פסקי דין על סלימאן סלאמה |

22304-08/11 עמת     17/08/2011




עמת 22304-08/11 סלימאן סלאמה נ' מדינת ישראל








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בבאר שבע



עמ"ת 22304-08-11 סלאמה(עציר) נ' מדינת ישראל

בפני
כב' השופטת צילה צפת




בפני
כב' השופטת צילה צפת


העורר

סלימאן סלאמה
(עציר)


נגד


המשיבה

מדינת ישראל


נוכחים: העורר וב"כ עו"ד עינת סופר


המשיבה וב"כ עו"ד דקלה סרן

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש שלום בבאר שבע (כב' הש' א. ברסלר –גונן), מיום 10/8/11 במ"ת 4638-08-11, הקובעת כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר
ומורה על קבלת תסקיר מעצר לצורך בחינת חלופת מעצר.

נגד העורר (נאשם 3) ושניים אחרים הוגש כתב אישום בן שלושה אישומים. האישום הראשון הוא הרלוונטי לעניינו של העורר, מייחס לשלושת הנאשמים סחר בסם מסוכן. על פי העובדות המפורטות באישום זה, ביום 26/7/11, התקשר סוכן משטרתי לנאשם 1 וביקש לקנות ממנו סם מסוג חשיש, נאשם 1 הפנה את הסוכן לנאשם 2 על מנת שיביא לו את הסם. לאחר שהסם סופק ע"י נאמים 1-2, הודיע נאשם 1 לסוכן כי אחיו ימתין לו בתחנת הדלק "אחים אלון" כדי לקבל מידו את התמורה, הסוכן ניגש לחניה נפגש עם נאשם 3 אשר המתין לו בתוך הרכב ומסר בידיו סך של 350 ₪, בל אותה עת היה נאשם 1 על הקו ואמר לסוכן שלא יכול להוריד את המחיר מ 400 ₪ על כן התחייב הסוכן לשלם לו את היתרה בסך של 50 ₪ בפעם אחרת.

הצדדים אינם חלוקים בעובדה כי העורר קיבל את תמורת הסמים מהסוכן, אלא שלטענת הסנגורית, הוא לא ידע כי מדובר בעסקת סמים ואין כל ראיה כי זה היה בידיעתו.
בימ"ש קמא בחן את הראיות ומצא כי על אף שהעורר מציג עצמו כתמים וכמי שלא ידע שביצע שליחות במסגרת סחר בסמים, הרי שהתנהגותו מחשידה – העורר ספר את הכסף בנוכחות הסוכן, אישר לו "הכל בסדר" ובכל אותה עת שוחח הסוכן עם נאשם 1 בדבר העסקה. העורר נעצר כשתמורת הסמים בידיו וכשנשאל של מי הכסף אמר שזה שלו בניגוד לגרסתו הנוכחית על פיה התבקש למסור זאת לחבר, אח"כ הסביר בהודעתו במשטרה כי פחד אולם לא נתן כל הסבר ממה ולמה פחד. לאור שקריו של העורר קבע בימ"ש קמא כי אין לתת בו אימון, נוכחותו אינה אקראית ומלמדת כי לכאורה הינו שותף לביצוע העבירה (בע"פ 6202/95 פלוני נ. מדנ"י, מט (5) 685). בנסיבות אלו קבע בימ"ש קמא כי קיימות ראיות לכאורה וכי קיימת עילת מעצר בשל מסוכנות מרובה הואיל ומדובר בעסקת סמים. עוד נקבע כי חלקו השולי של העורר בעסקה באופן יחסי
לחלקו של נאשם 1, תלקח בחשבון בבוא בימ"ש לבחון את חלופת המעצר, בימ"ש קמא ניסה לבדוק נאותות של חלופת מעצר אך פסל את החלופה המוצעת ועל כן סבר כי טוב שהבחינה תעשה בידי גורמים מקצועיים, והורה על המצאת תסקיר מעצר.

הצדדים כאמור אינם חלוקים עובדתית אלא על משמעות העובדה כי העורר הוא זה שנשלח לקחת את תמורת הסם מהסוכן המשטרתי ומשמעות שקריו בעת שנתפס.

העורר הינו בן משפחתו של נאשם 1, נשלח על ידו לקחת את התמורה לסם, ספר את הכסף בעודו מאזין לשיחה בין הסוכן לנאשם 1, ואף שמע רק חלקי דברים, סביר כי לא היה קושי להבין במה מדובר. העובדה כי העורר היה נוכח בזירת האירוע ונכחותו אינה אקראית אלא היה בעל תפקיד בעסקה, זאת בתוספת שקריו באשר למקור הכסף, הניסיון הכושל לתרץ את השקר, מביאים למסקנה כי אכן קיימות ראיות לכאורה נגד עורר, אמנם עצמתן אינה רבה ועל כן בצדק בחן בימ"ש קמא על אתר אפשרות לחלופת מעצר, אולם משזה לא הסתייע עקב פסילת החלופה המוצעת, הפנה הבדיקה לשירות המבחן.

לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא. הערר לפיכך נדחה.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"א, 17 אוגוסט 2011, במעמד הנ"ל.


צילה צפת
, שופטת








עמת בית משפט מחוזי 22304-08/11 סלימאן סלאמה נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 17/08/2011)