פסקי דין על תמיר קוסטיקה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

8738-08/11 ברע     17/08/2011




ברע 8738-08/11 תמיר קוסטיקה נ' המוסד לביטוח לאומי




תמיר קוסטיקה





תמיר קוסטיקה
המבקש

-



המוסד לביטוח לאומי
המשיב

החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט אילן איטח; בל' 48728-11-10). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 7.11.2010 (להלן גם: הוועדה)
. בהחלטתה, קבעה הוועדה כי נכותו הצמיתה של המבקש הינה 0%.

2.
ההליכים בעניינו של המבקש
ביום 17.11.2004 נפגע המבקש בברך שמאל בתאונה שהוכרה כתאונה בעבודה. למבקש נקבעו נכויות זמניות עד ליום 30.9.2010. ביום 8.6.2010 קבעה ועדה מדרג
ראשון כי החל מיום 1.10.2010 לא נותרה למבקש נכות צמיתה. על החלטה זו ערער המבקש בפני
הוועדה הרפואית לעררים. בבדיקה שערכה הוועדה למבקש ביום 7.11.2010, מצאה הוועדה את הממצאים הרפואיים הבאים:
"בבדיקה: .. אין נוזל חופשי בברך תנועות הפיקה מלאות קיימת נעילה מלאה של הברך
סירב לכופף את הברך מעל
?
20, אך ישב על מיטת הבדיקה עם ברכיים כפופות ל-
?
90. יציבות שמורה ב
?
20 כיפוף ובישור.

לחמן שלילי מבחן מגירה קדמי לא ניתן לבדיקה מאחר ומסרב לכופף מעל
?
20, טוען לכאבים בכל אזור הברך הקדמי, דלקות ארטרוסקופיה זעירות בעמידה על רגל שמאל בלבד אין שינוי בציר השוק ואין קריסה של הברך בכיפוף.
דו"ח ארטרוסקופיה 22.6.09 תקין לחלוטין.
מיפוי עצמות 22.9.09 פוענחה כסינוביטיס ונזק פטלופמורלי (שלא נצפה בבדיקה הארטרוסקופית) עיון בדו"ח מיום 29.6.09 שבוע לאחר הארטרוסקופיה דווח כאבים בברך וירידה בתחושה באזור הארטרוסוקפיה אבחנה: כאבים בברך שמאל.

לאור ממצאים אלה, קבעה הוועדה כי "
אין כל ממצא אובייקטיבי בברך שמאל. קיימת נטיה חד משמעית להאדרה. לדעת הועדה אין נכות בברך שמאל הוועדה עיינה בדו"ח ועדת נכות כללית, ואינה מקבלת את החלטתם. יצויין שאמינות הארטרוסקופיה הינה של 96%
"
.

יצוין, כי המבקש עמד בפני
וועדה רפואית לעררים (נכות כללית), ונבדק בין היתר, גם לעניין הכאבים בברך שמאל (להלן: וועדת הנכות). ביום 22.8.2010, קבעה וועדת הנכות באשר לברך שמאל, כי למבקש "
אין דלדול גס, אין תפליט היישור מלא הנבדק כמעט אינו מכופף הברך באופן פעיל, מאידך באופן סביל הכיפוף 90 מעלות ויותר
.
" אי לכך, קבעה וועדת הנכות כי למבקש נכות צמיתה בשיעור 10%, לפי סעיף 35(1)(ב) לסעיפי הליקוי (השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות).

3.
המבקש הגיש ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי. לטענתו, טעתה הוועדה כאשר לא ייחסה לבדיקת מיפוי העצמות שנערכה ביום 23.9.09 את המשקל הראוי, והעדיפה על פניה את בדיקת הארטרוסקופיה, שאמינותה, אף לדעת הוועדה, אינה מוחלטת. לאור קביעת וועדת הנכות, שמצאה נכות בברך שמאל, קביעת הוועדה הינה מגמתית וכך גם תיאורה כאילו המבקש אינו משתף פעולה. לדעת המבקש, נבע הדבר מכך ששאל את אחד מחברי הוועדה "
אתה עצבני?
". חבר הוועדה השיב בשלילה, ואז ציין המבקש: "נ
פלו לך המשקפיים אז אתה בטח עצבני
". לפי הנטען, חילופי דברים אלה השפיעו על חבר הוועדה ויכלו להכעיסו, ועל כן יש להורות על החלפת הרכב הוועדה. בדיון שנערך בפני
בית הדין האזורי, טען המבקש בנוסף לכך, כי בדיקתו הרפואית לא הושלמה מאחר שלפי הנטען, המבקש לא שיתף פעולה עם הוועדה; על הוועדה היה להעדיף את מיפוי העצמות, שהיא מאוחרת בשלושה חודשים מבדיקת הארטרוסקופיה, על פני בדיקה זו.

4.
בית הדין האזורי דחה את ערעור המבקש מן הטעם, שהשאלה איזו בדיקה רפואית עדיפה, ואיזה משקל יש לייחס לכל אחת מן הבדיקות, הינה שאלה שברפואה ולא שאלה שבמשפט. שאלת פער הזמנים בין הבדיקות אף היא עניין שברפואה, ובנוסף לכך, מעיון בהחלטת הוועדה עולה כי הוועדה הייתה מודעת לפער זמנים זה. כמו כן, הוועדה לא מצאה כל ממצא של מגבלה בתפקוד ברך שמאל. בית הדין דחה את טענת המבקש לעניין אי-השלמת הבדיקה הרפואית, מאחר שהבדיקה לא בוצעה משום שהמבקש לא שיתף פעולה. בית הדין האזורי אף לא מצא ממש בטענת המבקש באשר להחלפת הרכב הוועדה. בית הדין קבע כי גם בהנחה שהדברים נאמרו כפי שנאמרו, אין בהם לכשעצמם כדי להניח כי הם יפגמו בשיקול דעתם האובייקטיבי של חברי הוועדה. לבסוף, דחה בית הדין את טענת המבקש לעניין קביעת וועדת הנכות. בית הדין קבע כי הוועדה אינה כבולה להחלטת וועדת הנכות. הוועדה הייתה מודעת להחלטת וועדת הנכות, אך ציינה כי היא אינה מקבלת את החלטתה. לדעת בית הדין האזורי, הטעם לכך ברור, והוא נעוץ בכך שוועדת הנכות קבעה כי המבקש אינו מכופף את הברך באופן פעיל, אך מאחר שהמבקש כופף את הברך בעת ישיבה על מיטת הבדיקה, מצאה הוועדה כי העדר הכיפוף הינו כתוצאה מאי-שיתוף פעולה של המבקש.

5.
בבקשתו, חוזר המבקש על טענתו לעניין החלפת הרכב הוועדה, מאחר שהחלטתה מגמתית ונעוצה בחילופי הדברים שנאמרו בוועדה. כמו כן, חוזר המבקש על הטענה לפיה
יש להעדיף את מיפוי העצמות שנערך בברכו השמאלית, על פני בדיקת הארטרוסקופיה.

6.
ל
אחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים
מיום 7.11.2010
ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וכי צדק בית הדין האזורי בדחותו את ערעור המבקש על החלטת הוועדה.

7.
הוועדה הייתה ערה לשוני שבין תוצאת בדיקת מיפוי העצמות לתוצאת בדיקת הארטרוסקופיה. בהפעילה את שיקול דעתה הרפואי, שנסמך גם על תוצאת הבדיקה
שערכה למבקש, העדיפה הוועדה את תוצאת בדיקת הארטרוסקופיה על פני התוצאה העולה מבדיקת מיפוי העצמות. בקביעתה הרפואית בדבר העדפת בדיקת הארטרוסקופיה אין למצוא טעות משפטית, מה עוד שהוועדה נימקה את החלטתה. כמו כן, הוועדה התייחסה בהחלטתה להחלטת וועדת הנכות, וקבעה כי ממצאי וועדת הנכות אינם עולים בקנה אחד עם ממצאיה. הוועדה מצאה כי מגבלת הכיפוף שהציג המבקש הינה פרי של אי שיתוף פעולה. גם קביעתה זו הינה קביעה רפואית שבה אין כל סיבה להתערב. אף בטענות המבקש כאילו נמצא פגם בהתייחסות הוועדה כלפיו לא נמצא
ממש.

למותר לציין כי ככל שתחול החמרה במצבו של המבקש, רשאי הוא לשוב ולבקש כי תקבע דרגת נכותו.

8.
בשים לב לכל האמור, לא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי שיש בה כדי
להצדיק מתן רשות ערעור. למותר לציין כי ככל שתחול החמרה במצבו של המבקש, רשאי הוא לשוב ולבקש כי תקבע דרגת נכותו.

9.
סוף דבר
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, יז' באב, תשע"א (17 באוגוסט, 2011) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 8738-08/11 תמיר קוסטיקה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/08/2011)