פסקי דין על מאג'ד שאער | פסקי דין על פידא שאער | פסקי דין על מחמוד מצארוה |

11222-08/10 פח     29/05/2011




פח 11222-08/10 מדינת ישראל נ' מאג'ד שאער, פידא שאער, מחמוד מצארוה




בפני
: כב' סגן הנשיא, השופט – תאופיק כתילי
, אב"ד
כב' השופט אשר קולה

כב' השופט דני צרפתי

המאשימה
מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז צפון

נגד

הנאשמים
1. מאג'ד שאער
- נידון
2. פידא שאער
- נידון
3. מחמוד מצארוה

<#1#>
נוכחים:
מטעם המאשימה: עו"ד אליזבט קדמון

מטעם הנאשם 3: עו"ד דביאת
(בהעברה מעו"ד ואכים לצורך דיון זה בלבד)
הנאשם 3: הובא [באמצעות הליווי]

גזר דין
באשר לנאשם 3
1. הנאשם 3 (להלן: "הנאשם או "נאשם 3") הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירות של מגע עם סוכן חוץ (מקרים רבים), לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); מסירת ידיעה לאויב (מספר מקרים), לפי סעיף 111(א) לחוק; קשירת קשר לביצוע חטיפה, לפי סעיף 499(א) לחוק; שתי עבירות של ריגול חמור, לפי סעיף 113(ג) לחוק; ושתי עבירות של כניסה למקום צבאי, לפי סעיף 115(א) לחוק.

תמצית כתב האישום
2. הנאשם, אזרח ישראלי, יחד עם נאשם נוסף בתיק זה, יצר קשר עם תושב סוריה בשם מדחת צאלח (להלן: "מדחת"), על מנת לברר אם גורמי ממשל בסוריה מעוניינים באיתורו של טייס סורי, שעל פי אמונת הנאשמים ערק עם מטוסו לישראל שנים קודם לכן (להלן: "הטייס"). לשם כך נפגשו השניים עם מדחת בירדן, ביום 28.6.07, כשהם מודעים לקשריו עם גורמי מודיעין בסוריה. בפגישה זו ביקש מדחת מהשניים לאתר את הטייס, לחטוף אותו ולהסתירו סמוך לגבול ישראל-סוריה, וזאת במטרה להעבירו לסוריה. בתמורה הבטיח מדחת לשניים סיוע כלכלי. עם שובם ארצה עשו השניים מאמצים לאתר את הטייס, כשהם אינם יודעים כי מדובר בשמועה שהיא בדיה.
בהמשך נפגש הנאשם במצרים עם מדחת ואדם נוסף (להלן: "הסוכן השני") והונחה על ידם לדווח להם על תנועותיו ולעמוד עימם בקשר באמצעות טלפון נייד שהעבירו לידיו. בפגישה נוספת שערכו השלושה, נשאל הנאשם על מקומות שונים בארץ, כפרים ומחנות צבא. יומיים לאחר מכן קיבל הנאשם ממדחת סך של 700-1,000 $ וכן הבטחה לקבלת תשלומים נוספים בעתיד. כעבור יומיים נוספים נפגש הנאשם עם הסוכן השני, אשר הנחה אותו לגבי אופן העברת המסרים.

במהלך השנים 2007 ו- 2009 שוחח הנאשם 3 עם נאשם 1 על תכניתם לחטיפת הטייס, והנאשם 1 יידע את הנאשם על כך שרכש תכשיר מסוג "דיאזפאם", שיכול לגרום להרדמה, במטרה להזריקו לטיס לכשיאותר.

עוד נטען כנגד הנאשם, כי יחד עם הנאשמים האחרים צילם באמצעות מצלמת וידאו בסיס צבאי על מתקניו השונים ואת תחנת הכוח בחדרה. במועד אחר צילם הנאשם שוב את הבסיס הצבאי ואת תחנת הכח, והכל בכוונה לפגוע בבטחון המדינה.

טיעוני המאשימה
3. בא-כוח המאשימה הפנה לכך שהעבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות בטחוניות חמורות, שהמחוקק קבע בצידן עונשי מקסימום כבדים. אף שהמאשימה מאשרת כי נסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן, אינן בדרגת החומרה הגבוהה ביותר, הרי שניתן להצביע על נסיבות מחמירות ועונש של 5 שנות מאסר, לו עתרה המאשימה, בנסיבות אלה הוא עונש ראוי.

בין השיקולים לחומרה ציין בא-כוח המאשימה כי הקשר עם מדחת היה קשר מתמשך; שהמטרה הייתה לחטוף אדם בכדי להעבירה בכפייה למדינת אויב; ושלנאשם הייתה כוונה לפגוע בבטחון המדינה. בין השיקולים לקולא ציין את העובדה שתכנית החטיפה לא יצאה אל הפועל; שהצילומים לא הועברו ליעדם; שלא נגרם נזק רב; ושהנאשם הודה בעובדות כתב האישום מבלי שנשמעו הוכחות.

עוד ציין ב"כ המאשימה כי הנאשם הורשע בעבר בביצוע עבירות בטחוניות, ואף נשפט בגינן לעונשי מאסר.

המאשימה סבורה, כאמור, שהעונש הראוי לנאשם, בהתחשב במכלול הנסיבות, הוא של 5 שנות מאסר בפועל בנוסף לעונש של מאסר על תנאי.

טיעוני הנאשם
4. הסנגור ציין לגבי הנסיבות האישיות של הנאשם, כי מדובר באדם בן 63 שנים שמצבו הרפואי רעוע, כאשר במהלך השנים האחרונות לקה בליבו ונותח מספר פעמים. עוד ציין, כי הנאשם חסך זמן שיפוטי יקר כשבחר להודות בעובדות כתב האישום, וזאת יש לזקוף לזכותו.
באשר למעשים, הסנגור טען כי בהשוואה לשני הנאשמים האחרים, חלקו של נאשם זה הוא מינורי, ושיש לתת את הדעת לכך שהמעשים שביצע לצורך קידום רעיון החטיפה, בוצעו בזמן שהטייס המדובר לא היה ולא נברא ושהצילומים שצילם לא הועברו לידיהם של גורמים עוינים.
באשר למניע, הסנגור טען כי הנאשם חש כי מגיע לו "פיצוי" על כך שנשא בעונש מאסר עקב קשריו בעבר עם המודיעין הסורי, ומניעיו בהתאם היו על מנת לקבל תגמול כספי מהמודיעין הסורי. מכל מקום, השמדובר ב"מעשה שטות" ולא בעבירות שנעשו על רקע אידיאולוגי.
לדבריו, העונש המרבי המתאים במקרה זה הוא של שלוש שנות מאסר בלבד.

5. הנאשם עצמו אמר לבית המשפט, כי הוא שונא את המשטר בסוריה, שהוא מודע לטעותו ושלא חשב שמדובר באנשי מודיעין.

דיון והכרעה
6. אין ספק כי הנאשם אינו נמנה על אזרחיה הנאמנים ושומרי החוק של מדינת ישראל
, כאשר החל משנת 1967 ועד היום הורשע בלא פחות מתשעה תיקים, מתוכם שלושה הקשורים בעבירות בטחוניות.
מעבר לפן הביטחוני של העבירות, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם קיווה ופעל לחטיפתו של אדם. מעשה שכזה, ללא קשר למניע האידיאולוגי שבבסיסו, מנוגד לכל ערך מוסרי ודמוקרטי, ומעיד על התעוזה והסכנה הטמונות בנאשם.

7. קשריו של הנאשם עם גורמים סוריים אף כי לא הביאו לתוצאות הרות אסון, יש בהם פוטנציאל לזריעת הרס ועידוד הפורענות, ובמיוחד נכונים הדברים בעת הזו, כאשר עדים אנו לנסיונות מצד גורמים בסוריה להביא ל"התחממות" באזור הגבול עם ישראל.
במצב שכזה, אף אם אלמנט ההרתעה אינו מניב תוצאות במישור התנהגותו של הנאשם הספציפי, ענישה ראויה תוביל, כך אנו מקווים, להרתעתם של אחרים.

8. יחד עם זאת, איננו סבורים כי עונש של 5 שנות מאסר לו עותרת המאשימה משקלל כראוי את כלל הנסיבות, ובהן העובדה שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום, ושבסופו של יום הוא לא פעל למימוש הפגיעה הביטחונית, קרי - לא מימש את החטיפה ולא העביר את התמונות שצילם לגורמים עוינים. בנוסף, יש בסיס ממשי להניח כי מניעיו של הנאשם היו בעיקרם כספיים ומתוך תובנה מעוותת של הנאשם, כי הוא "גובה" כספים שמגיעים לו מהמודיעין הסורי. עוד ניתן להצביע על נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהן גילו ומצבו הבריאותי כפי שהוכח במסמכים שהוגשו לעיוננו, כשיקול להקלה בעונש.

9. עניין נוסף אשר עומד לנגד עינינו, ומהיבטים של אחידות ענישה, הוא העונש שהוטל על הנאשמים 1 ו-2 במסגרת הסדר הטיעון עימם, והשוואת מעשיהם למעשיו של נאשם 3. הראשונים היו מעורבים במספר רב יותר של אישומים, ולטעמינו מעשיהם היו קרובים יותר לפגיעה בביטחון המדינה. האבחנה בין השניים נעשתה על רקע העובדה כי הנאשם 1 היה דומיננטי יותר, ולפיכך הוטל עליו עונש של חמש וחצי שנות מאסר. עמדתנו היא כי יהיה זה בלתי מידתי וסביר להטיל על הנאשם 3 עונש דומה, באשר המעשים שביצע פחותים בחומרתם, וכאשר הוא לא נטל כל חלק במעשים המפורטים במסגרת האישום השלישי.

10. לאחר שקלול ואיזון החלטנו להטיל על נאשם 3 את העונשים הבאים:
א. 40 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.
ב. 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו על כל עבירה מן העבירות המנויות בפרק ז' חלק ב' בחוק העונשין.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.
ניתן והודע היום כ"ה אייר תשע"א, 29/05/2011 במעמד הנוכחים.

תאופיק כתילי
, סגן נשיא
אשר קולה
, שופט
דני צרפתי
, שופט

כבוד השופטת אסתר הלמן מקריאה במקומו של כבוד השופט אשר קולה
.
הוקלד על ידי: קארן מגידס
בית המשפט המחוזי בנצרת
תפ"ח 11222-08-10 מדינת ישראל
נ' שאער(עציר) ואח'
29 מאי 2011
23
23









פח בית משפט מחוזי 11222-08/10 מדינת ישראל נ' מאג'ד שאער, פידא שאער, מחמוד מצארוה (פורסם ב-ֽ 29/05/2011)