פסקי דין על פואז מסארווה | פסקי דין על פלאפון תקשורת בע"מ

53381-12/10 תת     17/08/2011




תת 53381-12/10 פואז מסארווה נ' פלאפון תקשורת בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



י"ז אב תשע"א, 17 אוגוסט 2011

ת"ת 53381-12-10 פלאפון תקשורת בע"מ
נ' מסארווה




בקשה מס'
1

בפני

כב' הרשמת
גילה ספרא-ברנע

מבקש
פואז מסארווה
ע"י ב"כ עוה"ד מ. אבו מוך


נגד

משיבה
פלאפון תקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד א. מלך


החלטה


בפני
י התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך 21,907 ₪, שהגישה המשיבה נגד המבקש בגין יתרת חוב עבור שימוש במכשירים, יתרת מחיר מכשירים וקנס יציאה.

לכתב התביעה צורפו הסכמי התקשרות מיום 3/1/10, הסכם פשרה מיום 30/7/10 והוראת קבע מיום 1/7/10. כן צורף דף חשבון, שפירט את מרכיבי החוב, מכתב התראה מיום 14/7/10 ואישור משלוח בדואר רשום.

המבקש התגונן וטען כי אכן התקשר עם המשיבה, אך טען כי כיבד את התחייבויותיו, כי בחודש מרץ 2010 אף רכש מהמשיבה על פי הצעתה מחשב נייד, וכי לא כיבד רק את הוראת הקבע של חודש מאי 2010, וכי מייד כשנמסר לו הדבר שילם את הסכום של 520 ₪ בבנק הדואר. המבקש טוען המשיבה ניתקה את הקווים, למרות שהתשלום של חודש יוני 2010 כובד, ועל פי דרישת המשיבה המציא הוראת קבע חדשה, אך המשיבה סירבה לקבל אותה מאחר והחשבון היה מוגבל, ולא חידשה את הקווים. לטענתו פנה אל המשיבה ומסר את פרטי כרטיס הויזה של אשתו, אף על פי כן סירבו לחדש לו את התקשורת, טענו כי הטיפול עבר לעו"ד וחייבו אותו לשלם עבור כל הציוד בתשלום אחד בניגוד להסכם, שצירפה התובעת עצמה. לבקשה צורפו אסמכתאות על תשלומים סדירים למשיבה בחודשים ינואר עד אפריל ויוני 2010. הוצג כי ביום 7/5/10 הוחזרה הוראת קבע על סך 1,711.85 ₪ וכי ביום 29/6/10 הפקיד המבקש לטובת המשיבה סך של 520 ₪.

בחקירה הנגדית בדיון, שהתקיים לפניי ביום 17/5/11, נשאל המבקש אודות אי עמידה בהסכם בשנים 2008-2009, אך כפי שהשיב המבקש, אין לכך רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת היום. עוד טענה ב"כ המשיבה בפני
המבקש כי התשלום של חודש יוני 2010 לא שולם בהוראת קבע אלא משחרור צ'ק בטחון לפי בקשתו. טענה שהוכחשה ע"י המבקש, והוא אף הביא הוכחה מחשבון הבנק שלו, נספח ה'5 להתנגדות, המעיד כי הוראת הקבע כובדה בחודש יוני 2010. לא ברור על מה מבססת המשיבה את טענתה לקיזוז צ'ק בטחון בסך 1,500 ₪, אך בכל מקרה ברור כי סכום זה יש להפחית מהחוב בנוסף לתשלומים שבוצעו על ידו, ואין מדובר בסכום זהה לתשלום החודשי בגין יוני 2010 בסך 1,905.80 ש"ח, המופיע בנספח ה'5.

הצדדים נאלצו להגיש סיכומים בכתב לאור התארכות הדיון, בגין נסיונות מו"מ.

ב"כ המבקש חזר על טענותיו בהתנגדות לביצוע תביעה, ולטעמי ישנה טעות סופר החוזרת על עצמה בבקשה ובסיכומים שם נטען כי "לאחר שחזר התשלום חודש 6/2010..." (סעיף 11 לסיכומים, סעיף 7 להתנגדות וסעיף 6 לתצהיר). להבנתי צריך להיות כתוב "לאחר שחזר התשלום של חודש 5/2010", מאחר וזו הטענה לאורך כל הדרך, והיא העולה מדפי החשבון. על כן אני מתייחסת לטענה בעניין החזרת התשלום של חודש מאי 2010 בלבד. נראה כי גם ב"כ המשיבה לא תחלוק על כך, כעולה מסיכומיה.

ב"כ המשיבה הוסיפה בסיכומיה טענות עובדתיות, שלא הונחה להן תשתית ראייתית בכתב התביעה, בהתנגדות או בדיון. כך בעניין מכשירים שנרכשו במועדים אחרים, וחוזים בעניינם לא צורפו לכתב התביעה (סעיף 1.1, 1.2, 1.4 לסיכומי המשיבה). עוד נטען אודות מכתבי התראה בגין ההפרה מחודש מאי 2010, בעוד שמכתב ההתראה היחיד שהוגש הוא מכתב ההתראה לפני הגשת תביעה מאת משרד ב"כ המשיבה מיום 14/7/10. בוודאי שבמכתב זה לא נכתב האמור בסעיף 9 לסיכומים, ואני דוחה את האמור שם, שאינו עולה בקנה אחד עם דברי המבקש לפיהם הדברים נמסרו לו בעל פה. כך גם לגבי האמור בסעיף 10 לסיכומים. אין ראייה להסכמה כזו, והיא לא כתובה בהסכם מיום 30/7/10, שהמשיבה לא התייחסה אליו כלל.
הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשות המבקשים בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיהם וזכויותיהם של המבקשים, אלא רק לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.
לעניין זה ראה ע"א 2418/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, ובספרו של כב' השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית), בעמוד 403. בדיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירם של המבקשים נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו (ע"א 356/85 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז).
המבקש הוכיח כי בעת ניתוק הקווים בחודש יוני 2010 לא היה חייב למשיבה דבר. החשבונית היחידה של חודש מאי 2010 שחוללה שולמה בתשלום בסך 520 ₪ בבנק הדואר ועוד 1,500 ₪, לפי טענת המשיבה (סעיף 10 לסיכומים, המהווה הודאת בעל דין), כאשר חיבור הסכומים מכסה בדיוק את הוראת הקבע שחוללה בסך 1,711.85 ₪

.
בנסיבות אלו, ולאחר שהוכח כי התשלומים הוסדרו עד חודש יוני 2010 ועד בכלל, יש מקום לשמוע את טענת המבקש לפיה המשיבה ביטלה את ההתקשרות, ניתקה את הקווים, וחייבה אותו במלוא מחיר המכשירים ובקנס יציאה ללא הצדקה, ולמרות שעשה הכל כדי לתקן את ההפרה. טענות אלה נשארו על כנן, ואף נתמכות במסמכים, ויש לתת למבקש רשות להתגונן בגינן.
ההתנגדות מתקבלת בטענותיה.
התצהיר ישמש כתב הגנה.
המשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין ההתנגדות לביצוע תביעה, ללא קשר לתוצאות פסק הדין, בסך 800 ₪.
התיק מועבר לסדר דין מהיר.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"א, 17 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.







תת בית משפט שלום 53381-12/10 פואז מסארווה נ' פלאפון תקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/08/2011)