פסקי דין על חברת אבו אלעולא קידוחים בע"מ | פסקי דין על אדיב מח'ול

2096-08/11 תט     21/08/2011




תט 2096-08/11 חברת אבו אלעולא קידוחים בע"מ נ' אדיב מח'ול




לך






בית משפט השלום בחיפה

ת"ט 2096-08-11 חברת אבו אלעולא קידוחים בע"מ
נ' מח'ול
מאוחד עם
:
ת"ט 40348-07-11



21 אוגוסט 2011





בפני
כב' הרשם ניר זיתוני


התובעת
חברת אבו אלעולא קידוחים בע"מ
, ח.פ. 512551987


נגד

הנתבע
אדיב מח'ול
, ת.ז 057019531
<#2#>
נוכחים:
ב"כ התובעת: עו"ד שמעון רביב
והמצהיר נעים אבו אלעולא
הנתבע בעצמו

<#14#>
פסק דין

1.
התובעת הגישה לביצוע שטר על סך 50,000 ₪ משוך מחשבונו של הנתבע בבנק ערבי ישראלי לפקודת התובעת, אשר מועד פירעונו הוא 30.5.11 וכן שטר על סך 52,482 ₪, משוך מחשבונו של הנתבע בבנק ערבי ישראלי לפקודת התובעת, אשר מועד פירעונו הוא 30.6.11. שני השטרות חוללו בציון "חשבון מוגבל".

2.
בד בבד עם הגשת השטרות לביצוע, הגישה התובעת ללשכת ההוצל"פ בקשות להטלת עיקולים טרם מסירת האזהרה על כספים המגיעים לנתבע מעיריית שפרעם, במסגרתן נטען כי נודע לתובעת שהנתבע חייב לאחרים מאות אלפי שקלים, כפי שעולה מעיקול שהוטל על כספים המגיעים לו מבנימין רות.

3.
הנתבע הגיש התנגדויות, במסגרתן טען כי השיקים נמסרו לביטחון ועל תנאי בלבד. בדיון היום חזר בו הנתבע מהטענה כי השיקים נמסרו לביטחון (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון, שורה 11). הנתבע טען כי השטרות נמסרו במשרדו לבעלי התובעת עבור לקוח בשם אמל זיאדה, תוך הסכמה כי פירעון השטרות מותנה בקבלת תשלומים שהגיעו לזיאדה דרך הנתבע. הנתבע צירף להתנגדות כנספח ב' דוגמת הסכם לתשלום חוב, אותה ערך במקום נושיו של זיאדה. בדיון היום אישר הנתבע, כי כפי הנראה הסכם דוגמת נספח ב' לא נחתם ע"י התובעת, שכן לא עלה בידו למצוא הסכם חתום שכזה במשרדוֹ.

4.
במסגרת הדיון בהתנגדות סיפר הנתבע, כי הוא הבעלים הרשום של חברת "א. סמארה בע"מ", אך המניות רשומות על שמו בנאמנות עבור אמל זיאדה. בהמשך סיפר הנתבע, כי הוא משמש צינור לתשלום חובות והתחייבויות של חברת "א. זיאדה", כיוון שחברה זו מוגבלת בבנק, ולכן אינה יכולה לשלם כספים במישרין מחשבונהּ (ר' עמ' 12 לפרוטוקול הדיון, שורות 14-24, וכן עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 10-11). הנתבע אישר בעדותו, כי שתי החברות הנ"ל הן אותה חברה למעשה במובן זה, ששתי החברות שייכות למר אמל זיאדה ועובדות יחד (ר' עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 9-11).

5.
זה המקום לציין, כי נספח ב' להתנגדויות אינו נושא את שמהּ של חברת "א. זיאדה", אלא את שמותיהן של החברות: "ה. זיאדה בנייה וגמר בע"מ" ו/או "א.ה. זיאדה בנייה וגמר בע"מ".

6.
הנתבע טען בהתנגדות, כי ביום 28.5.11 היה צפוי להתקבל אצלו תשלום של זיאדה, ממנו ייפרע השיק הראשון. משנוכח הנתבע לדעת שהתשלום התעכב, ביקש הנתבע מנציג התובעת שלא להפקיד את השיק, אך הנציג לא הסכים והשיק שהופקד חזר. הנתבע הוסיף וטען, כי בעקבות התקלה של סוף חודש מאי 2011 חזרו מעל ל-30 שיקים באותו יום והחשבון הוגבל. בדיון היום ציין הנתבע כי פתח בהליך לביטול ההגבלה, והליך זה מתנהל בבימ"ש השלום בקריות.


7.
הנתבע הוסיף וטען בהתנגדות, כי לגבי השטר השני החשבון כבר היה מוגבל, ולכן ביקש מנציג התובעת, גם באמצעות זיאדה וגם באמצעות בן-אחיו עומר אבו אלעולא, שלא להפקיד את השיק השני, אך השיק הופקד.

8.
בנוגע לעיקול בעיריית שפרעם טען הנתבע, כי התובעת פעלה בחוסר תום-לב ביודעהּ, כי צו העיקול ישתק אותו כליל ויפעיל עליו לחץ בלתי-הוגן, תוך קיפוח נושים אחרים של זיאדה, עמם נערך אותו הסדר.

9.
התובעת הגישה במסגרת תיק ת"ט 40348-07-11 תגובה מפורטת לבקשה לביטול עיקול. לתגובה זו צורפה עסקת-היסוד בין התובעת לבין חברת א. סמארה באמצעות אמל זיאדה. לפי עסקת-היסוד מיום 13.1.11, תנאי התשלום של חברת א. סמארה לתובעת הם "שוטף+60 יום". בדיון היום התברר, כי אין מחלוקת שהתובעת ביצעה את העבודה בפועל לשביעות רצונהּ של חברת א. סמארה. כמו כן, צורפה לתגובה החלטת ביהמ"ש העליון ב-רע"א 8668/10 עו"ד אדיב מח'ול
נ' יובל אלנר ואח' מיום 13.12.10, במסגרתהּ נדחתה בקשת הנתבע לעכב את ביצוע פסק דינו של בימ"ש השלום ולחייב את הנתבע לשלם כמיליון ₪, כאשר מוזכר כי במסגרת אותו הליך הפקיד הנתבע ערבות בנקאית צמודה בסכום של 800,000 ₪. ב"כ התובעת הפנה מתוך החלטה זו לטענת הנתבע, לפיה אם לא יעוכב ביצוע פסה"ד, עלול הדבר להביא להתמוטטותו הכלכלית והמקצועית.

10.
הנתבע השיב לתגובה לביטול עיקול כי אינו מוצא לנכון להתייחס לטענות העובדתיות שהועלו בתגובה, מכיוון שאינן נתמכות בתצהיר. הנתבע הודיע בסעיף 2 לתשובה, כי יתייחס לטענות המשפטיות שבתגובה, אך משום מה לא עשה כן. באשר להחלטת ביהמ"ש העליון, הדגיש המבקש, כי ממילא החלק הארי של הסכום שנפסק לחובתוֹ בבימ"ש השלום, הובטח בערבות הבנקאית שהפקיד.

11.
בשל קיומן של שאלות דומות עד כדי זהות של עובדה ומשפט בשתי ההתנגדויות, מצאתי לנכון להורות על איחוד הדיון בפני
י בשתי ההתנגדויות ובבקשות לביטול עיקולים.

12.
המצהיר מטעם התובעת, מר נעים אבו אלעולא (להלן: "נעים") סיפר בחקירתו הנגדית, כי קיבל את השיקים מאמל זיאדה, המנהל של חברת א. סמארה. נעים סיפר, כי לא שאל את אמל זיאדה מדוע הוא מוסר לו שיקים מחשבונו הפרטי של הנתבע, אך אמל הסביר בעצמו, כי הנתבע הוא מנהל הכספים של חברת א. סמארה. נעים הכחיש מכול וכול כי ידע על קיומו של התנאי לפירעון השטרות, לו טוען הנתבע. נעים סיפר, כי הפרויקט נשוא עסקת-היסוד בוצע בקריית אתא. נעים הסביר כי ביקש להטיל עיקול בעיריית שפרעם, כיוון שידע, שחברת א. סמארה בונה בי"ס עבור עיריית שפרעם, והנתבע ממונה על הכספים שצריכים להתקבל ואף מחזיק המחאת זכות מהיזם של ביה"ס ,חברת עלי סעד לבניין בע"מ. נעים לא ידע לומר מדוע לא ציין פרטים אלה בתצהיר התומך בבקשה להטלת עיקולים.

13.
הנתבע סיפר בחקירתו הנגדית כי מסר את השטרות לנציג של התובעת שהגיע למשרדו. הנתבע לא ידע מיהו אותו נציג, אך סבר כי לא מדובר בנעים. כאשר הנתבע הופנה לסעיף 5 לתצהירו בו אמר כי מסר את השטר לבעלים של התובעת , השיב כי האמור בתצהירו נכון כיוון שמי שהגיע למשרדו אמר כי החברה שייכת לו. הנתבע טען כי רק בתחילת הדיון קיבל את הבקשה להטלת עיקולים, בה כתוב כי נעים הוא המנהל והבעלים של התובעת.

14.
לכל אורך חקירתו הנגדית בחר הנתבע שלא להשיב לשאלות הנוגעות למערכת היחסים בינו לבין אמל זיאדה. הנתבע, עו"ד במקצועו לא טען לחיסיון , אלא טען כי השאלות שנשאלו אינן רלוונטיות ולכן אינן מצדיקות פגיעה בזכותו של אמל זיאדה לפרטיות. (לדוגמא עמ' 6 לפרוטוקול שורה 24).

15.
כאשר הופנה הנתבע לכך, ששמה של חב' א. סמארה לא מופיע בנספח ב' להתנגדות טען הנתבע כי א. סמארה וה. זיאדה הן שתי
חברות ששייכות לאמל זיאדה ועובדות יחדיו ולכן
מהוות למעשה אותה חברה.
הנתבע הוסיף וטען כי לאחר שנחתמו הסכמים לתשלום חוב דוגמת נספח ב' הוסף השם הנכון של החברה שבבעלות אמל זיאדה לפי הנסיבות.

16.
הנתבע אישר למעשה כי אם היו ברשותו כספים המגיעים לאמל זיאדה מהפרויקט של ק. אתא, הוא היה מעביר את הכספים לתובעת על בסיס השיקים ואף התחייב לעשות כן בעתיד ברגע שהתקבלו הכספים.

17.
הנתבע טען כי הצדדים לעיסקת היסוד לא פעלו בהתאם להסכם נספח א' לתגובה וניתנו שיקים במועדים אחרים לפי לוח הזמנים הצפוי לקבלת הכספים. הנתבע הבהיר כי אינו טוען שהוסכם על דחייה בין התובעת לבין אמל זיאדה, שכן לא ידע על קיומו של נספח א' לתגובה במועד מתן השיקים.

18.
הנתבע טען כי יש לו את ההסכם במסגרתו נרשם כבעלים בנאמנות של החברה של אמל זיאדה, אולם לא יוכל להציגו במהלך הדיון.

הנתבע טען כי החל להיות הבעלים בתחילת שנת 2011 כנראה לאחר מועד עריכת עיסקת היסוד מיום 13.1.11.

19.
הנתבע הוסיף וטען כי אין כל זיקה בין חב' א. סמארה לבין אמל זיאדה
כאשר שמה של חב' א. סמארה הוסף במועד מאוחר יותר, לנספח א' לתגובה. לתמיכה בטענתו זו הפנה הנתבע לכך, שהמקור של עיסקת היסוד מצוי אצל התובעת ולא אצל מזמינת העבודה.

20.
הנתבע טען כי אינו יודע כמה תיקי הוצל"פ נפתחו נגדו אך הצהיר כי הוא משלם את החובות שלו.
כאשר התבקש הנתבע להתייחס לדברים שנאמרו לפי הנטען לב"כ התובע על ידי ב"כ התובעים בתביעתם של יובל אלנר ואח', לפיה נותר חייב 350,000 ₪ והוא מתחמק מתשלום החוב, טען הנתבע כי באי כוח התובעים באותו הליך אינם פועלים נגדו בתיקי הוצל"פ ביודעם כי על פי הערות ביהמ"ש בערכאת הערעור, הם אמורים להחזיר לו כסף.

21.
כאשר ביקש הנתבע להסביר מדוע הנושים האחרים הפקידו את השיקים שלו לפרעון חרף המנגנון הקבוע בהסכם דוגמאת נספח ב' להתנגדות, השיב הנתבע כי לא הספיק לבקש מאותם נושים שלא להפקיד את השיקים ובפועל מרבית השיקים הוחזרו לו.


עוד טען הנתבעת כי חלק מהשיקים הופקדו לניכיון על ידי הנושים.

22.
כאשר נשאל הנתבע מדוע לא צירף הסכמים חתומים דוגמת נספח ב' הסביר הנתבע כי סבר שזה לא נכון לצרף מסמכים של אנשים אחרים.

23.
לאחר גמר חקירת המצהירים סיכמו ב"כ הצדדים את
טענותיהם בע"פ כמפורט בפרוטוקול.

24.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להידחות, הן משום שלא פורטה כנדרש והן משום שהגרסה שהוצגה בה מהווה הגנת בדים.

25.
הגירסה של הנתבע כפי שהוצגה בהתנגדות היתה כי מדובר בשטרות שניתנו על תנאי ולביטחון. כאמור לעיל, כאשר נדרש הנתבע להסביר כיצד ומדוע מדובר בשטרות לביטחון , חזר בו הנתבע למעשה מטענה זו.

26.
הטענה לפיה מדובר בשטרות על תנאי מצדיקה פירוט מיוחד כבר בשלב ההתנגדות, שכן
אין לגירסה זו כל עיגון במסמכים הכתובים שהוצגו על ידי שני הצדדים לרבות ובפרט בשטרות עצמם.

27.
כך בפרט, כאשר הנתבע הוא עו"ד במקצועו אשר מתחייב באופן אישי לשלם חובות של לקוח שלו או של חברות שבבעלותו של אותו לקוח.

28.
לא מצאתי בטיעוניו של הנתבע הסבר מתקבל על הדעת מדוע כבר בשלב ההתנגדות לא מסר הנתבע פרטים חשובים ומרכזיים דוגמת היותו הבעלים הרשום של חברות ששייכות למעשה ללקוחו אמל זיאדה. כמו כן, לא ברור מדוע לא טרח הנתבע כבר בשלב ההתנגדות לפרט כי נרשם כבעלים בנאמנות של אותם חברות כדי לאפשר להם לשלם לספקים או לנושים לאחר שחשבונם בבנק הוגבל.

29.
לא מצאתי הסבר מתקבל על הדעת מדוע לא עלה בידי הנתבע להגיש לעיון ביהמ"ש והצד שכנגד ולו הסכם אחד שנחתם בהתאם לנוסח הסטנדרטי של נספח ב'. כך בפרט לאחר
שבמסגרת החקירה הנגדית נאלץ הנתבע לחזור בו מטענתו לפיה כפי הנראה נחתם הסכם שכזה במקרה שלפנינו, לאחר שלא הצליח לאתר הסכם כתוב במשרדו. הטענה לפי לא נכון לעשות כן נעדרת כל עיגון מבחינה משפטית, משלא הועלתה טענת חיסיון.

30.
הטענה לפיה שורה ארוכה של נושים של אמל זיאדה או של חברות שבבעלותו הסכימו לקבל שיקים על תנאי כאשר התנאי הינו קיומו של יתרת זכות של אמל זיאדה אצל הנתבע כבא כוחו, הינה תמוהה עד מאוד. הנתבע עצמו לא ידע לתת הסבר מניח את הדעת כיצד יוכלו אותם נושים לעקוב אחר קיומה של יתרת זכות שכזו. ההסבר שניתן לפיו, כל הנושים מחזיקים אצלם את המסמכים הרלוונטים כמי שמשתתפים בפרויקטים, כפי שארע במקרה שלפנינו, יכולה היתה להתקבל אם אכן, היה נטען מלכתחילה את שנטען לראשונה בדיון היום, כי מדובר בקבלנים ולא בנושים. (עמ' 6 לפרוטוקול שורה 6).
דא עקא, טענה זו מנוגדת ללשונו המפורשת של נספח ב' להתנגדות לפיה מדובר בנושים. כמו כן, אין לטענה זו כל עיגון בהתנגדות עצמה.

31.
חובת הפירוט במקרה בו מועלית טענה של מסירה על תנאי מקבלת משנה תוקף לאור הוראות סעיף 20 ג' לפקודת השטרות הקובעת חזקה בדבר מסירה ללא תנאי.

32.
באשר לעיקול, לאור דחיית ההתנגדות ועדותו של הנתבע בדבר זכאותה של התובעת לכספים נשוא השטרות , יש לומר כי הדרישה לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה מתקיימת במלוא עוצמתה. במקרה שכזה, ניתן להקל בדרישה בכל הנוגע ליסוד ההכבדה בהתאם לעיקרון מאזן הכוחות. במקרה שלפנינו גם יסוד ההכבדה התקיים, לאור הימנעותו של הנתבע מלמסור גירסה מפורטת לגבי היקף חובותיו ולאור המסמכים שצורפו לתגובת התובעת המצביעים לכאורה על קיומם של מספר חובות בהיקף לא מבוטל.

יוזכר כי הנתבע עצמו סבר כי אם יתאפשר ליובל אלנר ולתובעים האחרים להמשיך בביצוע

פסק דין
על סך כמיליון ₪ בו מופקדת ערבות בנקאית על סך כ854,000 ₪,
יביא הדבר לקריסתו הכלכלית והמקצועית. טיעון זה שהועלה על ידי הנתבע עצמו לפני מס' חודשים, תומך בטענות התובעת בדבר קיומה של הכבדה.

עוד יוער כי יש ממש בטענת התובעת לפיה כאשר מדובר בשטר אין חובה לפרט את עסקת היסוד במסגרת בקשה להטלת עיקולים טרם מסירת האזהרה . גם אם טעיתי בקביעתי זו ,
לאור עדותו של נעים שלא נסתרה לגבי אי ידיעתו בנוגע לתנאי במסירה לו טען הנתבע, ברי כי לא מדובר בחוסר תום לב במידה המצדיקה ביטול העיקול, כאשר יש הצדקה להותיר את העיקול על כנו לפי כל המבחנים האחרים.

33.
אשר על כן, אני דוחה את ההתנגדות ואת הבקשה לביטול עיקולים ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪. הפיקדון שהופקד על ידי התובעת בתיק 2096-08-11 בסך של 5,000 ₪ יוחזר לתובעת באמצעות בא כוחה.




זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי חיפה בתוך 45 יום מהיום.
>
<#12#>

16.

ניתנה והודעה היום כ"א אב תשע"א, 21/08/2011 במעמד מר נעים אבו אלעולא .




ניר זיתוני
, רשם

הוקלד ע"י אודליה ט. + כהן ויהיניאק מירב
<#15#>







הוקלד על ידי: אודליה טובול מורנו







תט בית משפט שלום 2096-08/11 חברת אבו אלעולא קידוחים בע"מ נ' אדיב מח'ול (פורסם ב-ֽ 21/08/2011)