פסקי דין על קידום ד.ש. השקעות ופיננסים בע"מ | פסקי דין על אלכסנדר גולדברג

32003-03/10 א     10/08/2011




א 32003-03/10 קידום ד.ש. השקעות ופיננסים בע"מ נ' אלכסנדר גולדברג








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 32003-03-10 קידום ד.ש. השקעות ופיננסים בע"מ
נ' גולדברג






בפני

כב' השופטת
אושרי פרוסט-פרנקל


תובעים

קידום ד.ש. השקעות ופיננסים בע"מ


נגד


נתבעים

אלכסנדר גולדברג




פסק דין


קידום השקעות ופיננסים נגד גודלברג
ת.א. 32003-03-10

בפני
תביעה על סך 142,162 ₪ו
שמקורה בשטר חוב שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל וניתנה לנתבע רשות להתגונן בטענת זיוף, כך שנטל הראייה רובץ על התובעת.

תמצית טענות התביעה
סמנכ"ל התובעת, מר גיא בק הצהיר, כי הנתבע שימש בתקופה הרלוונטית בעל מניות בחברת סנטראל קאר 2005 בע"מ, (להלן: "החברה"),
שותפו של הנתבע ובעל מניות נוסף בחברה היה חגי בן משה, אשר הינו גם בעל מניות בתובעת מכוח החזקת מניות מיעוט.

לטענת מר גיא בק, נהגה החברה מדי פעם ליטול הלוואות מהתובעת ובשנים 2005- 2008 לוותה החברה מהתובעת 466,000 ₪ כמפורט ב- 9 הסכמי הלוואה
ואשראי שצורפו לתצהירו,
(להלן: " תשעת הסכמי האשראי").
במסגרת עסקה שבוצעה בשנת 2008, רכשה החברה רכב מסוג הונדה אקורד בסכום של 82,000 ₪ אשר נמכר בהליך כינוס נכסים בו נקטה התובעת נגד לקוח אחר שלה. מימון רכישת הרכב בסך 66,000 ₪ ניתן על ידי התובעת ו- 16,000 ₪ נוספים שולמו על ידי החברה. להבטחת החזר ההלוואה, שיעבדה החברה כלי רכב שונים לטובת התובעת וחגי בן משה חתם, ביחד עם החברה, על הסכמי אשראי.

בשנת 2009 נערכה התחשבנות פנימית בחברה, בין הנתבע וחגי בן משה, והתובעת נתבקשה לפצל את חובה של החברה לשניים, מבלי לגרוע מזכותה לגבות את מלוא החוב
מהחברה ומחגי בהתאם לתשעת הסכמי ההלוואה שפורטו לעיל. בהתאם לכך, פעלה התובעת להחתמת חגי והחברה גם על ההסכם שנחתם עם הנתבע.

באותו מועד יתרת חובה של החברה היה 278,866 ₪ והתובעת ערכה שני הסכמי אשראי כדלקמן:
א.
הסכם אשראי
מיום 22.4.09 על סך 139,433 ₪ שיפרע בתשלומים ובתנאים הנקובים בו. להלן: הסכם אשראי ")
ב.
הסכם אשראי מיום 3.5.09 על סך 139,443 ₪ שיפרע בתשלומים ובמועדים הנקובים. (להלן: "הסכם אשראי ב'").
שני הסכמי האשראי כוללים את יתרות החוב שנותרו בגין תשעת הסכמי האשראי שפורטו לעיל, ונרשמו בהם כבטוחות כלי רכב ששועבדו זה מכבר לתובעת להבטחת החזר ההלוואות
בהתאם לתשעת הסכמי האשראי ושטרם נפרעו במלואן.

כדי שחגי בן משה יחתים את הנתבע על הסכם האשראי
והמסכמים הנלווים לו, מסרה התובעת לחגי בן משה את הסכם אשראי א', שטר חוב
ע"ס 151,338.53 ₪, מכתב הפניה לבנק הפועלים המורה לחייב את חשבון הנתבע בתשלומים על פי הסכם אשראי א' והוראה לחיוב חשבון הנתבע בבנק הפועלים בנוגע לתשלומים אלה, לוח סילוקין ואישור החתמת תיק אשראי על ידי סוכנות.
כל המסמכים הוחזרו לתובעת לע ידי חגי בן משה כשהם נחזים להיות חתומים על ידי הנתבע.
התובעת נסמכת בטענתה כי הנתבע חתם על המסמכים באישור בנק הפועלים אל התובעת מיום 14.5.09 על בקשת הנתבע לחייב את חשבונו בגין הסכם א' ושני תשלומים אף החלו להיפרע מחשבון הנתבע כסדרם. ביום 17.7.09 שלח בנק הפועלים
הודעה אל התובעת, בה בוטלה ההרשאה לחיוב חשבון הנתבע וביום 30.8.09 שלחה התובעת מכתב התראה אל הנתבע בגין יתרת החוב שנוצרה בגין הפרת הסכם א'. וסכום התביעה הינו סכום יתרת חובו של הנתבעת על פי הסכם אשראי א'.

מר יגאל בק מוסיף בתצהירו, כי ככל שהחברה מכרה רכבים שהיו משועבדים לטובת התובעת, מדובר בתרמית חמורה והוא העיד, כי שטר החוב לא נחתם בפני
ו. הוא
הכין את המסמכים וחגי בן משה החתים את הנתבע, לאחר ששמע את השיחה הטלפונית בין חגי בן משה לנתבע ב"ספיקר".

חגי בן משה
,
אשר בתקופה הרלוונטית שימש, ביחד עם הנתבע, כבעל מניות בחברה ובמקביל אף כבעל מניות בתובעת מכוח החזקת מניות מיעוט, הצהיר,
כי החברה נהגה ליטול מהתובעת הלוואות בהתאם לתשעת הסכמי האשראי שפרט יגאל בק בתצהירו וחוזר על המפורט בתצהירו של יגאל בק.
לדבריו, הוא זה שפנה אל התובעת כדי לפצל את חובות החברה בינו לבין הנתבע, בהתאם לשני הסכמי האשראי אשר פורטו על ידי יגאל בק בתצהירו.

חגי בן משה טוען, כי כלי הרכב שנמכרו על ידי החברה בטרם נרשמו עליהם השעבודים לטובת התובעת, נמכרו על ידי הנתבע ללא ידיעתו והנתבע הציג מצג שווא כאילו מדובר בחלק ממלאי החברה. חגי בן משה נסמך בטענתו זו על נספח 17 לתצהירו – דו"ח חלוקת מלאי שנערך בינו לבין הנתבע בחודש אוגוסט 2008, אשר הוגש גם לרו"ח של החברה ובו מפורטים אותם כלי רכב. והרכב מסוג פורד פיאסטה נרשם תחת שם חברה שבבעלות הנתבע.

חגי בן משה טוען בתצהירו, כי לצורך החתמת הנתבע על המסמכים נשוא תביעה זו, נסע לסניף פתח תקווה והחתים את הנתבע על כל המסמכים, כולל שטר בחוב, השיב את המסמכים לתובעת כשהם חתומים על ידי הנתבע כדין.
חגי בן משה טוען, כי הנתבע ביטל את הוראת התשלום מחשבונו, בטענה שמגיע לו הפרשים מחגי בן משה.

בחקירתו אישר, כי ככל שהנתבע לא יחויב לשלם לתובעת את סכום התביעה דנן, יהיה עליו, על חגי בן משה, לשלם סכום זה לתובעת, בהיותו ערב לחוב לשיטתו, אין הגיון בטענת הנתבע שחתימתו זויפה, כיוון שבעת חלוקת נכסי וחובות החברה, הוא והנתבע שלמו את חובותיה בסדרי גודל של מיליוני שקלים.

רו"ח
בוטראשוילי הצהיר, כי בחודש נובמבר 2008 התייצבו במשרדו חגי בן משה והנתבע והודיעו לו כי הינם מחלקים את נכסי החברה וחובותיה שווה בשווה.


תמצית טענות ההגנה
הנתבע, אלכסנדר גולדברג
הצהיר, כי קיבל מכתב דרישה מהתובעת מיום 30.8.09 ובאמצעות עו"ד בר שלטון הכחיש כי ביצע עסקה עמה, הכחיש כי חתם על הסכם
ו/או מסמכים עמה וכי חתם על השטר נשוא תביעה זו. מכתב ההכחשה שנכתב על ידי עו"ד שלטון התבסס על בדיקת מסמכים שקיבל מהתובעת כדלקמן:

הסכם הלוואה בין התובעת, החברה, גולדברג אלכסנדר וחגי בן משה, מיום 22.4.09. (להלן: "ההסכם"), שטר חוב מיום 22.4.09, טופס הוראת קבע מים 22.4.09, והוראה לחיוב חשבון מיום 22.4.09.

ההסכם קבע בס' 2.ב. כי הנתבע ביחד עם אחרים משכנו את הרכבים:
דיהטסו מספר 28-361-50 – לטענת הנתבע רכב זה נמכר ע"י החברה ביום 7.12.07.
יונדאי
מספר 3967860 – לטענת הנתבע רכב זה נמכר ע"י החברה ביום 9.2.07.
וולוו
מספר 4388817 – רכב זה נמכר ע"י החברה עוד טרם החתימה, לכאורה, על ההסכם.
פורד פיאסטה מספר 7058251 – רכב זה נמכר ע"י החברה ביום 7.2.08.

בתצהיר התמיכה להתנגדות לביצוע שטר פרט הנתבע, כי הוא ביחד עם חגי בן משה, היו בעלי השליטה בחברה, כי החברה מכרה את המכוניות נשוא ההלוואה, הנתבע לא חתם על ההסכם, שטר החוב, הוראת הקבע והוראה לחיוב החשבון. הנתבע העיד כי חגי בן משה שימש כמנהל חשבונות בחברה ואף ניהל אותה.
עוד טוען הנתבע, כי הוא ו/או החברה, לא קיבלו אשראי כנגד ההסכם ואין בידי התובעת אסמכתא להזרמת סכום ההסכם לידו או לידי החברה. לטענתו, אילו סכומי ההסכם היו מוזרמים לאחד מהחשבונות, הייתה התובעת מנסה לשעבד את המכוניות, אלא שהמכוניות, כך הנתבע, נמכרו שנתיים טרם ההסכם, לא ניתן היה לשעבדם.
לטענתו, כיוון שלא חתם על המסמכים ולא קיבל כל תמורה, קיים כשלון תמורה מלא ו/או חלקי.

בהחלטה בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר, קבע כב' הרשם גזית ביום 27.6.10 כי ניתנת רשות להגן לעניין טענת הזיוף בלבד. לכן הנתבע, לטענתו, לא התייחס בתצהירו לעסקת היסוד, לאור העובדה כי הרשות להגן ניתנה רק לעניין טענת הזיוף ולאור החלטתי מיום 18.1.11 כי אין להגיש כתב תביעה מתוקן הכולל עילת תביעה נוספת. באמרת אגב טוען הנתבע, כי גם אילו הייתה מוגשת תביעה נפרדת בעניין עסקת היסוד, זו הייתה
נדחית.

בתצהיר עדות ראשית מטעמו, מכחיש הנתבע את טענת עד התביעה חגי בן משה וטוען, כי מעולם לא חתם בפני
חגי בן משה על שטר החוב ועל מסמכים נוספים. לטענתו, חגי בן משה הינו בעל אינטרס מובהק לחיוב הנתבע בתביעה דנן, שכן ככל שהתביעה דנן תידחה, יהיה על חגי בן משה לשלם לתובעת את התשלום הנטען על ידה.
הנתבע מסר את שטר החוב והמסמכים הנוספים, עליהם, לטענת התובעת, הוא חתם והמומחה קבע כי בסבירות גבוהה הנתבע אינו חתום על השטר. המומחה אף קבע כי יכול היה להגיע לדרגה הגבוהה ביותר אילו התובעת הייתה מציגה בפני
ו את מקור המסמכים.
הנתבע בתצהירו מעלה סברה, כי מי שזייף את חתימתו הוא חגי בן משה.

לעניין מימון רכישת מכוניות העיד הנתבע, כי החברה לא קיבלה מימון מהתובעת, אלא הפנתה את לקוחותיה לתובעת לקבלת מימון לרכישת רכבים.
עוד העיד הנתבע, כי בעת שחולקו נכסי וחובות החברה בינו לבין חגי בן משה, הוא לא היה חייב דבר לתובעת, לא בשמו ולא בשם החברה, כיוון שלא לקח ממנה דבר ולא חתם כלפיה על מסמכים. לכן, לגרסתו, עד למועד בו הגיע האזהרה מההוצאה לפועל, כלל לא ידע שקיים חוב לתובעת ורק אז הסתבר לו כי מחשבון הבנק שלו ירדו שני תשלומים לטובת התובעת.

הנתבע המציא חוות דעת מומחה יצחק חגג (להלן: "המומחה"), מיום 18.3.11 אשר בדק את שטר החוב משנת 2009 ואת מסמכי בנק הפועלים מאותה שנה ובהם, מה שנטען על ידי התובעת, חתימת הנתבע.

המומחה הצהיר כי ערך לנתבע הכתבה וקיבל ממנו דוגמאות אקראיות של חתימתו כדי לקבוע אם קיימת זהות בינן לבין החתימות שבמחלוקת. המומחה מציין כי בקשתו לקבלת המסמכים המקוריים הנטענים על ידי התובעת, לא נענתה.

בהשוואה בין כל הדוגמאות שקיבלך מהנתבע, מצא המומחה וריאציות טבעיות ועקביות ללא חריגים, בעוד שבהשוואת חתימות אלה לאלה שבמחלוקת מצא ניגודים ייחודיים במבנה החתימה, כאשר הדוגמאות בצורה עקבית בעלות מבנה דומה לאות ל' גדולה.

בדוגמאות שקיבל מהנתבע, מצא המומחה עקביות של לולאה עליונה ותחתונה, כאשר הלולאות התחתונות, ולעיתים גם הגבוהות, בעלות לולאה סגורה. לעיתים הלולאה העליונה גדולה מהקטנה שלמטה, ולעיתים הלולאה הנמוכה גדולה יותר מהעליונה.
לעומת זאת, כך המומחה, בחתימות שבמחלוקת אין כלל לולאות, והן בעלות מבנה רוכסני בלבד, מה שמנוגד ללולאות.
לטענת המומחה, החתימות שבמחלוקת בעלות נטייה לימין, הניגוד לנטייה האנכית בדוגמאות שקיבל מהנתבע.
עוד מצא המומחה ניגודים בקווים ההתחלתיים ובסיומם בין הדוגמאות, לבין החתימות שבמחלוקת.

קבע המומחה בחוות דעתו, כי "כאשר מדובר אפילו בניגוד אחד שהינו מהותי וייחודי, הרי שהדבר מצביע על כך שהחתימות שבמחלוקת לא ניתן לייחס אותן מבחינת כתיבתן למר אלכסנדר גולדברג
"
מסקנת המומחה הינה, כי בסבירות גבוהה החתימות שבמחלוקת לא נחתמו בידי הנתבע, וכי אין לו ספק כי ככל שהיו בידיו המסמכים המקוריים ניתן היה לקבוע זאת בדרגה גבוהה יותר.



דיון

כאמור לעיל, הרשות להתגונן נתנה לנתבע בטענת הזיוף בלבד, ומשכך אין לדון בעסקת היסוד.
אין חולק כי גיא בק לא החתים את הנתבע על שטר החוב ולא נכח בעת החתימה הנטענת.

לעניין הזיוף, המציא הנתבע חוות דעת מומחה, ולפיה הנתבע לא חתם על שטר החוב. מומחה הנתבע בחקירתו, הסביר כל נושא מקצועי לגבי בדיקת החתימה של הנתבע שערך, כולל השוואה לחתימות אחרות.
התובעת לא המציאה חוות דעת מומחה מטעמה לגבי חתימת הנתבע על גבי שטר החוב.

התובעת אמנם טוענת, כי במעמד חתימת שטר החוב חתם הנתבע על
מסמכים נוספים כמקשה אחת, וביניהם הוראת קבע אשר אושרה על ידי הבנק והנתבע אף חויב על פיה, אך אין בטענה זו, כדי להוכיח כי הנתבע חתם גם על שטר החוב. מה עוד, שהנתבע העיד לעניין זה, שגכלל לא היה חייב כסף לתובעת ולגבי הוראת הקבע לחיוב חשבונו בבנק:
ש.
כלומר, לא ידעת שיש חוב רק אחרי שנפתח תיק הוצל"פ?
ת.
לא ידעתי שיש חוב גם אחרי שנפתח תיק הוצל"פ. באחת הפעמים של בדיקה בבנק גיליתי שיורדת לי הוראת קבע לחברת קידום. מיד פניתי לבנק, שאלתי על מה מדובר ואמרו לי שזו הוראת קבע של חברת קידום. פניתי לעו"ד מיד שפנה לחברת קידום וניסה לברר על סמך מה מורידים לי מהחשבון הפרטי ודרש את ההחזרים של הכספים.
ש.
כמה תשלומים ירדו לך לקידום?
ת.
להערכתי, שני תשלומים.
ש.
תבעת את הבנק על כך שלקחו לך תשלומים מהחשבון האישי?
ת.
פניתי לבנק אבל העדפתי לא לתבוע. פניתי לחברת קידום.
ש.
מפנה לנספח 20 לתצהירו של גיא בק, זו ההוראה שעל פיה הבנק חייב אותך?
ת.
אני לא הבנק, אני לא מכיר את הטפסים של הבנק.
ש.
כלומר חייבו אותך ולא טרחת לבדוק למה ואם זו החתימה שלך על הוראת הקבע?
ת.
כמו שטענתי קודם, מיד כשגיליתי שיורדת לי ה.ק. מהחשבון פניתי לבנק לברר, כשהתברר שזה קידום פניתי לעו"ד שהוציא מכתב. קוראים לו משה בר שלטון, הוציא מכתב לחברת קידום באותו יום בדרישה להחזיר את הכסף.
(ע' 18 שורה 21 עד ע' 19 שרה 8 לפרוטוקול).


התובעת מנסה בסיכומיה להפנות את בית המשפט לחתימות שונות של הנתבע, אשר לטענתה, יש בהם כדי להעיד כי החתימה שהוצגה על ידי
הנתבע כחתימתו, אינה חתימתו היחידה. אלא שבנושא זה נחקר המומחה והשיב, על פי מומחיותו המקצועית לשאלות שנשאל. ככל שרצתה התובעת, הייתה עליה לפנות אל מומחה מטעמה כדי להציג חוות דעת נגדית. משלא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה.

בחקירתו השיב המומחה מטעם הנתבע, כי בדיקתו בוצעה על צילום המסמכים ולא על המקור, וכי מבחינה מקצועית ניתן לבדוק במקור שתי תכונות שלא נמצאות בצילום, התכונות הן:הלחץ היחסי ותכונת המוטוריקה הקווית שזה מהירות קו הכתיבה. כל יתר התכונות ניתן לבדוק על פי צילום ולמרות שמדובר בצילום. יש תכונת המבנה של החתימה, חיבור כתב הכתיבה, הלולאות. יתרה מכך, טוען המומחה, כי אדם שמנסה לזייף את חתימתו, זיוף עצמי, כי אז הוא ינסה לשנות את כתב ידו הטבעי ולמרות נסיון השינוי הרי שבאופן תת הכרתי, מבלי שים לב, הוא יחזור לתכונות האישיות שלו, כך שהמומחה יכול לזהות לחץ יחסי.

המומחה העיד, כי ערך לנתבע הכתבה יחסית מפורטת כדי לראות מקרוב האם הוא מנסה לשנות את כתב ידו, האם הוא כותב בשטף באופן טבעי וקיבל דוגמאות מחתימתו באקראי, (נ'1 – נ'3) והדוגמאות בנ' 3 היו כולן במקור. החתימות שבמחלוקת היו מ-2009, הדוגמאות שבאקראי היו מ-2008 ונערכה לנתבע הכתבה בשנת 2011. בפועל הוא הסתמך על 2 מסמכים, שבאחד היו שתי חתימות ובשני היו 9 חתימות.

לגרסתו, אין משמעות לשפת החתימה, כיוון שכל הבדיקות הן אותו דבר, מבחינת בסיס הזיהוי וההשוואה והבסיס לבדיקה הוא אותו בסיס.

במקרה נשוא תביעה זו, בכל דוגמאות החתימה שהנתבע טוען שהן שלו, קיימת לולאה שזו אחת התכונות שמזהה את הכותב. לטענתו, העובדה שבחלק מהדוגמאות הלולאה העליונה היא גדולה ובחלק מהדוגמאות היא קטנה, זה לא ניגוד בכתב ידו של אדם. מה שחשוב כאן, שהכותב הזה מבצע את החתימה, המבנה של החתימה שלו, מורכב משתי לולאות . לשיטתו העובדה החשובה הינה הימצאות של לולאה או אי הימצאות של לולאה והממצא החשוב מבחינתו הינו, שבהכתבה שערך לנתבע, הוא תמיד חזר באופן עקבי ליצירת שתי לולאות, למעלה ולמטה.

כאמור לעיל
מסקנת המומחה הינה, כי בסבירות גבוהה החתימות שבמחלוקת לא נחתמו בידי הנתבע, וכי אין לו ספק כי ככל שהיו בידיו המסמכים המקוריים ניתן היה לקבוע זאת בדרגה גבוהה יותר.

ולעניין הזיוף העצמי שלטענת התובעת, עשה הנתבע לחתימתו הוא, העיד המומחה:
ש.
תסכים איתי שאותן תכונות שציינת, הן תכונות שסמויות מעיני החותם. כלומר, אם הוא מנסה לזייף חתימה הן יופיעו גם שם?
ת.
לא בהכרח. יש מצבים שלמרות נסיון הזיוף החותם חוזר לעצמו באופן תת הכרתי לתכונות האישיות שלו. יש פעמים שהחיקוי במידה ונעשה
כזה, הוא מבוצע על ידי הזייפן מבלי שתהיה לו אפשרות לחקות את שתי התכונות.
ש.
אני שאלתי שאם אדם משנה את החתימה שלו ומקשקש משהו, האם באותו קשקוש יש אפשרות לבדוק את זו חתימת החותם?
ת.
כן. יש תכונות נוספות חשובות מאוד, למרות שמדובר בצילום. יש תכונת המבנה של החתימה, חיבור כתב הכתיבה, הלולאות.
ש.
לגישתך, אם אני רוצה לזייף את חתימתי אתה לא תראה לחץ יחסי או מוטוריקה קווית?
ת.
אדם שמנסה לזייף את חתימתו, זיוף עצמי, כי אז הוא ינסה לשנות את כתב ידו הטבעי ולמרות נסיון השינוי הרי שבאופן תת הכרתי, מבלי שים לב, הוא יחזור לתכונות האישיות שלו.
אם הוא כן מקפיד, אז יכול להיות שאם היה מדובר בחתימה אחת, אולי. פה לפני במקרה הזה היו מספר חתימות במחלוקת ואני בדקתי את מספר החתימות שבמחלוקת. לפני 4 חתימות....
ש.
חוזר על השאלה.
ת.
התשובה היא כן, אני אראה לחץ יחסי.
(ע' 2-3 לפרוטוקול).

לא מצאתי בטענות התובעת, כל אלמנט חיצוני, כהגדרתה בסיכומיה (ס' 7 – 8) המעידים על כך שהנתבע חתם על שטר החוב נשוא תביעה זו.


סוף דבר
מהמפורט בפסק דיני זה עולה, כי התובעת לא הוכיחה שהחתימה על גבי שוטר החוב נשוא תביעה זו, הינה חתימת הנתבע ודין התביעה להידחות .

התובעת תשלם לנתבע הוצאות שכר טרחה בסך 15,000 ₪ ובנוסף את הוצאות המומחה.







ניתן היום,
י' אב תשע"א, 10 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 32003-03/10 קידום ד.ש. השקעות ופיננסים בע"מ נ' אלכסנדר גולדברג (פורסם ב-ֽ 10/08/2011)