פסקי דין על יעקב איפרח

2176/10 תד     05/07/2011




תד 2176/10 מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' יעקב איפרח





בפני

שופט אברהם טננבוים
בעניין:

מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה
המאשימה
נגד
יעקב איפרח
הנאשמים
הכרעת דין
הנאשם מר יעקב יפרח (להלן: "הנאשם"), הואשם בעבירה על סעיף 10(א) (נהיגה ללא רישיון) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"). כמו כן, בעבירה על סעיף 62(2) (רשלנות). כן הואשם בעבירה על תקנה 36(ג) (קו לבן) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), בעבירה על תקנה 21(ב)(2) (גרימת תאונה) לתקנות התעבורה. בנוסף הואשם בעבירה על סעיף 2א (ביטוח) לפקודת ביטוח רכב מנועי [ נוסח חדש] תש"ל- 1970.

הטענה העובדתית קשורה לתאונת דרכים שאירעה בתאריך 07.01.2008 בסמוך לשעה 20:20. הנאשם נהג ברכב מסוג "סוזוקי" מ.ר. 84-338-05 (להלן: "הסוזוקי") ונסע ברח' פייר קניג מכיוון המושבה הגרמנית לכיוון רח' מוריה בירושלים. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם חצה קו הפרדה לבן רצוף, וכתוצאה מכך, התנגש במונית מסוג "סקודה" מ.ר. 47-373-25 שהייתה נהוגה בידי תרהי ראיד (להלן: "המתלונן או המעורב") שנסע בכיוון הנגדי לנסיעת הנאשם. כל זאת עשה הנאשם כשרישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף משנת 2002 וללא ביטוח. כתוצאה מהתאונה נחבל בגופו המתלונן, וכן ניזוקו כלי הרכב המעורבים.

בישיבות ההקראה שהתקיימו ביום 28.04.2011 וביום 23.05.2011 כפר הנאשם באמצעות סניגורו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ישיבת ההוכחות התקיימה בתאריך 12.06.2011. והסתיימה בו ביום. נקבע כי הכרעת דין תינתן ביום 12.07.2011 בשעה 08:30.

מטעם התביעה העידו:
עת/1- תהרי ראיד (להלן: " מר ראיד" או "עת/1").
עת/2- בוחן התנועה רס"ב יהודה חברוני (להלן: "בוחן התנועה רס"ב חברוני" או "עת/2").
עת/3- בוחן התנועה רס"מ אילן יוסף (להלן: "בוחן התנועה רס"מ יוסף" או "עת/3").

מטעם התביעה הוגשו המסמכים הבאים:
ת/1- פתק בכתב ידו של הנאשם ובו פרטיו האישיים.
ת/2- סקיצה.
ת/3- תמונות של הנזקים.
ת/4- הודעת נהג תחת אזהרה שנערכה והוגשה על ידי עת/2.
ת/5- המשך הודעת נהג תחת אזהרה שנערכה והוגשה על ידי עת/2.
ת/6- מזכר יום 13.04.2008 שנכתב על ידי עת/2.
ת/7- תמונות ממקום האירוע שצולמו והוגשו על ידי עת/3.
ת/8- סקיצה שנערכה והוגשה על ידי עת/3.
ת/9- דו"ח בוחן תנועה על תאונת דרכים שנערך והוגש על ידי עת/3.
ת/10- מזכר מיום 23.04.2008 שנערך והוגש על ידי עת/3.
מטעם ההגנה העידו:
עה/1- הנאשם.
עה/2- יעקב כהן בן דודתו של הנאשם (להלן: "יעקב כהן" ו/ או עה/2").
גדר המחלוקת, העובדות עליהן אין חולק וטענות הצדדים

הצדדים שבפני
אינם חולקים על נסיבות אירוע התאונה ועל אשמתו של הנהג בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. גדר המחלוקת בין הצדדים הינו בשאלה מיהו אותו נהג האחראי לאותה מסכת עובדתית אשר עליה אין חולק ואשר גרמה לתאונה נשוא כתב אישום זה.

לטענת המאשימה, הנאשם הוא זה שנהג ברכב ביום נשוא האירוע וזאת למרות שלא היה לו רישיון נהיגה בתוקף, והיה ללא ביטוח.

לטענת ההגנה, הנאשם כלל לא נהג ברכב ביום האירוע, אלא מישהו אחר, בן דודתו של הנאשם (עה/2) שעבד אצלו בעסק באותה עתה.
האם הנאשם הוא שנהג ברכב בעת האירוע או שמא מר יעקב כהן?
(מסקנתנו היא כי הנאשם הוא שנהג ברכב ביום האירוע ולא אחר)

כאמור ב"כ הנאשם עו"ד טרונישולי, טען בפני
י ואמר כי ביום התאונה מי שנהג ברכב היה זה בן דודתו של הנאשם, יעקב כהן (עה/2) שעבד בזמנו אצל הנאשם. זאת מאחר שלנאשם לא היה רישיון נהיגה בתוקף. כאמור אין באפשרותי לקבל טענה זו. ולהלן יפורטו נימוקיי.

אציין רק כי המקרה ברור להפליא ורק בשל כבודו של הסניגור שטען במרץ למרשו, התייחסתי בהרחבה לכלל הטענות.

עדותו של עד התביעה תהרי ראיד

מר תהרי ראיד (עת/1) סיפר בעדותו לפניי כי ביום התאונה, נסע מרח' מוריה לכיוון המושבה הגרמנית בנתיב הימני בסמוך לצומת חניון שוק רמלה לוד. לדבריו, אז לפתע ראה רכב מולו חוצה קו הפרדה רצוף ומתנגש בו.
העד סיפר בעדותו, כי מיד לאחר התאונה הנאשם יצא מהרכב ואמר לו כי הוא ממהר "רצח" (פרו' עמ' 1 ש' 23), וכי הוא "אשם בתאונה" (פרו' עמ' 1 ש' 23). לאחר מכן, הנאשם רשם בפתק את פרטיו האישיים (ת/1) ונתן לו . כך כתב הנאשם בפתק (ת/1):
"קובי יפרח
ת.ז. 040185852
טל 052-6568602
מס' רכב: 84-338-05
פניתי ימינה ולא ראיתי את נהג המונית וכנראה אני אשם ומודה שאני אשם".

עיננו הרואות, כי מיד לאחר התאונה הנאשם עצמו מודה בפגיעה ברכב המעורב. אין ספק, כי ראיה זו מחזקת את טענות התביעה לפיה הנאשם הוא זה ולא אחר שנהג ברכב והתאונה אירעה בשל התרשלותו ולא מעבר לכך. בנוסף נציין, כי אין הסבר הגיוני המניח את הדעת לכך שאדם שאינו מעורב בתאונת דרכים יבחר "לנדב" את עצמו וייקח אחריות על תאונה והשלכותיה זאת למרות שאינו אשם בתאונה.

אם לא די בזה, בהמשך עדותו הוסיף העד ראיד ואמר כי ביום נשוא האירוע היה ברכב הסוזוקי רק אדם אחד ולא שניים כטענת ההגנה. כלשונו:

"מי שהיה בתוך הרכב היה בן אדם אחד, רק היום שמעתי את זה, הייתה שיחת טל' אחת והיא מוקלטת, אני זוכר שאמרתי לו אדון קובי הייתי מסדר את זה והיית משלם את הנזק כך היה לקחתי את הצ'ק הפקדתי למחרת היה בסדר". (פרו' עמ' 2 ש' 21-23).

עוד סיפר מר ראיד בעדותו, כי לאחר התאונה הנאשם אמר לו כי יישא בעלות הנזקים, וכל שברצונו הוא לסיים את עניין הנזקים בהקדם.

בנוסף הדגיש מר ראיד לאורך כל עדותו, כי לאחר התאונה היה לו קשר אך ורק עם הנאשם ולא עם אדם אחר. ובשום שלב הנאשם לא אמר לו, ולו ברמז דק ביותר, כי מי שאחראי לתאונה הינו אדם אחר ולא הוא.

מהאמור עולה תמונה ברורה אחת ללא כל ספקות והיא כי הנאשם הוא זה שנהג ברכב ולא אחר. וכי עשה כל שלאל ידו על מנת שלא ייתפס כשהוא נוהג ברכבו ללא רישיון נהיגה וביטוח. כך מיד לאחר התאונה הנאשם הגדיל לקחת אחריות על התאונה וכן הציע לשאת בעלות הנזקים כל זאת ככל הנראה מאחר שהיה מעוניין לסגור את העניין במהירות כדי שלא יתגלה הדבר.

יש בפני
נו אם כן עדות ברורה של המתלונן שלא מצאתי סיבה שלא להאמין לו. למעלה מן הצורך אציין, כי המתלונן עשה רושם ברור על בית המשפט, כי כלל לא רצה להיות מעורב בסיפור ובוודאי שלא היה לו אינטרס להעיד כנגד הנאשם.
גרסאותיו המשתנות של הנאשם

בהודעתו במשטרה מיום 13.04.2008 (ת/4) כשנשאל הנאשם במהלך חקירתו שוב ושוב על ידי בוחן התנועה רס"ב חברוני (עת/2) מי נהג ברכב ביום האירוע? ענה הנאשם, כי הוא אינו הבעלים של הרכב אלא מר יעקב כהן אחר שאינו קרוב משפחתו הוא הבעלים של הרכב . עוד ציין, כי אותו מר יעקב כהן היה הבעלים של החברה שבה הוא עבד (ת/4 ש' 38). בנוסף ציין הנאשם בחקירתו כי אכן הרכב נמצא בחזקתו וכי הוא נושא בכל ההוצאות אחזקת הרכב.

כלשונו:
"... הרכב נמצא בחזקתי מתאריך 1.12.2007 ועלי כל הוצאותיו". (ת/4 ש' 40).

בהמשך עדותו מסר הנאשם, כי התאונה אירעה ביום 07.01.2008 זאת לאחר שהנהג הרכב שהסיעו "נכנס" ברכב המתלונן. (ת/1 ש' 41).

אולם כשנתבקש הנאשם לומר את שמו של הנהג שלדבריו הסיעו וגרם לתאונה, ענה הנאשם כי אינו מעוניין למסור את פרטיו הואיל ואינו מעוניין להסב נזק למקורביו. כלשונו:

"שאלה : מי נהג ברכב הנ"ל הסוזוקי?
תשובה: מאחר והתעניתי כאן איני רוצה לגרום רע למקורביי ואוהביי אין אני רוצה לתת את שמו אם יש איזה שהם טענות כספיות וכלכליות וכיוצא בזה אעמוד לרשות המשטרה ולרשות השופטת". (ת/4 ש' 48-52).

לעומת זאת, בעדות לפניי, גרסתו של הנאשם להתרחשות התאונה הייתה שונה. לטענתו, קודם לתאונה נסע יחד עם יעקב כהן (עה/1) שבזמנו עבד אצלו בעסק כשהלה נוהג ברכב ממלחה לכיוון תלפיות, ובהגיעם ליד חנות השטיחים, ביקש הנאשם מיעקב כהן (עה/2) לפנות ימינה ואז אירעה התאונה. לדבריו הסיבה שהוא יצא אל המתלונן ולא נהג הרכב, זאת מאחר ששלח את נהג הרכב לחנות השטיחים להביא סחורה בטרם סגירתה. וכך אמר:

"ש. אתה שולח אותו לחנות למרות שהוא נהג שלך ומתנדב להישאר במקום התאונה, ואחר כך מוסר לנהג פתק עם הפרטים שלך, ואחר כך אתה מדבר עם הנהג בטל' ההתעסקות מול חב' זיגזג נעשית מולך ולא מול הנהג ובסוף פוגש את המעורב בתחנת הדלק, למה בכל הדרך הזאת אתה לא עוצר ואומר סליחה לא נהגתי יש פה נהג, למה אתה מתנדב להשאר?

ת. היינו בתאונה פחדתי שהבן אדם של השטיחים יסגור". (פרו' עמ' 9 ש' 12-16).

כשנשאל הנאשם מדוע הוא עצמו לא הלך לחנות השטיחים במקום עה/2 שהוא נהג הרכב כטענתו. ענה הנאשם כך: "המשטרה נתנה את הרישיונות והלכה, המשטרה באותו רגע החזירה את הרישיונות הילד בגיל 18 ומשהו (הכוונה הינה לעה/2- תוספת שלי- א. טננבוים) מהו יודע, מה יסגור איתו, היה רועד לאחר התאונה, פעם ראשונה שעשה תאונה ...". (פרו' דיון עמ' 9 ש' 18-19)

זאת ועוד נציין, כי בהמשך עדותו לפניי פעם טען הנאשם כי "הרכב היה צמוד אליו" (פרו' עמ' 9 ש' 3). בהמשך אמר, כי הרכב לא היה כל הזמן צמוד אליו. (פרו' עמ' 9 ש' 30-31). אולם ציין, כי מפתחות הרכב היו אצלו ועמדו לרשותו בכל עת. (פרו' עמ' 10 ש' 1).

אם לא די בזאת, בניגוד לגרסתו במשטרה, הנאשם אמר כי הרכב נשוא כתב האישום היה בבעלותו. כלשונו: "הרכב עצמו הועבר לבעלות שלי".(פרו' עמ' 10 ש' 2). ומאחר שפג תוקף רישיונו היה עה/2, כבקשתו, מסיעו ממקום למקום. (פרו' עמ' 8 ש' 23-27).

גרסתו זו של הנאשם לפיה בן דודתו הוא זה שנהג ברכב ולא הוא מהווה גרסה כבושה ואין ליתן בה אמון. זאת לנוכח העובדה שגרסה זו הועלתה לראשונה במהלך דיון ההוכחות, לאחר כשלוש שנים מיום נשוא האירוע. הנאשם לא טען בשום שלב במהלך הודעתו במשטרה כי בן דודתו הוא זה שנהג ברכב ולא הוא. נחה דעתי, כי המדובר בהמצאה של הרגע האחרון שכן זכרה של טענה זו לא באה במקום האירוע עת שמסר הנאשם את פרטיו האישיים למתלונן ולא בחקירתו במשטרה.

למעלה מן הנחוץ נציין, כי כשנשאל הנאשם מדוע סירב בתחנת משטרה למסור את שמו של עה/2 שנהג לכאורה ברכב, לשוטר ענה הנאשם כך : "כי הוא עבר עבירה, הייתי עצבני על המשטרה כי חטפתי מכות שבוע לפני כן ולא שיתפתי פעולה כל כך עם המשטרה". (פרו' דיון עמ' 9 ש' 8-9).

אין ספק, כי הסתירות בגרסאותיו של הנאשם בין מה שמסר במשטרה לבין עדותו בבית המשפט מפחיתות את האמינות של דבריו ומחזקות את טענות התביעה. ככלל גרסתו של הנאשם בעייתית. לא התרשמתי לטובה מעדותו לפניי, ולא אוסיף בכך.

למעלה מן הדרוש נציין, כי באשר לגרסתו של הנאשם לפיה התאונה אירעה לאחר שרכב הסוזוקי פנה ימינה ולא שמאל כטענת ההגנה. גם דין טענה זו להידחות. הואיל ורכבו של המתלונן ניזוק בצידו השמאלי ולא הימני. בעניין זה העיד גם רס"מ יוסף (עת/3) (ראו פרו' עמ' 7 ש' 3-15).
עדותו של עד ההגנה מר יעקב כהן

לאמיתו של דבר די היה במה שכתבנו למעלה על מנת להרשיע את הנאשם. אולם לאור עדותו של עד ההגנה, מר יעקב כהן (עה/2) מן הראוי להתייחס לטענתו, ולו בקצרה.

מר יעקב כהן טען לפניי, כי במועד התאונה היה כבן 17 שנים, עבד בעסקו של הנאשם. עוד טען, כי במסגרת תפקידו היה מסיע מדי פעם את הנאשם, וזאת למרות שהיה נהג חדש. כך, במועד התאונה הוא זה שנהג ברכב ולא הנאשם. אין בידי לקבל עדותו של עד ההגנה כמהימנה. זאת מאחר שמדובר בעד הגנה שהינו קרוב משפחתו של הנאשם ומטבע הדברים יש לו אינטרס לסייע לנאשם ככל הניתן. ככלל אציין, כי עד ההגנה לא עשה עלי רושם אמין, ולא אוסיף בכך.

סוף דבר

לסיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל ולאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדותם לפניי, ולאחר שהקשבתי לסניגור שעשה למען מרשו כל שניתן היה בנסיבות העניין. וכאמור משהנאשם לא הכחיש את בעלותו ברכב, ומשלא הצליח לסתור את חזקת הבעלות, הגעתי למסקנה כי התאונה אירעה לאחר שהנאשם התרשל בנהיגתו ולא אחרת. לפיכך החלטתי להרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
5129371
המזכירות תפקסס העתק הכרעת הדין לסניגור עו"ד גבריאל טרונישוילי ולתביעה.

המועד המיועד למתן הכרעת הדין ביום 12.07.2011 בשעה 08:30 נשאר בעינו ובמועד זה ישמעו הטיעונים לעונש ועל הצדדים להיות מוכנים לכך.

ניתנה בלשכתי בהיעדר הצדדים ובהסכמתם היום יום שלישי 05 יולי 2011.
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
ת"ד 2176-10 מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה
נ' איפרח
1 מתוך 7








תד בית משפט לתעבורה 2176/10 מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' יעקב איפרח (פורסם ב-ֽ 05/07/2011)