פסקי דין על ג'ומעה אלסייד

891-08/11 בפת     01/09/2011




בפת 891-08/11 מדינת ישראל נ' ג'ומעה אלסייד








בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע



בפ"ת 891-08-11 מדינת ישראל
נ' אלסייד

תיק חיצוני
:
30200825682




בפני

כב' השופטת
איילת גרבי


מבקשים

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד ליאור בוקובזה


נגד


משיבים

ג'ומעה אלסייד
ע"י ב"כ עוה"ד גיא אשר



החלטה


1.
זו החלטה בבקשת המבקשת להורות על פסילתו עד תום ההליכים של המבקש מהחזקת רשיון נהיגה.

2.
בבקשה ציינה המבקשת את הנימוקים להגשתה, ובכלל זה ציינה כי כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 179 קמ"ש במקום בו מותרת הנהיגה במהירות של 90 קמ"ש.

עוד ציינה המבקשת את עברו התעבורתי של המשיב אשר לו רשיון נהיגה משנת 1999 ולחובתו 34 הרשעות קודמות, ומתוכן 8 הרשעות בגין עבירות מהירות. מכאן טוענת המבקשת כי יש ללמוד על מסוכנותו של המשיב הנובעת מהרשעותיו הקודמות.

עוד ציינה המבקשת כי כנגד המשיב עומד ותלוי עונש של פסילה על תנאי בגין הרשעתו מיום 28.10.10.

3.
בעת הדיון טען המשיב כי מדובר בהליך הפוגע באופן משמעותי ולאורך זמן במשיב אשר למעשה עדיין לא הוכחה אשמתו מעבר לכל ספק סביר, ולפיכך משקל הראיות לכאורה שעל המבקשת להציג הינו משמעותי יותר מזה הדרוש בהליך של פסילה מנהלית.

4.
לטענת המשיב עולים סימני שאלה רבים באשר לראיות לכאורה בתיק זה. ראשית טוען ב"כ המשיב כי בדו"ח נרשמו נסיבות האירוע בקצרה ללא פרוט באשר לקשר העין, זיהוי הנהג והאם היו רכבים אחרים בסביבה. עוד מציין כי לא נבדקו התמרורים לגבי המהירות המותרת.

ב"כ המשיב עומד גם על הסתירה לכאורה בין הרישום בטופס הפעלת מכשיר המדידה ובין נסיבות האירוע, באשר למצב הרכב המשטרתי ומכשיר המדידה בעת הפעלתו.
כמו כן מציין ב"כ המשיב כי האזור בו נתפס המשיב הינו כביש לא ישר בעל פיתולים והררי.

עוד טען ב"כ המשיב באשר לחוסר השוויון בהגשת בקשות מסוג זה במקרים אחרים ועל כן סבור המשיב כי יש להורות על דחיית הבקשה.

5.
סמכות בית המשפט להורות על פסילתו עד תום ההליכים מהחזקת רשיון נהיגה נקבעה בסעיף 46 לפקודת התעבורה, ולפיו רשאי בית המשפט לפסול
בעל רשיון מהחזקת רשיון נהיגה עד לגמר בירור דינו וזאת לאחר שנפסל על ידי קצין משטרה.

בבש"פ 7399/00 לחמי שמואל נ. מ"י , פ"ד נ'ד (5)515, קבע בית המשפט העליון מפי כב' השופט טירקל, כי השאלה העיקרית בעת דיון בבקשה בפסילה שיפוטית היא האם נהיגתו של אותו נהג אכן מסכנת את הציבור, וכך סבור הוא כי יש לבחון את הסוגיה:

"בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן, האם יש גורמים אחרים הטבועים בנהג – כגון מצב בריאותו הגופנית או הנפשית – העושים אותו מסוכן? מתוך מכלול התשובות, תוך שימוש בנסיון החיים ובשכל הישר, מרכיב בית המשפט את התמונה הכוללת שממנה מסיק הוא את מסקנתו".

בבש"פ 6732/10 מ"י נ. שגיב בן שלום, (פורסם בנבו) התייחס בית המשפט לשאלת הראיות לכאורה הנדרשות וטיבן וקבע כך:

"על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו".

6.
הפגמים לכאורה עליהם הצביע ב"כ המשיב באשר לאופן הפעלת מכשיר המדידה – מכשיר הדבורה אשר ביחס אליו כבר קבע בית המשפט בעניין ת"ת (ב"ש) 5729/08 מ"י נ. ציטרון צבי (פורסם בנבו) כי מדובר במכשיר תקין, מדוייק
ואמין, בכפוף לתנאים שנקבעו שם, אינם פוגעים לטעמי בטיבן של הראיות לכאורה הנדרשות לצורך בירור הבקשה.

7.
כאמור, כל שנדרש הוא ראיות גולמיות ומחומר הראיות שהוגש לעיוני עולה כי הגם שטופס נסיבות המקרה איננו מפורט באופן מיוחד, הרי שזכרון הדברים מפרט באופן ברור את כל התנאים אשר נקבעו בעניין ציטרון ובכלל זה הבדיקות שנערכו בתחילת המשמרות ובסיומה, וידוא שדה הראיה, קשר עין, תנאי מזג האוויר, תנאי השטח וכו'.

יצויין עוד באשר לטענת ב"כ המשיב לעניין התמרורים במקום, כי בדו"ח עצמו מצויין כי המהירות בה נהג המשיב הינה בניגוד למהירות הרשומה בתמרור 426.

שלב זה נראה כי יש בידי המשיבה הראיות לכאורה לצורך קבלת הבקשה.

8.
תנאי נוסף הנדרש והינו תנאי חשוב לא פחות, הינו מסוכנותו ואופן נהיגתו של המשיב. נסיבות ביצוע העבירה ונהיגת המשיב במהירות של 179 קמ"ש במקום המהירות המותרת של 90 קמ"ש מעידה מעצם טיבה על אופן נהיגתו המסוכן של המשיב. מדובר ככלל במהירות גבוהה במיוחד ובפרט במהירות גבוהה מהמהירות המותרת באותו קטע כביש.

יתרה מכך, מגליון הרשעותיו של המשיב ניתן ללמוד כי אין מדובר באירוע חד פעמי ומקרי שכן בעברו של המשיב אשר לו רשיון נהיגה משנת 1999 לא פחות מ-34 הרשעות קודמות, מתוכן 8 בגין עבירות מהירות ובמיוחד שתי עבירות מהירות עוקבות משנת 2010, כאשר בגין העבירה מיום 16.10.10 נידון המשיב לפסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים.
עונש פסילה על תנאי זה
לא הרתיע את המשיב מביצוע עבירת מהירות נוספת – היא העבירה נשוא בקשה זו.

9.
בנסיבות אלה ניתן לומר כי דרך נהיגתו ואופן נהיגתו של המשיב מסוכנים, אין זו הפעם הראשונה שהמשיב מבצע עבירת מהירות. אחת מעבירות המהירות בעברו של המשיב, אך לפני כשנה אינה עבירה מסוג ברירת משפט ובגינה אף נגזר עליו עונש של פסילה על תנאי.
המשיב אף לא נרתע מביצוע עבירות מהירות אחת אחרי השניה בשנת 2010.

נהיגה במהירות מופרזת מעידה על נהג שאיננו נהג זהיר, וכפי שציין בית המשפט בע"פ 3883/04 כמיל אבו סיביה נ. מ"י פ"ד נ"ח (5) 481, קיומו של רף זהירות נמוך המאפיין את תרבות הנהיגה בדרכים מחייב את בית המשפט לנקוט יד מחמירה וקפדנית בהגנה על החיים ושלום הנוסעים והולכי הרגל מפני פגיעה בחייהם ובגופם.

10.
לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי דין בקשת המבקשת להתקבל בהתקיים התנאים הדרושים בפסיקה.

לאור בש"פ 7647/00
חינאוי נ. מ"י ובש"פ 8514/05 איוב אבו צעלוק נ. מ"י מצאתי כי מן הראוי לקצוב את משך תקופת הפסילה, ועל כן אני קוצבת את תקופת הפסילה למשך 6 חודשים מהיום.
בתום התקופה במידה והמשפט העיקרי לא יסתיים רשאית המבקשת להגיש בקשה נוספת להמשך הפסילה אשר תשקל בהתאם לנסיבות הרלוונטיות באותה עת.


ניתנה היום, ב' אלול תשע"א, 01 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.








בפת בית משפט לתעבורה 891-08/11 מדינת ישראל נ' ג'ומעה אלסייד (פורסם ב-ֽ 01/09/2011)