פסקי דין על מינג'ל זקות | פסקי דין על יותם ויליאמס | פסקי דין על סלימאן סלאמה |

4638-08/11 מת     10/08/2011




מת 4638-08/11 מדינת ישראל נ' מינג'ל זקות, יותם ויליאמס, סלימאן סלאמה




לך



st1\:*{behavior: }



בית משפט השלום בבאר שבע

מ"ת 4638-08-11 מדינת ישראל
נ' זקות(עציר) ואח'



10 אוגוסט 2011





4601-08-11

בפני
כב' השופט איתי ברסלר-גונן


המבקשת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד בת-אל חיים-יואל


נגד

המשיבים
1.
מינג'ל זקות
(עציר) - בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד עינת סופר
2.
יותם ויליאמס
(עציר) - בהעדר
ע"י ב"כ עו"ד מסלם אריאתה
- בהעדר
3.
סלימאן סלאמה
(עציר) - בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד עינת סופר
<#1#>

<#2#>
החלטה – למשיבים 1 ו- 3
1.
בפני
בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם, וזאת בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו - 1996 [להלן: "החוק"].
2.
על פי כתב האישום, התקשר סוכן משטרתי [להלן: "הסוכן"] אל המשיב 1 וביקש לרכוש ממנו סם מסוג חשיש. המשיב 1 נתן לסוכן את מספר הטלפון של המשיב 2 והפנה אותו אליו. הסוכן התקשר למשיב 2 וקבע להיפגש עימו ולאחר מכן התקשר למשיב 1 וסיכם עימו כי את הכסף יעביר למשיב 1 במועד נפרד. הסוכן הגיע למקום המפגש שנקבע עם המשיב 2 והלה הצביע לו על שקית הסם שהכילה חשיש במשקל נטו של 18.6 גר', אותה נטל הסוכן ועזב את המקום.
בסמוך לכך, התקשר הסוכן למשיב 1 ולאחר שהמשיב 1 בירר שהכל בסדר הם סיכמו את המחיר וקבעו להיפגש לצורך התשלום, אלא שאז התקשר הסוכן למשיב 1 וביקש להקדים את המפגש והמשיב 1 אמר לסוכן כי ישלח את אחיו לאסוף את הכסף. לאחר מספר דקות התקשר המשיב 1 לסוכן, הודיע לו כי אחיו ממתין בחנייה והסוכן ניגש לחנייה, פגש את המשיב 3 שהמתין לו במקום, מסר לו את הכסף ותוך כדי כך המשיך לשוחח עם המשיב 1 על העסקה.
נוכח האמור, הואשמו שלושת המשיבים בצוותא בעסקת מכירת הסם, עבירה לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 [להלן: "הפקודה"].
המשיב 1 מואשם באישום נוסף בסחר בסם מסוכן מסוג חשיש, כשנטען שמכר סם לסוכן בהזדמנויות אחרות, בתמורה לסכומים שונים. האישום השלישי מיוחס רק למשיב 2, שעניינו אינו עומד בהחלטה זו על הפרק ועל כן אין צורך לפרטו.
בחינת הראיות לכאורה
3.
הסנגורית הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר כנגד המשיב 1, אם כי טענה שההסכמה נובעת רק לגבי האישום הראשון. יחד עם זאת, נוכח הסכמתה זו, הבהירה כי אינה טוענת לעניין הראיות לגבי האישום השני.
אשר למשיב 3, טענה הסנגורית כי אין כל ראיות לכאורה. לטענתה, אין מחלוקת שהמשיב 3 קיבל את סכום הכסף ובכך הודה גם בחקירתו. יחד עם זאת, לטענתה, הוא לא הבין שהכסף משמש לעסקת סמים, והוא נתן הסבר אחר ללקיחתו את הכסף. לטענת הסנגורית, פעולתו של המשיב 3 היתה תמימה.
נטלתי את תיק החקירה לידי ובחנתי את ראיות התביעה.
אשר למשיב 1:
4.
ב"כ המבקשת פירטה את אופן גיוס הסוכן המשטרתי, שלמעשה נתפס מעשן סמים וטען בפני
השוטרים כי הוא רוכש את הסם מהמשיב 1, ואז נרקמה עסקת הסוכן.
מעבר לקיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב 1, ביחס לאישום הראשון, אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה גם לעניין האישום השני. הראיות מבוססות על גרסתו של הסוכן המשטרתי, שאף שהוא משתמש בסמים, עמד בעימות למול המשיב 1 וחזר על עדותו לפיה המשיב 1 מכר לו סמים במספר הזדמנויות.
גרסתו של הסוכן מחוזקת גם בכך שהיה לו את מספר הטלפון של המשיב 1 ממנו גם נוצר הקשר בעבר ובעסקה שתוארה באישום הראשון.
הלכה היא שבשלב זה של הדיון, לא נדרשת הוכחה מעבר לכל ספק סביר, אלא נדרשת בחינתן של הראיות, ומענה לשאלה האם קיימות ראיות לכאורה. ברור שאין בשלב זה בחינה של מהימנות העדים, נותני ההודעות, ולפיכך יש לצאת מנקודת הנחה כי ההודעות נמסרו על ידי מי שיימצאו מהימנים בעדויותיהם בפני
בית המשפט, וכי לא יהיה בחקירתם הנגדית של העדים כדי לכרסם בהודעותיהם במשטרה.
הדגש מושם אפוא על הפוטנציאל הראייתי הטמון בראיות המוצגות בשלב זה של ההליך לבית המשפט, ובהערכה בדבר סיכוייהן של אותן ראיות לכאורה להפוך לראיות רגילות הדרושות במשפט עצמו [ראו בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נ(2) 133], ו
הדרישה בשלב זה הינה לתשתית ראייתית גולמית המקימה סיכוי סביר להרשעה [
בש"פ 5294/11 משה שללשוילי נ' מדינת ישראל
(פורסם במאגרים)].
5.
בגרסאותיו של הסוכן המשטרתי קיים פוטנציאל ראייתי להוכחת האישום השני כנגד המשיב 1. לכך יש להוסיף את ההסכמה הדיונית בדבר קיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב ביחס לאישום הראשון.
לפיכך, אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב 1 ביחס לכל כתב האישום.
אשר למשיב 3:
6.
הסוכן תיאר בחקירתו כיצד הגיע למקום החניה, המתין למשיב 3 שהוכוון על ידי המשיב 1 וכיצד נכנס המשיב 3 לחניה, נהוג ברכב כאשר החלונות פתוחים והוא מדבר בטלפון, וכיצד מיד כשסיים לדבר בטלפון קיבל שיחה מהמשיב 1 שאמר לו שהמשיב 3 מחכה לו ואז תוך כדי שיחה זיהה את המשיב 3 וניגש אליו. הסוכן תיאר כי –
"תוך כדי השיחה
[עם המשיב 1 – א.ב.ג] אני התקרבתי לרכב החלון של הנהג היה פתוח, ניגשתי לנהג העברתי לנהג את הכסף לתוך האוטו הוא ספר את הכסף נתתי לו 350 ₪ תוך כדי שהנהג סופר את הכסף אני מתווכח בפלאפון עם מינזל על המחיר של החשיש...
ש:
הנהג דיבר איתך?
ת:
רק ספר את הכסף ואמר הכל בסדר והלך."
כאשר נתפס המשיב 3, טען תחילה בפני
השוטרים כי הכסף שייך לו. מדו"ח הפעולה שרשם השוטר שתפס את הכסף עולה כי המשיב 3 אמר לו כי "את הכסף הוציא מהבנק ב- 20 לחודש... לסופר לקנות בשר."

כשנשאל על כך בחקירתו, השיב המשיב 3 כי אמר זאת מפחד. הוא לא הצליח להסביר ממי פחד, וטען כי פחד מהסוכן ועל כן אמר לשוטר שהכסף שייך לו ובהמשך חקירתו:
ש:
אתה מקודם בע"פ אמרת לי שאמרת לשוטרים שרצית לקנות עם הכסף בשר כי נלחצת מהם וחשדת שמשהו לא בסדר עם הכסף הזה, האם זה נכון?
ת:
נכון.
ש:
למה חשדת שמשהו לא בסדר עם הכסף?
ת:
הלב שלי אני פחדתי מהבחור הזה.
ש:
מאיזה בחור פחדת שנתן את הכסף או ממינזל?
ת:
מינזל הלחיץ אותי ואמר לי הבחור מחכה לך שמה.
7.
כאמור, הסנגורית אינה מכחישה את העובדה שהמשיב 3 קיבל את תמורת הסמים מהסוכן. יחד עם זאת, לטענתה, אין ראייה לכך שהמשיב 3 ידע שהכסף הוא תמורת סמים.
המחלוקת היא, אם כן, בשאלת היסוד הנפשי של המשיב 3.
סוגיית היסוד הנפשי תתברר בוודאי במהלך ההליך העיקרי. בשלב זה, יש לבחון האם מסכת הראיות הגולמית מבססת את הראיות לכאורה, ומדובר בבחינה גולמית המכוונת בעיקר ליסוד העובדתי.
אמנם, אין לשלול בחינת היסוד הנפשי כבר בשלב זה, במיוחד שעה שיהא דרוש לשם הכרעה בהליך העיקרי, אולם בחינה זו תהיה מטבעה מוגבלת, במיוחד כל עוד לא נחקרו העדים בחקירה נגדית ובמיוחד לא נחקר המשיב 3 עצמו.
8.
התנהגותו של המשיב 3 עצמו היא התנהגות מחשידה. המשיב 3 אשר מציג עצמו כ"תמים" וכמי שביצע שליחות עבור המשיב 1 מבלי לדעת טיבה, מיהר להרחיק עצמו מקבלת הכסף בעת שנעצר. תגובתו הספונטנית למעצרו ולהימצאותו של הכסף היתה שהכסף שייך לו. אם אכן לא ידע במה מדובר, מדוע חשש או מדוע חשד שהכסף אינו "כשר". אילו היה תמים, לא היתה כל מניעה שיאמר לשוטרים שקיבל את הכסף ברגע זה מאדם אחר עבור חברו. העובדה שהמשיב הרחיק עצמו מהכסף ושיקר בעניין זה לשוטר שעצרו, לצד הודעתו במשטרה שפחד מהסוכן, מלמדת שלפחות לכאורה ידע שאין מדובר בפעולה תמימה, וכי למעשה, למצער, "עצם את עיניו" מלראות כי אין מדובר בעסקה כשרה.
בע"פ 6202/95 פלוני נ' מדינת ישראל
, פ"ד מט(5), 685, בחן בית המשפט העליון את סוגיית עצם נוכחותו של אדם בזירת האירוע בו מתבצעת הפעילות העבריינית, ונקבע, מפי כב' השופט מצא, כי –

"נקודת המוצא היא, כי הנוכחות, כשהיא לעצמה, אינה אלא עובדה ניטראלית; ונטל השכנוע לטענה, כי נוכחותו של הנאשם במקום ביצוע העבירה נועדה לסייע למבצע העבירה, רובץ על התביעה. ואולם בדבר טיב הראיות שהתביעה נדרשת להביא להוכחת מחשבתו הפלילית של הנאשם הנוכח, הבחינה הפסיקה בין שני סוגי מקרים: כאשר הנוכחות על פניה היא לכאורה סתמית ומקרית, יוטל על התביעה להביא ראיה המורה על שיתוף פעולה ממשי או על שיתוף מטרה ממשי בין הנאשם לבין מבצע העבירה. אך אם הנוכחות, כעולה מן
הנסיבות

האופפות
אותה, איננה מקרית, היא גופה תהווה ראיה לכאורה לאשמת הנאשם. במקרה כגון זה יוטל על הנאשם לסתור את ההנחה הלכאורית המסתברת מן הנסיבות ושעל-פי ההיגיון וניסיון החיים מעידה היא עליו כי נוכחותו במקום ביצוע העבירה נבעה משותפותו לעבירתו של המבצע. אם הנאשם נכשל בכך, והנסיבות המפלילות הינן בעלות משקל ראוי לשמו, תימלא מכסת הראיה הנדרשת לביסוס אשמת הנאשם, ובית המשפט יהיה רשאי להרשיעו
".
לעניינינו, נוכחותו של המשיב 3 בזירת האירוע של מסירת הכסף הוכחה. קריאת כל חומר הראיות, כפי שתואר לעיל, ובחינת הנסיבות על פי ניסיון החיים מלמדת על חלקו של המשיב 3 כמבצע בצוותא של עסקת הסם. במבחן "הסרט האילם" יש לקבוע כי חלקו של המשיב 3 בביצוע עסקת הסם היה משמעותי. הנטל יעבור אל המשיב 3 עצמו לסתור את החשדות כנגדו, ושקריו במקרה זה, במשטרה, מחזקים את החשדות כנגדו. בוודאי לצורך שלב זה של הליך המעצר.
שקריו של המשיב 3 במשטרה מלמדים על קושי ליתן בו אמון, וקושי זה מצטרף לפעולה הפיזית של קבלת התמורה, ספירת הכסף ואף אמרתו של המשיב 3 לסוכן ש"הכל בסדר" כפי שעולה מדברי הסוכן. במצב שכזה, כאשר לא ניתן לתת אמון בשלב זה בהסבריו של המשיב 3 לגבי אופן הגעתו למקום ותפקידו, לא ניתן לסתור את אותו "סרט אילם" ואת הראיות האחרות המצטרפות כפאזל לעסקת הסם שבוצעה.
9.
נוכח כל האמור לעיל, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה גם כנגד המשיב 3.
10.
אציין, כי אין לשלול שהיוזם וראש לעסקת הסם היה המשיב 1, וכי המשיב 3 נקלע לעסקה הגם שלא הגה אותה מלכתחילה. יתכן וצורף לעסקה רק בשלב מאוחר יותר כבלדר הכספים. יחד עם זאת, לסוגיה זו תהיה השפעה בבחינת חלופת המעצר ולא לעניין קיומן של הראיות לכאורה. כאמור, סבורני כי הגעתו של המשיב 3 לקבלת את הכסף היתה לפחות תוך עצימת עיניים שמדובר בפעילות עבריינית, אם לא למעלה מכך.
עילת המעצר ובחינת החלופה:
11.
עילת המעצר היא מסוכנות. כאשר יש ראיות לכאורה כנגד כל אחת מהחוליות, המעצר הוא כלי חיוני במאבק בשרשרת שבסוף דרכה תביא להפצת הסם [בש"פ 7083/08 מדינת ישראל
נ' ניר אלימלך (פורסם במאגרים)].
כבר נפסק כי הסכנה הנשקפת ממי שנטלו חלק בעסקת סם, היא סכנה מרובה
ועל כן רק במקרים נדירים ישוחררו אלה העוסקים בסחר בסמים ­לחלופת מעצר [ראו לאחרונה בש"פ 4046/11 מדינת ישראל
נ' עמאר עלאעסם (ניתן ביום 21.7.2011, פורסם במאגרים)].
אין
משמעות
הדבר שלא ניתן לשחרר לחלופת מעצר, וכבר רמזתי לעיל כי לחלקו המופחת של המשיב 3 במעשה העברייני יש לתת משקל בבחינת החלופה, אולם בחינת החלופה ראוי שתיעשה במקרים שכאלה, קודם כל על ידי הגורמים המקצועיים כגון שירות המבחן.
12.
הסנגורית אכן מבקשת לשלוח את המשיב 1 לבחינת שירות המבחן וסבורני כי למרות העיקרון הנ"ל, יש לאפשר בחינה שכזו ואין לסגור את הדלת בפני
המשיב 1 לאלתר.
אשר למשיב 3, הוא נעדר עבר פלילי ועובד במקום מסודר דרך קבע. שמעתי חלופת מעצר מוצעת בדמות דודו של המשיב (אחי אימו). ערב מוצע זה המבקש לקחת את המשיב 3 לחזקתו במקום מגוריו בפזורה שליד היישוב חורה, אינו בקיא באורח חייו של המשיב 3 ואף אין לו יכולת להפקיד כספים בשלב זה. סבורני, כי חלופה זו צריכה להיבחן לעומקה גם על ידי שירות המבחן, ויתכן [ומבלי לקבוע מסמרות בעניין בשלב זה] שראוי אף לבחון חלופה נוספת.
סוף דבר
13.
לאור כל האמור, קיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיבים 1 ו- 3 וקיומה של עילת מעצר, אני משאיר את המשיבים 1 ו- 3 במעצר עד להחלטה אחרת.
אהיה מוכן לבחון חלופות מעצר לגבי המשיב 3, ויתכן ואף לגבי המשיב 1, לאחר שאקבל תסקיר מעצר בעניינם.
14.
לפיכך, אני קובע לדיון נוסף לאחר קבלת תסקיר בפני
שופט תורן, ליום 1.9.2011 בשעה 13:00. המזכירות תרשום הדיון ביומנו של השופט התורן.
שירות המבחן למבוגרים מתבקש לערוך תסקיר מעצר בעניינם של המשיבים 1 ו- 3, תוך בחינת הערכת מסוכנותם וחלופות מעצר שיוצגו על ידם או על ידי הסנגורית. התסקיר יוגש לבית המשפט עד למועד הדיון האמור, וב"כ הצדדים יהיו רשאים לקבל עותק ממנו.
המשיבים 1 ו- 3 יובאו לדיון על ידי שב"ס.
הסנגורית תמסור העתק ההחלטה בדחיפות לשירות המבחן ואף המזכירות תעשה כן
.
תיק החקירה מוחזר לידי עו"ד בת-אל חיים יואל.

זכות ערר כחוק.


<#5#>

ניתנה והודעה היום י' אב תשע"א, 10/08/2011 במעמד הנוכחים.


איתי ברסלר-גונן
, שופט









מת בית משפט שלום 4638-08/11 מדינת ישראל נ' מינג'ל זקות, יותם ויליאמס, סלימאן סלאמה (פורסם ב-ֽ 10/08/2011)