופוב אינו ישר ואינו אמין, מקומם להליך העיקרי.

האישום העשירי:

אישום זה מייחס למשיב עבירה של סחיטה באיומים.

המתלונן הינו ע.ק. אשר חב כסף לנאשם 15.

במהלך חודש יוני 2010 התקשר מי מהמשיבים 2, המשיב ומשיב -15 אל המתלונן וביקש להיפגש עימו כדי לגבות את החוב. המתלונן השיב כי ילך אל אחיו להביא את הכסף. בתגובה, התקשרו המשיב וחבריו אל אחיו של המתלונן וביקשו להיפגש עימו. הפגישה נערכה בתל-אביב ובמהלכה איימו המשיבים על המתלונן באומרם לו:
"אם לא תשלם את הכסף נפרק אותך".
משיב 2 הוסיף ואיים על המתלונן, בנוכחות המשיב, כי
"יכניסו אותו לבגאז'",
כשהכוונה הינה למתלונן.

אחיו של המתלונן נענה להפצרות האחרון אשר חשש מהמשיב וחבריו ומסר להם המחאה בסך 70,000 ₪.

דיון
:

בהודעתו במשטרה מיום 13.02.2011 מספר המתלונן ע.ק. כי בתקופה מסויימת הימר באתר האינטרנט "765", והפסיד. התקשרו אליו פעמיים וביקשו את הכסף. הוא התקשר לאחיו, עדי, סיפר לו על הסתבכותו, ביקש ממנו את הכסף והוא גם נכח במפגש, כאשר באו לגבות את החוב. על המפגש עימם סיפר: "הייתי בשוק...באים ארבעה, לא הכי רגועים בעולם...אחד שם צעק ישר איפה הכסף שלי" (שורות 21-27). לשאלה מי יצא מהרכב השיב: "חי עזרא
, ניסים הקווקאזי ועוד שניים אני לא זוכר את שמם". (שורה 31). הוא ממשיך ומתאר כי הם ניגשו אליהם בצורה אגרסיבית וניסים איים עליו : "אם לא תשלם את הכסף נפרק אותך"...זה היה ניסים" (שורות 39,43). לשאלה מה ניסים אמר לו השיב: "הוא אמר מה אתה רוצה שנפרק אותך יאללה יאללה תשלם את הכסף וזהו" (שורה 45) ובהמשך- "...ניסים איים...(שורה 125). בתמונות שהוצגו בפני
ו זיהה, בין היתר, את המשיב (שורות 78-79).

בהודעתו במשטרה מיום
15.02.2011 סיפר המתלונן על מפגש קודם שהיה לו עם חי עזרא
והמשיב. לדבריו, בתחילת שנת 2010 אחיו היה צריך
הלוואה של 10,000 ₪ אזי הוא התקשר לחי עזרא
וקבע עימו פגישה בתחנת דלק. לפגישה הגיעו חי וניסים הקווקאזי.
הוא שב ומתאר את אירוע גביית החוב . הפעם מספר כי חי הוא זה שאיים עליו.

בהודעתו במשטרה של עמית קנדה, אחיו של ע.ק. מיום 14.02.2011, הוא מספר כי בעקבות התמכרותו להימורים, הפסיד סכומי כסף גדולים ונאלץ ללוות כסף מאנשים שונים. אחד מהם היה חי עזרא
. בשורות 7-8 מתאר: "רוב הפעמים מי שהיה מגיע לקחת את הכסף זה שותף שלו בשם ניסים...". הוא מספר על אירוע נוסף בו קנה רישיון נהיגה מזויף מחי עזרא
. לאחר חצי שנה, עצרה אותו המשטרה ואמרו לו כי הם יודעים מהסיפור של רישיון הנהיגה והוא אישר שקנה אותו מחי עזרא
. לאחר מכן התקשר אליו "ניסים הקווקאזי" וביקש את הכסף של חי עזרא
והוסיף "ואתה יודע למה". (שורות 16-17). הוא חשש להיפגש עם המשיב
משום שסיפר למשטרה על חי, ושלח את הכסף במונית.

סיכום
: אישום זה מבוסס על הודעות האחים ע.ק.. מלבד היות ההודעות מבססות תשתית ראייתית לכאורית, אף הן מאששות ומחזקות את גרסת עד המדינה באשר לתפקידו של המשיב, ומפריכות מניה וביה את הכחשתו הגורפת.

האישום האחת-עשרה:

אישום זה עניינו פציעה בנסיבות מחמירות.

המשיב, ביחד עם אחרים תקפו ביום 16.10.10 את מ.ק בכך שהיכו אותו בראשו, בחזהו ובצווארו והשליכו לעברו בקבוק. כתוצאה מהתקיפה בחבורה נגרמו למתלונן שריטות בצווארו ובחזהו וחולצתו נקרעה.

דיון

בהודעתו של המתנדב אברהם יוסופוב, מיום 27.02.2011 סיפר על אירוע לו היה עד בחודש נובמבר 2010, שעה שישב עם חברתו מעיין בפיצרייה. באירוע ראה שלושה-ארבעה אנשים מכים את מ.ק., המתלונן, כשחולצתו על ראשו. הוא הצליח להימלט מהם לקיוסק ואז הם זרקו עליו בקבוק. כאשר הגיעה משטרה, הוא לא רצה להגיש תלונה "שלא יגידו שהוא מלשין" (שורה 84). לשאלה מי היו המכים השיב: "המכים היו...ניסים הקווקאזי..."(שורות 95-96). הוא ראה את האירוע ואת התוקפים
בבירור. גם חברתו הייתה עדה להתרחשות. מביע חשש בפני
החוקר שלא יסתבך איתם.
בהמשך מספר כי גם מ.ק. מלווה בריבית. הוא ידע שהם עוסקים בריבית : "ראיתי את חי ואת ניסים הקווקזי מגיעים יום יום לבנק שבו עבדתי...בנק מרכנתיל". (שורות 145-147).

בהודעתה של מעיין פאריב, מיום 01.03.2011 סיפרה כי כשלושה חודשים קודם לכן ישבה עם אבי יוסופוב בפיצרייה באור יהודה. בשלב כלשהו אבי הלך להזיז את הרכב וכששב סיפר לה שראה מספר אנשים שהוא מכיר אורבים למישהו מאחורי רכבו והוא הזיז אותו משום שחשש שיעשו משהו למכונית. היא ממשיכה: "פתאום קלטתי כמה אנשים, 3-4, מתנפלים על בן אדם אחר, זה היה במרחק של משהו כמו 15 מטר ממני, כשאני יושבת ליד השולחן בפיצרייה, אני ראיתי את האנשים האלה מכים את הבן אדם, ברגליים ובידיים, אפילו נראה לי הורידו לו חולצה, ניסו לחנוק אותו, נראה לי השכיבו על האוטו או משהו, והם ברחו נסעו עם האוטו, הבחור שהותקף נכנס נראה לי לחנות ליד, ואז אחרי כמה זמן זה נרגע, ואז באו אני חושבת אותם אנשים לחנות ששם התחבא האדם שהותקף, וזרקו לשם בקבוק ואמרו לו: "בוא עכשיו לנווה יבין", הם צעקו את זה הרבה פעמים, הבחור לא יצא, נראה לי שאחר כך האנשים נסעו ואני הלכתי.." (שורות 2-20). היא לא מכירה את המעורבים.

מהודעת גיל משיח, בעל הקיוסק,עולה התמונה הבאה : הוא יצא החוצה למשמע צעקות ש"משה הולך מכות" (שורה 3). כשיצא, המתלונן היה כבר בלי חולצה או חולצה קרועה. הוא ראה את: "חי עזרא
, ניסים הקווקאזי, חשוך שם עמדו בצד, אני לא רוצה לפלוט מילים שלא במקום, לא רוצה לשקר" (שורות 8-9). לשאלה האם ראה מישהו מהמעורבים שציין מחוץ לקיוסק שלו בזמן תקיפת המתלונן השיב: "לא רוצה סתם להגיד כי זה מקום מרכזי, אולי באו לקנות מהשכן שלי, אני ראיתי את חי, יעקב בספק וניסים אני חושב, אבל זה מקום מרכזי, כולם יכולים לשבת שם". (שורות 31-35).

סיכום
: העובדה כי מ.ק. סרב לשתף פעולה בחקירתו, אינה משנה את התשתית הראייתית. יש לקבוע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית כפי שהיא עולה מדברי משיח,המתנדב וחברתו.ההנחה היא כי חולצת המתלונן נקרעה לא על ידי מלאך,לא על ידי שרף ולא על ידי רוח הקודש ,כי אם על ידי תוקפים בשר ודם ובכללם המשיב עצמו. גם אם המשיב "עמד בצד", כטענת בא כוחו, הרי שהוא בחזקת מבצע בצוותא.

סוף דבר
:
המשיב היה "חייל" במערך הגבייה.
לא נמצא ממש בדבריו כי תפקידו הצטמצם להסעת אשת משיב 2 מנקודה א' לנקודה ב'. הענווה והצניעות מידות נאות הן, אך במקרה זה הן אינן עולות בקנה אחד עם חומר הראיות, ועם דברי ב"כ המשיב המאשר דבר נוכחות המשיב בחלק מהאירועים.
עוד יש לומר כי דברי המתלוננים מבססים את טענת עד המדינה כי המשיב נטל חלק פעיל ביותר במערך הגבייה של משפחת עזרא וביצע את המיוחס לו לכאורה כמפורט לעיל הן כמבצע ישיר והן כמבצע בצוותא .

ניכר מחומר הראיות כי המשיב היווה ציר מרכזי במערך הגביה
האלימה משום שהוא מוזכר בהרכבים שונים של אנשי הזרוע.

גם אם נמצאו סתירות, כטענת ב"כ המשיב, הן אינן מהותיות ודינן להתברר במהלך המשפט. ראה לעניין זה בש"פ 194/10 חמודה נ' מ"י.

בשלב זה בית המשפט בוחן את הראיות הגולמיות. ראה לעניין זה בש"פ 2745/11 אברמוב נ' מ"י.

נמצאו תוספות ראייתיות משמעותיות לדברי עד המדינה, הגם שאין צורך בכך בשלב זה של ההליך. למען הסר ספק יש לומר כי בפסיקה קיימות עמדות שונות ומנוגדות. בבש"פ 2571/11 שמאילוב נ' מ"י קבעה כב' השופטת חיות: "הסיוע לצורך שלב המעצר אינו חייב להגיע לרמה של הסיוע הנדרש לצורך הרשעה ודי אם תוצג ראייה מסייעת לכאורית".

נמצאה אפוא תשתית ראייתית לכאורית למיוחס למשיב, הכול לפי המפורט לעיל.

באשר לחלופת מעצר:
התסקיר שהוגש אינו מלבב כלל ועיקר וקצינת המבחן הנכבדה קובעת כי קיים סיכוי להישנות התנהגות בעייתית בעתיד במידה והמשיב ישוחרר ממעצר. יש לזכור כי התסקיר הוזמן מתוך סברה מוטעית כי למשיב מיוחס האישום הראשון בלבד. לכך יש להוסיף את המסוכנות העולה וניבטת מיתר האישומים. גם לו היה תסקיר חיובי, הרי שיתר האישומים, המצביעים על חלקו של המשיב באירועי הסחיטה והאלימות, שוללים כל אפשרות של שחרור המשיב לחלופה. ראה לעניין זה דברי כבוד השופט ג'ובראן בבש"פ 842/11 פישמן נ' מ"י, תק-על 2011(1)1622 : "כבר נקבע כי ככלל עבירות של סחיטה באיומים אינן מתאימות לחלופת מעצר, בשל אופיין, הקלות שבביצוען ונוכח המסוכנות הגלומה בהן מעצם טבען...כן כבר נקבע לא אחת כי בעבירות מסוג זה אף טבוע חשש לשיבוב הליכי משפט בדרך של הטלת מורא על קורבן האיומים ושבדרך כלל אין מקום לשחרור לחלופת מעצר משום שהנאשם יכול להמשיך ולבצע עבירות מסוג זה באמצעות הטלפון, גם כשהוא ספון בתוך ביתו".

הדברים הללו מקבלים משנה תוקף בשעה שמעיינים בחומר הראיות.החשש והאימה מפגיעתם הרעה של המשיב וחבר מרעיו,שזורים כחוט השני בדברי המתלוננים והעדים.

לאלה יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב הכולל מאסר על תנאי בן 6 חודשים בגין עבירות של תקיפת עובד ציבור ואיומים.

על יסוד כל האמור לעיל, אני חוזר וקובע כי יש להותיר את המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.


ניתנה היום, ט' אב תשע"א, 9 אוגוסט 2011, במעמד הצדדים.








מת בית משפט מחוזי 32874-03/11 מדינת ישראל נ' דוד עזרא, חי עזרא, עיזאת חמאד ואח' (פורסם ב-ֽ 09/08/2011)