פסקי דין על שאדי שאער | פסקי דין על פאדי שאער |

34383-08/11 מי     21/08/2011




מי 34383-08/11 מדינת ישראל נ' שאדי שאער, פאדי שאער




לך






בית משפט השלום באשקלון




מ"י 34383-08-11

בפני
: כב' השופטת אורית חדד



21 אוגוסט 2011





המבקשת:
מדינת ישראל

ע"י רס"מ שמעון ברץ


נ
ג
ד

המשיבים :
1.
שאדי שאער
(עציר) – נוכח
2.
פאדי שאער
(עציר)
- נוכח
ע"י ב"כ עוה"ד איתמר סיון


<#1#>


<#2#>
החלטה

לפני בקשה לעצור את המשיבים לתקופה בת 24 שעות, זאת בהסתמך על "הצהרת תובע" שניתנה על פי הקבוע בסעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996

המשיבים נעצרו לראשונה ביום 19.8.11 והובאו בפני
שופט תורן אשר האריך מעצרם עד היום
לצורך השלמת פעולות חקירה והגשת כתב אישום .

הבקשה מייחסת למשיבים חשד בדבר הלנת תושב זר
ועילת המעצר הנטענת הינה מסוכנות לשלום הציבור.

ב"כ המשיבים סבור כי הגם שבהצהרת תובע עסקינן הרי שבזה המקרה מן הראוי ועל רקע הקשיים בחומר הראייתי ובטענה לקיומה של עילת מעצר, לשחרר את המשיבים לאלתר ולכל היותר לחייבם במתן ערובה שתבטיח התייצבותם להליך המשפטי.


בבש"פ 941/08 משה וייספיש נ' מדינת ישראל
(4.2.08) מתייחס בית המשפט לטיבו של הנטל המוטל על התביעה בהישענה על הוראת סעיף 17(ד) לחוק, ובאלו המילים:


"ההסדרים השונים שבדיני המעצרים משקפים כולם איזון בין שיקולים שבאינטרס הציבורי (בניהול חקירה פלילית, בניהול תקין של המשפט, באפשרות למצות את הדין עם מי שהורשע, ועוד) לבין חירותו של הפרט הנהנה מחזקת חפות, בין אם חשוד הוא ובין אם נאשם. המעצר בתקופת הביניים גם הוא צריך לשקף את האיזון האמור. מדובר במעצר המתבקש לאחר סיומה של החקירה, שלב בו טעמים שונים שיכול והצדיקו את המעצר, ובעיקר שיקולים שבטובת החקירה, אינם עומדים עוד. בנוסף, מדובר בשלב בו דווקא בשל כך שהחקירה הסתיימה ובאפשרות המאשימה להעריך באופן מבוסס יותר את מצב הראיות נגד החשוד, הפגיעה המתמשכת בחירותו צריכה לעמוד בדרישות גבוהות יותר. ברם, בשלב זה אין באפשרות התביעה להציג עדיין כתב אישום ולהגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים וייתכן שישנם שיקולים שיש בהם טעם להמשך המעצר, דוגמת סיכון הנשקף מהחשוד לשלום הציבור ולביטחונו וחשש לשיבוש מהלכי משפט. האיזון בין שיקולים אלה כולם הוביל לכך שנקבע כי במישור הראייתי נדרשת התביעה להציג עוגן ראייתי לכאורי, שתואר בעבר כ"ניצוץ" של ראיה...דהיינו ראיה לכאורה המתבססת על חומר החקירה טרם עמידתה בביקורת הסנגוריה (
בש"פ 5863/98 כהן נ' מדינת ישראל
, פ"ד נב
(4) 503, 512 (1998)). בנוסף נדרשת התביעה לביסוס סביר של עילת מעצר לכאורית,לה היא טוענת על מנת שיתאפשר המשך ההחזקה במעצר בנקודת זמן זו.
"

כן ראה
בש"פ 2992/09 אריק ואנונו נ' מדינת ישראל
;
בש"פ 6829/07 מדינת ישראל
נ' גד פרנקל

לא ניתן לומר כי החומר הראייתי
הנתון בתיק אינו נושא את אותו ניצוץ ראייתי הנדרש לצורך שלב זה. אמנם, קשיים ישנם בחומר ראייתי זה ואלו נמנו בדבריו של ב"כ המשיבים, אולם ועדיין אין באלו כדי להצדיק קביעה כי הרף הנדרש כאמור אינו בנמצא.

אציין אך לעניין נקודה אחת, היא מספר הבית בו עסקינן כי אכן ניכרת אי התאמה בין דברי השכן בוריס לבין דברי השכן יעקב לעניין מספר הדירה ממנה נראה השוהה הבלתי חוקי יוצא. אין לשלול אפשרות כי עסקינן בטעות של אחד מהשניים וככל הנראה הטעות הינה טעותו של יעקב, כך באם מכוונת המבקשת לביתם של המשיבים המודים כי הם מתגוררים בבית מס' 32.

עם זאת, ראוי לציין כי התיק אינו נושא מזכר או גביית הודעה בהמשך לאמור לצורך הבהרת קיומה
של טעות. עוד אציין בהקשר ההיבט הראייתי כי הן המשיבים והן השוהה הבלתי חוקי אשר נתפס מכחישים את המיוחס למשיבים ואת הקשר בין הצדדים.

סבורה אני כי הדגש הנכון לשלב זה בהליך הספציפי דלפני, הינו דווקא בסוגיית עילת המעצר.

המבקשת אינה מפרטת דבר באשר לנסיבות בהן נטען לקיומה של מסוכנות ואין אלא להסיק כי זו לשיטתה נלמדת אך מטיבו של החשד המיוחס למשיבים. לצד זאת, אין בנמצא כל רישום פלילי כנגד
המשיב 1 בעוד בעניינו של המשיב 2 ניתן לומר כי אין כל רישום משמעותי לצורך ענייננו ונמצא כי עילת המסוכנות איננה מעובה על ידי נתונים מעבר למעשה העבירה.

יתרה מכך, לא ניתן להתעלם מקביעתה של כב' השופטת שלו אשר אמנם אינה מחייבת, אולם בהחלט יש מקום ליתן לה את הדעת ולפיה "אין מנוס אלא להורות על מעצרם של המשיבים לצורך השלמת החקירה, כאשר ברור לבית המשפט, כי ניתן יהיה לשחררם לאור עברם המקל לאחר הגשת כתב אישום".

אמנם וככלל וכך אף נזכר בפסיקה הנ"ל נוטה בית המשפט להותיר את הבירור העיקרי לרבות בחלופה מוצעת לשלב הגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים, אולם ועדיין חובת בית המשפט לבחון
חלופה אפשרית על פי הוראת סעיף 21 (ב) (1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 בעינה עומדת ואין היא מתאדה אך משום שבהצהרת תובע עסקינן.

סבורה אני כי על רקע האמור לעניין ההיבט הראייתי ובפרט ועיקר על רקע האמור לעניין הקושי בהמחשת קיומה של עילת מעצר, הרי שאמנם ניתן ועדיין להסתייע בהצהרת תובע, אולם בזה המקרה יש בהחלט מקום לאפשר חלופה כמוצע כבר בשלב זה וכן הנני מורה.

יצויין כי למשיבים מען ידוע ומוגדר בעיר אשקלון.

סבורתני כי יש באמור אף כדי ליתן מענה מסויים לכך שבסופו של יום נמנעה המבקשת מהגשת כתב אישום היום והביאה בכך להארכת מעצרם של המשיבים מעבר לצפוי.

נוכח כל האמור ישוחררו המשיבים בתנאים אלו:

1.
המשיבים יחתמו כל אחד על התחייבות עצמית
בסך של 7,000 ₪ וכן יבצעו הפקדה כספית על סך של 1,000 ₪ כל אחד.
2.
המשיבים ימסרו את מס' הטלפון הנייד לצורך יצירת קשר וכן מס' טלפון נייד של הערב המוצע ומובהרת להם חובתם לעדכן את בית המשפט אודות כל שינוי שיחול במענם.
3.
תחתם ערבות צד ג' על סך של 5,000 ₪ על ידי הערב המוצע כנזכר בדברי בא כח המשיבים.
4.
הנני מורה למשיבים להתייצב מחר בבית המשפט בשעה 12:30 ולבחון אל מול נציגת התובע אשר תופיע בבית משפט זה באם יוגש כתב אישום אם לאו לצד בקשה למעצרם, שאם כך עליהם להתייצב באולמי לצורך דיון בבקשה בשעה האמורה.

על מנת למנוע ספקות תתכבד ב"כ המבקשת וכמידת האפשר ליידע את ב"כ המשיבים מבעוד מועד
באם יש כוונה לעמוד על בקשה למעצרם.
זכות ערר כחוק.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"א אב תשע"א, 21/08/2011 במעמד הנוכחים.


אורית חדד
, שופטת



הוקלד על ידי: זהבה זיידנר







מי בית משפט שלום 34383-08/11 מדינת ישראל נ' שאדי שאער, פאדי שאער (פורסם ב-ֽ 21/08/2011)