פסקי דין על משמרות שרותי כח אדם וסיעוד | פסקי דין על רפאל הדד | פסקי דין על שמעון כהן

15833-01/10 א     28/08/2011




א 15833-01/10 משמרות שרותי כח אדם וסיעוד בע"מ, רפאל הדד נ' שמעון כהן








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בבאר שבע




ת"א 15833-01-10 כהן נ' משמרות שרותי כח אדם וסיעוד בע"מ
ואח'




בקשה מס' 5

בפני

כב' השופט
עמית כהן

המבקשים (הנתבעים)
1.משמרות שרותי כח אדם וסיעוד בע"מ

2.רפאל הדד


נגד

המשיב (התובע)
שמעון כהן


פסק דין


בפני
י בקשת הנתבעים לדחות על הסף את התביעה בשל מעשה בית דין וזאת מאחר וכל עילות התביעה הופיעו כטענת קיזוז בהליך קודם, בו תבעה מבקשת 1 את המשיב וניתן

פסק דין
על דרך הפשרה.
מבוא

1.
המשיב (להלן: "

התובע
") תבע את המבקשים (להלן: "
הנתבעים
", ובהתאמה: "
משמרות
" ו- "
חדד
").
2.
קודם לתביעה נשוא תיק זה, הגישה משמרות תביעה נגד התובע בסדר דין מקוצר (בת.א. 1957/04, להלן: "

התביעה הקודמת
"), לתשלום דמי שכירות בסך 75,000 ₪. התובע ביקש רשות להתגונן, בטענות שונות ובין השאר, כל הטענות המופיעות בכתב התביעה נשוא תיק זה.
לאחר שהתובע קיבל רשות להתגונן, התקיים ביום 26.5.2005 דיון בו הגיעו הצדדים להסכמה כי בית המשפט יפסוק על דרך הפרשה, לפי סעיף 79א' של חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, על יסוד המסמכים שבתיק בית המשפט ולאחר חקירות קצרות שיערכו לבעלי הדין.
3.
ביום 22.9.2005 התקיים דיון בו נחקרו התובע וחדד וביום 28.9.2005 נתן בית המשפט

פסק דין
(להלן: "

פסק הדין
"):

"... המדובר בתובענה כספית לתשלום סך של 75,000 ₪.
אחר שעיינתי בכתב התביעה, בכתב ההגנה, במסמכים שהוגשו, בחקירתם של בעלי הדין, ובשים לב לטענות שהועלו על ידי בעלי הדין ולרמת הפירוט והביסוס של גרסאותיהם, ובהתחשב בנטל הבאת הראיות ונטל השכנוע, ואחר שבעלי הדין נחקרו חקירות ראשיות ונגדיות, ולאחר שהוגשו המסמכים הדרושים לביסוס טענותיהם של כל אחד מבעלי הדין, אני מחליט לחייב את הנתבע, לשלם לתובעת, סך של 55,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התובענה (25.1.2004) ועד לתשלום בפועל. ...
4.
אין מחלוקת בין הצדדים כי כל עילות התביעה בתיק זה, הופיעו כטענות קיזוז בתביעה הקודמת. ראה בעניין זה הצהרת ב"כ התובע לפרוטוקול ביום 27.3.2011:

"אני מסכים שכל עילות התביעה הופיעו כטענות קיזוז בת.א. 1957/04 ..."
5.
לנוכח זאת מבקשים הנתבעים לדחות את התביעה על הסף.
6.
כפי יפורט להלן, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שהוגש לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל ויש לדחות את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין.
טענות המבקשים

7.
נימוקי ההגנה שהעלה התובע בבקשתו לרשות להתגונן בתביעה הקודמת, כטענת קיזוז, זהים לחלוטין לכתב התביעה בתיק הנוכחי.
8.
הצדדים נחקרו ארוכות בנושא טענות הקיזוז שהעלה התובע ועל כן, קיבל התובע את יומו בבית המשפט.
9.
בתביעה הקודמת חייב בית המשפט את התובע לשלם למשמרות 55,000 ₪, במקום 75,000 ₪ אשר נתבעו, תוך שהוא מקזז 20,000 ₪ מסכום התביעה עקב קבלה חלקית של טענות התובע.
טענות המשיב (התובע)

10.
התביעה הקודמת הוגשה לתשלום דמי שכירות. התובע טען בבקשת הרשות להתגונן, כי דמי השכירות בהסכם השכירות לא דמי שכירות הם, אלא נועדו לשמש אמצעי להעברת חלקם של הנתבעים בפרמיות שהיו אמורות להתקבל בהתאם להסכם שותפות שנחתם בין הצדדים. הנתבעים הפרו את ההסכם ההתקשרות איתו ולכן הם לא היו זכאים לקבל את "דמי השכירות" והוא זכאי לקבל מהם סכום של 681,364 ₪ בגין הוצאות שהוציא במקומם במסגרת השותפות ובגין נזקים שנגרמו לו ע"י הנתבעים עקב הפרתם את הסכם ההתקשרות. לנוכח זאת, הוא הבהיר בתצהיר שהגיש כתמיכה בבקשת הרשות להתגונן כי:

"25.
סה"כ הנני זכאי לתבוע מ"חר" 681,364 ₪.
26.
הנני מתכוון להגיש תביעה כנגד "חר" בגין נזקי הפרת הסכם השותפות במתואר לעיל וממילא יש לקזז את כל חובותיו מהסכומים הנתבעים על ידיו ויוצא שיש לדחות התביעה כנגדי"
התביעה נשוא תיק זה היא מימוש כוונתו, כפי שהובהרה בתצהירו הנ"ל.
11.
בדיון שהתקיים ביום 26.5.05 סיכמו הצדדים כי המחלוקת בתובענה הקודמת תהיה בעניין תשלום דמי השכירות בלבד. ואכן, כפי שעולה מהדיונים שהתקיימו בתביעה הקודמת, המחלוקת שנדונה ועמדה להכרעה הייתה אך ורק לגבי נפקות הסכם השכירות.
12.
דיון ההוכחות בתביעה הקודמת התקיים מבלי שהתובע היה מיוצג, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט לקיים את דיון ההוכחות אף שבא-כוח התובע לא התייצב לדיון. לכן, הנתבעים לא נחקרו חקירה נגדית של ממש בתביעה הקודמת.


דיון
האם התובענה הקודמת דנה רק בעניין דמי השכירות?

13.
התובע טוען כי בדיון אשר התקיים ביום 26.5.05, סיכמו הצדדים כי השאלה שבמחלוקת היא רק בעניין דמי השכירות. התובע מסתמך על הנאמר מפי באי כוח הצדדים בעמ' 5 של פרוטוקול הדיון:

"בעלי הדין:
אני מסכימים להבדק בפוליגרף בשאלה שבמחלוקת והיא טענתו של הנתבע כי השכירות תהא ללא תמורה, לעומת טענת מנהל התובעת כי על הנתבע לשלם סך של 10,000 ₪ בחודש ע"ח דמי השכירות.
...
ב"כ בעלי הדין:
אנו מסכימים כי המחלוקת בתובענה זו תהיה בענין תשלום דמי השכירות בלבד. ככל שמומחה הפוליגרף ימצא כי טענתו של הנתבעת (...) – אינה נכונה – תתקבל התובענה במלואה, אך הנתבע לא יהיה מנוע מלהגיש תביעה אחרת בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהשותפות."
14.
אולם, בהמשך אותו דיון ביטלו הצדדים את ההסכמות הקודמות והגיעו להסכמה שונה, ראה עמ' 6:

"ב"כ הצדדים:
אנו מבקשים לבטל את ההסכמות שהיו בפרוטוקול עד עתה, ומבקשים לגבש הסכמה חדשה.
בהמלצת ביהמ"ש הגענו לידי הסכמה דיונית לפיה ינתן פסק הדין בתובענה על דרך הפשרה ... ללא נימוקים ועל יסוד כל המסמכים שבתיק ביהמ"ש בכפוף לחקירות קצרות שיערכו לבעלי הדין."
(הדגשה לא במקור, ע.כ.)
הצדדים ביטלו את ההסכמות שהיו בפרוטוקול ולא רק את ההסכמה להיבדק בפוליגרף. הסכמת הצדדים להגביל את גדר המחלוקת בתיק נבעה מרצונם לסיים את המחלוקת בבדיקת פוליגרף, דבר שלא היה אפשרי לולא צומצמו המחלוקות. אולם, משביטלו הצדדים את הסכמתם לבדיקת פוליגרף והסכימו שבית המשפט יכריע על דרך הפשרה, לא היה יותר צורך בצמצום המחלוקות.
15.
לטענת התובע, המחלוקות נשוא תיק זה הן: (1) תשלום עבור רכישת ריהוט משרדי למושכר ע"י התובע; (2) פיצוי בגין הפסד דמי שכירות עקב השכרת המושכר לצד ג'; (3) עמלות סוכן בגין הפסד דמי שכירות עקב השכרת המושכר לצד ג'; (4) פיצוי בגין הפסד עמלות בגין השלמת הביטוחים; ו- (5) ריבית בגין הלוואה.
אין, כאמור, מחלוקת כי כל טענות התובע בתיק הנוכחי נטענו על ידי התובע בטענת הקיזוז שהגיש בתביעה הקודמת, אך לא רק זאת, עיון בפרוטוקול דיון ההוכחות, מיום 22.9.2005, מלמד כי גם בו התייחסו הצדדים לנקודות המחלוקת הנ"ל.
כך, לדוגמה, חדד מתייחס להסכם השותפות, שלטענתו לא יצא לפועל (עמ' 17) והריהוט המשרדי (עמ' 10). התובע חקר את חדד בעניין הריהוט המשרדי (עמ' 14), ביחס להשכרת המושכר לאחרים ודמי שכירות על ידי סוכנים (עמ' 13 ו- 14), ביחס לריבית על ההלוואה (עמ' 14) ולגבי ביטוח עובדיו באמצעות סוכן אחר, שלא באמצעות השותפות שאמורים היו הצדדים להקים (עמ' 17).
גם התובע העיד ונחקר בעניינים שונים העולים מתצהירו, כגון, לגבי עמלות שקיבל (עמ' 19, 20 ו- 21) ולטענה כי משמרות ביטחה רק חלק מהעובדים, דבר שבהתאם לסעיף 9 של תצהירו גרם לו להפסד של 120,000 ₪ (עמ' 19 ו- 20).
כלומר, אין ממש בטענת התובע כי העדויות התייחסו רק לשאלת דמי השכירות.
16.
לנוכח האמור לעיל, פסק דינו של כב' השופט רוזין דן בכל המחלוקות שהתעוררו בתביעה הקודמת, כולל כל אותן טענות אותן טוען התובע בתובענה הנוכחית, ולא רק בעניין תשלום דמי השכירות.
דחייה על הסף

17.
תקנה 101 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"(א)
בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

(1) מעשה בית דין; ..."
האם קיזוז יכול להוות מעשה בית דין ?

18.
כאמור, כל טענות ועילות התביעה הופיעו כטענות קיזוז בבקשת הרשות להתגונן שהגיש התובע בתביעה הקודמת. תקנה 52 של תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת:


"נתבע רשאי לקזז כל זכות ותביעה שלו כנגד תביעתו של התובע, או להגיש אותן בתביעה שכנגד, בין שהן על נזק ממון ובין אם לאו; כוחם של הקיזוז או התביעה שכנגד ככוח תובענה שכנגד, ובית המשפט יכול ליתן בהם

פסק דין
סופי הן על התביעה המקורית והן על התביעה שכנגד"
(הדגשה לא במקור, ע.כ.).
19.
כלומר, דינה של טענת קיזוז הוא כתובענה שכנגד ועל כן, הכרעה בטענת קיזוז יכולה להוות מעשה בית דין בהליך מאוחר יותר (ראה: ת.א. (ת"א) 19171/06 אורבניקה חברה להשקעות בע"מ נ' בראון חיה).
מעשה בית דין

20.
לנוכח האמור לעיל, לא נותר אלא לבחון האם בענייננו קיים מעשה בית דין המונע מהתובע להגיש את התביעה נשוא תיק זה.
21.
בע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני

נקבע בעניין מעשה בית דין:

"... דוקטרינת מעשה בית דין בנויה על שני עקרונות מרכזיים: השתק עילה והשתק פלוגתא.
השתק עילה
חל במקום שתביעה נדונה לגופה, והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שאז אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם אם זו מבוססת על עילה זהה. ...
המבחן להשתק עילה הוא זהות העילה ... המונח עילת תביעה לצורך השתק עילה פורש בפסיקה בהרחבה. נקבע, כי עקרון מעשה בית דין יחול אם התשתית הבסיסית של עילות התביעה דומה, אף אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים נוספים שלא פורטו בתביעה הקודמת; לצורך ענין זה נבחן העיקר, הטמון "בתשתית הבסיסית של העילה" ...

השתק פלוגתא קם כאשר במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם בפירוש או מכללא, שאז בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט נוסף, גם אם עילתו שונה מעילתה של התביעה הראשונה".

22.
כאשר מדובר על

פסק דין
על דרך הפשרה, אין לבחון את השאלה של "השתק פלוגתא" באותה דרך כפי שנבחן "השתק פלוגתא" במקרה רגיל (רע"א 682/07 לב לבייב נ' שמעון גילר).
אולם, כאשר תביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, אין להיזקק לתביעה נוספת באותו עניין אם זו מבוססת על עילה זהה, גם אם פסק הדין הראשון ניתן על דרך הפשרה (ראה, לדוגמה,
ע"א (מחוזי ת"א) 2463/06 קשלין אילנה נ' אופקים השקעות בע"מ
, ע
"א (מחוזי ת"א) 2846/07 אומגה טיפולי טקסטיל תעשיתיים (1978) בע"מ נ' קשת נקוי יבש בע"מ
). תרופתו של מי שסבור שזכויותיו לא נלקחו בחשבון נכונה בפסק הדין הראשון, היא בדרך של ערעור ולא בדרך של הגשת תובענה חדשה.
23.
בענייננו, כאמור, מסכים ב"כ התובע כי כל עילות התביעה נטענו כטענת קיזוז בתביעה הקודמת. פסק הדין בתביעה הקודמת ניתן לאחר שבית המשפט עיין בכל החומר שהוגש לו ושמע את עדויות הצדדים, כולל בעניין טענות הקיזוז של התובע.
לא מיותר להזכיר כי בית המשפט בחר שלא לפסוק לטובת הנתבעים את מלוא הסכום שתבעו בתביעה הראשונה, והפחית ממנו 20,000 ₪, כאשר הוא מביא בחשבון את כל הראיות שהוצגו לו, נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע ורמת הפירוט והביסוס של גרסאות הצדדים.
על כן, בענייננו, מנוע התובע מלהגיש את התביעה הנוכחית בשל "השתק עילה".
24.
חיזוק לדעתי מצאתי בדברי הצדדים במהלך הדיון שהתקיים ביום 26.5.11. עצם הסכמת הצדדים, אשר בוטלה, כי המחלוקת תצומצם כך שהתביעה הקודמת תדון רק בעניין שכה"ד והתובע יהיה רשאי להגיש תביעה נפרדת בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, מלמדת שהתובע ידע כי המחלוקות כפי שהוגדרו בכתבי הטענות שהוגשו בתביעה הקודמת, מונעות ממנו הגשת תביעה לאחר שיינתן

פסק דין
. לאחר שבוטלה הסכמת הצדדים, חזר המצב לקדמותו והתובע מנוע מלהגיש תביעה נפרדת.
25.
לעניין טענת התובע כי לא קיבל את יומו בבית המשפט משום שבא-כוחו לא התייצב לדיון ההוכחות, טוב היה עושה התובע לולא טען טענה זו. עיון בהחלטת
כב' השופט רוזין מיום 22.9.2005 מלמד כי בקשה לדחיית דיון אשר הוגשה על ידי בא-כוח התובע נדחתה, ולמרות זאת בחר בא-כוח התובע שלא להתייצב לדיון, על דעת עצמו ומבלי שקיבל אישור לכך מבית המשפט.
התובע בחר שלא לערער על החלטת כב' השופט רוזין ועל כן, אין הוא יכול היום להישמע בטענה שההחלטה לא הייתה נכונה. יותר מכך, מחדלו של בא-כוח התובע אינו יכול לשמש אותו כנגד הנתבעים ולאפשר לו להגיש תביעה שהיה מנוע להגיש, לו היה בא כוחו מתייצב לדיון.
26.
על כן, בענייננו קיים "השתק עילה" המונע מהתובע להגיש תביעה חדשה באותן עילות אשר נטענו בטענת הקיזוז שבבקשת הרשות להתגונן.
התוצאה

27.
התביעה נדחית על הסף בשל "השתק עילה".
28.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,
כ"ח אב תשע"א, 28 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

עמית כהן

, שופט







א בית משפט שלום 15833-01/10 משמרות שרותי כח אדם וסיעוד בע"מ, רפאל הדד נ' שמעון כהן (פורסם ב-ֽ 28/08/2011)